פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        שושלת בטנקינג? השפל המביך והעתיד המעורפל של גולדן סטייט החדשה

        כשסגנית האלופה מתבזה עם חמישייה שאף אחד מחבריה לא היה משתלב ברוטציה של אף קבוצה אחרת והופכת פתאום מאימפריה לנמושה בקנה מידה היסטורי, רק שאלת החשק של סטף קרי ודריימונד גרין תקבע אם הווריירס בכלל ינסו להגיע לפלייאוף העונה

        שושלת בטנקינג? השפל המביך והעתיד המעורפל של גולדן סטייט החדשה
        עריכת וידאו: מתן חדד

        השבועות הראשונים של עונת ה-NBA כוללים הרבה מאוד התרחשויות חריגות ומפתיעות שרובן יתבררו כחסרות משמעות בהמשך. המשימה שלנו בפתיחת העונה היא לנסות להבין מה מכל זה אמיתי ויחזיק מעמד לאורך זמן. הספסל של הקליפרס, למשל, נראה בשבוע הראשון כמו מה שיוכל להיות אקס פקטור משמעותי במאבקי האליפות. גם פתיחת העונה של לוקה דונצ'יץ' וטריי יאנג, גאונים עם רעב למשחק שבא לידי ביטוי בכל פוזשן, גורמת לכך שהם נראים בדרך הבטוחה להשתלט על הליגה בעשור הבא.

        אבל סימן הקריאה הבוהק ביותר בשבוע הראשון של העונה מגיע מסן פרנסיסקו: גולדן סטייט בבעיה. אמיתית. ברמה שמערערת מאוד את הרעיון שהקבוצה הזאת מסוגלת להגיע לפלייאוף השנה. הקבוצה ששלטה בליגה בחמש השנים האחרונות לא קיימת יותר, עוד לא ברור מה יש במקומה. מה שברור זה שבשתי התבוסות הראשונות היו מעט מאוד דקות תחרותיות, בהן גולדן סטייט נראתה כמו קבוצת NBA לגיטימית.

        על פניו, לא ברור למה זה נראה כל כך רע. הרי בחמישייה של סטיב קר עולים שלושה אולסטארים, כולל אחד השחקנים הטובים בעולם. סטף קרי ודריימונד גרין היו הבסיס לקבוצת 73 הניצחונות, דיאנג'לו ראסל הוביל בעונה שעברה סגל לא מבריק לפלייאוף. איך הם יכולים להיראות כל כך רע בפתיחת העונה?

        סטפן קרי שחקן גולדן סטייט ווריירס (AP)
        איך הם כל כך גרועים? סטף קרי (צילום: AP)

        התשובה מתחילה בשחקנים שסביבם. במשחק מול OKC פתחו בחמישייה גלן רובינסון השלישי ומרקיז כריס, שני שחקנים שרמת קבלת ההחלטות שלהם כל כך לקויה שהם כבר כמעט נפלטו לגמרי מהליגה. המחליפים הם חבורת צעירים אלמוניים שבינתיים עושים רושם רע ביותר. הכוכבים צריכים לנוח, וברבע הראשון מול הת'אנדר היה שלב בו סטף נותר לבד עם שחקנים שגרמו לצוות המסייע של דובי גל במלך הסלים להיראות לגיטימי. ואז גם סטף יצא, ואת הדקה וחצי האחרונות של הרבע הראשון, כשהמשחק עוד היה תחרותי לגמרי, גולדן סטייט סיימה עם החמישייה הבאה: ג'ורדן פול, ג'ייקוב אוונס, דמיון לי, אריק פסקל ואומרי ספלמן.

        זה הזמן להבהיר: לכל קבוצה יש שחקני משנה לא מוכשרים, אך כאלה שיודעים לעשות את העבודה שלהם ברמה סבירה. זה לא המקרה של השחקנים הצעירים האלה. בגארבג' טיים חלקם צברו מספרים, ספלמן אולי עוד יהיה שחקן מעניין, אבל כרגע, מול יריבים אמיתיים, אין לאף אחד מהם מה להציע. הם מתקשים לקלוע מכל טווח, מאבדים כדורים בסיטונות, מבצעים טעויות בסיסיות בהגנה, לא מסוגלים לשמור על אף שחקן ראוי. אלה לא שחקנים שאמורים לשחק ברוטציה של קבוצת NBA, בטח לא קבוצה עם שאיפות גבוהות. אקח את הטיעון עוד צעד קדימה: אף אחד מהחמישה האלה, וגם לא רובינסון וכריס, לא היו משתלבים ברוטציה של אף קבוצה אחרת בליגה. כולל קבוצות טנקינג מובהקות כמו קליבלנד, שארלוט וממפיס. כולל וושינגטון והסגל המדולדל שלה. אף אחד באף קבוצה, הם עד כדי כך חלשים.

