הלילה (בין ראשון לשני) נערך הסופרבול בו השתתפה נציגה מלוס אנג'לס לראשונה מאז 1984, ולמרות זאת היא לא הייתה קבוצת הספורט המדוברת ביותר בלוס אנג'לס בשבוע האחרון. התואר הזה שייך ללוס אנג'לס לייקרס. עד לשבועות האחרונים, הלייקרס דווקא הצליחו להתנהל בשקט יחסית לשילוב שנוצר הקיץ בין אחד הספורטאים המתוקשרים בעולם לאחד ממועדוני הספורט המתוקשרים בעולם בעידן התקשורתי הרועש ביותר בהיסטוריה. המוכנות של לברון ג'יימס להתחייב לטווח ארוך אפשרה שקט תעשייתי ונתנה להנהלה הזדמנות להתייחס לעונה הנוכחית כעונת בנייה עם ציפיות מופחתות. אבל בשבועות האחרונים נדמה שכל המתחים שרחשו מתחת לפני השטח צפו למעלה. יש רק נקודה אחת ממנה הגיוני להתחיל את הדיון על הסיבות לכך.
עוד בנושא
טורונטו "הסוס השחור" במאבק על אנתוני דייויס, לברון "במקום טוב" עם קיירי
בוסטון ניצחה 129:134 את אוקלהומה סיטי, טורונטו גברה על הקליפרס
סוער בלייקרס: "עימות חם" בחדר ההלבשה בין לוק וולטון לשחקנים הוותיקים
הלייקרס הגישו הצעה ראשונה לניו אורלינס על דייויס: "זה לא רציני עדיין"
לברון ג'יימס הוא יצור אנושי
זאת ועוד, לברון ג'יימס הוא יצור אנושי בן 34 עם גוף שעבר קילומטראז' של בן 40. הוא החמיץ 18 משחקים במעט יותר מחודש בגלל מתיחה במפשעה, מה שהופך את העונה הזו לראשונה בקריירה שלו בה הוא יחמיץ יותר מ-13 משחקים ורק לשנייה בה הוא יחמיץ יותר משמונה. לאחר שבעונה שעברה הוא שיחק את כל 82 משחקי העונה הרגילה והתמודד עם נטל בלתי נתפס בפלייאוף הוא הצליח לשכנע אותנו שהוא מצא דרך לנצח את הזמן ושיש סיכוי שזה לא ייגמר לעולם. הפציעה הנוכחית יצרה התפכחות בצורת שעון מתקתק.
ההשלכה המיידית של הפציעה של קינג ג'יימס הייתה שהלייקרס התחילו להפסיד, עד שבסופו של דבר נשרו אל מתחת למקום השמיני במערב הצפוף. כרגע הם נמצאים במקום העשירי, מרחק משחק וחצי מהפלייאוף. זה לא מקרה שלברון חזר דווקא למשחק נגד הקליפרס ועזר לגרד ניצחון קריטי, היריבה העירונית מסתמנת כיחידה שיש ללייקרס סיכוי ריאלי לעבור. גם יוטה קרובה, אבל לוח המשחקים שנותר לה הוא השני הכי קל בליגה בעוד שללייקרס יש לוח משחקים מהיותר קשים שנותרו, שמתחיל במסע לא פשוט למזרח עד פגרת האולסטאר.
אם לברון יחמיץ את הפלייאוף לראשונה מאז 2005 תהיה לכך משמעות סמלית ואולי גם מעשית. שחקנים בכירים עלולים לחשוב פעמיים לפני שהם מכניסים את עצמם לסיטואציה המסובכת הזאת ולפני שהם מניחים שלברון יהיה השחקן הטוב בעולם גם בתחילת העשור הבא. אבל תוצאה דומה יכולה להיות גם להשתחלות למקום השמיני ומפגש עם גולדן סטייט בסיבוב הראשון. יהיה מעניין לבחון עד כמה לברון ישקיע במאבק על הכרטיס לפלייאוף השנה, כי אורך ההיעדרות הנוכחית שלו מעיד על כך שזה לא בראש מעייניו, וטוב שכך. בלייקרס זוכרים מצוין מה קרה בפעם הקודמת שסופרסטאר בן 34 מתח את קצה גבול היכולת שלו על מנת להכניס את הקבוצה לפלייאוף. קובי בריאנט סיפק ב-2013 סדרה של הצגות בלתי נשכחות ועמד במשימה, אבל בדרך קרע את גיד האכילס במה שהתברר כתחילת סוף הקריירה שלו.
