פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        כתב ויתור: הפועל באר שבע מניפה דגל לבן על העונה

        למרות התיקו של מכבי תל אביב, הקבוצה של ברק בכר לא נראית כמסוגלת לאיים על הפסגה. דוד רוזנטל סוגר שבת, קורא לאלי גוטמן להיזהר מדמות הקאלט לה הפך ופותח ב"הצבוע של השבוע", קמפיין חדש נגד האנטי-חגיגות של כובשים, שבו אתם מצביעים ומשפיעים. וגם: מחשבה על משה חוגג

        כתב ויתור: הפועל באר שבע מניפה דגל לבן על העונה

        השאלה הראשונה שעלתה אתמול לרובנו בראש היא What year is it?

        הפגרה הזאת ארכה "רק" שלושה שבועות, אבל נראתה ארוכה בהרבה. כל כך ארוכה, שקשה היה לדעת באיזו עונה אנחנו, מי הקבוצות המשחקות ומה המצב בטבלה. גם התוצאות הראו את זה, כשאפילו פייבוריטית אחת לא זכתה בניצחון.

        על הדשא המשוזרע, העניינים נראו יגעים עבור בני יהודה והפועל באר שבע, שאחרי תנופה משמעותית (בני יהודה) ותקופת התאוששות (באר שבע) איבדו נקודות. שתיהן יכולות להאשים את הפגרה, אבל שתיהן גם קיבלו אתמול סטירת מציאות ראויה. אבוקסיס והזהובים לא צריכים לקחת יותר מדי מההפסד הזה. בני יהודה היא לא קבוצה למאבק אליפות. חשוב גם לזכור את ההכנות הלקויות לעונה והציפיות הנמוכות, כדי להבין שהרצף שנעצר היה בסך הכול נדיר והתיקון הסטטיסטי היה צריך להגיע. יבואו ניצחונות, יגיעו עוד הפסדים, בסופו של דבר המטרה של בני יהודה הייתה ונשארה החלק העליון בטבלה.

        באר שבע, לעומת זאת, היא סיפור שונה לחלוטין. אנחנו רק במחזור ה-11, ונדמה שהקבוצה של ברק בכר מסרה אתמול את כתב הכניעה שלה במאבק האליפות.

        עוד בנושא

        שחקני באר שבע בטוחים: בעיות המשמעת הן הגורם להחמצות
        במכבי תל אביב מודים: התיקו של באר שבע השפיע לרעה
        מכבי חיפה אובדת עצות: "אנחנו לא מספיק טובים"

        ירדן שועה שחקן בני יהודה (קובי אליהו)
        לא נעים, לא נורא. ירדן שועה ובני יהודה מאוכזבים (צילום: קובי אליהו)

        בבאר שבע הקפידו בשבועות שלפני הפגרה לדקלם "אנחנו לא מסתכלים על מכבי תל אביב, רק על עצמנו". בדרך כלל, תכלית המשפט הזה היא להרדים את היריבה למרוץ, אבל כאן הייתה דווקא הרבה כנות. האלופה ידעה ועודנה יודעת שהיא פשוט לא מספיק טובה להתחרות במכבי תל אביב העונה. הקישור האחורי רך יותר, בטח כשאוגו לא משחק, גולים בטוחים לא נכנסים והבלגן מחוץ למגרש מחלחל לשדה וליציעי טרנר.

        הפרשייה החדשה-ישנה בבאר שבע בכיכוב חנן ממן רק ממחישה את חוסר השקט בקבוצה. זה כבר מזמן לא המקום לשאול איך שחקן העונה לא משחק ובלה בלה, אבל זה כן המקום לבדוק מדוע בבאר שבע פשוט לא מצליחים להגיע לרגיעה. פעם בן שהר, פעם האפודה של אריאל הרוש, פעם האדוויל קולד של אותו הרוש - אין במועדון רגע דל, ורוחה של חוסר היציבות נושבת עד אחרון השחקנים והאוהדים. בוז כמו זה שנשרק אתמול בסיום ה-2:2 עם חדרה לא זכור בטרנר. יותר מדי רחש-בחש מחוץ למגרש, יותר מדי חוסר שקט על הדשא, יותר מדי החמצות (זריהן, מה קורה, יא זריהן?) והתוצאה היא איבוד של שתי נקודות יקרות. איבוד שמשמעותו הצבת מטרות שונה בתכלית להמשך העונה.

