אונאי אמרי: "בחודש אחד הכול נשבר בארסנל, זה היה פשוט נורא"

מעט פחות מחודש אחרי שפוטר מארסנל, דיבר אונאי אמרי לראשונה. המאמן הספרדי, ששוחרר מתפקידו ב-29 בנובמבר אחרי הפסד 2:1 לאיינטרכט פרנקפורט בליגה האירופית, התראיין ל-BBC וסיפק כמה ציטוטים מעניינים ותובנות מהכישלון שלו.

אמרי דיבר בכלל על חוסר ההצלחה שלו בארסנל ואמר: "בעונה הראשונה הייתי מרוצה מאוד והדבר היחיד שהיה חסר לי זה עוד ניצחון אחד בגמר הליגה האירופית. בשלבי הנוקאאוט נראינו חזקים מאוד. ואז שיחקנו בגמר נגד צ'לסי והייתה לנו מחצית ראשונה טובה מבחינה טקטית, יכולנו להשתלט על המשחק. אבל אדן הזאר הפריד בין שתי הקבוצות והם ניצחו. בליגה שחינו ליד החוף ומתנו בחוף. איבדנו את הטופ 4 בשני משחקי בית: תיקו נגד ברייטון והפסד לקריסטל פאלאס. זה קרה כשהיינו עמוק בענייני הליגה האירופית".

הספרדי המשיך ואמר: "גם את העונה הנוכחית התחלנו טוב והייתה לי תחושה שאנחנו מתקדמים ומעריכים את ההישגים של העונה שעברה. רצינו לראות איך אנחנו מתפתחים ביחד ואפילו הגענו למצב שהם חושבים לחדש לי את החוזה. ואז אני זוכר שהיה לנו חודש.. באחת מפגרות הנבחרות היינו במקום השלישי ואז במשחק הראשון אחרי שחזרנו התחיל תסכול בעקבות תוצאות רעות שהתחלנו לעשות. זה הפך אותנו לחלשים יותר במשחקים שהגיעו לאחר מכן. איבדנו ביטחון וגם איבדנו יציבות"

"המשחק נגד שפילד יונייטד (ארסנל הפסידה 1:0 באוקטובר) היה נקודת מפנה", המשיך אמרי, "בחודש אחד הכול נשבר ולא היינו מסוגלים לנצח אפילו פעם אחת בשבעה משחקים והמתח שנוצר סביב השאלה מה קורה לנו היה כמו כדור שמתגלגל והופך לגדול יותר ויותר. כשזה קורה, המאמן הוא האיש הראשון שניצב תחת אור הזרקורים. עברתי את זה במועדונים אחרים, אבל הצלחתי לשלוט בזה ולהחזיר את הקבוצה למסלול. בארסנל החודש הזה היה פשוט נורא".

אמרי התייחס למצבו במהלך התקופה הקשה שעברה ארסנל: "היו לי חברים או אנשים שאמרו לי שהם רואים שאני סובל. כשמאמן לא מנצח הוא סובל. וכשהוא לא מנצח בשלושה, ארבעה וחמישה משחקים אז הוא רק סובל יותר. היינו חייבים לנצח כדי להשיג שווי משקל רגשי, כדי להיפטר מהתסכולים ולא הצלחנו לעשות את זה. היה ברור שבמצב הזה המאמן הוא זה שימצא את עצמו בחוץ. שלושה או ארבעה שבועות לפני שכל הבלגן התחיל דיברתי עם השחקנים ואמרתי להם שזו לא הקבוצה שדמיינתי, לא הצלחתי לזהות את מה שציפיתי לו. חיפשנו פתרונות, אבל התוצאות לא הגיעו.

"המועדון קיבל החלטה והיא הועברה לי על ידי ראול סאנלהי (ראש מערכת הכדורגל בארסנל) עם הרבה חרטה כי גם הוא חש אחריות והיינו מאוחדים מאוד. אבל המצב הפך בלתי ניתן לריפוי והתחילו מחאות מצד חלק מהאוהדים. עם זאת, אני מאמין שהייתה גם קבוצה אחרת של אוהדים שהאמינו שחשבו שהגיעה לנו יותר סבלנות כדי להמשיך בפרויקט. אני חושב שהיינו יכולים להפוך את הדברים ולשנות אותם, אבל אני מבין את אלה בהנהלה שהחליטו לבצע את השינוי".

