שלום לכם, ישראלים שעושים את החגים בהודו.
ראשית, קנאה עצומה.
שנית, תעשו ניסוי: לכו להודי הקרוב לגסטהאוסכם ושאלו אותו 'כמה ישראלים יש בעולם?'. אם הוא לא בדק בגוגל, סיכוי רב שהתשובה שלו תהיה "בין 20 ל-50 מיליון". הודו מוצפת ישראלים. כל העולם מוצף ישראלים, אבל בהודו היחס קיצוני. ועם כל הכבוד לאמת, בסופו של דבר כל אחד רואה את מה שבא לו לראות, את מה שקל לו לראות - והכי קל לראות את מה שקורה אצלך בבית.
עכשיו תהפכו את ההודים לאוסטרים.
אף אחד לא ידע ששון וייסמן יהפוך לדבר כזה, אבל האוסטרים היו מוכנים לקחת את הריזיקה. נכון, המחיר זעום ולכן הסיכון נמוך, אבל וולפסברגר הימרה בזמן שכל האחרות לא. לקראת חלון ינואר האחרון, כשבמכבי חיפה הבינו שווייסמן לא צפוי להישאר, ניסו לפחות להרוויח עליו כמה גרושים. מספרים שבמועדון היו מוכנים לשנע אותו תמורת 100-200 אלף יורו, כסף כיס במונחים של היום. במדינות כמו פולין ורומניה גיששו, וויתרו על ההשקעה הזעומה. מה לעשות, יש דרך בה רומנים ופולנים מסתכלים על הכדורגל הישראלי, ויש את הדרך האוסטרית.
כי לו הייתם אוסטרים, מה אתם הייתם חושבים על הכדורגל הישראלי והכדורגלן הישראלי? מלך השערים הנוכחי של הבונדסליגה המקומית הוא אותו וייסמן, עם 11 שערים ב-10 משחקים (17 בכל המסגרות).
מלך השערים של העונה הקודמת הוא מואנס דאבור (22), שזכה גם בתואר שחקן העונה.
גם ב-2017/18 דאבור היה מלך השערים (20) ועונה לפניו? לארי קאיודה היה במקום הראשון (17), אמנם לא ישראלי אבל הגיע מליגת העל.
וייסמן התפוצץ משום-מקום, אבל גם דאבור, עם כל הכבוד למכבי תל אביב ולגראסהופרס, הציג באוסטריה את המספרים הטובים בחייו. גם קאיודה. אלון תורג'מן אולי לא מדהים כמוהם ורועי קהת לא הרשים שם כלל אבל אלו סטיות תקן ליד ההצלחות הכבירות של הכתובים מעלה, ולקטגוריה אפשר להוסיף גם את עומר דמארי, שכבש 10 שערים בחצי עונה באוסטריה וינה ב-2014, ומאז למעשה לא הצליח לחזור לעצמו. בעיני האוסטרי הממוצע, ישראלים זה גולים.
אל תפספס
- ה"דרבי" של שון וייסמן: "אין התרגשות מיוחדת, אתן הכל מול כל נבחרת"
- רוטנשטיינר לשחקני הנבחרת: "מאמינים בכם, אבל אם נפסיד זה נגמר"
- מאמן אוסטריה: פרנקו פודה: "נבחן את מצבו של אלאבה, לא נסכן אותו"
- גלזר: "נסתכל לאוסטריה בלבן של העיניים. יש אווירה שאפשר לעשות את זה"
- ככה הופכים טיול משפחתי בחו"ל לחויה מגבשת בלתי נשכחת
ולא רק גולים. היסטורית - קבוצות ישראליות אוהבות לשחק מול אוסטריות. מ-10 מפגשים כפולים הישראליות ניצחו ב-7, כולל חמש העפלות רצופות בחמשת המפגשים האחרונים. שלוש ההעפלות הישראליות לשלב הבתים של ליגת האלופות התרחשו כתוצאה מהדחה של קבוצה אוסטרית (מכבי חיפה נגד שטורם גראץ, חיפה והפועל תל אביב נגד זלצבורג), והיו לא מעט משחקים זכורים: מכבי חיפה שברה את ריד 1:4 ב-1998/99, הפועל תל אביב קרעה את ראפיד 1:5 בבלומפילד ו-0:3 בווינה ב-2009/10.
