לנצח את הדראפט: הצ'אנס מאחורי הנפילה של אבדיה לבחירה התשיעית

בוקר טוב ישראל. מהלילה יש לך שחקן שנבחר במקום גבוה מאוד בדראפט. זו זכות נדירה, ולא ברור מתי בעתיד יהיה לנו עוד דבר כזה. מה זה אומר? שמעכשיו כולנו אוהדים של וושינגטון (קבוצה שלקחה אליפות אחת, לפני יותר מ-40 שנה, והפסידה אחר כך למכבי תל אביב)? שמעכשיו כולנו נקלל את סקוט ברוקס כשיוריד את דני לספסל על איבוד כדור, או את טרוי בראון כשייקח לו דקות בעמדה? כנראה. שפוליטיקאים ינסו לתפוס טרמפ (אגב, לידיעתכם, מבטאים את זה Deni) עם אזכורי הבית הלבן, רבנים עם חיבה לתקשורת יוציאו פסקי הלכה שמותר לצפות בו גם בשבת בבוקר וסלבריטאים יבינו שצריך להזכיר את השם שלו כדי להיות טרנדיים? נראה שאין ברירה. אז עצה לכל אלה וגם אלה וגם אלה: סבלנות.

מעטים הם השחקנים שנבחרו בדראפט והפכו לסופרסטארים בעונה הראשונה. לרובם זה לא קרה גם בשנייה. כנראה שבפעם הראשונה שהוא ישמור על לברון ג'יימס, לברון יקלע עליו. גם בשנייה. הדבר הכי חשוב עבור השחקן החדש של וושינגטון, ויותר מכך עבור כולנו, הוא להתאזר בסבלנות. דני של נובמבר 2020 הוא שחקן טוב יותר מדני של אוגוסט 2019 שלקח אליפות אירופה עם העתודה וכנראה גם טוב יותר מדני של אוגוסט 2020 שלקח אליפות ישראל עם מכבי תל אביב. דני של 22 בדצמבר 2020 יהיה שחקן טוב עוד יותר. שחקנים לא נבחרים בדראפט רק על סמך מה ומי שהם עכשיו - אם כי גם עכשיו אבדיה הוא שחקן מצוין - אלא על סמך מה שהם יכולים להיות. ואבדיה יכול להיות שחקן מיוחד.

אפשר להתאכזב מהנפילה ממקומות 4/5 ומהאובדן הכספי של מיליוני דולרים (בואו, הם לא היו שלנו ממילא), אבל אם אבדיה רצה קבוצה שמעוניינת לנצח ולהתמודד על פלייאוף - וושינגטון היא לגמרי כזו. העונות בלוטרי איפשרו לה לתת הזדמנות נרחבת ודקות משחק רבות לשחקנים צעירים כמו טרוי בראון, רוי האצ'ימורה ותומאס בריאנט, שיצטרפו לאחד הקווים האחוריים הטובים בליגה - ג'ון וול ובראדלי ביל. וול חוזר מפציעות ארוכות עם המון רעב, על ביל הוויזארדס הגנו על עכשיו מכל משמר והודיעו חד משמעית שהוא לא למכירה. עם הנהלה חדשה שכבר הרבה זמן מחכה להזדמנות הזו, אבדיה מקבל הזדמנות להוכיח שהוא באמת ווינר.

באופן כללי, רוב הקבוצות מביעות שמחה על בחירות הדראפט שלהן - מצד שני, הוויזארדס עשו הכל כדי להבליט כמה העובדה שאבדיה היה פנוי במקום התשיעי עשתה אותם מאושרים. "טומי שפרד היה כל כך בטירוף, שחשבתי שהוא הולך לרוץ כמו קרל לואיס", סיפר המאמן סקוט ברוקס. שפרד, שהגיע מעולמות האנליטיקס, מינה בין היתר אחראי על טיפול בספורטאים - דניאל מדינה - שעבד במשך עשור בקבוצת כדורגל אלמונית בשם ברצלונה, צירף איש NFL לשעבר, סאשי בראון, לתפקיד בכיר, והחליט ללכת על צוות חשיבה מגוון שיחזיר את הוויזארדס לצמרת. אבדיה הוא חוליה חשובה מאוד במשימה הזו.

עם שני מובילי כדור כמו וול וביל, אבדיה יצטרך להיות פחות פליימייקר מהכנף מאשר קיווה בסתר לבו. מצד שני, עם סנטר שיכול לקלוע היטב מבחוץ כמו בריאנט, וכשהדיווחים הם שגם האצ'ימורה שיפר מאוד את הקליעה משלוש - יש לאבדיה אפשרות גם למשחק בין גבוהים. וכדי להוריד עומס מוול וביל, נקווה שהקליעה לשלוש תיכנס, כי מצבים חופשיים יהיו לו והרבה. בראון הראה סימני התקדמות בעונה שעברה, אבל הרוטציה של הוויזארדס בעמדות הפורוורד היא אחת שאפשר להתבלט בה בקלות יחסית.

בשביל להצליח ב-NBA, דני אבדיה יצטרך להיות הרבה דברים שישראל אוהבת - יוזם, חוצפן, מקורי, יצירתי. אבל דני הוא גם הרבה דברים שישראל פחות מעריכה בשנים האחרונות, כמו מחשבה לטווח ארוך, השקעה בתשתיות וביסודות, היכולת שלא להסתנוור מהצלחה מסחררת ולא להיות מדוכא מכישלון. אלמלא התכונות הללו, מוסר העבודה הפסיכי, יכולת הלמידה והבנת המשחק, הוא לא היה מגיע עד הלום.

בוושינגטון לא בחרו בדני בשביל שייקח על עצמו עשרים זריקות לערב, אלא כדי שיהפוך לחלק אינטגרלי מקבוצה מנצחת. ואת זה הוא רוצה לעשות, והוא צריך לעשות, ואם אפשר ללמוד משהו מעקומת השיפור שלו בשנים האחרונות - דני אבדיה יכול לעשות. לישראל יש שגריר חדש, בקבוצה שמסתערת על הפלייאוף מחדש, וכמו שיקרה בחורף הקרוב בבניין מפורסם קצת יותר שנמצא לא רחוק מהאולם הביתי של הוויזארדס - גם במקרה הזה, אזרחי DC כבר לא יכולים לחכות לעידן החדש.