        גולדן סטייט לא הייתה אמורה להגיע למצב שזה הסגל שלה. אמנם יש כמה פצועים שישפרו את המצב: שני הסנטרים ווילי קאולי סטיין וקוון לוני ואולי שחקן הכנף אלק ברקס שיש לו רזומה של ממש בליגה, אבל הצוות המסייע של הווריירס עדיין חלש להחריד. אי אפשר להתעלם יותר מכך שבוב מאיירס, שבנה את השושלת בשורה של החלטות מבריקות, אחראי גם על הסגל הנוכחי. כבר שנים שלא הייתה לו הברקת דראפט, שהוא לא זיהה שחקן אלמוני מעניין, שהוא לא החתים וותיק שמסוגל לתרום בזמן אמת. אני לא מדבר על בינגו בנוסח פסקל סיאקם ופרד ואנווליט, אלא על שחקני משנה לגיטימיים שניתן למצוא בבחירות נמוכות ובמחיר זול.

        מרקיז כריס שחקן גולדן סטייט ווריירס (AP)
        רמת קבלת ההחלטות שלו כמעט גרמה לו להיפלט מהליגה. מרקיז כריס (צילום: AP)

        הצוות המסייע הוא רק חלק מההסבר למצב. ב-28 הדקות המשותפות של סטף, דריי ודיאנג'לו הנט רייטינג של גולדן סטייט הוא מינוס 72.6, הנמוך ביותר בליגה של כל שלישייה ששיחקה יותר מ-20 דקות עד כה. זה מדגם פצפון, אבל הוא לא נראה מקרי. ראסל לא מחובר לשני האחרים ולסגנון של הווריירס. הוא משחק בקצב משלו, לא מבצע את התנועה ללא כדור שהיא חלק אינטגרלי מהשיטה, לא נעזר בחברים כדי להגיע לזריקות נוחות, לא מסדר להם זריקות כאלה. הוא רגיל לפיק נ' רול סטנדרטי שמתנהל לאיטו, וגולדן סטייט פשוט לא משחקת ככה. בהגנה הוא מזכיר את העונות הראשונות שלו בליגה, בהן הוא נראה חסר אוריינטציה.

        קרי וגרין, מצידם, לא מראים כל עניין בשינוי המצב. אל מול סימן השאלה סביב החשק שלהם להוביל קבוצה בינונית ומטה למאבקי פלייאוף קשים אחרי חמש עונות מתישות בצמרת הגבוהה, הסברה הרווחת הייתה שיצר התחרותיות שלהם גדול מכדי לאפשר להם להתנהל אחרת. סטף התנפל על משחקי ההכנה עם תצוגות קליעה אדירות, דריי הוריד במשקל ואמר את כל הדברים הנכונים שגרמו לנו להאמין שהוא יגיע לכל משחק השנה באווירת פלייאוף.

        לאחר שני המשחקים הראשונים, שאלת החשק שלהם חוזרת לקדמת הבמה. הם לקחו צעד אחורה אפילו ביחס לעונה שעברה, בה ארבעת הכוכבים שיחקו בהליכה בעונה הרגילה. לא הייתי מדמיין את גרין מרשה לעצמו לספוג 140 נקודות ל-100 פוזשנים בדקות בהן הוא משחק גם אם שאר החמישייה הייתה ארבע דמויות קרטון. אבל רוב הזמן הוא לא נראה מעוניין במיוחד במה שקורה על הפרקט. מדי פעם הוא מנסה להעיר לראסל ולשחקני המשנה על טעויות במיקום בהגנה ובתנועה בהתקפה, אבל די מהר הוא מתייאש ומוריד עוד הילוך. מסטף הייתה ציפייה לעונה היסטורית כסקורר, בינתיים הוא לא מראה כל תחושת דחיפות, משחק את המשחק הרגיל והמשועשע שלו עד שהסיכוי לנצח אובד.

        דריימונד גרין גולדן סטייט מול טרנס פרגוסון (רויטרס)
        רוב הזמן הוא לא נראה מעוניין במיוחד במה שקורה על הפרקט. דריימונד גרין הלילה (צילום: רויטרס)

        האם המצב הזה הוא בר שינוי? יכול להיות שצמד התבוסות וההדהוד שהן יוצרות ברחבי הליגה יכריחו את סטף ודריי לשנות גישה כדי להימנע מעונה מבזה. יכול להיות שכך הם יצליחו לסחוף גם שחקנים שכרגע לא שייכים לרמה הזו. סטיב קר אולי ייאלץ לאמץ מאפיינים סטנדרטיים יותר של משחק התקפה ולהתבסס באופן כמעט בלעדי על פיק נ' רול בין אחד משני מובילי הכדור לגרין, שבעצמו ייאלץ להפנים שהשנה הוא חייב להיות שחקן מפתח גם בהתקפה. חזרה של לוני וקאולי סטיין תסגור לקר 48 דקות ראויות בעמדת הסנטר, ואם ברקס מסוגל להישאר על הפרקט גם הוא יוכל לתרום.

