אם נותרה טיפת הגינות באנשי ותובעי ההתאחדות לכדורגל, כתב האישום החמור, תמיד חמור, שהם יגישו נגד ז'וזואה, אמור לכלול סעיף אחד בלבד: הנתבע הוא כוכב כדורגל ולכן יש למצות את הדין איתו.
סביר יותר שלבית הדין יוגש כתב אישום מפורט של השופט פוקסמן והמשקיף מהמשחק בקרית שמונה שיכלול תיאורים מפורטים של אירועים שלכאורה מהווים את לב הדיון אבל בעצם אינם קשורים לו - כמו מעשה בשני כדורים חופשיים וכרטיס אדום - אבל אין לטעות, השחקן נאשם בהיותו כוכב ועומד לדין בשל כך.
זו הזדמנות להגיש כתב אישום נגד איגוד השופטים באשמת אי מילוי תפקידם. מעקב אחרי המשחק בין עירוני קרית שמונה להפועל באר שבע מגלה שעל הנאשם בוצעו עשרות עבירות, כמעט בכל פעם שקיבל את הכדור, במטרה לעצור את שטף המשחק - כמו בכל משחק ליגה.
גם אם כל עבירה אינה חמורה בפני עצמה, רצף כזה מהווה עבירה בפני עצמה ועליה יש להעניש בכרטיס צהוב. כרטיס כזה נשלף דווקא לנאשם, אחרי העבירה הראשונה שלו שהיתה פחות בוטה מהעבירות שבוצעו עליו. אם שופטי הליגה היו מפעילים את אותו רף ענישה על הנאשם ועל אלו שפוגעים בו בכל משחק, כל יריבה של הפועל באר שבע היתה מסיימת את המשחק עם מספר דו ספרתי של כרטיסים צהובים.
הכרטיס הצהוב השני נשלף אחרי שהשופט התעקש לעצור את המשחק באופן מוגזם ומלאכותי והנאשם ביקש לחדש אותו. הסוגיה עלתה גם באנגליה השבוע אחרי פסילת שער של ברייטון והיתה הסכמה כללית, גם של שופטי עבר, שיש לאפשר לשחקנים לחדש את המשחק באופן מהיר. אבל זו נקודה טכנית, הבעיה היא לא חידוש המשחק אלא פגיעה במעמד השופט. אבל מה לעשות שמעמד השופט כה נמוך בעיני עצמו שכל מעשה, בנאלי ככל שיהיה, הוא פגיעה בו?
אדם כמו פוקסמן יודע שמבחינה מקצועית הוא לא מתקרב לאיכות הנאשם. הוא לא שולט בחוקי המשחק (למשל, לוסיו היה צריך לקבל כרטיס צהוב על מניעת הוצאת כדור חופשי של הנאשם. הו האירוניה), המעמד שלו אינו נובע מסמכות או ידע של ממש ולכן כל דבר נתפס על ידו באופן טבעי כפגיעה. הוא לא לבד, השופט שלומי בן אברהם שהרחיק את ניר קלינגר, סובל מאותה תסמונת. שופטים קטנים עם משרוקית גדולה.
איגוד השופטים יכול לטעון לסיבות מקילות, למשל האווירה. מידי שבוע זוכה הנאשם לכתבות ממוחזרות על שלל עבירות המשמעת שלו. במהלך שידורי המשחק עוסק צוות השידור בו ומתאר אותו כעבריין מועד. כל עימות עם כדורגלן יריב הופך לפרשה, כל טראש טוק להזדמנות למצוא לכלוך, כל לא-אירוע מהסוג שדוגמתו מתרחשים עשרות בכל משחק, הופך לאירוע תקשורתי.
הסיבה ברורה: הנאשם יוצר טראפיק. בעולם של "יציע העיתונות" ואייטמים של קצירת ציוצים, אייטם בולט על הנאשם הוא הרווחי ביותר. שתי דקות של העתק והדבק וטראפיק מרשים. הרבה יותר יעיל מכתבה איכותית או לשלוח כתב לאירוע.
אל תפספס
כן, לנאשם יש עבר והוא אף הוענש על ידי קבוצתו. אבל זה ההבדל: אי אפשר להעניש אותו במשך עונה שלמה על מרפק לאלמוג כהן. בעצם אפשר - הוא כבר הורשע ביריקה למרות שלא הובאה שום הוכחה מצולמת לכך. בפעם הבא שערוץ זה או אחר יערוך כתבה על הגאון המופרע מבאר שבע, הוא יכלול גם את הכרטיס האדום האחרון, מופרך ככל שיהיה, כהוכחה לאופי הבעייתי של ז'וזואה, וכדור השלג ימשיך להתגלגל.
השחפים עוקבים אחרי ספינות הדיג כי הם מקווים שיושלכו סרדינים לים, ו-TFU עליכם.