משוואה עם שמונה נעלמים: כשדור מיכה גרם לשחקני בית"ר להתפוגג

דקה 87. שלט החילוף מראה יונתן כהן. ולאדן איביץ' בפריים. חבר קרוב מחקה מבטא סרבי:
- "יונתן, פליז, אין ניינטי". גמור את זה ב-90 דקות.

קל.

ואת המהלך הזה של הגול הזה אפשר לקפל שוב, ושוב, ושוב, עד שייכנס לארנק. זה מהלך שהוא כרטיס הביקור של איביץ'. דקה מזוקקת של חצי השנה שלו במועדון. ייני, כהן, סבוריט, כהן. אמצע, אגף, אמצע. נגיעה, נגיעה, נגיעה, גול. וקלאץ'. כהן כמובן החליף את עטר, ששוב כבש, ממסירה של מיכה, עוד מחליף.

אבל די.

נמאס לכתוב על איביץ'. באמת. לא רק שנמאס, גם קשה לחדש. מאתגר למצוא זווית חדשה. כצופה, בטח ככותב, זה מזכיר את התקופות הלוהטות במיוחד של ערן זהבי במכבי תל אביב וברק בכר בבאר שבע. אז אוקיי, ההשוואה הזו כן מספקת זווית חדשה. ההשוואה, והדיווח בשבוע שעבר על א.א.ק אתונה.

אז הנה, תם זמן המחמאות והחלה תקופת המעשים. כי אם אנחנו ראינו מספיק, הם בטוח ראו. איביץ' משתכר, לפי מקורות, 350 אלף יורו בעונה. לפי אנשים המעורים בפרטים, זה השכר הנמוך ביותר למאמן זר בתקופת גולדהאר, לפחות בין אלו שהתחילו עונות. ארבלדזה ויוקאנוביץ' קיבלו יותר מכפול.

ומה המשותף בין זהבי לבכר? שניהם הגיעו בחוזה צנוע, סיפקו סחורה מהר והכי חשוב - תוגמלו מעבר לנהוג, כדי למנוע עזיבה, כדי ליצור המשכיות, כדי להביס את התחרות. לשניהם, אגב, נפתח החוזה פעמיים. על אותו בסיס, ראיון העבודה של איביץ' תם אתמול. הגיע מועד התשלום. במכבי תל אביב צריכים לברר מה הסכום שישאיר את הסרבי כאן, כלומר, מה הסכום שימנע פלירטים מקבוצות הדרג השלישי, מה המספר שיבטל כל סעיף יציאה. ומה שזה יהיה, אותו לרשום על הצ'ק. 1.2 מיליון יורו נשמע טוב? אז זה מה שיהיה. פייר פליי? שלוש השנים האחרונות מספקות הוכחה ניצחת לפיפ"א, אופ"א, או מי שתתעניין - בלי איביץ' העסק הרבה יותר יקר.

במכבי תל אביב יודעים עד כמה קשה לפגוע עם מאמן - או שהוא טוב ובורח, הוא שהוא רע ומוברח. איביץ' זה בינגו, אולי הכי שהיה: מתאים למקום, לשיטה, לחומר הנוכחי, לחזון. והצהובים יהיו חכמים אם לא יבנו על לויאליות או על רצון לגדול ביחד או על הגעה לצ'מפיונס. לשלם, לנעול, לזרוק את המפתח.

עוד בנושא

במכבי תל אביב מהללים: "ליונתן כהן יש את החומרים מהם עשוי ערן זהבי"
ניר קלינגר התפרץ לעבר גרינפלד בסיום, הורחק וצפוי לספוג עונש השעיה
ההגנה מקרטעת, אוגו נחלש, אז למה ב"ש אופטימית לפני מכבי תל אביב?
אוהדי מכבי חיפה מחריפים את המחאה: חיכו לשחקנים בסמוך לבתיהם

אם לוקחים את כל שחקני ליגת העל, מכניסים לסיר ועושים כוחות, מחדש, מעכשיו ועד סוף העונה. בלי עתיד, עזבו מחירים, שאיפות, היסטוריה. יאללה, עושים כוחות. אתם בוחרים ראשונים: במי אתם בוחרים?

