אבנר נתניהו: "הבעיות של בית"ר ירושלים הן לא במאמן, אין מודל"

אבנר נתניהו, בנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, התארח השבוע בפודקאסט "הפודיום" ודיבר על אהבתו הגדולה לספורט הישראלי והעולמי. "אצלי כדורגל זה אובססיה ואהבה מילדות", סיפר. "מבחינתי כשאני רואה כדור זה אוטומטית או לבעוט או יותר נכון - להסתכל על מי שבועט… התחלתי ללכת למשחקים של בית"ר עוד הרבה לפני ש[אבא שלי] נהיה ראש ממשלה, בגיל 9 היה המשחק הראשון שהלכתי אליו לבד... אני אוהד בית"ר בארץ ומנצ'סטר יונייטד בחו"ל. על שתי הבחירות האלה לפעמים יוצא לי להתחרט. את ההורים אני סוחף יותר בזמן מונדיאלים ויורו, ואת יונייטד הצלחתי לסחוף אותם בשנים היותר טובות, עכשיו קשה להזיז לכיוון הזה אבל העניין עדיין קיים. בוא נגיד שאמא שלי לקחה מאוד קשה את הפרישה של אלכס פרגוסון. לי עוד היו תקוות מדיוויד מויס, אז כנראה שהיא לקחה את זה יותר קשה ממני. בסוף רוב האוהדים הם אוהדים של קבוצות שנכשלות. רוב הקבוצות הן קבוצות שלא מצליחות, וזה העינוי בלהיות אוהד כדורגל.

אמא שלי תמיד שואלת אותי באופן קבוע [אחרי משחקים]: 'נו, היה כיף?'

'לא! לא היה כיף!'

זה לא כיף. מתי כיף לאהוד קבוצת כדורגל?"

על העונה שעברה על בית"ר ירושלים:

"זה מבאס שליכולת הגרועה הזאת לא היה שום מחיר מקצועי, זה מדהים. זה היה כדורגל נורא והמקום השלישי לא היה בסכנה אפילו לשניה. מה זה אומר על הליגה הזאת? אני לא חושב שהבעיות שלנו תלויות מאמן, אני באמת לא חושב. מה שאני מרגיש פשוט זה שהמועדון הזה הוא סופר לא-יציב. אנחנו מחליפים מאמן כל חצי שנה או שנה, ושחקנים מתחלפים פה כמו גרביים. נוער אין, שחקני בית אין, אז זה אומר שאנחנו צריכים לשלם את הכסף הזה לשחקני רכש. ההיצע פה במילא לא כזה טוב, נראה לי שמכבי תל אביב הבינה את זה, אז אנחנו מוציאים את הכסף הזה על שחקנים שהם במילא לא כאלה טובים. אנחנו בונים על זה שאנחנו נמכור אותם בלי להתחשב ביכולת לא טובה או בפציעות. זו לא צורה, אין איזשהו מודל, והרבה מזה בא מהאוהדים. אנחנו לא מגיעים. אני זוכר שבעונה שהייתה כביכול כמעט שלנו, עם בני בן זקן, באתי למשחק ליגה, בבית, היינו בצמרת, היה מצב לאליפות והיו 6,000 איש. אני לא יודע איך אוהדים שרוצים שהקבוצה שלהם תיקח אליפות לא באים וטורפים את היציע.

"נראה לי בתכל'ס שאלה דברים שמעבר לבית"ר עצמה. ירושלים זו עיר שעוברת שינויים ואנחנו לא יודעים איך להתמודד איתם, טדי נמצא במקום שהוא לא טוב לכל מי שמגיע בחוץ כי הקהל הירושלמי פחות ופחות מגיע, האוהדים הירושלמים עוברים לגור במעלה אדומים במקרה הטוב, זה משפיע. מבחינת שיווק אנחנו לא נמצאים שם, אלא אם אנחנו נעבור איזשהו שינוי, ואנחנו נתאים את המצב אז יהיו יותר אוהדים ירושלמים. אני סטודנט באוניברסיטה העברית ואוהדי בית"ר זה משהו שלא קיים בכלל. התדמית היא גרועה. יש בעיד המון חרדים, וכאילו מבחינת שיווק זה לקוח פוטנציאלי ואין בכלל שום מחשבה לכיוון הזה".

מי צריך לאמן את בית"ר?

