בווידאו: הצגתו של קיקה סטיין בברצלונה
אז ארלינג הולאנד הבקיע אתמול שלושער כמחליף בהופעתו הראשונה במדי בורוסיה דורטמונד, וכולם מדברים שוב בצדק על הנורבגי המדהים בן ה-19, אבל באופן בלתי נתפס היה אתמול נער אחר שערך בכורה מטורפת אפילו יותר. הרבה יותר. קבלו את ריאן שרקי, ילד הפלא של ליון, ששיחק לראשונה בהרכב הפותח וסיפק הצגה שלא זכורה גם במונחים של צרפת שהתרגלה לפריצות של צעירים.
כי שרקי הוא יליד אוגוסט 2003, כלומר עדיין לא בן 16 וחצי, והמאמן רודי גרסיה בחר לשלוח אותו למערכה במשחק חוץ קשה מול נאנט במסגרת הגביע. הקנריות ספגו העונה 18 שערים ב-20 משחקי ליגה, ומדורגים בצמרת בזכות העורף המאורגן בניצוחו של השוער בן ה-20 אלבן לאפון, אחד הטובים בעולם בשכבת הגיל שלו. רק לפריז סן ז'רמן ולריימס של פרדראג ראיקוביץ' יש מאזן הגנתי טוב יותר, ואת ליון עצמה ניצחה נאנט 0:1 בספטמבר. בקיצור, זה אתגר לא טריוויאלי להכניע אותה, והנה התוצרת של שרקי לפניכם.
כובש, מבשל - וגם מפזר קטטות
השעון עוד לא השלים דקה כאשר הוא התגנב לרחבה, עקף בהטעייה קלילה את לאפון וגילגל לרשת את שער היתרון. בדקה ה-9, הבחור כבר השלים צמד בסיומת קטלנית בנגיעה הראשונה. נאנט צימקה ל-1:2, אז שרקי דאג להגדיל שוב את הפער עם מסירת עומק פנומנלית למרטן טרייה. מעורבות ישירה בשלושה שערים במחצית אחת מהווה נתון נדיר בפני עצמו, אבל נדירה עוד יותר היתה התרומה הכוללת של שרקי. כל המשחק של ליון עבר דרכו.
המופע נמשך אחרי ההפסקה - בדקה ה-66 גנב הכוכב הצעיר את הכדור להגנה והוכשל ברחבה. אפשר היה לתת לו לבעוט את הפנדל כדי להשלים שלושער, אבל ליון החליטה להיות שמרנית והעניקה את הביצוע לחלוץ המרכזי מוסא דמבלה - ולאפון הדף. לא נורא, כי בחלוף שתי דקות בלבד דאג שרקי לבשל לדמבלה את ה-1:4, שוב במסירת עומק סטייל קווין דה בראונה. המארחת סירבה להיכנע, צימקה ל-3:4, הרוחות התלהטו, ובזמן פציעות פרצה קטטה המונית. מי הרגיע את כולם על תקן המבוגר האחראי? נכון, הילד בן ה-16. היה זה אקורד סיום הזוי למשחק הזוי לא פחות.
כמעט הכי צעיר בליגת האלופות
אוהדי ליון מכירים היטב את שמו של שרקי. הוא הוגדר כיהלום יוצא דופן באקדמיה מאז הצטרף אליה בגיל שבע, והציפיות ממנו תמיד היו עצומות. ביציעים קיבלו אותו בתשואות רמות כאשר נכנס להופעת הבכורה בליגה באוקטובר, לקראת סיום המפגש הביתי מול דיז'ון. בנובמבר, הוא קיבל חצי שעה באיצטדיונה של מארסיי, וזה היה איתות ברור לאמונו של גרסיה. בחלוף שבועיים, כאשר זכה ל-15 דקות במגרשה של זניט, הוא נרשם בספרי היסטוריה כשחקן השני הכי צעיר בתולדות המפעל בגיל 16, שלושה חודשים ועשרה ימים - רק סלסטין בבאיארו הניגרי היה בן 16 וחודשיים בעודו עורך לובש את מדי אנדרכלט אי שם ב-1994. לפני שבועיים אף התכבד שרקי לכבוש את שערו הראשון בבוגרים, כמחליף מאוחר ב-0:7 מול קבוצה זניחה מהליגה השלישית.
