מנטלי
כשניו אורלינס בחרה בזאיון וויליאמסון במקום הראשון בדראפט ה-NBA בחמישי בלילה, כולם החזירו אותנו אחורה, ל-2003, והאמת, בצדק. כי מאז שלברון ג'יימס הגיע לליגה, לקליבלנד, לא הופעל משקל כזה על כתפיים של שחקן בודד.
ואני מדבר על מיכאל אוחנה.
להלן ההודעה שכתב משה חוגג בעמוד הפייסבוק שלו:
אתמול בשעת לילה מאוחרת סיכמנו על צירופו של אחד השחקנים הכי מוכשרים בישראל בדור הנוכחי. מיכאל אוחנה (שם מחייב) הוא פוטנציאל שחייב להגיע לאירופה וכדי לעשות את זה הוא צריך לעזור לבית"ר להגיע להישגים.
כדורגל זה המשחק הכי יפה בעולם ואני מלא תשוקה לקראת העונה החדשה ומצפה כבר לראות את הקבוצה מפוצצת הכישרון שיש לנו רוקדת על הדשא בטדי ומנצחת.
אני משקיע סכומים גבוהים מאוד על מנת לשמח את מאות אלפי האוהדים שלנו. אלי, יוסי, רוני ומוני עובדים ימים ולילות כדי לחבר את הכל ולעמוד במטרות.
הבאתו של אוחנה היא מסר ברור ליריבות: בית"ר הופכת להיות אופציה א'. נביא כל שחקן שנרצה. נתמודד ראש בראש בלי רגשי נחיתות. מתרגש שהבן שלי, רוי, יהיה בטדי וישמע את הקהל קורא "אוחנה" כמעט כמו פעם, כשאני הייתי ילד…
יש חצי מיליון אוהדים, 10,000 מנויים זו המטרה לעונה הזו. כל הקיץ אנחנו עסוקים בלבשל לכם, לא תבואו לאכול?
במודגש: דפיקות לב.
עוד בנושא
תקציב בית"ר ירושלים בעונה הקרובה: למעלה מ-70 מיליון שקל
אלי אוחנה הילל את מיכאל אוחנה: "הוא הכישרון הכי גדול שאימנתי"
מיכאל אוחנה סיכם לשלוש שנים בבית"ר ירושלים, ילבש את החולצה 11
את יכולת התפקוד תחת לחץ של מיכאל אוחנה טרם יצא לנו להכיר יותר מדי, להוציא בישול דרמטי למליקסון, באשדוד. הוא פשוט בקושי נבחן תחת לחץ.
זו לא רק ההודעה. השילוב של הציפיות שיוצר חוגג, המעבר מהאלופה היוצאת לקבוצה שמתיימרת לקרוא לעצמה טוענת לכתר, מה שאמר הבוס יום לאחר מכן בנושא - "אני לא זוכר שליוסי בניון לקח זמן להתאקלם בקבוצות", החזרה הביתה, וכן, השם אוחנה, והמספר. ועוד אוחנה האורגינל - לא נדבן גדול של ציטוטים נחרצים - מצוטט כאומר "מיכאל אוחנה הוא המוכשר ביותר שאימנתי". אלו משקולות. לא רק על הכתפיים של מיכאל אוחנה - גם על הברכיים שלו.
משקל על הכתפיים לא רק מאט ספורטאי, הוא אף יכול לפצוע. או לפחות לתרום לכך. כשדוראנט חזר ללבוש את מדי גולדן סטייט בפלייאוף האחרון, כנראה מהר מדי, בעצימות גבוהה מדי, עם חשיבות גדולה מדי, נקרע האכילס; כשקליי תומפסון חזר באותן הנסיבות, הוא גמר עם צולבת קרועה; לעזאזל - לא צריך לתת דוגמאות מהכדורסל האמריקאי, אנחנו בכדורגל ישראלי. הלו, מיכאל אוחנה קרע רצועה צולבת אחרי שעלה בהרכב מול מכבי תל אביב באפריל, שלושה חודשים כמעט לאחר המשחק הקודם שלו. היו בלגנים עם באר שבע, הוא פתאום קיבל צ'אנס, הוא רצה להוכיח, אבל הברך בגדה בו.
מיכאל אוחנה הוא הרבה דברים, אבל הוא לא לברון ג'יימס וגם לא זאיון וויליאמסון. הוא בן 23 שטרם הראה יותר מדי - שוב, מבחינת אופי - ולא צריך להעמיס על הכתפיים שלו משקל רב כל כך. ראיתם מה קרה אחרי פחות משלושה חודשים בלי כדורגל מקצועני? באוגוסט הקרוב אוחנה בעצימות מלאה אחרי ששיחק 280 דקות בשנה וחצי. הצורך של חוגג למכור מנויים מובן, קראנו עד כמה בית"ר במצב ביש בתחום הזה, אבל מעתה עדיף לקבוצה להתרכז באיך עושים את אוחנה השחקן שחושבים שהוא צריך להיות. אוחנה רגוע, משתפר, תורם, כובש, מבשל, מלהטט יהיה שווה לבית"ר מאות ואף אלפי מנויים בעתיד. מה שווה אוחנה ההפוך? ראינו בבאר שבע. או יותר נכון, לא ראינו. מיכאל אוחנה יכול להפוך לשחקן הכי טוב בבית"ר, אולי כמו שאלי אוחנה חושב, הוא אף יכול להיות השחקן המוביל בבית"ר. אבל תפסיקו להגיד שהוא כזה - תנו לו להיות כזה קודם.
המוטו של בית"ר העונה הוא 'מבשלים לכם'. אחלה מוטו. אז את אוחנה מומלץ לבשל על אש קטנה. זה עוד ישתלם.
פיננסי
דווקא תג המחיר לא צריך להלחיץ את מיכאל אוחנה. בפעם האלף - אלו המחירים כיום. בן רייכרט עלה מיליון יורו, שגיב יחזקאל 750 אלף יורו, שלושה מוצרים בסופרמרקט בצפון תל אביב, לא משנה אילו שלושה מוצרים, עולים יותר מ-80 שקל. אז כן, כשקבוצת צמרת מוכרת לקבוצת צמרת אחרת שחקן, זה לא יהיה זול.
ובפעם המיליון - סוחר ממולח לא קונה דווקא לפי רזומה אלא לפי הערכות של ביצועים עתידיים. לקנות לפי העבר כולנו יכולים, השאלה מה יהיה בעתיד. כל איש כדורגל יגיד שאוחנה הוא פוטנציאל ענק בקנה מידה מקומי (כן, מיכאל, עכשיו תורנו להלחיץ אותך, אבל לנו מותר - אנחנו לא בוסים של קבוצת כדורגל). כל אחד שראה אותו משחק בעיניים הספיק להתלהב משנייה או משתיים.
אז כן, מיכאל אוחנה שווה את הכסף הזה. זה לא אומר שכשנסתכל בעוד 10 שנים נאמר בוודאות שהוא היה שווה את הכסף הזה. זה אומר שבסוף יוני 2019, בהנחה שהוא בריא לחלוטין עכשיו, הוא אכן שווה את הכסף הזה - עכשיו. ובבקשה, גם הכפלת המחיר האוטומטית הזו חייבת להיפסק. ההסכם בין באר שבע לאשדוד, ועקב כך אפשר לתאר שגם ההסכם הנוכחי, מדבר על חלוקת רווחים, 50% לכל קבוצה, במקרה של רווח על מכירה עתידית. זה לא 50% מכרטיס השחקן. זה לא אומר שאם אוחנה נמכר עבור 2 מיליון יורו, משמעות הדבר שהוא שווה 4 מיליון יורו. הוא לא.
מקצועי
יש עומס עצום בבית"ר - בעמדות הקישור והכנפיים - אבל נראה, לאור ההתבטאויות של כל האנשים שמחליטים בירושלים, שמיכאל אוחנה לא צריך לדאוג הפעם למקומו. חוגג היה אחוז תזזית לגבי רכישתו, קראתם מה אלי אוחנה אמר עליו, ונזכיר שכשלפני שנה וחצי מיכאל ביקש שחרור מבאר שבע, בדרום הבינו שבית"ר עמדה מאחוריו כבר אז. וזה לא היה ניחוש. הנה מה שאמר עליו אלי אוחנה לוואלה! ספורט ב-2017:
"מיכאל התחיל מצוין את העונה, הבעיה שאחר כך הוא כבר לא שיחק קבוע ולא שמר על רצף".
כך שסביר להניח שמיכאל אוחנה יקבל חסד בתפקידו בקישור ההתקפי. צ'אנסים מרובים יותר וארוכים יותר מאלו שקיבל בבאר שבע. בדרום ציינו השבוע שתחילת הדרך של אוחנה בקבוצה היתה מושלמת, אבל הבעיה עלתה כשדברים עלו לראש. אחרי ששיחק לראשונה במדי הנבחרת הבוגרת, מול מקדוניה, הוא חזר אדם אחר - מספרים. לשם כוונון נמצאים בבית"ר אלי אוחנה ויוסי בניון - ספק אם אי פעם קבוצה ישראלית הציגה כמות ניסיון כזו של אבק כוכבים.
רוני לוי, מאמן שידוע בעיקר בגלל 'קבוצות שעומדות טוב על המגרש', קיבל הפעם סגל של רקדנים. הרבה נגיעות בכדור, הרבה דהירות, מעט פועלי בניין אפורים שמכורים לגליץ'. אוחנה הוא זה שאמור לתרגם את היופי לתכלס, אבל גם הוא היה מרוכז עד כה יותר מדי ביופי, השחלות ויוטיוב ופחות בפוט דה בול אין דה גול. עונת השיא שלו היא בת חמישה כיבושים. זה לא מספיק. זה לא קרוב למספיק. לא למחיר כזה, לא למחיר נמוך יותר. העונה, אם כבר, זו ההזדמנות של אוחנה לא לחשוב יותר מדי, רק להשתפר, להתקדם, להפוך לאיש של תכלס.
רק בלי לחץ, מיכאל. קח את הזמן. אתה בן 23. אפילו לברון זכה באליפות הראשונה שלו כשהוא היה בן 27.
orenjos@walla.co.il