אם התשובה היא לא "דור מיכה", אתם לא נותנים לעצמכם את מירב הסיכויים להצליח. דור פרץ הוא כרגע שחקן העונה, ירדן שועה הכי מלהיב, מנור סולומון פוטנציאל, אלירן עטר לוהט, איתי שכטר יסדר אתכם, עומר אצילי מסוכן, דיא סבע הכי סקורר, ג'ון אוגו עדיין שווה הרבה, עידן ורד תורם המון, נייג'ל האסלביינק עוד יראה לכם מה זה. אחלה.

אני בוחר בדור מיכה. בכל פעם שנעשה כוחות כאלו, ואני אבחר ראשון, אני בוחר בדור מיכה.

שוב, פרץ נ-ה-ד-ר, אבל הקשר האחורי השני הכי טוב בליגה, והשלישי, והרביעי - גם טובים. שועה מדהים, שכטר יעיל, עטר בפורמה, שהר בקצב כיבושים מצוין. רואים, יש כמה סקוררים. שוערים? בכלל. הגנה? האמנתם שמכבי תל אביב תשחק ככה עם ייני ופיבן?

אני בוחר בדור מיכה כי אין אף בחירה שתציב אותי קילומטרים לפני כל היתר. אין מישהו ייחודי כל כך, חד קרן. מיכה, מבחינת סט התכונות שלו, הוא שחקן של פעם בדור (אהבתם?) - לא פחות. את המשחק של אמש, עוד משחק, אפשר שוב לחלק ל"בלי מיכה" ו"עם מיכה".

כי תראו מה מיכה עושה. כבר כתבנו בעבר שלהכניס את מיכה במחצית השנייה, במצב של 0:0, זה לא פייר, צ'יטים בפלייסטיישן, ניגוד גמור לאמנת לאס וגאס. כי מיכה נכנס במצב של 11 על 11, והופך אותו בנגיעה אחת ל-11 על 3. לא חוקי, חברים.

תראו את הכדור שלו. "פקינג", "אימפקט", אלו מונחים שנועדו להסביר כמה שחקנים אתה מבטל, במסירה או כדרור. שחקני הגנה שביטלת, לפי אותה תיאוריה, שווים הרבה יותר. במונדיאל האחרון, למשל, חקרו ומצאו שאם לוקחים את כל המשחקים שהוכרעו, יותר מ-90% הלכו לטובת הנבחרת שביטלה יותר שחקני הגנה במהלכים שלה. כלומר, אמרו, זה הנתון הכי חשוב בכדורגל - חוץ מגולים…

גולים-גולים מיכה לא נותן. למעשה, 13 שחקנים שונים כבשו במכבי תל אביב של העונה. מיכה לא. גם את המשחק אתמול הוא סיים למעשה בלי מספרים. לא שער, לא בישול. אבל תראו, באמת, תראו.

עם הכדור לקנדיל מיכה ביטל את ארבעת השחקנים שקרובים אליו, ואת כל קו ההגנה של בית"ר, וכן, על הדרך גם את יום ההולדת של עוז ראלי, שבחר אמש להעניק שתי מתנות במקום לקבל אחת. קנדיל בישל, עטר כבש, אבל זה גול של מיכה. וגול שרק מיכה עושה בתדירות כזו.

ב"ספרות זולה" היה את מיסטר וולף, שמעלים בעיות, כלומר - גופות. הוא מגיע כשהכל משובש והופ, המצב הופך נקי יותר, מהר מאוד. מיכה נכנס אתמול למשחק מלוכלך ובהנפת רגל אחת, בלי תנופה אפילו, העלים שמונה שחקנים של בית"ר. חד, זריז, בלי ראיות. צ'יטים. תראו כמה נקי.

ככה נראה המהלך בעיניים של מיכה, זה מה שהוא עושה להגנת יריב, כשנחה עליו הרוח. במדינת מיכה, אגב, אין דבר כזה אופסייד - כי אם אין קו הגנה, הרי הוא העלים אותו, איך אפשר שיהיה נבדל?

מיכה ראשון בכוחות. שוב, לא בחו"ל; בארץ. לא לעשרים שנה; העונה. ואם אתם לא חושבים ככה, זכותכם. רק תזכרו - יבוא יום והוא יעלים גם אתכם.