אז הפוטנציאל ידוע בסביבתו, אבל חובבי הכדורגל מחוץ לצרפת לא היו מודעים אליו עד כה. עובדה - בערך שלו בוויקיפדיה מצוין כי מדובר בחלוץ, וזה לא מדויק במקרה הטוב. שרקי הוא קשר התקפי רב גוני, בעל יכולת למלא כל עמדה בחלק הקדמי של המגרש, ולכן פורח במיוחד כאשר מקבל יד חופשית לרחף במגרש ולעשות ככל העולה על רוחו. המשחק מול נאנט מדגיש זאת יותר מכל - את השער הראשון הוא הבקיע כאשר פרץ לרחבה משמאל, את השני כאשר הגיח לרחבה מימין, את הבישול הראשון סיפק במסירת עומק כאשר היה באגף השמאלי במחצית המגרש שלו, והבישול השני הגיע כאשר היה באגף הימני.
אמן חופשי, בימין ובשמאל
כזה הוא שרקי. חוכמת המשחק מאפשרת לו למצוא שטחים פנויים אינספור פעמים בכל משחק. ראיית המשחק מאפשרת לו לזהות את תנועת חבריו. הוא מסוגל לשלוח כדורים מדודים לכל טווח - אתמול הוא דייק כמעט בכל מסירותיו, וזה נתון פנומנלי עבור שחקן קדמי שנוטה לשחק לעומק ולא לרוחב. הוא מכדרר בחסד עליון, עובר שחקני יריב כאילו הם לא קיימים, ותנועותיו בלתי ניתנות לחיזוי כי הוא שולט בכדור באופן אבסולוטי בשתי רגליו. לפרוטוקול, רגלו הימנית מוגדרת כחזקה יותר, אך בפועל אין לזה משמעות. השמאלית טובה בדיוק באותה מידה, ואת שני השערים לרשת נאנט הוא כבש בשמאל. הוא לוקח את המשחק על עצמו, אך אינו אנוכי. הספק העבודה שלו גבוה במיוחד, והוא גם אשף הכדורים הנייחים. איך שלא תסתכלו על זה, יש לו הכל.
סיפור האגדה הזה החל באביב 2010, כאשר ז'ראר ויטורלי, מאמן הילדים של ליון, הבחין במקרה בילד הקטן שבא עם אביו פאביו כדי לצפות במשחק חובבים והשתעשע עם הכדור. "אתה חייב להביא אותו אלינו מחר", הוא אמר לפאביו, עבורו היה זה דז'ה וו. רק לפני שנה מאמן הילדים של סן-פרס הקטנטנה התחנן בפניו: "הבן שלך גאון, תביא אותו אלינו". הבקשה מולאה, כמובן, אך הפעם העניין היה מצד מועדון הפאר, בעל אחת האקדמיות המוצלחות באירופה, ובמשפחה החלו להתרגש. בליון התרגשו אפילו יותר. מאות רבות של כישרונות נהדרים דרכו בבית הספר שלה, אך שרקי היה מעל כולם. "ריאן היה מדהים בכל מובן אפשרי. בקבוצה לבני שבע, הוא ניצח את כל המשחקים לבדו. אף פעם לא הפסדנו כשהוא היה על המגרש", סיפר בדיעבד ויטורלי.
