מבחן האש: האתגר שמחכה לערן זהבי במשחק הנבחרת מול מולדובה

בשניות הבודדות האלה מהרגע שדור פרץ קיבל את הכדור ועד שהוא נעטף באהבה על ידי כל השחקנים אחרי השער הנהדר שכבש, יש את כל תמצית ערן זהבי. המצלמה שהייתה במרומי שער 4 בבלומפילד קלטה במדויק את הכל. זהבי מסמן עם הידיים לפרץ למסור לו, זהבי תופס את הראש כשפרץ בועט כדור שנראה לו בהתחלה הולך לשער 11 ואז רץ בטירוף לעבר קשר מכבי תל אביב כדי לחבק ולנשק את מי שלמעשה מחליף אותו היום בכל הקשור לתלות שיש לאלופה בשחקן אחד. אלה היו השניות שלימדו יותר מהכל על ערן זהבי של פתיחת הקמפיין הזה. על זהבי שחטף המון ביקורות אחרי המשחק האחרון. לא בטוח שכולן מוצדקות.

זהבי ישב שלשום בלובי של מלון קרלטון בתל אביב וקיבל כמה אורחים. וילי רוטנשטיינר איפשר לשחקנים כמה שעות של התרעננות ערב ההמראה למולדובה וחלק מהם זכו לביקורים אחרי כמה ימים שהיו סגורים לגמרי. העונה הזו בהולנד כבר הרגילה את זהבי לביקורות. גם שם בהולנד, אבל גם כאן בעיקר בידיעות המועתקות מהמדיה שם. אבל האמת היא שרוב הקריירה שלו זהבי הוא לא קונצנזוס, כך שחייו נעים כל העת על הספקטרום שבצידו האחד אהבה אינסופית ומצידו האחר אפילו איבה ובוז.

כשהבקיע בצרורות לזכות מכבי תל אביב בשנים הגדולות של שלוש האליפויות הרצופות, אמרו שהוא לא מבקיע בנבחרת. כשהבקיע בסין, שאלו למה הוא לא הבקיע באירופה. כשהתחיל להפציץ שערים מרהיבים בכמויות בנבחרת, היה מה להגיד על זה שהוא לא מצליח להביא אותנו לטורניר גדול אז מה זה שווה. וכשפתח את שני המשחקים מול דנמרק וסקוטלנד ללא שער, קראו לו אגואיסט כאילו שהוא צריך היום בגיל 33 וחצי את הגולים כדי לסדר לעצמו חוזה של תחילת הקריירה.

גם אם זהבי אומר למקורביו שהכתבות כבר לא מזיזות לו, יש שם משהו שבטוח נוגע בו. הוא הרי מונע כל חייו מאתגרים שהציבו בפניו. בכל פעם שאמרו שהוא כבר גמר, הוא התחיל וכשכתבו שאין לו יותר את זה, הוא רצה להוכיח לכולם שהם טועים.

גם בלי סרט הקפטן על היד, הנבחרת הזו היא שלו יותר מאשר של וילי רוטנשטיינר או של ביברס נאתכו שאתמול (שלישי) דיבר עליו במסיבת העיתונאים והזכיר גם ימים בהם התקשורת דיברה על נבחרת של איש אחד מבלי לספור שחקנים אחרים שעשו עבודה שחורה, גם כדי שזהבי יוכל לתת את השערים המדהימים שלו. גם מהקמפיין הזה ערן זהבי לא יוציא יותר ממה שישראל שווה. מקום רביעי בבית כזה זה מקומנו ואם נצליח לסיים לפני סקוטלנד, זה יהיה הישג.

זהבי אולי רצה להיות השחקן הראשון שייקח את נבחרת ישראל לטורניר גדול מאז 1970, אבל גם הוא לא יעשה את זה אלא אם יקרה לו נס בעוד שנתיים ובגיל 35 פלוס כמה חודשים, כוחו יהיה עדיין ברגליו ונשתחל איכשהו ליורו 2024 ביחד איתו.

בבוקר המשחק מול סקוטלנד בתחילת השבוע קיימה הנבחרת אימון קל להתעוררות בבית הנבחרות בשפיים. החבר'ה שיחקו מסירות כששניים באמצע מנסים לגעת בכדור. באחד המהלכים עופרי ארד השחיל לערן זהבי את הכדור בין הרגליים, במהלך שהוציא את כולם מהכלים. כל השחקנים עטפו את זהבי ואת ארד בחיבוק ובקפיצות על כך שבלם מכבי חיפה השפיל את המנהיג של הנבחרת. זהבי זרם וצחק ביחד עם כולם ברגע שהיה אולי המהנה ביותר שלו בשבוע האחרון, גם אם זה היה על חשבונו.

הערב (רביעי, 21:45, כאן 11) בקישינב זה אולי לא יהיה רגע השיא של הקמפיין הזה, אבל הימים האחרונים שוב הדביקו את זהבי עם הגב אל הקיר והוא ירצה להוכיח ובעיקר להשתיק את מבקריו. מולדובה שספגה שמינייה מדנמרק היא לא היריבה שזהבי רצה לכבוש מולה את השער הראשון שלו, אבל בנקודת הזמן הזו, הוא צריך את הגול הזה דווקא הערב לא פחות מהגולים שכבש בצמתים המרכזיים בקריירה שלו. זו בסך הכל מולדובה, אבל אם הנבחרת לא תנצח הערב זה יהיה רגע שפל עבורה, עבורו ועבור המאמן שלו שהיה צריך להפעיל את כל היכולת הרטורית וכושר השכנוע שלו כדי להחזיר את זהבי לנבחרת אחרי פרשת סרט הקפטן שהיתה קרובה להשאיר את הסקורר הגדול מחוץ לנבחרת לתמיד. לא פחות משזהבי רוצה הערב לכבוש בשביל עצמו, הוא רוצה לעשות את זה גם בשביל המאמן שלו.