ניב זריהן זוהר כשהוא רואה בית"ר. אחרי שבמדי באר שבע כבש אך ורק מול בית"ר ירושלים, פעמיים, הגיעה בית"ר תל אביב וזריהן שוב אחראי על הניצחון. הבישול שלו לסבע היה מבריק וקר, ולאור היכולת של הרכש מאשדוד, כולל ברוב דקותיו אתמול, אגב, זו אולי גם היתה מתנת הפרידה שלו מבירת הנגב.

מוכר הארטיקים, כך התבשרנו הבוקר, יישאר בתפקידו גם כמאמן כדורגל. קורצקי אדם רגיש, מהיר חימה, ולפי הדיווחים התייאש מול שחקניו לאחר ההדחה נגד הכח. איני יכול עוד, איים ושוב לא הבטיח. ב-22 ביוני התפטר בשיחת טלפון כדי לחזור ב-24. וגם עכשיו, 48 שעות, ואחוזה צייצה - יש רגיעה.

אם למעלה עסקנו במיסטר וולף, קורצקי שלנו מתגלה כחתיכת זאב זאב, והנה, ניתן לו טיפ: אחרי ירידות הליגה למכביר, ודווקא כשהוא עושה טוב ברעננה, עדיף לו להימנע מרגעי דרמה קווין כאלו. הוא צריך לשדר "אני קול", הירידות הן לא מי שאני. במאבקי ירידה צריך עצבים מברזל, וארטיקים אוכלים רק אחרי שנשארים. ואם אני אשר אלון, אני אומר לו הבוקר: מנחם, אני מבליג פעם שנייה, אבל פעם שלישית - גלידה.

מחזיקת הגביע המכהנת הפועל חיפה קיבלה את ההגרלה הנוחה ביותר. הפועל עכו, בבית. עד כמה זה היה קל על הנייר? עכו כבשה רק תשעה שערים העונה. בלאומית. היא הגיעה לסמי אחרי ארבעה משחקים רצופים בלי כיבוש, שלושה מהם הסתיימו בהפסד, אחד מהם 6:0 מול הסקציה. וחיפה? 12 גולים בארבעת המשחקים האחרונים של מימר, שלושה ניצחונות, והתיקו הבודד היה 4:4 מול באר שבע.

ואז מגיע המשחק, אמיר חלאילה כבש, ואיפה שנס ציונה תקעה 6 המימרים נדמו עם 0. איך זה קורה? תגידו זחיחות, אוקיי, אבל זה יותר מזה. זו הכנה לא טובה. של שחקנים, אבל בעיקר של מאמן. ושוב ראינו איך קבוצה שחיה על מתפרצות מתה בגלל אותה סיבה. פתאום, כשצריך ליזום, אין איך ואין עם מה. גם 25 דקות הבליץ בסיום היו לא מאורגנות ולא מאומנות.

מימר נתן חודש טוב מאוד וצבר מחמאות, ובצדק, ובאמת יכול להיות שהוא פוטנציאל נהדר. אבל תיק ההפסד בגביע הוא קודם כל עליו, וכשמחברים אותו לארבעת המשחקים האחרונים שלו בגביע מקבלים 4 הדחות רצופות, שתיים מול קבוצות מליגה נמוכה, ומאזן שערים של 10:0 במשחקים האלו.

אל המחזיקה היוצאת תוסיפו את קרית שמונה (0:1 גחון על מגדל העמק), את מכבי פתח תקוה (0:1 על כפר סבא), את סכנין (0:1 על אחי), את חדרה (0:1 על נס ציונה) ואת רעננה (הדחה בפנדלים מול הכח). כולן קבוצות שחיות על עקיצות, כולן התקשו מול יריבות נחותות. כדורגל זה ענף נפלא - אבל צריך לשחק אותו במשך כל העונה.

צמד בישולים לעפולאי ב-2:4 נגד לוד הזכירו נשכחות. רוצ'ט רושם אחלה עונה, וראוי למחמאה.

בבית"ר ירושלים התלוננו אמש על אלף דברים. אשמח להסבר: מדוע אינברום בעט את הפנדל? הביצוע הכי גרוע בטדי מאז גמר הגביע של בניון נגד זובאס.

כי אם גוטמן קיבל את הקרדיט על הניצחון בסכנין, מרדכי צריך לקבל את הפרגון על החמסה מול מרמורק.

orenjos@walla.co.il