        אז באר שבע באמת לא צריכה להסתכל על מכבי תל אביב, למרות התיקו והיכולת הפושרת של המוליכה. היריבות שלה הן בני יהודה, חדרה וקרית שמונה, כי כרגע המטרה העיקרית שלה היא כרטיס לאירופה.

        ברק בכר מאמן הפועל באר שבע (שלומי גבאי)
        לא מסתכל על מכבי תל אביב, בצדק. ברק בכר (צילום: שלומי גבאי)

        ומנגד, מכבי תל אביב. גם היא חזרה מהפגרה כשבתיבה שלה שני הילוכים פחות. להוציא כמה דקות טובות במחצית השנייה, הכחולים של ולאדן איביץ' נענשו בצדק בשניות הסיום. למרות התיקו בפתח תקווה, תתקשו למצוא מישהו שיהמר נגדם השנה, אבל למאמן נכונה עוד לא מעט עבודה - והוא צריך גם חיזוק.

        בראש ובראשונה, איביץ' צריך לנסות לאפס את איתי שכטר, שאחרי החמצה ענקית בקרית שמונה שוב לא מצא את הרשת למרות כמה מצבים נוחים. דור מיכה עדיין לא מגלה את היציבות המצופה ממנו, אלירן עטר לא סגור על עצמו ועומר אצילי הוא השחקן היחיד בחלק הקדמי שנותן תפוקה קבועה.

        היתרון של מכבי תל אביב בפסגה עומד על 7 נקודות מחדרה ו-10 מהפועל באר שבע. נכון לעכשיו, נראה שאין לה מתחרים, אבל ההתקפה צריכה לחזור מהר למוד של לפני הפגרה, כדי לנסות להרוג את העונה בשלב מוקדם. אם מכבי תל אביב תסתבך בשני המשחקים הקרובים שלה מול אשדוד ובני יהודה, הלחץ עשוי לבקר בקרוב גם בקרית שלום.

        איתי שכטר שחקן מכבי תל אביב (קובי אליהו)
        הגיע הזמן להתאפס. שכטר (צילום: קובי אליהו)

        "חיכיתי הרבה זמן למשחק הזה, להראות שאני עדיין כאן", אמר גילי ורמוט בסיום הדרבי החיפאי. גם החגיגות על המגרש וגם הריאיון הלא-ורמוטי באופיו המחישו כמה הניצחון היה חשוב לו. ורמוט מודע היטב לדעיכה שלו, יודע שאוהדי הכדורגל רואים בו שחקן גמור. עכשיו הוא יצטרך להוכיח שהצמד בדרבי לא היה הבלחה חד פעמית. בכל מקרה, מגיעות לו מחיאות כפיים על כך שחגג את שני השערים (עוד בנושא הזה - בהמשך).

        אלי גוטמן, מנגד, קיבל שיעור בהלכותיה האמיתיות של הקבוצה שלו. שום דבר לא השתנה - בכל פעם שהירוקים מגיעים כפייבוריטים הם מתרסקים. זו הייתה אותה מכבי חיפה שהתרגלנו לראות אצל פרד רוטן: סף שבירה נמוך, הגנה לא מתואמת ושערים מזעזעים, בין היתר באדיבותו של גיא חיימוב. בינתיים, גוטמן ממשיך לככב מול המיקרופונים לפני ואחרי המשחק, אבל בדרבי נוכחנו אתמול שעדיין אין שינוי ממשי במכבי חיפה.

        הייתי אומר שגוטמן צריך להיזהר מלהפוך לדמות קאלט, אבל מאוחר מדי, הוא כבר שם. ההצגות שהוא נותן בראיונות ממלאות את דפי האינטרנט. אם ינצח, הוא יוכל למנף את הפולקלור, להצטייד בהומור עצמי ולהחליק הכול. אתמול, כשחש לראשונה וכנראה לא לאחרונה את טעם ההפסד, הבין כמה מסוכן עבורו להגיע לאזור הזה.