דרישות השכר הרתיעו את יונייטד ובארסה
במהרה הבינו בליון כי אין טעם להשאיר את שרקי עם בני גילו, אך רצו גם לשמור את רגליו על הקרקע, ולכן הגו שיטה מיוחדת. בכל שנה החל ילד הפלא את האימונים בשכבה שלו, ורק אם הוכיח את עצמו מחדש, הוא הוקפץ. והוא תמיד הוקפץ, כמובן. בדרך כלל זה קרה פעמיים בשנה. בגיל תשע, הוא שיחק עם בני 11. בגיל 11, הוא שיחק עם בני 13. בגיל 13, הוא התאמן עם בני 15. כאשר היה בן 14, מנעו ממנו פציעות בברכיים שנבעו מפרץ גדילה לשחק במשך חודשים ארוכים, והוא סבל - אך לא היו לכך השלכות שליליות עם שובו למגרשים. בגיל 15, הוא לא רק שיחק עם בני 17, אלא שודרג כמעט מיידית לקבוצה עד גיל 19, ולבסוף התאמן אפילו עם המילואים של הבוגרים.
וכך השתתף בעונה שעברה העילוי הנדיר בליגת האלופות לקבוצות צעירות, וכבר בבכורה מול מנצ'סטר סיטי הפך לשחקן הצעיר ביותר במפעל שמצא את הרשת. בשלב זה, הסקאוטים של המועדונים העשירים כבר ידעו עליו המון. שתי הקבוצות של מנצ'סטר, באיירן מינכן, ברצלונה, ריאל מדריד וארסנל הביעו בו עניין רב, ואנשי השדים האדומים אף קיימו פגישות רשמיות עם הוריו. ליון חששה מאוד לאבד אותו, אבל הדרישות הכספיות הגבוהות שהציבה המשפחה דווקא פעלו לטובתה. הן הרתיעו במידה מסוימת את המחזרות, וסללו את הדרך לחוזה המקצועני הראשון בקבוצת הבית שלו, עד 2022.
שמח ללמוד מז'וניניו
"זהו הרגע השיא עבורי, והוא תוצאה של שנות עבודה. תמיד העדפתי להישאר כאן, והגעתו של ז'וניניו כמנהל הספורטיבי חיזקה את הרצון הזה. צפיתי בכדורים החופשיים שלו כילד, ועכשיו אני עובד איתו. זו התגשמות של חלום", אמר הנער. העובדה כי ליון נקלעה העונה למשבר לא פשוט, פיטרה בשלב מוקדם את המאמן החדש סילביניו, וסבלה גם מפציעות, רק סייעה לשרקי להתקדם. "נשלב אותו בהדרגה", הבטיח רודי גרסיה, אולם עצם העובדה כי בחור בן 16 היה ראוי לשילוב אומר המון.
הנער היה מוכן. הוא תמיד גילה בגרות הרבה מעבר לגילו, וידע את ערכו. יש כאן הקבלה מסוימת לקיליאן אמבפה שתיכנן את הקריירה שלו מראש. אחרי ששותף בסטאד ולודרום של מארסיי, טען הקשר שלא התרגש כלל: "זה טבעי לשחק לעיני הקהל הזה". האם אפשר להאמין לו? אחרי המופע המטריף בנאנט התשובה חיובית, כי הוא באמת מפגין קור רוח של שחקן מנוסה. הוא ממש לא נראה כמו השחקן המקצוען הצעיר ביותר בליגות הבכירות של אירופה.
מובן שמוקדם לקפוץ למסקנות מרחיקות לכת, והציפיות האסטרונומיות עוד עלולות לשבש את הנסיקה, אבל בצרפת כבר אין ספקות - מדובר בשחקן שעשוי להוביל את הדור שנראה מפחיד ממילא. עדיל אושיש בן ה-17 מתחיל לגלות ניצוצות של גאונות בפריז סן ז'רמן, אמבפה כבר כוכב על בגיל 21, והם מסוגלים לקחת אחריהם רשימה ארוכה של כישרונות נוספים. זו יכולה להיות חבורה אדירה, ואם הכל ילך כשורה עשוי שרקי להתפתח למנהיג שלה, ולהיות אחד השחקנים הטובים בתבל. תזכרו את השם.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק