אחרי שעננות השוכרה והאופוריה יתאיידו אפשר יהיה להתחיל בחקירה: מה לעזאזל מחביא עידן אלבר במרתף ביתו? אם אכנס לשם הבוקר, מר אלבר, האם אמצא שם עצמות? האם קשור שם מישהו, או משהו? מה אתה מחביא שם, אלבר? סליחה על הדיבה, אבל אדם שאין לו מה להסתיר, איש זכאי, בחור שלו בנפשו לא זורק שלשה כזו, ממרחק כזה, בגיל כזה, מיד אליהו לדרייב אין, שנייה אחרי ריבאונד מעונשין, במצב של 58:61, בגמר אליפות אירופה מהצמודים שהיו. עם כל הכבוד, מר אלבר, אפילו מייקל ג'ורדן עשה פרצוף של "סליחה, לא התכוונתי" אחרי שהמטיר את השלשות המוגזמות מול פורטלנד. ואתה, מר אלבר, רגע אחרי הצ'אקה, מסתובב, פורש ידיים הצדה ודופק מבט-מוות של "דא". 24, מספר הגופיה כמספר הביצים. פתח את המרתף, אלבר, תראה לנו.
איסוף הסטטיסטיקה בדור זה מתקדם מתמיד, הכול נגיש, אפשר למצוא הכול מהכל על כל שחקן מכל משחק - אבל הנבחרת הזו, אלופת אירופה, עוד תוסיף לכדורסל העולמי קטיגוריה מדידה נוספת: מבטי השפלה, מה קוראים אותם באנגלית סטר-דאונס. אלבר דפק אחד לפחות, מדר לא מעט, ואלוהים ישמור, דני אבדיה כמעט רשם אתמול טריפל-דאבל רק במדד הזה - וזה עוד לפני האדיוס לספסל הספרדי שרצה בתמורה לשלוח עליו את כל השוורים של פמפלונה.
כל הניתוחים והעדכונים על זכיית נבחרת העתודה
הקיץ של אבדיה: לא צריך לחשוש מהכתרתו ללוקה דונצ'יץ' הישראלי
עדיין לא קונצנזוס מוחלט: מניית הדראפט של דני אבדיה באתרים המובילים
"רק תאמינו בילדים האלה": המונולוג של פיני גרשון על עתיד הכדורסל הישראלי
כשאנשים חטאו מיד מכנים אותם בני טובים, כאילו כדי להגן, למרות שאין כינוי מכתים מזה. ומהצד השני נמצאים החבר'ה האלה - אבדיה, מדר, קרביץ, זיס, אלבר, אביבי, פורת, אדם, חנוכי ושות'. ובגלל שכל חברי הסגל מעל גיל 18, תרשו לי לכנות אותם בני זונות, והרי אין כינוי מרים מזה. הכדורסל הישראלי הרגיל אותנו לפועלים אפורים ויעילים, סיידקיקים מעונבים. להוציא את גיא פניני, רובם משחקים לפי הספר. לא חברי העתודה מודל 2019. הם משחקים כמו בני זונות ומתנהגים כמו בני זונות. הם לא משחקים כדורסל של תחכום, חריצות, לחימה נטו. הם לא באים כדי לגנוב, לעקוץ. הם עושים אול-אין בכל התקפה, קוסט-טו-קוסטים, שלשות מהחצי ובניגוד למהלך, מהלכים של "מה אתה עוש—- טוב!!!!". הם אומרים לך שהם ינצחו ואז הם גם עושים את זה. בטורניר ביתי הם עשו דאבל דאון, 'משאירים את הגביע', כל הלחץ מהקהל ומהתקשורת, יש רק מה להפסיד - ובנוקאאוט הם תפרו את כולם בדאבל-פיגרס פרט לספרד שבזמן הזבל דאגה טו סמולר דה השפלה.
אם פעם היית הופך לכדורסלן בגלל שראית מישהו ברחוב, ואז היית לומד כדורסל מקלטות הדרכה של מג'יק ג'ונסון, החבר'ה האלה גדלים על האוס-אופ-היילייטס. הכדורסל שלהם הוא כמו פורטנייט, הם מסתערים עליך מהרגע הראשון, התקפה שלהם היא כמו סטורי - 24 שניות? תנו ליוונים של 1994 לכדרר 24 שניות. אם יהיה פעם כינוי לצמד מדר-אבדיה, הם 'זבנג וגמרנו'. עזבו רמה, מדר מתנהל כמו גארד NBA, רואים את זה בכל הקפצה ובכל ג'אמפ. ואבדיה כאילו מתקלח בתוך אמבטיה של מניירות - אף אחת לא פסחה עליו, משרוך ועד בלורית, מהליכה של רוקסטאר ועד מכנס עם פתקית בחוץ. אם הייתם בונים לכם דמות של שחקן בפלייסטיישן, הייתם נראים בדיוק כמוהו ומתנהגים בדיוק כמוהו. אם פעם היו מכנים את הנבחרות הצעירות והטובות שלנו "סיירת מטכ"ל", הפעם מדובר בכנופיית סוואג, ואם בטקסט הזה יש יותר מדי לעז, אל תדאגו - הם יבינו. ככה הם מדברים, למענם אפילו הטקסט הזה נכנס לגוגל-טרנסלייט בין-דורי.
