השלושרים: השילוב הקטלני בין כריס פול, דניס שרודר ושיי גילג'ס אלכסנדר

בווידאו: הכוכבים המועמדים לעבור בטרייד

הכתבה הזאת התחילה מנתון שנתקלתי בו במקרה כשכתבתי על הקליפרס בשבוע שעבר. בדקתי אז את האיכות של הרכב ארבעת הכוכבים של הקליפרס והתברר שזו הרביעייה השנייה הכי יעילה בליגה. הרביעייה היעילה ביותר ב-NBA, נכון לשבוע שעבר, הכילה שתי הפתעות: היא הייתה שייכת לאוקלהומה סיטי והיא כללה את שלישיית הרכזים כריס פול, שיי גילג'ס אלכסנדר (SGA) ודניס שרודר.

כאשר בילי דונובן דיבר בקיץ על האפשרות שישחק עם שלושת הרכזים שלו ביחד זה נשמע כמו קוריוז, מבלוני הניסוי שמפריחים לפני העונה ושוכחים מהם במהלכה. הרכבים עם שני פוינט גארדים דומיננטיים נוטים להיות בעייתיים, אז שלושה? פול ושרודר הם שני שחקנים שרגילים שהכדור נמצא אצלם ביד והכל עובר דרכם. SGA מתאים יותר לשחק רחוק מהכדור, אך הוא הכוכב בהתהוות של הקבוצה ואחת המטרות של דונובן העונה הייתה לתת לו להתפתח כמוביל כדור מרכזי. פול ושרודר הם גם שניים מהשחקנים הנמוכים בליגה, מה שאמור להקשות מאוד על שיתוף הפעולה שלהם בהגנה. מכל כיוון אפשרי, זה נראה כמו רעיון רע.

שליש עונה עברה, ומתברר שזה לא סתם רעיון טוב, זה אחד הרעיונות הכי טובים ב-NBA השנה. אוקלהומה סיטי הופכת לאיטה לאחת מהפתעות העונה, 9 ניצחונות ב-12 המשחקים האחרונים שלחו אותה למקום השביעי במערב, עם טווח ביטחון מפורטלנד וסן אנטוניו. הקבוצה שהייתה אמורה להיבנות מחדש ולחפש טריידים לכוכבים שלה נראית לאחרונה לא פחות טוב מהקבוצה של שנה שעברה, עם ראסל ווסטברוק ופול ג'ורג'. והסיבה המרכזית לכך היא הרכב שלושת הרכזים.

השלישייה הזו לא מרבה לשחק ביחד. שרודר עולה מהספסל, דונובן מחלק את הדקות כך ששניים מהשלושה יהיו על הפרקט ביחד כל הזמן ורק בדקות האחרונות של המחצית הוא משחרר את המפלצת התלת ראשית שלו. נתוני היעילות שלה אכן מפלצתיים. החמישייה שכוללת את שלושת הרכזים לצד דנילו גלינארי וסטיבן אדאמס זו החמישייה היעילה בליגה (מבין 60 חמישיות ששיחקו לפחות 75 דקות), עם נט רייטינג של 29.9. לאחר השבוע האחרון ל-OKC יש כבר את שתי הרביעיות היעילות בליגה: השלישייה עם גלינארי והשלישייה עם אדאמס. כשבודקים שלישיות, מתברר שפול, SGA ושרודר, ששיחקו ביחד 168 דקות, הם השלישייה השנייה הכי יעילה בליגה עם נט רייטינג של 26.3 (הפעם הקליפרס מנצחים, דווקא עם השילוב בין קוואי לאונרד, מונטרז הארל ופטריק בברלי).

מכיוון שהם מסיימים מחציות, חלק גדול מהדקות של השלושה הן במאני טיים של משחקים. לא מפתיע, אם כן, ש-OKC היא אחת מקבוצות הקלאץ' הטובות בליגה, עם נט רייטינג של 21.2 בדקות האלה, כשהיו לקבוצה הרבה מאוד משחקים שהגיעו לדקות אחרונות צמודות. העובדה שרבות מהדקות של השלושה מגיעות ברגעים היחידים שקבוצות לוקחות ברצינות בעונה הרגילה הופכת את נתוני היעילות שלהם לעוד יותר מרשימים.

מהו סוד הקסם של הרכב שלושת הרכזים? בשתי מילים: המחסור בהיררכיה. השלושה מניעים כדור, בדרך כלל כאשר אדאמס נע ביניהם וחוסם לכל מי שצריך, עד שנוצרת זריקה נוחה או מתפנה נתיב חדירה. הם לא מתפתים לזריקות קשות, חדירות לתוך יער ידיים או מסירות מסוכנות, קבלת ההחלטות שלהם בדקות שהם משחקים ביחד קרובה לשלמות. כאשר אחד מהם חם הולכים עליו, כאשר יש מיס-מאץ' מנצלים אותו. וכמעט תמיד יש מיס-מאץ', כי אין הרבה קבוצות בליגה שיכולות לשלוח לפרקט שלושה שומרים איכותיים על גארדים (וגם על גלינארי הנהדר אי אפשר להחביא שומר, בטח לא נמוך). בדרך כלל השומר הכי פחות טוב נמצא על שרודר, ואין לפול ו-SGA בעיה לתת לרכז הגרמני להשתלט על דקות ההכרעה ולנצח משחקים. פול גם מומחה בכפיית חילוף שיוצר מיס-מאץ' נוח במיוחד.

עוזר שכל השלושה יודעים לקלוע מכל הטווחים. הם מסוגלים גם לעלות לשלשה מכדרור וגם לקלוע בקאץ' אנד שוט, מה שמרווח את המגרש לאחרים. שרודר השתפר מאוד בתחום הזה וקולע השנה שלשות בקאץ' אנד שוט ב-39.8 אחוזים. מבין השלושה הוא לוקח הכי הרבה זריקות כאלה, בין היתר כי בחלק מההתקפות הוא מגיע לחסום לאחד משני האחרים וממשיך לנוע על הקשת, מהלך שקשה להגנות להסתדר איתו. כל השלושה יודעים להגיע לטבעת ולסחוט עבירות (וגם גלינארי מתמחה בתחום). לכל השלושה יש גם כלים לעבוד בטווחי הביניים. פול הוא אחד ממומחי חצי המרחק הבכירים בליגה, לשרודר יש יד רכה מאוד מהטווח הזה ול-SGA יש מגוון רחב של זריקות לכל משבצת על הפרקט, כולל פלואטרים יפים. כשמוסיפים להם את גלינארי כסקורר איכותי נוסף ואת אדאמס כמסיים נהדר בצבע וריבאונדר התקפה משובח, מקבלים את החמישייה היעילה בליגה.

בהגנה, באה לידי ביטוי היכולת של הגארדים לשמור על שחקנים גדולים מהם. גילג'ס אלכסנדר הוא שחקן בגובה 1.96 מ' עם מוטת גפיים של 2.11 מ', ככל שהוא מתבגר ומתחזק היכולת שלו לשמור על שחקני כנף משתפרת, וכיום הוא מסוגל לשמור גם על סמול פורוורדים. פול תמיד ידע להקשות על שחקנים הרבה יותר גבוהים ממנו, הוא נכנס להם מתחת לגוף ומעצבן אותם. לשרודר אין תדמית של שומר גדול, אך השנה הוא עובד מאוד קשה בתחום ומסתדר עם גארדים בכירים. לכל השלושה יש ידיים אקטיביות והם כופים לא מעט איבודים כשהם משחקים ביחד.

נדיר לראות שלושה מובילי כדור דומיננטיים משחקים בהרמוניה כזאת, כל כך הרבה קבוצות ניסו ולא הצליחו גם עם שני מובילי כדור. זה לא מובן מאליו עבור אף אחד מהם. קודם כל CP3, שהיה רגיל להיות פריק של שליטה. אולי אלו השנתיים לצד ג'יימס הארדן, אולי זה הניסיון, אולי זו ההבנה שהגוף לא מאפשר לו להשתלט על משחקים כמו בעבר, מה שבטוח זה שכריס פול למד לשחרר. השחקן האובססיבי ביותר בליגה ליתרונות קטנים, כולל חוקים שוליים שניתן לשלוף ולרוץ להלשין לשופטים, הבין שניתן לנצח יותר פוזשנים אם לא רק הוא זה שמנצל את היתרונות הקטנים. נראה שפול סומך על חבריו לקבוצה ב-OKC יותר מאי פעם.

קפיצת המדרגה של גילג'ס אלכסנדר מגיעה מהכיוון ההפוך. כרוקי נראה שנוח לו מאוד לשחק לצד שחקנים דומיננטיים, בעונה השנייה שלו הוא לוקח הרבה יותר מהמשחק על עצמו. הוא הסקורר המוביל של הקבוצה עם 19.1 נקודות למשחק ובדקות שהוא מרגיש חם הוא למד להשתלט על משחקים. בימים פחות טובים הוא יודע לזוז הצידה ולתת לאחרים ליזום. בשבוע שעבר הוא סיים משחק של 34 דקות מול שיקגו עם שלוש זריקות מהשדה, שבוע לאחר מכן הוא לקח 25 זריקות בדרך ל-32 נקודות מול הקליפרס. OKC ניצחה את שני המשחקים.

שרודר הוא השחקן שעבר את השינוי הגדול ביותר. מסקורר לא יעיל ולא אחראי הוא הפך לשחקן הרבה יותר שלם שיודע לקחת מה שההגנה נותנת. לא יהיה מופרך לטעון שבתקופה הטובה של 12 המשחקים האחרונים הוא השחקן הטוב ביותר של OKC, הוא קולע בתקופה הזו 22.8 נקודות ב-50.2 אחוזים מהשדה, 41.8 אחוזים משלוש ו-95.3 אחוזים מהעונשין. כאשר הטרייד של ווסטברוק על פול התרחש, אחד היתרונות שב-OKC דיברו עליהם היה ש-CP3 יוכל לשמש מנטור ל-SGA. בינתיים, ההשפעה שלו על שרודר נראית לא פחות משמעותית.

בעוד שההצלחה של אוקלהומה סיטי בהחלט מפתיעה, וההרכב המסוים שמאפשר אותה מאוד מפתיע, לא כולם נופלים מהכיסא. פרשנים רבים שיערו לפני פתיחת העונה שכל עוד OKC תהיה בריאה ותשמור על הסגל הנוכחי היא תוכל להיות קבוצה תחרותית. השאלה תמיד הייתה מתי סם פרסטי יפרק את החבילה. לאחר קיץ בו ויתר על שני הכוכבים שלו ועל ג'רמי גרנט וקיבל בעיקר אוסף לא נגמר של בחירות דראפט, לא היה ספק שפרסטי מכוון לבנייה מחדש. הסברה הרווחת היא שהוא עדיין יקפוץ על כל הזדמנות להיפטר מהחוזה העצום של פול, לקבל תמורה נאה על גלינארי שמסיים חוזה בקיץ ולבחון גם את השוק של אדאמס.

אבל הקבוצה שלו מספיק טובה כדי לגרום לו להרהר באפשרות של חישוב מסלול מחדש. נכון לעכשיו יש ל-OKC 15 בחירות סיבוב ראשון בשבע השנים הקרובות (וארבע הזדמנויות להחליף בחירות ולהתקדם לבחירה גבוהה יותר), כמה נכסים עוד ניתן לצבור? יש לפרסטי הזדמנות לבנות קבוצה איכותית בהווה בלי לפגוע בשלל הנכסים העתידיים. השחקן המשמעותי היחיד שמסיים חוזה בקיץ הוא גלינארי, ולא בטוח שיהיו קבוצות בכירות יותר שיוכלו להציע לו חוזה משמעותי, יכול להיות שאוקלהומה סיטי תוכל להשאיר אותו ולהריץ את הסגל הקיים שנה נוספת. גם אם זו לא קבוצה שיכולה לרוץ לאליפות, זו תהיה הזדמנות להעשיר את ניסיון הפלייאוף של SGA ושל שאר השחקנים שיכולים להיות רלוונטיים לעתיד (אדאמס ושרודר בני 26). חילופי הדורות יוכלו להתרחש תוך כדי התמודדות על מקום בפלייאוף.

כשחושבים על OKC במונחי קבוצת פלייאוף, הצוות המסייע נראה בוסרי מדי, אך יש בו כמה ניצוצות. טרנס פרגוסון תקע יתד כסטופר ההגנתי בחמישייה, נרלנס נואל מצא לעצמו בית כמחליף של אדאמס, עבדל ניידר וחמידו דיאלו מתחילים לאסוף את הכישרון הגולמי שלהם לכדי שחקני NBA לגיטימיים, הרוקי דריוס בייזלי הוא קפיץ אנושי שמדי פעם נראה כמו שחקן מעניין בהתהוות. לסגל הזה חסר עוד שחקן כנף משמעותי, דונובן מקווה לקבל בחזרה יום אחד את אנדרה רוברסון, מומחה ההגנה שהפך לפצוע תמידי, אך כרגע נראה שקשה לסמוך על כך. יכול להיות שפרסטי מצטער עכשיו על הוויתור על גרנט, ולא יקרה כלום אם הוא ינסה להשתמש באחת מהבחירות הרבות שלו כדי לחזק את הסגל הנוכחי.