דיוויד בלאט. AP
דיוויד בלאט(צילום: AP)

דלתות מסתובבות

הג'וב החדש בניו יורק הוא כל מה שדיוויד בלאט היה צריך בגלגול אחר, כדי לצלוח את הסיטואציה הקשה אליה נקלע בקליבלנד. אבל גם אם דלת אחת כבר נסגרה, אחרת נפתחה כעת - ומאחוריה מסתתרת הזדמנות לא רק לקריירה שנייה, אלא גם לחוויה מתקנת

יהונתן אליהו
19/12/2019

בהנחה סבירה שאת המשרה החדשה לקח רק אחרי שראה שיפור ניכר במצבו הרפואי, מינויו של דיוויד בלאט אמש (רביעי) ליועץ מיוחד לניקס הוא קודם כל בשורה מרגיעה ומשמחת.

עבודה ב-NBA, בכל משרה שהיא, בהכרח כרוכה במאמץ רב. וגם אם בלאט יהנה מתנאים משופרים - על פי "ניו יורק דיילי ניוז", הוא לא יתלווה עם הקבוצה למשחקי חוץ ובכך יחסוך מעמסה גופנית גדולה - הוא עדיין יצטרך להתמסר לאתגר באופן טוטאלי ולהקדיש לו את מלוא תשומת הלב. בקיצור, מבחינתו של הארד וורקר כמו בלאט זו כמעט חזרה לשגרה, וזה כשלעצמו סימן חיובי.

בעיניים אמריקאיות, המינוי עצמו זניח לחלוטין ומה שמעניין הן השאלות שעולות ממנו: האם הנשיא סטיב מילס, חבר ילדות של בלאט, אכן עם רגל וחצי בחוץ כפי שאומרים, אם יש בידיו מספיק כוח פוליטי כדי לצרף כעת יועץ מטעמו? ומה זה אומר על מעמדו של הג'נרל מנג'ר סקוט פרי, האיש שהתנגד למינויו של בלאט למאמן ב-2018, וכעת קיבל אותו כיועץ שבמקרים מסוימים יכול להתברר כאוטוריטה עליונה?

ייתכן שלא מדובר ביותר ממינוי חברי, שהשפעתו הלכה למעשה תהיה אפסית. יועצים שנושאים בתפקיד זהה לזה שימלא בלאט פזורים בכל רחבי ה-NBA, ואצל חלקם אכן מדובר רק בתואר כבוד. אבל הסקאלה רחבה ביותר, ויש מביניהם גם אנשי מפתח שמעורבים כמעט בכל החלטה.

עוד בוואלה!

זאק לואו: "כולם יכולים לזלזל, אבל דיוויד בלאט הוא גאון כדורסל"

לכתבה המלאה
"יועץ" יכול להיות לפעמים הרבה יותר מזה. ג'רי ווסט(צילום: AP)

העניין הוא שבלאט יכול להפוך להרבה מעבר לאיש שיושב בחדר ומצביע בעד או נגד. ההיסטוריה של ה-NBA רצופה ביועצים דומיננטיים ומשפיעים. את הדוגמאות אפשר לדוג גם בזמן עבר וגם בזמן הווה: ג'רי ווסט נחשב לאחד האחראים הבולטים לכינונה של השושלת של גולדן סטייט, ונודע כאיש שמנע מהווריירס להעביר את קליי תומפסון בטרייד לפני שפרץ; קורט ראמביס זוכה לכינוי "נשיא הצללים של הלייקרס", וסוד גלוי הוא שהמינויים של פרנק ווגל למאמן ושל ג'ייסון קיד לעוזר מאמן רשומים על שמו, על אף התנגדות מסוימת של ה-GM בפועל רוב פלינקה; ויש עוד דוגמאות רבות נוספות.