הקוסם, הווינר והשגריר: צפו בנבחרת העתודה חוגגת אל תוך הלילה
ים מדר שוב הרשים את הסקאוטים, בספרד ביקרו את הגישה של אבדיה
תאודוסיץ', מירוטיץ', זוסמן, אבדיה: זוכי העבר בתואר ה-MVP של הטורניר
זו נבחרת שתוגדר לגמרי 'משלנו' אבל זה הכי לא כדורסל ישראלי, הכי לא מתנצל, לא מתגמד. זה לא כדורסל מחושב ומשעמם, זה שואוטיים בלתי מושלם אבל ממכר ואין התקפה שהיא לא מתפרצת. מי שהוגדרו פעם כחוטבי עצים בנבחרות אחרות לוקחים כדור לסל בנבחרת הזו, אפילו מהאיבודים ההזויים של דני אתה נהנה והרגע הכי גדול של בית הלחמי הנהדר היה כשספג טכנית כי כמעט אכל את השופט. אגב אוכל, ידוע שהעתודה אמורה רק לספק את המצרכים לתבשילים העתידיים של הכדורסל הישראלי, אבל לעזאזל - זה כל כך טעים עכשיו, אז תנו לנו ושהכרס תלך לעזאזל.
הנבחרת הזו הרגישה כמו התמכרות כי אתה יודע שאתה צריך לשים ברקס, להגיד 'זה לא אומר כלום', לבכות על ריבוי הזרים הגרועים בליגת העל והחוקים הנוראיים שיצרו העסקנים המשועממים שהרסו פה ענף שפעם היה הרבה יותר פופולרי. אבל זה כמו ערב של שתייה מוגזמת: זה שיגיע הדאון מחר לא אומר שלא נרצה להתרומם עכשיו. והאווירה בדרייב היתה פנטסטית בהתאם, אלפים שהתמסרו לעכשיו ודחו את הדאגה לאחר כך, אולטראס-לרגע שהתנהגו כמו אוהדי מכללות. עתיד תחפשו במסגרות אחרות, אנחנו דור הסטורי, מה אכפת לנו ממה שיקרה בעוד 15 שניות?
אומרים שלפיני גרשון יש הרבה מזל: שבגליל הוא בדיוק נפל על מודל מחריד של מכבי; שבמכבי הוא בדיוק נדבק לשלל העברות נדירות ובלתי חוזרות וגם לפיצול מפעלים באירופה וגם לנס ז'לגיריס וגם לאירוח פיינל פור בבית; שבנבחרות הצעירות הוא נכנס לתוך דור זהב אחרי עשור קודר, עם הפוטנציאל הכי גדול שנולד פה ושוב, עם טורניר ביתי. אומרים שלפיני גרשון יש הרבה מזל. זו טעות נוראית - למזל יש הרבה פיני גרשון ולכדורסל הישראלי יש הרבה מזל.
גרשון היורה - לטוב ולרע, לדובדבנים ולמוקה, לקב"ה ולאמא - הוא הדבר הכי טוב שקרה לכדורסל הישראלי. הכי שמח, הכי חד, הכי קומי, הכי אינטליגנטי, הכי חוצפן, הכי מעניין, הכי משוגע, הכי מעז.
הכי מנצח.
זה טורניר של אבדיה ומדר. זו נבחרת של בית הלחמי. זו גישה של פיני גרשון, ואין עוד מלבדו.
נ.ב.
באמת, תומר פורת? באמת זרקת מאחרי הסל, וקלעת?! איזה מז'נון זה, בטח חולק מרתף עם אלבר.
גם המצלמה אוהבת אותם: אלבום הזכייה של נבחרת העתודה
אבדיה נבחר ל-MVP של האליפות, ראש הממשלה בירך: "ניצחון ענק"
אבדיה הצטיין, מדר נצץ, אדם הפתיע: גליון הציונים של הנבחרת בטורניר