טובים השניים: השוואה בין יאניס אנטטוקומפו לקוואי לאונרד

בווידאו: הצגות הפלייאוף הכי גדולות של סטף קרי

המשחק הראשון בסדרה המבטיחה הזו היה צמוד ומרגש, כשמילווקי נחלצת בעור שיניה ושומרת על הביתיות. שני הכוכבים נתנו משחקים חזקים, הגם שלא מדהימים בסטנדרטים (הדי מדהימים) שלהם עצמם. 24 נקודות, 14 ריבאונדים ושישה אסיסטים ליאניס. 31 נקודות, תשעה ריבאונדים ושני אסיסטים לקוואי. שניהם לא הרשימו ברבע המכריע. אבל הסדרה הזו היא גם הזדמנות להכריע בדבר שאלה גדולה יותר.

החלטנו לעשות זום-אאוט, ולבחון את המשחק של השניים, במטרה להכריע אחת ולתמיד - או לפחות עד לכתבה הבאה בנושא - יאניס מול קוואי, מי טוב יותר? חילקנו לקטגוריות, ונשתדל להתעלם מהקונטקסט הקבוצתי, ובעצם כל "המסביב". אנחנו לא פה בשביל לשמוע תירוצים. הקדמנו מספיק. מתחילים.

עוד בנושא

גולדן סטייט ניצחה 111:114 את פורטלנד ועלתה ל-0:2 בגמר המערב
דוראנט יחמיץ עוד משחקים בגמר המערב: "הפציעה רצינית משחשבנו"
הווריירס מצאו הרכב מוות חדש, אבל בארה"ב בטוחים: הם פגיעים בלי דוראנט
השמרנים שוב באופנה: ב-NBA מתחילים לפקפק במורשת דריל מורי

יכולת אישית

כל סופרסטאר נבנה מהיכולת האישית שלו. אם אתה לא מסוגל להוות איום באחד-על-אחד, אתה למעשה רול-פלייר עד שיוכח אחרת. למעשה זה קו ההפרדה הראשון בין השחקנים המשלימים לשחקנים שמשלימים אותם.

קוואי נמצא בגרוב מדהים, עד כמה שאפשר להשתמש במילה הזו כדי לתאר אותו. הוא לא עושה שום דבר במהירות מדהימה, אבל אי אפשר למנוע ממנו להגיע לאן שהוא צריך להגיע. הכדור דבוק ליד המפלצתית שלו, והוא מסוגל לעלות לקליעה מכל מצב. הוא קולע אותן על אוטומט בשלב הזה, וגם כשהכדור מנסה בכוח לצאת, הוא מקפץ פנימה. תשאלו את פילי. לאונרד הוא הסקורר הכי אימתני בפלייאוף שמציג לא מעט תשובות אפשריות.

יאניס מצדו מוגבל יותר מבחינת הדרכים שלו לעשות נקודות, אך הוא מצליח לפצות על כך. הוא ארוך יותר ורץ יותר להתקפות המעבר, שם הגודל שלו משחק תפקיד, אממ, גדול יותר. היורו-סטפ שלו כבר קיבל כינוי משלו, "הג'יירו סטפ", והוא מסוגל לסיים בכל צד, בכל יד, בכל יום בשבוע. הוא סוחט המון עבירות. לנסות למנוע מהיווני להיכנס לצבע זה כמו לנסות למנוע מיין שנשפך על המפה להתפשט ולהפוך לכתם. כשהוא שם, מדובר בנקודות הכי בטוחות בליגה.

לפחות נכון להיום, יש משהו יותר בלתי עציר בדרך שבה קוואי עושה את הסלים שלו, והוא מקבל את היתרון הראשון.

ציון: לאונרד 9.5, אנטטוקומפו 9.

קבלת החלטות

בחירת זריקות, יכולת מסירה, קריאת המשחק, כל אלה נכנסים בסלט אחד גדול. איש חכם אמר פעם, "כשאתה אתלטי מאוד ולא יודע מה לעשות, אתה מגיע למקום הלא נכון מהר יותר". הנתונים הפיזיים של שני הסופרסטארים תלויים לחלוטין ביכולת שלהם להפיק מהם פעולות שיעזרו לקבוצה שלהם לנצח.

בתור תוצר של סן אנטוניו, לקוואי יש יכולות בסיסיות לקרוא מצבים ונכונות לעשות המהלך הנכון גם אם זה אומר לשחרר את הכדור. עם זאת, כשמחפשים עקב אכילס במשחק ההתקפה שלו, יכולת המסירה של קוואי זו התשובה הקרובה ביותר. הוא ממוצע לעמדה שלו, שזה לא גרוע, זה פשוט לא עומד בסטנדרטים של שאר משחק ההתקפה שלו. הבאקס ימשיכו להפעיל עליו לחץ להניע את הכדור במהלך הסדרה הזו, ובצדק. מצד שני, לאונרד שומר על הכדור ברמה אבסולוטית, בטח בהשוואה לכוכבים אחרים שהכדור נמצא הרבה זמן אצלם. והוא לא נוטה להכריח זריקות, אלא אם מדובר במשחק שביעי של חצי גמר המזרח, ואף חבר לקבוצה לא נראה מעוניין לקחת חלק מהן.

אנטטוקומפו מצדו נכנס לליגה עם תווית של פוינט-פורוורד פוטנציאלי, אבל ככל שהתפתחה היכולת שלו לשים נקודות על הלוח, נראה שהוא ויתר על תפקיד הפליימייקר שמחכה לדברים שיתפתחו מאליהם. את האסיסטים שלו הוא משיג מחדירות שמושכות אליו את האש, ופחות מראיית משחק משובחת. הוא עדיין יותר יעיל מלאונרד בתחום, בין היתר בשל האלסטיות החייזרית שלו, שמאפשרת לו לייצר זווית מסירה מכל מצב. יאניס ימצא את עצמו מדי פעם זורק זריקות חסרות סיכוי, או מבצע עבירת תוקף ברורה. לא הרבה ביחס לנטל ההתקפי שלו, אבל יותר מלאונרד.

שניהם נמצאים הרחק מאחור גאונים דוגמת ניקולה יוקיץ', לברון ג'יימס וכריס פול, למשל, שהיו מקבלים את מלוא הניקוד בקטגוריה הזו.

ציון: לאונרד 7.5, אנטטוקומפו 8.

קליעה מבחוץ

בכדורסל המודרני כוכב בלי יכולת לקלוע מבחוץ מציב אתגרים לקבוצה שלו. היכולת לרווח את המשחק הופכת את השחקן למסוכן גם כשהכדור לא אצלו, באופן שפותח את המשחק עבור ארבעת השחקנים האחרים. מעבר לכך, היכולת לקלוע מכדרור מאפשרת נתיבים רחבים יותר אל הטבעת. נקודת התורפה של יאניס לא ממש מונעת ממנו נתיבים לסל - שם הוא הכוח הכי דומיננטי מאז שאקיל אוניל, אבל היא עדיין נקודת תורפה כשהוא בלי הכדור.

קוואי לעומתו הוא גולת הכותרת של מחלקת פיתוח השחקנים של הספרס. העבודה הנהדרת שעשה עם צ'יפ אנגלנד הפכה את קוואי לקלע נהדר מכדרור וממסירה, לאחר שנחשב לקלעי רע לפני שנכנס לליגה. לאונרד עדיין צריך לתת יותר קשת לחלק מהזריקות שלו, לפעמים נראה שהיעילות הרובוטית שלו מכריחה אותו לשלוח את הכדור במסלול הכי קצר לטבעת. אבל הטאץ' הנדיר, והרוטציה המושלמת שהוא שם על הכדור ממגנטים אותו לסל פעם אחר פעם. הטבעת נראית גדולה יותר כשהוא זורק אליה.

ציון: לאונרד 9, אנטטוקומפו 6.5.

הגנה אישית

בניגוד למה שאפשר להסיק בקלות משיטוט בסיסי ברחבי האינטרנט, ההגנה לא פחות חשובה מההתקפה. היא רק פחות סקסית.

ההגנה האישית של לאונרד כבר שמה אותו בנשימה אחת עם הגדולים ביותר, כששם אחד עולה שוב ושוב - סקוטי פיפן. הוא "בולע" את היריבים שלו באופן דומה, לפחות את אלה שתמימים מספיק בשביל לנסות לתקוף אותו באחד-על-אחד. הוא מסוגל לנחש את המהלכים שלהם, ולסגור בבת אחת את השטח שהם הניחו שיהיה פנוי עבורם. הידיים העצומות שלו עושות את העבודה משם. הוא משחק כמו שאבא שלך היה משחק מולך כשהוא היה מתעצבן קצת. הוא גורם לשחקני NBA להראות חסרי אונים.

יאניס קצת פחות "צופה" את המהלכים של יריביו, הוא מסתמך יותר על האורך ומהירות התגובה שלו. לרוב זה מספיק. הוא מסתדר פחות טוב במעבר מול חסימות בשל הגודל שלו, אבל רדיוס ההשפעה שלו גדול יותר משל לאונרד. זה עוזר לו יותר בתחום הבא שנדבר עליו.

ציון: לאונרד 9.5, אנטטוקומפו 8.5.

הגנה קבוצתית

יאניס הוא השומר הקבוצתי האולטימטיבי - נייד וחכם כמו גארד, ארוך כמו סנטר, ואתלטי כמו קוף על הירח. הוא מסוגל להיות בשני מקומות בו-זמנית, כמעט - לעזור בחדירה, ועדיין לא לתת מספיק ספייס לקלעי שנמצא מסירה אחת מהחדירה. הוא לא חסין לרגעים של חוסר תשומת לב, אבל אנטטוקומפו משקיע יותר מאמץ מכל שחקן אחר על המגרש, וזה מוסיף לו נקודות. אם אני מחפש לו השוואה אני הולך הפעם עם אנדריי קירילינקו, למרות שיאניס גדול ואתלטי יותר.

לאונרד פחות משמעותי מאנטטוקומפו באספקט הזה - שוב האורך העל-אנושי של היווני - אבל לא בהרבה. לפעמים נראה שהוא מכיר את היריבה טוב יותר ממה שהיא מכירה את עצמה. הוא חוטף מסירות כאילו הן בכלל מיועדות אליו, זז בתיאום כוריאוגרפי עם תנועת השחקנים והכדור, ופשוט סותם פרצות שהוא לא אמור לסתום.

ציון: לאונרד 9, אנטטוקומפו 9.5.

ריבאונד

קטגוריה אחרונה. יש פוזשנים התקפיים, ויש פוזשנים הגנתיים. המאבק על הריבאונד הוא המעבר המרכזי ביניהם. כדורים חוזרים בהגנה משיגים לקבוצה הזדמנויות לקלוע, וכדורים חוזרים בהתקפה משיגים לקבוצה הזדמנויות טובות מאוד לקלוע. זה חשוב.

היתרון הולך ליווני כאן, אחרי שהפך את עצמו לאחד הריבאונדרים הכי דומיננטים בליגה. על האורך דיברנו, אבל השנה גילינו שיאניס הוסיף לעצמו כ-23 קילוגרם של שרירים. מבחן העין מאשר את הנתון המדהים, ועוזר לאנטטוקומפו לשלוט ברחבות. לא אחת במהלך משחק תוכלו לראות סנטרים עבי בשר נהדפים ממנו במפגשים אוויריים, כמו זבובים שחגים ליד הזנב של פרה עסוקה. זה פותח לו את האפשרות להתחיל התקפות מתפרצות בעצמו - יתרון עצום לבאקס.

לאורך כל הקריירה שלו לאונרד הוכיח שהוא ריבאונדר מרשים ביחס לעמדה שלו. אבל לא ביחס ליאניס.

ציון: לאונרד 8, אנטטוקומפו 9.5.

קוואי עומד על 52/60, ויאניס צמוד-צמוד, אבל מאחור עם 50.5/60. אתם מוזמנים לתת איזה משקל שתרצו לכל קטגוריה (אף אחד לא אמר שהגנה קבוצתית שווה בחשיבותה לקליעה מבחוץ, למשל), וגם לעדכן את הציונים לפי שיקולכם. רק תדאגו לשתף אותנו בתגובות, שנדע גם.

לעמוד ה-NBA של אורן לוי בפייסבוק