        זה לא ייראה כל כך רע כל הזמן, אבל זה לא מספיק. בשני המשחקים הראשונים גולדן סטייט נראתה כמו נמושה בקנה מידה היסטורי, כדי להיכנס לפלייאוף במערב היא לא תוכל להסתפק בלהפוך לקבוצת NBA לגיטימית, היא תצטרך להיות קבוצה טובה מאוד. גם אם תתגבש חמישייה טובה וראסל ישתלב הרבה יותר טוב, הסגל ימשיך להיות דליל ובכל משחק קר ייאלץ להשתמש בחמישיות שלא אמורות לקרות בקבוצת פלייאוף. רוב היריבות שגולדן סטייט תפגוש יהיו טובות ועמוקות יותר ממנה.

        הדרך לדמיין פוסט סיזן בסן פרנסיסקו השנה עוברת דרך שתי נקודות ציון שעד אליהן החבורה של קר תנסה להחזיק מעמד מספיק קרוב. השנייה היא החזרה האפשרית של קליי תומפסון. לאורך הקיץ הדיווחים דיברו על חזרה מהקרע ברצועה הצולבת בערך בתקופת האולסטאר, אך לקראת פתיחת העונה קר טען שקליי כלל לא צפוי לחזור לשחק השנה. ניתן להניח ששאלת החזרה שלו תהיה תלויה גם באופן התפתחות העונה, אך בהחלט ייתכן שבקבוצה קיבלו החלטה אסטרטגית לא לסכן אותו בחזרה מוקדמת מדי בעונה שנראית אבודה ולתת לשחקן שחתם על חוזה של 190 מיליון דולר לחמש שנים את כל הזמן שהוא צריך כדי להתאושש.

        דיאנג'לו ראסל שחקן גולדן סטייט ווריירס עם מאמנו סטיב קר (AP)
        הטרייד עליו הוא רק שאלה של זמן? דיאנג'לו ראסל (צילום: AP)

        נקודת הציון הראשונה היא ה-15 בדצמבר, התאריך ממנו ניתן לבצע טרייד על דיאנג'לו ראסל. מראש ההחתמה של ראסל הייתה ברירת מחדל, הדרך היחידה להשיג שחקן בסדר גודל כזה (כחלק מסיין אנד טרייד עם ברוקלין על קווין דוראנט), בין אם כדי שישתלב בקבוצה או כנכס עתידי. גם אם הוא יזכיר את היכולת שלו מברוקלין בהמשך, בהחלט ייתכן שמאיירס יגיע למסקנה שעדיף לו לנסות להשיג תמורתו שניים-שלושה שחקני משנה טובים לעמדות הכנף, שזה מה שהקבוצה צריכה לעונה הקרובה ובכלל. בקיץ היה דיבור על טרייד אפשרי עם מינסוטה שיתבסס על רוברט קובינגטון, ניתן לחשוב גם על עוד כמה אפשרויות (אורלנדו, למשל, אם היא תרגיש צורך בשינוי משמעותי).

        אי אפשר להספיד קבוצה כל כך גדולה כל כך מהר. סטף יכול לעשות ג'יימס הארדן ולהשתלט על העסק, דריי יכול להפעיל את מוד הפלייאוף שלו ולעשות הכל מהכל. אבל אחרי שני משחקים איומים, הרעיון שאין לגולדן סטייט הנוכחית כלים ומוטיבציה לקמפיין של פלייאוף במערב העמוס הופך מריאלי לאופציה ההגיונית יותר. פתאום ממש לא מופרך לראות את הווריירס מוותרים בשלב מסוים על העונה הזאת, בונים על בחירת דראפט גבוהה וממתינים לקיץ עם בניית הקבוצה הבאה.

        יותר מכל דבר אחר, זה כנראה תלוי כרגע בעיקר בשריר החשק של סטף קרי ודריימונד גרין. שני השחקנים שהתרגלו להיות מוקפים בשחקנים מושלמים עבורם ולהגיע לגמר כל שנה יצטרכו להחליט עד כמה חשוב להם לשמור על הכבוד ולהוכיח את עצמם בסיטואציה מאוד בעייתית. קשה לראות אותם מאפשרים לעצמם להיות מושפלים על בסיס יומי כמו בשני המשחקים הראשונים.