ההחלטה שפצעה את היציעים: הדילמה של אוהדי מכבי תל אביב סביב פרשת הקטינות

למעלה מעשור שמיטש גולדהאר משמש בעלי מכבי תל אביב. במונחי כדורגל, מדובר בנצח. במהלך השנים נאלץ הבעלים לקבל לא מעט החלטות קשות, אבל דומה שההחלטה שלו לשחרר את דור מיכה ועומר אצילי ממכבי תל אביב נכנסת לקטגוריה מיוחדת. זהו אחד המהלכים יוצאי הדופן של הבעלים.

קדמו לה רק שניים: פיטוריו של אבי נמני וההחלטה להיפרד מערן זהבי. "זריקת" נמני ממכבי תל אביב בתקופת לוני הרציקוביץ' לוותה במחאות שהסתיימו רק כאשר הוחזר מספר 8 הביתה שנתיים אחר כך. כשגולדהאר פיטר את נמני המאמן, הקהל של מכבי תל אביב כבר קיבל זאת בהשלמה. גם כשערן זהבי טס לסין בגלל שגולדהאר לא הסכים לשלם סכום נוסף על הביטוח שלו, הקהל של מכבי תל אביב הבליג. אחרי הכל היה ברור לאוהדים שלזהבי יש הצעה לחוזה עתק במזרח, ושגולדהאר באמת הלך לקראתו בצורה חסרת תקדים עם חוזה של שלושה מיליון דולר בליגת העל הישראלית. עם כל הסגידה לזהבי, האוהדים הבינו שהפרק שלו תם.

אבל המהלך האחרון של גולדהאר, זה שמצטרף לרשימה האקסקלוסיבית של הפרידות מנמני וזהבי, מפלג את אוהדי מכבי תל אביב. הרשתות החברתיות גועשות ביומיים האחרונים. התגובות ליוו את כל תקופת הייבוש של מיכה ואצילי, אבל כעת כשברור לאוהדים שזה נגמר, ניכר הפיצול בין אלה שמאמינים שגולדהאר קיבל את ההחלטה הנכונה (וגם אם לא, אסור לקרוא עליו תיגר כדי לא להרגיזו) לבין אלה שכועסים ומאוכזבים שבעל הדעה לא רצה לנהוג אחרת. לפחות לחכות עד אשר יוכרע אם התיק נסגר מחוסר אשמה.

"אנחנו מבקשים מכם סליחה על זה שאנחנו לא מסוגלים לעשות שום דבר בשבילכם", כתב אתמול בפייסבוק אחד מאוהדי מכבי תל אביב הוותיקים ופתח דיון ארוך מאוד. רבים הסכימו איתו, רבים גם לא. אופי הוויכוח היה ענייני ותרבותי. גולדהאר לבטח היה מסופק מההתנהלות המכובדת יחסית.

דומה שמי שהביע אמש אכזבה רבה מההחלטה הם דווקא האוהדים המבוגרים יותר, אלה שהיו פעילים מאוד בימי לוני הרציקוביץ'. באיזשהו מקום התחושה היא שמדובר במשהו יותר עמוק. שזה לא רק העניין האישי של מיכה ואצילי. שהמחאה, עדיין בצורה קלה ורק על המקלדת, היא גם כי גולדהאר הכניס למכבי תל אביב דפוסי ניהול והתנהגות שסותרים את מה שהאוהדים הוותיקים היו מורגלים להם. כל המעורבות שהיתה פעם, תחושת השייכות והזהות נעלמה עם הניהול מקנדה. אוהדים רבים של מכבי תל אביב נהנים כל השנה שהקבוצה שלהם לא סופרת את התקשורת, אבל בפעם הזו חלקם מרגישים שלא סופרים גם אותם. גם הם רוצים פתאום תשובות ולא מקבלים. רוצים לשמוע את הבעלים מדבר אליהם ומסביר את הצעד שלו, ולא מקבלים את מבוקשם.

דווקא האוהדים הוותיקים יותר מחו אתמול. חלקם אבות לילדות שלבטח לא מרגישים בנוח עם הסיטואציה, אבל עדיין רואים משהו גדול יותר. אם גולדהאר דיבר תמיד על ערכים של תרבות, ניהול ארגוני ומוסר, הם דיברו אתמול על משפחתיות, על הגנה, על סליחה. איל ברקוביץ' מדבר על כך לא מעט בימים האחרונים בתכנית הרדיו שלו עם אופירה אסייג. על זה שבבית שלך צריכים לשמור עליך, ועל זה שבמכבי תל אביב לא ידעו לגונן על מיכה ואצילי.

ויש גם את חומרת המעשה שמעורר אצל חלק מהאוהדים את התחושה שהם נשפטו מוקדם מדי. הרי השניים לא נעצרו, לא הוטלו עליהם הגבלות, אפילו לא נקראו עכשיו שוב לחקירה כשהתיק הוחזר להשלמות בימ"ר מרכז. התחושה אצל המאוכזבים היא שהתיק בדרך לסגירה ואם כך אכן יקרה, הרי שהיה צריך לחכות ובעיקר לחפות. בנקודה הזו מובאות גם דוגמאות ממחלקת הכדורסל של מכבי תל אביב. לא שהיתה שם דוגמא מקבילה ממש, אבל הרמיזות של שמעון מזרחי בשבוע שעבר כי היה צריך לנהוג איתם אחרת, עוררו אף הם פולמוס.

אוהדי כדורגל מסתכלים כל העת קדימה. אותם לא מעניין העבר. זה שמכבי תל אביב זכתה בשתי האליפויות האחרונות, זה שהיא שולטת בעשור האחרון. כל זה נשכח, מחשש שהעונה הבאה תהיה בסימן מכבי חיפה. עם המטען הזה מסתובבים רבים מאוהדי מכבי תל אביב והם רוצים את הקבוצה שלהם הכי חזקה שיש כדי לייצר שוב רצף של שלוש אליפויות. מי שכועס עושה זאת גם מפחד אמיתי שויתור על שניים מטובי הקשרים בליגה, יחליש את מכבי תל אביב.

גם אם יש רבים ביציעים הוירטואליים כרגע שמשוכנעים שגולדהאר טעה, קולם לא צפוי לגבור ולבטח גם לא להישמע בצורה בוטה. גם הפגנת המחאה שתוכננה לפני שבועיים כדי לשלוח מסר לטורונטו בוטלה. כמו שחבריהם של מיכה ואצילי לאותו חדר הלבשה, ימשיכו כרגיל במכבי תל אביב ואולי אפילו יקבלו דרייב לאליפות שלישית דווקא על רקע ההחלטה של בעל הבית, כך גם האוהדים ישלימו בסוף עם ההחלטה. הם יודעים שאין להם דרך אחרת.

מיכה ואצילי העניקו להם הרבה רגעי אושר על המגרש, אבל גולדהאר הוא המנוע ואם הוא לא יהיה, הסכנה לאבד את הכל תרחף באוויר. עם כל החיבה שלהם לשני השחקנים, האוהדים יצטרכו להתיישר עם הקו של בעל הבית. אין להם כנראה ברירה אחרת.