שאלת לוק וולטון
כאשר הכוכב והמנהיג נעדר וההפסדים נערמים, פוטנציאל הפיצוץ גדל. פיצוץ משמעותי כזה התרחש לאחר ההפסד לגולדן סטייט בין המאמן לוק וולטון לכמה מהשחקנים הוותיקים בסגל, כאשר הדיווחים טוענים שזה לא היה רחוק מעימות פיזי. לא מדובר בעימות רגיל בין מאמן צעיר לשחקנים וותיקים. ג'בייל מגי, מייקל ביזלי ולאנס סטיבנסון הם כולם שחקנים שנחשבים לבעייתיים והגיעו בקיץ בידיעה שמדובר כנראה בהשלמות סגל לעונה בודדת. אין להם כל מעמד בלייקרס והם לא נמצאים בתוכניות לעתיד. מג'יק ג'ונסון ורוב פלינקה התעקשו להחתים בקיץ כל שחקן בעייתי שהם מצאו (בקרוב אולי יצטרף גם כרמלו אנתוני), כנראה מתוך אמונה שלברון יידע לארגן את השורות סביבו. הם לא לקחו בחשבון את האפשרות שיצטרכו להסתדר תקופה ממושכת בלעדיו.
התקרית הטרייה מציפה מחדש את שאלת ההתאמה של וולטון לנהל את המערכת המורכבת הזו. הוא הפך למוערך מאוד על ידי ההנהלה לאחר שבעונה שעברה קידם את הצעירים המבטיחים של הלייקרס ואפילו השיג תוצאות יפות בחצי השני של העונה, אבל הקבוצה הנוכחית היא אופרה אחרת. הדבר הכי גרוע מבחינתו זה שייווצרו בתוך הסגל מחנות, כאשר הוותיקים ירגישו שהוא מקדם את הצעירים על חשבונם. מחנות בין שחקנים יכולים להרוס קבוצות, ואם בלייקרס רוצים פרטים נוספים הם מוזמנים לדבר עם רייג'ון רונדו, שכבר פירק חדרי הלבשה הרבה יותר מלוכדים וכמעט מוזר שלא היה מעורב בעצמו בתקרית האחרונה.
וולטון ראה מקרוב איך היחסים הנפיצים בין סטיב קר לדריימונד גרין רק הוציאו מהשחקן את המיטב. הכוכב הטרי שלו ידוע ככזה שיוצר עימותים פומביים ככלי לגיבוש הקבוצה לטווח ארוך. יכול להיות שוולטון לא מוטרד מהמשבר הנוכחי ואפילו מרוצה ממנו. אבל השחקנים הבעייתיים של הלייקרס הם לא כאלה שהוכיחו יכולת להתמודד בצרה טובה עם משברים ועם ביקורת. אם הדיווח נכון והמשבר התחיל מביקורת שהוא העביר על שחקנים שרגישים מאוד לתדמית שלהם ומאוכזבים מהמעמד שלהם, זאת לא נשמעת כמו התנהלות מוצלחת של מאמן בתקופה נפיצה.
הדינמיקה בין לברון להנהלה
וולטון עשוי לעמוד במוקד סוגיית היחסים שבין לברון ג'יימס למקבלי ההחלטות העיקריים בהנהלה של הלייקרס. לברון הגיע ללוס אנג'לס מקבוצה בה הוא היה הדמות החזקה היחידה במערכת, מדומיננטיות חסרת תקדים של שחקן במועדון. הוא הגיע למועדון עם היסטוריה מפוארת ועם הנהלה שמלאה בדמויות דומיננטיות: מג'יק, פלינקה ובעיקר ג'ני באס. כאשר מחנה לברון התחיל לטפטף לתקשורת שמועות על חוסר שביעות רצון שלו מהמאמן, באס מיהרה להגיב בהבעת תמיכה פומבית בוולטון שהבהירה שהיא לא מחכה למוצא פיו של הסופרסטאר שלה.
לברון כבר התמודד עם איש הנהלה חזק - פט ריילי, שנתן גיבוי לאריק ספולסטרה שגם איתו ללברון היו קשיים בתחילת הדרך. אבל לברון של היום זה לא לברון של 2010, והלייקרס זאת לא מיאמי ולא קליבלנד. מדובר במועדון שלא ניתן להניח באופן אוטומטי שימשכן את כל העתיד שלו עבור סיכוי לאליפות בשנים שנותרו לקינג ג'יימס, במועדון שהנחת המוצא שלו היא שהוא יכול לבנות קונטנדרית ולהביא את השחקנים הגדולים בליגה גם בלי לברון. וולטון, עם החיבור שלו לצעירים והסגנון שהוא התווה עבורם בשנתיים האחרונות, מייצג את האמונה הזאת בעתיד ובדרך הארוכה והמסודרת אליו. לברון הוכיח שהוא קיצור הדרך המוצלח ביותר בליגה, אבל גם בנקודה זו הפציעה הנוכחית מעלה תהיות האם ניתן לראות בו מניה בטוחה בפלייאופים בהם יהיה בן 35 ו-36.
ההצעה על אנתוני דייויס
על הרקע הזה ניתן להבין גם את ההצעה הראשונית הלא מרשימה של הלייקרס על אנתוני דייויס, שלפי הדיווחים כללה רק שניים מחמשת הצעירים הבכירים (איביצה זובאץ הרוויח לאחרונה מקום ברשימה הזו) ולא את הבכירים שבהם. זו לא הפעם הראשונה שהלייקרס לא מתנפלים על השחקן החם בשוק שמעוניין להגיע אליהם. זה היה המצב גם עם פול ג'ורג' וקוואי לאונרד (הראשון בסוף ויתר על עיר המלאכים ולגבי השני נדע בקיץ).
מג'יק ופלינקה לא ממהרים לשים על השולחן את כל הצעירים המבטיחים שלהם, גם כאשר אף אחד מהם לא נראה כמו אולסטאר בהתהוות וניו אורלינס עשויה לוותר על כולם בשביל ג'ייסון טייטום אחד. יכול להיות שעד סוף הדדליין זה ישתנה, או שכניסה של בוסטון למרוץ החימוש בקיץ תגרום גם ללייקרס להציע יותר, אבל נכון לעכשיו אין כל אינדיקציה לכך שהלייקרס מוכנים לוותר על יותר מדי נכסים עתידיים על מנת להביא סופרסטארים עכשוויים.
הסיטואציה עם דייויס יכולה להתפתח למסובכת במיוחד וליצור את הקרע החמור ביותר בין לברון להנהלה. כי אם AD לא יגיע ללייקרס בטרייד זה אומר שהוא יוכל לחתום בקבוצה רק ב-2020 ולשתף פעולה עם לברון רק בפלייאוף 2021, כאשר לברון יהיה בן 36 וחצי. מה שעוד מקשה על המצב הוא שאם הלייקרס רוצים להחתים את דייויס כשחקן חופשי לא תהיה להם אפשרות להחתים שחקן בכיר נוסף בקיץ הקרוב בלי לוותר על הסיכוי להחתים מחדש את הצעירים. אם לברון ירגיש שההנהלה ממסמסת את האופציה להביא לו את שחקן הפנים הטוב ביותר שאי פעם שיחק לצידו, שחקן שעבר להיות מיוצג על ידי הסוכן שלו ודרש טרייד מספיק מוקדם כדי לאפשר לזה לקרות כבר השנה, זה יכול להוביל להתנגשות טיטאנים שתגמד את כל מה שקרה בשבועות האחרונים.