אמרי, שהגיע לאנגליה עם אנגלית דלה ביותר ושיפר אותה רק במעט לאורך הזמן שלו שם, אמר: "מחסום השפה הופך לגדול יותר בעיני אנשים בגלל התוצאות. אני חושב שאם התוצאות היו טובות יותר כמו בעונה שלפני כן, אנשים היו מסכימים שאעשה טעויות והיו חושבים שהאנגלית שלי בסדר. הגעתי רק לרמה מסוימת באנגלית כי לא הייתה לי הזדמנות לפתח אותה. בשתי העונות שהיו לו בפריס סן ז'רמן עבדתי הרבה יותר קשה כדי ללמוד צרפתית. ואז הגעתי לאנגליה והדבר הראשון שאמרתי לעצמי הוא שאני חייב לדבר אנגלית. המועדון לא רק עזר לי, אלא גם עודד אותי לדבר באנגלית למרות כל הקשיים ולכן עשיתי את המאמץ הזה.

"תמיד עשיתי את המאמץ הזה, החל ממסיבת העיתונאים הראשונה שלי, תמיד דיברתי עם השחקנים באנגלית ואני מאמין שהשתפרתי באנגלית. קשר בכדורגל הוא חשוב מאוד וזה היה אחד הדברים החשובים בהצלחה שלי בספרד וצרפת. אולי הגעתי ל-40% או 50% שליטה בשפה, עדיין הייתי צריך להשתפר. כשהתוצאות לא טובות אתה צריך לענות ליותר שאלות אבל תמיד באותו קו. תמיד בשאלה הראשונה או השנייה במסיבות העיתונאים יכולתי להשתמש בביטויים ולבטא את עצמי, אבל בשאלה השלישית, הרביעית והחמישית התקשיתי. היו לי שיחות עם שחקנים במשך 20 דקות או חצי שעה, ממש מדי שבוע. גם שיחות אישיות. תמיד לאחר מכן שאלתי עם המסר ברור. תמיד הם אמרו לי שמבחינה הגיונית הדברים יכולים להיות טובים יותר, אבל שהכול הובן".

אמרי נשאל לגבי מסוט אוזיל, אותו הוציא מהסגל במשך רוב העונה הנוכחית, וגרניט ג'אקה, אותו מינה לקפטן ולאחר מכן היה שם כשהתרחשה התקרית בין השוויצרי לאוהדים. "הקפטנים בעונה שעברה היו לורן קוסיילני, פטר צ'ך, ארון ראמזי ונאצ'ו מונריאל וכולם עזבו", אמר אמרי, "אז המנהיג הטבעי בגלל הערכים ומה שהוא ייצג היה גרניט ג'אקה. הייתה הצבעה לראות אם מה שאני מרגיש עליו הוא מה שגם השחקנים מרגישים וזה מה שהיה. לג'אקה הייתה תקרית עם האוהדים, הוא מנהיג שהקבוצה הזו צריכה. היו לי הרבה שיחות עם מסוט אוזיל. הוא שחקן חשוב מאוד בקבוצה. יש משחקים בהם אפשר לראות את ההברקות של מסוט, הוא עושה חיבור עם ההתקפה. אבל הייתי צריך למצוא את השחקנים סביבו כדי שירגיש בנוח.

"גם הקבוצה הייתה צריכה להרגיש יציבות. כשאתה צריך לבנות לאט לאט קבוצה אגרסיבית, אינטנסיבית, שיודעת ללחוץ, היינו צריכים צריכים למצוא מקום למסוט. כדי לעשות את זה הייתי צריך למצוא חיבורים נכונים בין שחקנים, טקטיקה נכונה. רציתי שלאכסנדר לקאזט, פייר אמריק אובמיאנג ומסוט ישתפו פעולה, כל אחד מהם עם האיכויות שלו. אבל היו משחקים בהם נאלצתי להשאיר אחד מהם מחוץ להרכב. אוזיל שחקן חשוב מאוד אם אתה יכול למצוא דרך שהוא יעבוד כמו שצריך עם השחקנים האחרים. יש לו כישרון שהופך את השחקנים סביבו לטובים יותר, אבל כשאתה רוצה לחץ אגרסיבי, אין לו את התכונות הכי טובות לזה".