סיפור השבת: "טיבי אתה…!" (מילים: 499/500)
מכבי תל אביב עברה העונה 19 משחקי ליגה ואיתן טיבי כבש בחמש דקות חצי מכמות השערים שספגה. לא משנה אילו מספרים תכניסו למשוואה, זה מדע בדיוני, אבל המציאות טוענת שהבלם ספג ארבעה וכבש שניים, אז נאמין לה. והאמת, העונה של טיבי היא בעצמה מדע בדיוני - עזבו את החזרה להרכב, את השמירה על המקום, אפילו את היכולת - כולנו ידענו למה טיבי מסוגל, בטח בישראל.
הסיפור המדהים הוא אפילו לא שבמכבי תל אביב ירדו מהעץ והשאירו את הבלם - אתם זוכרים מה קרה באירופה בקיץ; בסטטוס הבלמים ההוא היה ברור שצריך יותר ודי הגיוני שיחזירו את טיבי, שהוקפא מקצועית בעונה שעברה אחרי טעות הדחה מול סרפסבורג. מה שמיוחד יותר זו האמונה של טיבי בעצמו. למרות הספסול וענייני קרויף והחילוף והחולצה שנה קודם והדעיכה ביכולת - טיבי האמין בטיבי יותר מכל אחד אחר.
כשמכבי חיפה היתה על הקו הוא דרש שכר שאפילו מכבי חיפה לא מוכנה לשלם, והיא היתה מוכנה לשלם לא מעט. הוא האמין שהוא עדיין בלם טופ במונחים מקומיים, ועל דברים כאלה משלמים. פעם, פעם, כשאפילו במשפחה של טיבי דיברו על כוכב פוטנציאלי אחר, אבא שלו התעקש מגיל 8 - הוא יהיה בלם נבחרת; כשיצא לחו"ל מאמנים ישראלים קראו לזה עקיצה, כשעבר למכבי תל אביב שרצקי בבוררות זעק לעברו "אתה לא רואה שתשב על הספסל שם?", וגם בקיץ האחרון בטח כולם אמרו לו שלהישאר בצהוב זו התאבדות מקצועית. כנראה שלא.
והנה, עזבו את כל מה שקרה עד עכשיו ועזבו אפילו את טור הספיגות - איתן טיבי כבש צמד. בחמש דקות. אחרי שלא כבש בליגה זה יותר מחמש שנים. אם זה לא היה מצולם לא היינו מאמינים, ואולי בגלל זה היה חשוב לו לחגוג בתנועת "תרשמו את השם והמספר - אני עדיין כאן!". למעשה זו התגובה הכי סוערת שלו, כי בראיונות אחרי משחקים טיבי הוא השחקן הכי משעמם שנולד כאן, והוא נולד בגיל 40 ועלה לבוגרים בגיל 70. כשבמכבי תל אביב רוצים לעדן את הסיטואציה ברור לכולם שיוציאו לתקשורת את טיבי. כשהוא מתראיין אפשר אפילו שלא ללחוץ רקורד, רק לקרב את המכשיר לפיו, בנימוס - לרוב לא תפסידו כלום. הוא כל כך טיבי שאחרי אחד ההפסדים התראיין ובסוף שאל, "נו, הייתי בסדר הפעם?".
טיבי ישר כמו פלס, חושב באופן הכי פרקטי ופשטני. כשזהבי שלף טלפון באסיפה של אוסקר, מספרים שהבלם היה זה שהלשין לייני; כשסבל מרגישות בשריר הגיע לקרית שלום והעדיף שלא ללחוץ על הברקס - חס וחלילה להחמיר ולפספס משחק - ובאמצעות בלם היד והגדר נתן לאוטו להיעצר. את תקרית המזוודות עם בית"ר אתם זוכרים - שנים אחר כך הוא סיפר שזה בגלל שכצעיר הפילו עליו תיק. כמה תיקים. ובגלל זה קרה המקרה.
ובגלל הסיפורים האלה, שדומים אגב לסיפורי מרקו בלבול, קל לשמוח בשמחתו יותר מאשר בשמחת אחרים. זה אפילו לא מקצועי - זה איש צנוע שאף פעם לא מחפש את אור הזרקורים וגם אם היה מחפש, אין סיכוי שהיה מוצא. לאנשים כאלה לפעמים הגורל מחייך באופן אישי, וקובע מחזור הזוי של שלושה משחקים בשבת, כשהראשון לא מעניין אף אחד ובשניים האחרים הגדולה ניצחה את הקטנה. אז על מה נדבר? על צמד של טיבי. ואין דבר יותר איתן טיבי מלקחת מונח כל כך צנוע ולהצניע לו את הצורה: 15 דקות של תהילה? אני איתן טיבי ואני מבקש רק חמש.
קיבלת.
עוד בוואלה! ספורט
השבת בפסקה: עוד יום במשרד (מילים: 100/100)
ירדן שועה כבש! שוב! ירדן שועה חייב לפתוח בהרכב!
כיף לראות את שועה כובש, כיף להאמין שעכשיו יש שקט בגזרה (אל תאמינו לכל מה שאתם לא שומעים), אבל אי אפשר להתעלם מעוד סיבה בגינה שועה לא יכול לשחק עכשיו בהרכב מכבי חיפה:
ניקיטה רוקאביציה.
הבחור כבש במשחק ליגה חמישי ברציפות, והוא כבר עם 13 גולים ב-19 משחקים. הבחור עובד, שותק ומספק סחורה. קצת קשה להאמין שישבור את השיא הירוק של אלון מזרחי ושלומי ארבייטמן, 28, אבל הוא בהחלט בקצב הנכון. ואם במכבי חיפה ממש רוצים ששועה ישחק בהרכב, הם צריכים לקחת בחשבון שזה כולל שינוי שיטה. כי בניקיטה מי ייגע?
השבת בשורה (מילים: 10/10)
שמתם לב כמה במ.ס. אשדוד אוהבים את אלי לוי?
orenjos@walla.co.il