וזה לא רק בקבוצות. בנבחרת זה אמנם התחיל עם 5:2 עם חזרתנו לאירופה, ותודה לאנדי הרצוג גם על ה-1:1 הדרמטי ברמת גן ב-2001 שלקח לנו פלייאוף. אבל מול איזו יריבה מדרג בכיר יותר סיפקנו תוצאות נאות יותר על בסיס כזה? המאזן של הנבחרת מול אוסטריה עומד על 2 ניצחונות, 3 תיקו ו-2 הפסדים, ובכל המשחקים כבשנו. ואם תדרגו את המשחקים הכי גדולים של נבחרת ישראל בדור האחרון, בטופ-5 תמצאו גם את ה-0:5 מ-1999 וגם את ה-2:4 ממרץ השנה. יודעים מה, שניהם כנראה נכנסים גם לטופ-3.
עכשיו שוב, תסתכלו על זה דרך עיניים אוסטריות. החלוצים הכי פוריים בליגה בשנים האחרונות הם ישראלים או שהגיעו מישראל, המאזן מול הקבוצות קשוח, ובנבחרות זו היריבה המרה. אל כל זה תוסיפו שמאמן הנבחרת האורחת הוא האוסטרי עם מספר ההופעות הרב ביותר, והמנהל הטכני הוא האקס-נמסיס של ההתאחדות האוסטרית בעידן המוצלח שלה. בעולם אולי מזלזלים בכדורגל הישראלי, אפילו בישראל מזלזלים בכדורגל הישראלי, אבל באוסטריה? גם אם כן, הרבה פחות. ובצדק.
לא סתם וייסמן בחר באוסטריה. הוא משתכר שם למטה ממה שיכול היה להשתכר בחיפה אפילו, אבל קרא את המפה וראה את התקדימים. לא סתם סוכנים ישראלים פזלו לשוק הזה. הסוכן בעז גורן למשל, שעבד בתקשורת הישראלית בעבר, סימן לעצמו את השוק הזה כשהחליף ג'וב. איש כדורגל מקומי חיבר אותו לאחד הסוכנים החזקים באוסטריה. "ברגע ששמעתי אותו מדבר על הכדורגל הישראלי הבנתי שבאוסטריה לא רואים אותנו כמו שבמדינות אחרות רואים אותנו", מספר גורן. "בעיניהם אנחנו לא קטנים כמו אחרים. יש שווקים שכשאתה מדבר איתם על ישראל הם בטוחים שאנחנו קטאר, ערב הסעודית". יש שווקים גם שבגלל התנסויות לגמרי, התנהלות של קבוצות ישראליות במו"מ ויכולת רעה של שחקני הרכש, כמעט ונחסמו או נחסמו. באוסטריה השמיים פתוחים לגמרי, רק תבואו, רק תביאו.
"כשאתה חושב על זה, לאוסטרים אין ברירה אלא לחשוב עלינו דברים טובים", אומר גורן. "כי אם לא, מה זה אומר עליהם? הניצחונות הגדולים ביותר של המועדונים והנבחרת שלנו היו עליהם. שחקנים שלנו הצליחו שם, מאמן ומנהל מקצועי שלהם עובדים כאן. כסוכן, יש כאן שיתוף פעולה שהוא יותר מטבעי וכיום לשוק הישראלי הוא הרבה יותר מתאים ברמה ממה שהיה בבלגיה לפני כמה שנים".
כאן המקום להכניס את ההבהרה - כל הכתוב מעלה לא (!) הופך את נבחרת ישראל לפייבוריטית באוסטריה ביום חמישי. בכלל לא. למעשה, אנחנו אנדרדוג עצום (בערך 7.5 ל-1 בסוכנויות) לקראת המפגש בארנסט האפל. נבחרת אוסטריה מדורגת גבוה יותר, ובצדק, השחקנים שלה משחקים בקבוצות טובות יותר, היא נבחרת טובה יותר. אבל היי, הטקסט הזה הוא לא על מה שישראלים חושבים וגם לא על המציאות. והאוסטרים היחידים שיודעים את האמת נמצאים אצלנו. איך אמר אנדי הרצוג במסיבת עיתונאים שאחרי ההתפוצצות שלו בסלובניה - "עכשיו אני מבין איך מרגיש מאמן, אוהד או שחקן בנבחרת ישראל". מבינים? לפני זה הוא לא הבין. מה לעשות, אוסטרי.
orenjos@walla.co.il