אחת הבדיחות הידועות של איש הכדורסל האמריקאי שימי ריגר מדברת על כך שבדראפט 1984, לא היה ברור האם הבחירה ה-14 היא ג'ון סטוקטון מאוניברסיטת גונזאגה, או ג'ון גונזאגה מאוניברסיטת סטוקטון. כן, סטוקטון היה שם די אלמוני בדראפט ההוא והדיווחים מסולט לייק סיטי דיברו על הלם בקרב אוהדי הג'אז. אבל גם אוניברסיטת גונזאגה, שלא הוציאה שחקן ברמתו של סטוקטון עד אז, הייתה שם אלמוני בכדורסל האמריקאי.
15 שנים לאחר מכן הגיע מארק פיו לעמדת המאמן במכללה, אותה הוא מחזיק עד היום. מיד עם הגעתו החלה המכללה לטפס ואף שיחררה כוכב פוטנציאלי לדראפט שהפך לפלופ מטורף - אדם מוריסון. גונזאגה הלכה והשתדרגה, המשיכה והצליחה, עד שלפני כמה שנים שינתה גישה והפכה ליצואנית של בחירות דראפט גבוהות, ולקבוצה שמאיימת על הפיינל פור באופן קבוע. השיא יהיה השנה - עם הבחירה השנייה או השלישית בדראפט הקרוב, ג'יילן סאגס (19, 1.93), עם מי שעוד אמור להיות בחירת לוטרי, קורי קיספרט ועוד שני שחקנים שנמצאים בין הסיבוב הראשון לשני לדראפט ועם תואר הפייבוריטית בפיינל פור. עם כל הציפיות הללו ינסו הבולדוגס לעשות דבר שלא קרה בכדורסל המכולל האמריקאי מאז אינדיאנה ב-1976: עונה שלמה ללא הפסדים.
גונזאגה הייתה תוכנית אחת עד מארק פיו, ותוכנית אחרת איתו. כבר בעונתו הראשונה הוא דאג להביא את דן דיקאו, השחקן הראשון שנבחר במכללה בסיבוב הראשון מאז סטוקטון. אלא שההצלחה החלה כאמור ב-2006 עם אדם מוריסון כסופרסטאר וג'וש הייטוליט לצידו. שלוש שנים לאחר מכן ג'רמי פארגו, מיכה דאונס ואוסטין דיי הובילו את הזאגס לסוויט 16, וזה לקח שש שנים נוספות עד הריצה הבאה שלהם למעמד הזה.
הפריצה הגדולה של גונזאגה החדשה הגיעה רק בעונת 2016/17, עונה בה נבחר פיו למאמן השנה במכללות. עם סגל שכלל את נייג'ל גוס וויליאמס, זאק קולינס, פרזמק קרנובסקי הפולני, זאק נורבל וג'ונתן וויליאמס, רשמו הבולדוגס הפסד אחד בכל העונה, בדרך לגמר טורניר המכללות לראשונה בתולדותיהם, שם נעצרו על ידי צפון קרוליינה. ההצלחה הגדולה באותה שנה הובילה את פיו והתוכנית צעד אחד קדימה עד שהצליחו לדוג במשך שלוש שנים ברציפות שחקנים שנחשבים כוכבים בדירוג התיכונים, שניים מתוכם אול אמריקאס - ג'יילן סאגס, והאנטר סאליס שיגיע לגונזאגה בשנה הבאה.
"אין ספק שככל שאתה מצליח יותר, והתוכנית שלנו מצליחה לאורך שנים, כך יותר קל להגיע לכישרונות הגדולים, אבל זו עבודה קשה מאוד, עבודה של שנים עד שמצליחים לקטוף את הפירות", אמר פיו בריאיון לפני שלוש שנים. בין היתר שיחקו בקבוצה בשנים האחרונות גם רוי האצ'ימורה וברנדון קלארק, שניהם בחירות דראפט בסיבוב הראשון ב-2019, דבר שנראה דמיוני למדי למכללה מקונפרנס כל כך לא נחשב כמו ה-WCC.
הדרך של גונזאגה להצלחה עברה בשני מישורים - הבינלאומי והבינספרי. במישור הבינלאומי הצליחה המכללה ליצור לעצמה שם בעזרת עוזר המאמן טומי לויד, מגייס בעל שם טוב מאוד באירופה, ולהפוך את עצמה ליעד המוביל של שחקנים אירופאים למכללות. בין היתר עברו שם יקוב לארסן, שהיה אמור להפוך לפוטנציאל על, פיליפ פטרוסב מכוכבי הליגה האדריאטית העונה, פרזמק קרנובסקי, דומנטאס סאבוניס וקיליאן טילי. השנה שיחקו במכללה לא פחות מארבעה שחקנים בינלאומיים - ג'ואל אייאי, עומאר באלו, פאבל זכארוב ומרטינאס ארלאוסקס, הבן של.
במישור הבינספרי הצליחה גונזאגה להיות הבית של שחקנים שלא הצליחו במקומות אחרים או כאלה שבוחרים לשחק שנה נוספת לאחר שנת הסיניור שלהם. נייג'ל גוס וויליאמס היה הדוגמא המוצלחת ביותר, אך לא רק. ג'ונתן וויליאמס לא הסתדר במיזורי והגיע לשנה אחרונה בגונזאגה והזאגס ממשיכים לחפש כישרונות גם במישור הזה.
אל תפספס
בשנים האחרונות ההצלחה של גונזאגה הפכה לדבר כמעט טריוויאלי. העובדה שהיא מגיעה לטורניר המכללות לא מנוצחת, והראשונה לעשות זאת מאז קנטאקי הגדולה של 2015 עם קארל אנתוני טאונס, דווין בוקר והאחים הריסון, היא כבר ממש לא דבר שניתן לזלזל בו. הזאגס ניצחו במהלך העונה את קנזס, איווה ו-וירג'יניה, מכללות שחלמו בגדול, ובכל המקרים היה זה ניצחון דו ספרתי תוך כדי תצוגה התקפית מרשימה. בטורניר המכללות הבולדוגס ניצחו עד כה בממוצע ב-24 הפרש, כשאפילו USC באליט 8 חטפה 85:66.
מלבד ג'יילן סאגס, שהגיע השנה על תקן של וואן אנד דאן (שנה אחת בלבד בדרך ל-NBA), כל שאר שחקני הקבוצה שהולכים לדראפט עשו את הדרך הארוכה מגיוסים ברמה בינונית נמוכה, לצמרת של כדורסל המכללות. "הסתכלתי לא מזמן על משחקים מהשנה הראשונה שלי במכללה, לא זיהיתי את עצמי", סיפר בשבוע שעבר קורי קיספרט, קלע בגובה 2.01. ג'ואל אייאיי, רכז עם יכולת אמיתית לקחת ריבאונד ולזהות את השחקנים החותכים, כלל לא שיחק באותה שנה והיה עובד עם עוזרי המאמן כדי להתקדם. "תהינו, האם כל הדברים הללו בכלל יסתדרו?", סיפר עוזר המאמן טומי לויד.
הגישה השולטת בגונזאגה היא שלכל שחקן יש את המפתחות לאולם, עוד מימי ג'ון סטוקטו. "למרות שלא שיחקתי כמעט בשנתיים הראשונות שלי התקדמתי וזה מה שהיה חשוב לי", סיפר אייאי בשבוע שעבר, "וכשהם שמו אותי על המגרש, ראו כמה התקדמתי, בגלל זה בחרתי בגונזאגה".
ארצות הברית כולה שואלת בימים האחרונים האם ניתן לעצור את הבולדוגס משחזור אותו הישג היסטורי של אינדיאנה. גונזאגה היא קבוצת התקפה מדהימה אבל מארק פיו מבקש כבוד גם להגנה שלו. "היו לנו כמה משחקים יוצאים מן הכלל בתחום הזה, וכמה משחקים פחות טובים, אבל אני לא אוהב שמתייחסים אלינו כקבוצת התקפה בלבד", אמר אחרי הניצחון על USC.
אחרי אותו ניצחון העיד מאמן היריבה אנדי אנפילד: "מדובר בקבוצה מיוחדת, מאוד מהירה, מוכשרת בכל עמדה. אני כנראה הבן אדם הלא נכון להעיד עליהם, אבל קשה לשמור עליהם, יש להם קלעים נהדרים, מוליכי כדור מוכשרים, והמהירות שלהם היא מרשימה". פיו אמר בחיוך כבר כמה פעמים כי "אנחנו קבוצה שכיף לאמן וכיף לראות" ואילו סאגס, שבניו יורק עוד קוראים לניקס לעשות טנקינג כדי להתקרב לבחור אותו בדראפט (או: Play like scrubs for Suggs) סיפר השבוע כי מה שקבוצתו צריכה לעשות כדי להגיע להישג הוא "לשחק את המשחק הנורמלי שלנו". בינתיים, לכל הפחות עד חצי גמר הפיינל פור מול UCLA, המשחק הנורמלי של גונזאגה הוא לא נורמלי בכלל, כי אם החומר ממנו עשויות אגדות. החומר שמופיע בסופו של דבר בספרי ההיסטוריה.