פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        השמרנים שוב באופנה: ב-NBA מתחילים לפקפק במורשת דריל מורי

        ההשתלטות של האנליטיקאים "החנונים" על ה-NBA נמשכת שנים, אולם ככל שהיא משתרשת היא מעוררת יותר אנטגוניזם בקרב השחקנים. אחרי שגם לברון ודוראנט הצטרפו למתנגדים וגרמו להתלקחות בין זריקת חצי מרחק אחת לשנייה, נותרה שאלה אחת פתוחה: מי ינצח - הכדורסל או הרובוטים?

        השמרנים שוב באופנה: ב-NBA מתחילים לפקפק במורשת דריל מורי
        עריכת וידאו: מתן חדד

        "כל המנהלים האלה שעומדים בראש של קבוצות NBA ומסתמכים על אנליטיקס, יש להם מכנה משותף אחד: מדובר בחבורה של חנונים שכף רגלם לא דרכה מעולם על הפרקט, שאף פעם לא זכו בבחורות בתיכון - ועכשיו הם מנסים להשתלט לנו על המשחק".

        צ'ארלס בארקלי, הדובר הלא רשמי של תנועת ההתנגדות, עקבי כבר שנים. את הציטוט מלמעלה ניפק ב-2015. מאז היורמים הלכו והתרבו, תפסו עוד ועוד עמדות מפתח ב-NBA. בשנת 2019 בואכה 2020, הם כבר ממלאים מחלקות שלמות.

        אבל כשם שהם מתרבים, כך מבעבעים מלמטה הבארקלים של העולם. ובפלייאוף הנוכחי - זה שהחטיף סטירת לחי לדריל מורי ולרובוטים-חיילים שלו על הפרקט, זה שהוליד יותר מסל מכריע אחד מחצי מרחק - אפשר לשמוע את קולם בצורה מזוקקת ובהירה יותר מאי פעם.

        עכשיו אפילו לברון, הפנים של הליגה, אחד שמניע תהליכים פנימיים וחיצוניים, שמשפיע על עיצובה של ה-NBA בצורה כמעט חסרת תקדים, גם הוא קופץ על העגלה.

        "בדיוק בגלל זה אני לא רוצה לשמוע את הדיבורים על אנליטיקס", צייץ השבוע אחרי עוד סל של סי ג'יי מקולום מהבלטה הכי מושמצת על הפרקט. "במשחקי פלייאוף, כשהכל מתנקז לפוזשן אחד או שניים במאני טיים, תשיג לי סל, תגיע לזריקה הכי טובה שאפשר. ואם זו זריקה בכדרור מחצי מרחק, שתהיה זריקה בכדרור מחצי מרחק, כי לפעמים זו הזריקה הכי טובה".

        אם לברון אומר, זו כבר הכרזת מלחמה.

        עוד בנושא

        "גניבת העשור": ב-NBA מהללים את ברוק לופז ומבקרים את "ההיעלמות" של קוואי לאונרד
        דוראנט מחוץ למשחק 2: "הפציעה שלו זה הדבר הכי טוב שקרה לגולדן סטייט"
        סיבוב פרידה: הכוכבים הבאים שהיורוליג עלולה לאבד לטובת ה-NBA

        אפשר היה לנתב את הדיון לרמה הפילוסופית, לפרק את הטיעונים בעד ונגד המהפכה הממוחשבת של דריל מורי והמשקפופרים, לתהות האם הגבולות שלה נמתחו יותר מהרצוי - לא בטוח שיש תשובה. בסופו של דבר, מעבר לנוסחאות, הדיאגרמות והסטטיסטיקות המתקדמות, מדובר בעניין עקרוני. החנונים שואפים לגלות לשחקנים משהו שלא ידעו קודם, השחקנים מתעקשים להסביר לחנונים שיש דברים שכבר לא ילמדו לעולם. החנונים מצמצמים את השחקנים לכדי מספרים, השחקנים בטוחים שבינם לבין החנונים יש פער בסיסי - אחד אחז בכדור הכתום על מגרשי כדורסל, השני הרצה עליו ב-MIT.

        הם עושים שימוש במידע, מתאימים את עצמם עד רמה מסוימת, אבל רק מעטים, כפי שמתברר, מתמסרים אליו לחלוטין. "אני לא אוהב אנליטיקס בכלל. כשאני מסתכל על סטטיסטיקה, אני אוהב להסתכל על דברים כמו אחוזי הקליעה של היריבה, אחוזי הקליעה של הקבוצה שלי, איבודים, ריבאונדים. הסטטיסטיקות האמיתיות, בקיצור", אמר קווין דוראנט בפודקאסט של ביל סימונס אשתקד. "אחוז קליעה משוקלל, אחוז קליעה אפקטיבי - כל הדברים האלה, זה פגום. PER - זה פגום. אי אפשר להסתכל על סטטיסטיקות ורק אחר כך לצפות במשחק. אנשים עצלנים מדי, הם לא רוצים לצפות במשחקים. כל האוהדים האלה, הבלוגרים האלה - הם רק רוצים לייצר מאמרים מקוריים. לכו תצפו בפאקינג משחקים קודם".

        בכלל, בקהיליית ה-NBA אפשר למצוא כיום מעט מדי תומכים טוטאליים בשימוש התדיר (מדי?) בסטטיסטיקות מתקדמות. במובן הזה, ייתכן שדריל מורי, פני המהפכה, הוא אחת הדמויות הכי פחות אהודות בשיחות פנים בין שחקנים.

        "תפסיקו לתת לחנונים להגיד לכם איך צריך לשחק כדורסל", צייץ דייויד ווסט במידה בלתי מבוטלת של שמחה לאיד אחרי שהאקסית גולדן סטייט הדיחה שוב את יוסטון. בין התגובות האוהדות שקיבל ווסט משחקנים אחרים, אפשר היה לזהות מגמה: מי מקיים יותר או פחות את צו האנליטיקס, כולם בזים לו באותה מידה.

        הרי גם בעידן הנוכחי שבו הכל מדיד יש דברים שלא נכנסים לסטטיסטיקה. הלחץ המשתק של הפלייאוף, למשל, מכריח את השחקנים להסתמך על אינסטינקטים. ברגעים כאלה, כפי שלברון היטיב לתאר, גם השחקנים המתוכנתים ביותר זורקים את דפי הסטטיסטיקה לפח. מי שקיבל כדור אחרון או לפני-אחרון ברגע דרמטי מסוגל להכיר בכך. אנליטיקאי שלמד על המשחק מפי השמועה? מסתבר שהרבה פחות.

        סי ג'יי מקולום, פורטלנד טרייל בלייזרס מול דנבר נאגטס (AP)
        נסו לעצור אותו מחצי מרחק. סי ג'יי מקולום (צילום: AP)

        גם מבחן העין לא יכול להסתיר את ההשפעות מרחיקות הלכת של האנליטיקס על ה-NBA. הוא נמצא בכל מקום, בכל פינה, בכל עמודה סטטיסטית. אבל בפלייאוף הנוכחי אפשר לראות את המחאה השקטה של השחקנים גם במשחקים עצמם. כך, למשל, סי ג'יי מקולום, קוואי לאונרד וקווין דוראנט - שלושתם קלעי מיד ריינג' מחוננים, שלושתם מצטיינים בפלייאוף - משיבים את הכבוד האבוד של הזריקה המוכפשת. למען האמת, גולדן סטייט הפריכה את השמועות המוקדמות מדי על מות החצי מרחק כל העונה, כשהסתמכה על הטווח הזה יותר ויותר. בתור חוד החנית של ה-NBA, יש לכך השפעה עצומה. אמנם בראייה כוללת הזריקה מחצי מרחק אכן נמצאת במגמת הכחדה, אבל מפעם לפעם עדיין אפשר להיווכח בחשיבותה.

        "איך יכול להיות שהזריקה מחצי מרחק תמות? השחקן הכי טוב שראיתי אי פעם קלע את רוב הנקודות שלו מחצי מרחק", צייץ ג'מאל קרופורד עם קריצה לאחד, ראשי תיבות מ.ג'. "אבל אנשי האנליטיקס אמרו שזריקה מחצי מרחק היא איומה ושאין בה שום צורך, לא?", תהה-התבדח אוון טרנר בתגובה לציוץ חיובי על הזריקות של חברו לקבוצה סי ג'יי מקולום מחצי מרחק.

        אבל זו לא האמנות הנכחדת היחידה שזוכה בפלייאוף הנוכחי לעדנה מחודשת. גם הריבאונדים בהתקפה - פרמטר שנמצא בירידה תלולה בשנים האחרונות בליגה בחסות הסטטיסטיקות המתקדמות - חוזרים לאופנה במידה מסוימת. במשחק 7 בין טורונטו לפילדלפיה, למשל, הורידו הראפטורס 16 ריבאונדים בהתקפה, מה שלטענת ברט בראון הכריע את המשחק. "זה הרג אותנו. שמרנו טוב ברמה האישית והקבוצתית, גרמנו להם לקחת זריקות קשות, אבל כשלוקחים עליך ריבאונדים כאלה בהתקפה, זה יכול להיות מייאש".

        גם ג'ף ואן גנדי, אחד שמטיף לשמרנות מכס הפרשן, אמר במהלך הפלייאוף ש"האפקט של ריבאונד התקפה במשחק פלייאוף לחוץ לא יכול להימדד במספרים. משום מה, לא מעריכים את הפרמטר הזה מספיק ב-NBA של ימינו".

        האנליטיקס אמנם כאן כדי להישאר, אבל בפלייאוף הנוכחי השחקנים מגדירים מחדש את גבולותיו. צ'ארלס בארקלי אוהב את זה.

        לברון ג'יימס, לוס אנג'לס לייקרס (רויטרס)
        הצטרף למתנגדים. לברון (צילום: AP)
        שחקן גולדן סטייט ווריירס קווין דוראנט (GettyImages)
        "לא אוהב אנליטיקס, בכלל". דוראנט (צילום: AP)
        צ'ארלס בארקלי (GettyImages)
        ניצחון קטן. בארקלי (צילום: GettyImages)