בלאט הודה אמש שחשב במשך זמן רב על קריירה שנייה בצד הניהולי של הענף, ובניקס הוא יקבל חרך כדי להיכנס בדלת של הקרם דה לה קרם. ספק אם הוא גיבש תוכנית ארוכת טווח להשתלבות אמיתית בתחום, אבל חלק מהכלים בהחלט יש לו. במידה מסוימת, ייתכן שהוא אפילו מתאים יותר לתפקיד ניהולי ב-NBA מאשר לתפקיד של מאמן. באירופה, למשל, טביעת העין הטובה שלו לשחקנים שירתה אותו גם כמאמן; ב-NBA, בה המנהלים הם האחראיים הבלעדיים על בניית הסגל, למאמן אין יד ורגל בכך;

בכובעו החדש של בלאט, הוא גם צפוי להיתקל בהרבה פחות דעות קדומות. כמאמן הרקע שלו בכדורסל האירופי גרם לחשדנות, אולם אם יהפוך למנהל, הניחוח הבינלאומי שיביא איתו ייחשב יתרון. תשאלו את ארתוראס קרנישובאס, פעם כוכב כדורסל אירופי שכף רגלו לא דרכה על פרקט NBA, וכיום ג'נרל מנג'ר מוערך בדנבר; או את טראז'ן לנגדון, עוד אחד שהעביר את רוב שנותיו כשחקן פעיל באירופה, מה שלא עצר בעדו להפוך לג'נרל מנג'ר ניו אורלינס;

אנשי כדורסל חובקי עולם כמו בלאט הם מצרך מבוקש בקבוצות NBA בימינו, אם לא על הקווים אז בטח שבמסדרונות. הניקס עשויים לגלות זאת מהר מאוד אם בלאט יסייע במלאכת הסקאוטינג באירופה - תחום שבו לצד כמה הימורים מוצלחים יחסית בשנים האחרונות (קריסטאפס פורזינגיס, אולי פרנק ניליקינה) נרשמה גם פאדיחה בקנה מידה היסטורי (הניקס היו היחידים מבין כל הקבוצות שלא שלחו נציגים כדי לעקוב אחרי יאניס אנטטוקומפו לפני הדראפט).

יש לו הרבה מה לתרום. בלאט(צילום: AP)

באופן אירוני, ייתכן שהג'וב שנתפר לבלאט בשלהי שנת 2019 הוא בדיוק מה שהיה זקוק לו בגלגול אחר, לפני שנזרק בן לילה למציאות אכזרית והפך למאמן של לברון ג'יימס ב-2014: תפקיד שמאפשר מבט על ה-NBA ממעוף הציפור, שנותן את הזמן ללמוד את הליגה לעומק ברמה הבינאישית והתקשורתית - שתי זירות שנחל בהן כישלון חרוץ. מאז הפיטורים מקליבלנד הודה בלאט שוב ושוב שלא זיהה בזמן אמת את ההבדלים התהומיים בין ה-NBA לכדורסל האירופי. לעיתים ניסה להקל ראש בכך, ועד שהתעורר המציאות טפחה על פניו והצ'אנס נלקח ממנו.

אם לא מצבו הרפואי, ייתכן שזה היה המסלול הנכון בחזרה. זה כמעט אותו מסלול שעשה מייק ד'אנטוני, עוד תוצר כדורסל אירופי שהשתפשף כעוזר מאמן וסקאוט במשך שנים לא מבוטלות לפני שתקע יתד ב-NBA. לצורך העניין, גם אטורה מסינה עשה את צעדיו הראשונים בליגה הטובה בעולם על תקן יועץ בלייקרס, המשיך במשך שנים כעוזר מאמן, ואולי עוד יחזור מהדלת הראשית בעתיד;

אם בעיני רוחו בלאט שואף להפוך למנהל כדורסל עם השפעה אמיתית, ה-NBA היא כמעט הברירה היחידה. בכדורסל האירופי, לשם השוואה, יש מנהלים מקצועיים בודדים, ורובם המכריע לא פועל בחלל ריק. המנהל הבכיר היחיד שזוכה לאוטונומיה כמו מקביליו ב-NBA הוא מאוריציו ג'רארדיני מפנרבחצ'ה, שנחשב לטוב באירופה בתחומו; גם התפקיד הניהולי המשתלם ביותר בכדורסל הישראלי כבר נתפס על ידי פיני גרשון;

אבל בתסריט אופטימלי, הצ'אנס בניקס יכול להעניק לבלאט לא רק קריירה שנייה, אלא גם חוויה מתקנת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully