האימפריה העתמאנית: מכבי תל אביב ספגה הפסד אחד יותר מדי

ברדתו לחדר ההלבשה ביד אליהו, קרונו סימון הביט בוודאי באפליקציית 'צבע אדום' המותקנת בטלפון הסלולרי שלו ולא הבין על מה המהומה. לפני כשש שנים, רגע לפני שעזב את בית המלון בדרכו להיכל, נורו טילים מעזה - ואוניקאחה מלאגה ניצחה את מכבי תל אביב 62:64; אמש (חמישי), שוב סימון התארח בעיר, שוב שוגרו רקטות מהרצועה - והוא שוב היה בצד המנצח, הפעם עם אנאדולו אפס.

מכבי תל אביב כשלה ברגע הכי לא נכון מבחינתה, ולא בפעם הראשונה. מאז החלה הריצה המרשימה שלה ועד אתמול, היא ספגה שני הפסדים בלבד בתשעה משחקים; שניהם נרשמו דווקא בוויטוריה ובמילאנו - נגד יריבותיה הישירות על הכרטיס לפלייאוף. עתה הגיע הפסד נוסף, בתזמון אומלל. מי מהאוהדים הצהובים שהחלו לפנטז על טיסה במאי לחבל הבאסקים, יכולים כבר להתעניין בחבילות תיור לחול המועד פסח - הזמן שבו יתקיימו סדרות הפלייאוף. בלעדיהם, כך נראה.

עוד בנושא

מכבי תל אביב הפסידה לאנאדולו אפס 79:71 והתרחקה מהפלייאוף
ספרופולוס: "אפס קראה את המהלכים שלנו, זו יריבה מאוד איכותית"
מילאנו ניצחה את אולימפיאקוס וסיבכה עוד יותר את מכבי תל אביב

ארגין עתמאן הוא אחד המאמנים היותר מושמצים והפחות מוערכים ביורוליג, אבל את היצירתיות שיש בו אי אפשר לקחת ממנו; גם לא את העבודה המרשימה בניהול הסגל שלו בעונה הנוכחית. בניגוד לדיאן ראדוניץ', שנותר בשבוע שעבר חסר אונים מול הגנת החילופים של מכבי תל אביב, הטורקי בא מוכן וניצל פעם אחר פעם את המיסמצ'ים שנפערו על הפרקט כדי להוביל את שחקניו עד לטבעת.

תצוגת הריקודים של שיין לארקין, בהמשך ישיר ל-37 הנקודות שקלע בשבוע שעבר מול ברצלונה, נפתחה הפעם מאוחר יותר. רק ברבע הרביעי, כשלוח התוצאות הורה על 62:64 לאורחים (62:64? מלאגה, לפני שש שנים, אחרי הטילים... זוכרים?) הוא החל להיכנס לפעולה. עד אותו רגע עמד על שש נקודות בלבד, אבל בתוך שתי דקות קלע שבע נקודות רצופות - כשמצא את עצמו שוב ושוב מכדרר מול אלכס טיוס המבולבל - והוריד את סימון למרחב המוגן.

המסמר האחרון ננעץ מעט מאוחר יותר, כשוואסילייה מיציץ' קבע 64:73, ואז התברר כמה הסטטיסטיקה לעולם לא משקרת: אז נכון, הפעם איש לא ניפק הצגה פנומנלית של 37 נקודות, אבל שלושת הרכזים של אפס התיישרו - 13 ללארקין, 13 למיציץ' ו-11 לרודריג בובואה עד אותו רגע. בסך הכל: 37 נקודות.

21 שנים לאחר ביקורו הראשון בתל אביב, עתמאן חגג את ניצחון החוץ הראשון שלו ביד אליהו. "אני מקווה שזה לא יסתכם בזה", חזר על מנטרת האני-לא-מנמיך-ציפיות, "ורוצה לזכות גם בגביע היורוליג הראשון שלי". אז אולי הוא מגזים ואולי לא, אבל כשמביטים על העומק והמגוון שיש לו בעמדת הרכז, אפשר להבין מנין הוא שואב את האופטימיות. בתחילת העונה בובואה להט, אחר כך מיציץ' פרץ וכעת לארקין מככב. כל עוד שלושת הטנורים לא יזייפו, קשה להמר נגד אפס.

העניין הוא שזה לא היה אמור להיות ככה. במחצית הראשונה נדמה היה לכאורה שהכל עובד לפי התוכנית של יאניס ספרופולוס:

* שחקניו ירו שש שלשות ודייקו ב-7 מ-8 מהעונשין, בעוד אפס פתחה עם 1 מ-9 מחוץ לקשת ב-15 דקות והגיעה רק פעמיים לקו במחצית.

* מכבי הוליכה 15:20 במאבק הריבאונדים במהלך 20 הדקות הראשונות, וקיבלה 17 נקודות ב-100 אחוזים מהשדה מעמדת הסנטר; הטורקים, מנגד, חטפו רק כדור אחד.

* חמשת השחקנים המובילים בקו האחורי של הצהובים פגע ב-4 מ-18 מהשדה, אבל ג'ון דיברתולומאו (עשר נקודות בשמונה דקות בשבוע שעבר במינכן) חיפה עליהם עם שמונה נקודות בשמונה דקות.

ואולי, בעצם, זו הייתה הבעיה. כי אחרי ככלות הכל, האלופה הישראלית ירדה להפסקה ביתרון מינימלי של שתי נקודות.

המאמן היווני התחפש לפאבלו לאסו, והעמיד סטים מתוזמנים של שחקנים על פי רבעים. טאריק בלאק, בדומה לג'וני אובריאנט ולאנג'לו קלויארו, שיחק לאורך כל הרבע הראשון והיה בלתי ניתן לעצירה, אבל כלל לא שותף ברבע השני והותיר את הבמה לטיוס; ברבע השלישי שוב היה זה רק בלאק, ואז הגיעו שתי העבירות המהירות שביצע בתחילת הרבע הרביעי (מישהו אמר עייפות?) וסימנו את סוף דרכה של מכבי ת"א במשחק. ואולי בעונה כולה.

60:60 הייתה התוצאה כשבלאק ירד לספסל, בעקבות עבירת תוקף על סימון. מאותו רגע והלאה, משחק הפנים ההתקפי התבטל לחלוטין.

* ב-8:29 הדקות שנותרו עד לסיום, קיבלו הצהובים רק עוד שני סלים מעמדת הסנטר (ואחד מהם, של טיוס, הגיע בכלל בזכות ריבאונד התקפה).

* הקבוצה כולה פגעה ב-3 מ-10 לשתיים וחזתה ביריבתה מגיעה ל-8 מ-11.

* מכבי איבדה ארבעה כדורים מאז ירידתו של בלאק, בעוד אפס שמרה בצורה מושלמת על הכדור ולא איבדה אפילו פעם אחת בזמן הזה.

מבחינה מתמטית, תקוות ההעפלה של מכבי תל אביב לפלייאוף עדיין לא נגוזו. הלוא היא מרוחקת רק ניצחון וחצי מהמקום השמיני - אבל הן הפכו אתמול להרבה פחות ריאליות. לא פחות משההפסד ביד אליהו היה קריטי, ניצחונה של אולימפיה מילאנו על אולימפיאקוס סיבך את מצבם של הצהובים והרחיק אותם עוד יותר מהמטרה.

היוונים המשיכו להידרדר, וספגו את הפסדם השישי בשבעה משחקים, אבל לוח המשחקים שמצפה להם ביישורת האחרונה עושה עימם חסד: הם יארחו את באיירן מינכן, ז'לגיריס קובנה ודרושפאקה, ובין לבין ייצאו לגראן קנאריה. במילים אחרות: על אף המשבר החמור, קשה לראות את דיוויד בלאט מודח בשלב הזה.

לספרופולוס עדיף היה להישאר במרחק נגיעה דווקא מהאיטלקים, שיוצאים עתה לסדרת משחקים קשה בהרבה: ריאל מדריד (בחוץ), פנאתינייקוס ופנרבחצ'ה (בבית) ואפס (בחוץ). אלא שכעת, שמר סימונה פיאניג'אני על רשת ביטחון והוא שוב מקדים את מכבי בשני ניצחונות וחצי. אם הצהובים ירוצו מעתה ל-1:3, הם זקוקים ל-4:0 של מילאנו כדי לעבור אותה; אם יטוסו ל-0:4, אסור להם שהיא תנצח יותר מפעם אחת. גם באסקוניה, אם תגבור הערב בוויטוריה על בודוצ'נוסט, תסיים את השבוע במרחק שני ניצחונות וחצי מהתל אביבים.

ומה המשותף לאולימפיאקוס, מילאנו ובאסקוניה? כולן מדורגות מעל מכבי, כולן יריבותיה הפוטנציאליות על הכרטיס האחרון לרבע הגמר, ולכולן יש יתרון עליה במאזן הכולל וגם במאזן הפנימי. משימה בלתי אפשרית, הדור הבא.