        הצבוע של השבוע: דובב גבאי

        נמאס. נמאס מהפאסיביות הזאת, מה"הזדהות" המופגנת עם היריבה, מהחמלה, לכאורה, שמפגין שחקן כלפי הקבוצה שמולה הבקיע. היה משהו יפה ורומנטי כשהמחווה הזאת הייתה נדירה ואמיתית, אבל התופעה הפכה כבר מזמן למאוסה, ולכן החלטנו כאן בוואלה! ספורט לצאת במיני-קמפיין - "הצבוע של השבוע", שמטרתו להטיל זרקור על השחקנים שלא חוגגים שער נגד האקסיות. כמעט בכל שבת יש אחד כזה, ואת הכבוד להיות הראשון ברשימה מקבל חלוץ הפועל חדרה דובב גבאי.

        הנסיבות המקלות של גבאי, שהבקיע את שער השוויון של חדרה, הן ששיחק בהפועל באר שבע בין 2011 ל-2015, תקופה ארוכה משמעותית מ-ממוצע ה"לא חוגג" בליגה שלנו, וגם כבש בפרק זמן זה 40 שערים. ובכל זאת, גבאי הוא חדרתי במקור, החל את קריירת הבוגרים במכבי פתח תקווה והספיק לשוב אליה כאחת מחמש הקבוצות שבהן שיחק אחרי הפועל באר שבע. אה, רגע, עוד משהו. ב-2015 גבאי עבר מהפועל באר שבע לבית"ר ירושלים, הבקיע בטרנר בגביע הטוטו ו... חגג, ועוד איך חגג.

        אז אתם יודעים, זה הזמן שלכם לתת לגבאי ציון במדד הצביעות: 5 - היה צריך לחגוג. 1 - צדק לחלוטין כשלא חגג.

        בקטנה

        - כמעט כל בעלים של קבוצה משתמש בה למינוף עסקיו הפרטיים או האינטרסים שלו, אבל משה חוגג, עוד לא ארבעה חודשים בתפקיד, כבר העניק העונה יותר ראיונות מיעקב שחר, אלונה ברקת ומיטש גולדהאר ביחד. פעם זו מסיבת עיתונאים, פעם השקת טלפון עם מסי, פעם הצהרה על תקופת הצ'צ'נים ופעם מסיבת עיתונאים ועוד פעם מסי ומסי. העניין הוא שבזמן שחוגג מתראיין, סכנין, אשדוד והפועל חיפה ניצחו והמשחק של בית"ר מול הפועל רעננה הופך לקרב תחתית קריטי במיוחד. המבחן של חוגג יגיע בינואר. לאמריקאים יש משפט ידוע - Put your money where your mouth is. הבעלים יצטרך להוכיח שהוא חזק גם במעשים, לא רק בדיבורים.

        - אשדוד מבקיעה מול קרית שמונה ובשידור של באר שבע-חדרה דממה. הפועל חיפה מרטשת בדרבי את מכבי, ובספורט4 אין אזכור לתוצאה. בצ'רלטון נוהגים לדווח בכותרות מבזק על משחקים שמשודרים במקביל בערוצים האחרים, אבל כחלק ממסורת ארוכה לא מעדכנים, אפילו במשפט קצר של השדרים, על תוצאות משחקים שלא משודרים אצלם. הגיע הזמן שזה ישתנה. צ'רלטון היא הספקית הבכירה של המוצר הקרוי ליגת העל. ראוי שתכבד אותו במקום לשלוח אותנו לסמארטפונים.

        - יובל נעים ועמיר תורג'מן ניצחו בבכורה שלהם על הקווים, והצטרפו לשרון מימר, אלי גוטמן וניר קלינגר. 5 מ-5 למאמנים מחליפים במשחק הבכורה העונה. אופיר חיים ישמח לשמור על המאזן המושלם הערב מול מכבי נתניה.