אל תזיז את הקהל, תזיז את היום: בית"ר ירושלים צריכה לשחק יותר בשבת

בווידאו: דוד רוזנטל על הגעתו של אלירן עטר לבית"ר ירושלים

לפי כל הדיווחים רק חסר שמשה חוגג יתחיל במבצע של הקש בדלת. לעבור בין הבתים של אוהדי בית"ר פוטנציאלים ולגרד לאוטו לקראת משחקים. או שמא גיוס חירום יחל, כרזה "מושיקו רוצה אותך!" סטייל הצבא האמריקאי. חוגג כל כך מיואש מהנושא הזה, כך כתב אתמול אופיר סער, שהוא אפילו שוקל הורדת תקציב בעונה הבאה. הוא פגוע. הנתונים מעצבנים אותו. אגב, בצדק. הוא משקיע הרבה, ומתאכזב. אף אחד לא אוהב לבשל, להגיע לדינר ולראות שולחן חצי ריק. חצי? 5,526 אוהדי בית"ר הגיעו למשחק מול קרית שמונה, 5,532 נגד נתניה, 7,345 נגד חדרה. זה יותר ממביך, אבל אני לא מאשים אוהד בית"ר אחד. הם האחרונים שאשמים.

חוגג, בניגוד לקודמיו, באמת מנסה להפוך משחק ביתי של בית"ר לחוויה נעימה יותר. יש בבית"ר שדרה, יש מחשבה על קהילה. לצערו, זה כמעט חסר סיכוי. כבר הסברנו למה - הגעה לטדי עבור האוהד הממוצע היא אתגר קשה יותר מכל איצטדיון אחר בארץ - וברגע שכל משחק הופך לפרויקט ולא לפנאי, למלחמה ולא לפאן, המספרים מציבים את בית"ר במקום החמישי בנתוני קהל, הרחק מאחורי המובילות בתחום, למרות שבמבחן הגוגל והאינטרנט והרייטינג בית"ר ממש לא במקום החמישי.

אז טדי זה דבר אחד, מכשול אחד, ענק, ולא נראה שיש באמת פתרון הגיוני עבור חוגג בנושא הזה. לעזוב את ירושלים זה אחלה איום, ואני לא ציני, אבל אני לא רואה את האיצטדיון הופך פתאום לנגיש יותר, את החוויה לקלילה יותר. ולכן, אם זה לא איום אלא קיום, זה בעייתי שקבוצה מעיר הבירה, שנקראית בית"ר ירושלים, תשחק מחוץ לעיר.

אבל יש עוד פתרון שנראה שאף אחד שם לא שקל: לשחק בשבת.

יש עוד פלח שוק שנראה שבבית"ר לא מנצלים: הילדים, דור ההמשך של האוהדים.

נכון, בית"ר מזוהה בגדול עם פלח השוק הדתי, וגם לאוהדי הכדורגל שומרי המסורת - בשיא הרצינות והחשיבות - מגיעה הזכות לצפות בכדורגל בשעות הנוחות להם. אבל העובדה היא שכרגע אין לבית"ר אפשרות אמיתית לחשוף את הכדורגל שלה בפני קהל חדש, אלטרנטיבי, דור המשך. רק חמש פעמים מתוך 23 העונה שיחקה בית"ר בשבת, וזה היה במוצ"ש, כלומר - לחזור הביתה בחצות, לפחות. אין יותר מדי הורים שיעשו את זה לילדים שלהם. קחו ארבע עונות אחורה, השעה הכי מוקדמת למשחק של בית"ר היא 19:10. בית"ר לא שיחקה בשעה נורמטיבית עבור ילדים ונערים, 15:00, 18:00, שעות בהן אפשר לשלוח ילד לצפות במשחק ולחזור הביתה גם כשיש בית ספר למחרת. בכך, אחרי שנים של קיום משחקים רק בערב המאוחר, בית"ר שחקה את הקהל שלה. וכך למשחק חוץ מול רעננה הגיעו יותר בית"רים מאשר למשחק בית מול רעננה.

כי מבחינת הגרעין זה לא משנה - הגרעין הקשוח של בית"ר יגיע לכל משחק, בכל יום, בכל שעה, בכל מזג אוויר. זה לא הקהל אליו צריך לכוון חוגג, לא בשכנועים ולא באיומים. חוגג צריך את כל האחרים, את הנייטרלים, את הטרמפיסטים. בית"ר איבדה אותם במשך יותר מדי שנים. המספרים מוכיחים - יש לבית"ר מסה קריטית של אוהדים שאינם מגיעים. מה לעשות, הם צריכים ודורשים תנאים אחרים.

חוגג יכול לשאול את אנשי מכבי והפועל תל אביב ומכבי חיפה על השפעות המשחקים בשבת בצהריים, על הקופה, על המרצ'נדייס, על הווייב, על העתיד. לעלות לירושלים בשעה שהכבישים מאירים פנים, להיכנס לטדי כשיש שמש בשמיים, להרגיש קצת פחות מלחמתי, להגיע הביתה לארוחת ערב עם ההורים.

אין פה קריאה כמובן להפיכת בית"ר לקבוצה שמשחקת אך ורק בשבת בצהריים, ולא דרישה להדרה, אבל אם כבר מדברים על הזנחה של מגזר אוהדים שלם, אז אנא - כמו שיש דאגה לדתיים, בואו נדאג גם לילדים. כל עוד יש רק יום חופש אחד בישראל, אין מה לעשות, זה היום הכי טוב לכדורגל. זה מייצר מסורת, הזדהות, דייט קבוע, סדר יום של אוהד. מכבי תל אביב כבר שיחקה 14 פעמים בשבת העונה, מכבי חיפה 11, בית"ר, שוב, 5, והכול בערב. ואם באמת לחוגג אכפת מכמות הקהל עד כדי כך שהוא מאיים בהורדת תקציב, מומלץ לו לחקור מה קורה מעבר לים. כדורגל בצהריים ביום הפנאי, פחות חושך, יותר קרנבל. מר חוגג, אתה לא תאמין כמה טוב זה יעשה לתקציב שלך.