השאיפה שלי שיגיע מאמן זר, מנהל מקצועי זר, מאמן שוערים זר ומנהל קבוצה זר. למה? כדי שיהיה ניתוק. בני אדם מורכבים מקשרים. אבל, לקבוצה מישראל עדיף שיהיה צוות שלא מקושר לנישה בישראל, שלא יהיה מקושר לעיתונאי הספורט, לא יהיה לחוץ מהאוהדים ולא יהיו לו עניינים לא מקצועים. אני לא יודע עד כמה ולאדן איביץ' מעורבב עם הקהל של מכבי ויודע על כל סאגת אבי נימני, זה קוף שאין לו. אשמח שגם אצלי בקבוצה לא יהיה קוף כזה, ולישראלי תמיד יהיה קוף כזה. אני ממש רוצה צוות זר, והסטיגמה שזה דבר יקר זה נכון, זר זה יקר, אבל למה לא להביא שחקנים זולים יותר?"

להאזנה לפרק המלא
להאזנה בספוטיפיי

מי צריך לאמן את הנבחרת?

"רוטנשטיינר נשאר? אז מי שהוא רוצה, הוא מחליט. כאילו, מה זה השטויות האלה - ועדת איתור?! מה זה ועדת איתור שמחליטה למנהל המקצועי של הנבחרת, מישהו שיש לו עסקים במקום אחר שזה הכדורגל האוסטרי, שהיא אמנם לא הנבחרת הטובה בעולם אבל מדינה שקצת יותר טובה בכדורגל מאיתנו, למה לא לתת לו? עכשיו באופן כללי מאמני נבחרות פחות טובים ממאמני קבוצות, זה ידוע בכל העולם, כי זה שלב אחר של הקריירה, וכי הדרישות המקצועיות אינטנסיביות פחות, התיאום בין השחקנים הוא מלכתחילה נמוך יותר, אין מה לעשות, מתאמנים פחות, יש מגבלות מסוימות. אבל בוא, כל הטיעון הזה - זה שכונה".

ברקוביץ לנבחרת?

"לא, לא, אבל אני אפילו אלך יותר מזה: זה לא נגדו אלא בעד משהו אחר. ראית? תשובה של פוליטיקאי. הבעד הזה הוא משהו מאוד ברור - אם אני מביא מנהל מקצועי, ובקבוצות גם נשיא שמעליו או איזשהו מנכ"ל, אז אני רוצה שכל הסביבה תהיה מתואמת ותהיה הרמונית. פשוט צריך מישהו שווילי רוטנשטיינר סומך עליו ושלא ינחיתו מאמן בשבילו משיקולים שהם…"

מתי יחגוג אליפות של יונייטד?

"הלקח מליברפול הוא שצריך להתבשל לאורך שנים כדי לחזור משבר ארוך. אני סומך על סולשיאר כי אני רואה שהשחקנים יחסית סומכים עליו. יש מועדונים שהם הזהות של שחקן עבר שהיה במועדון עושה את ההבדל. עכשיו אני לא מחזיק ממנו גווארדיולה או גאון טקטי יוצא דופן, אבל הוא דמות חיובית ויש איזשהו אמון בו, הוא נותן לשחקנים גב. אני לא אגיד שזה הדבר הכי חשוב, אבל זה דבר חשוב, קלופ למשל עושה את הניהול הפסיכולוגי הזה מדהים. אני פשוט חושב שהקבוצה צריכה עוד קצת זמן, ולא נראה לי ששנה הבאה יהיה חומר לאליפות. כרגע אני עדיין לא מפנטז על אליפות".

ספורט בישראל לעומת העולם

"אני מסתכל נגיד על מדינה כמו קרואטיה שיש להם תרבות ספורט מפותחת, אבל הרבה פחות חברות היי-טק, הרבה פחות חברות שמונפקות בבורסה בניו-יורק. השאלה היא מה עדיף, ובאיזשהו מקום אני מעדיף את הספורט, אבל הוא יכול לבוא על דברים אחרים. גם הצבא מנקז אליו הרבה, הרבים בני נוער מתאמנים חזק כדי להגיע למקום טוב בצבא. הרבה קריירות של ספורטאים מתעכבות בגלל שהם בצבא וזה לוקח הרבה מאוד מהעניין. גם המציאות פה היא הרבה יותר אקטואלית, וריאלית יש לה מקום הרבה יותר חזק פה. אפילו העניין שיש פה כל כך הרבה חגים. ספורט זה משהו כל כך חלש בתרבות שלנו".