הכוכב האדום מינכן: המהפכה היוגוסלבית של באיירן מינכן

בטקס הצגת השחקנים, הערב (חמישי, 21:05, ישיר בספורט5) ביד אליהו, יתמקדו שחקני באיירן בעיקר בשחקן אחד ממכבי תל אביב. זהו סקוטי ווילבקין, ולא בכדי. הרכז האמריקאי לא ממש פורע את השטרות בישראל בשבועות האחרונים, אבל עבור הקבוצה הגרמנית הוא נחשב לסיוט אחד גדול אחרי שבמו ידיו חיסל אשתקד את חלום הזכייה שלה ביורוקאפ. במשחק הראשון בחצי הגמר הוביל את דרושפאקה לקאמבק מטורף מפיגור בן 17 נקודות לניצחון באיסטנבול, ואז הכריע את הסדרה עם 41 נקודות במינכן (כולל 10 מ-15 לשלוש). מאמן נבחרת סרביה, סשה ג'ורג'ביץ', שיפגוש מחר את ישראל בתל אביב, איבד אז את עבודתו בגלל ההופעות ההרואיות של ווילבקין.

ההפסד הכפול לדרושפאקה היה רגע השפל בעונה שהייתה אמורה להחזיר את באיירן לגדולה. אבל ההצגה של ווילבקין האיצה בסופו של דבר את המהפכה שהחלה עוד בתחילת העונה שעברה - וזו המהפכה היוגוסלבית. במינכן תמיד החזיקו בלא מעט שחקנים סרבים, בעיקר בשל מדיניות המנהל המקצועי מרקו פשיץ', ושורת המאמן הסרבים שעבדו בה. אבל עם מינוי דיאן ראדוניץ' המונטנגרי מהכוכב האדום במקומו של ג'ורג'ביץ', היא עברה לשלב אחר, ובמידה רבה הפכה לדגם הגרמני של הקבוצה מבלגרד. השחקנים ממדינות אקס יוגוסלביה הם הכוח השולט בקבוצה - לא פחות מחמישה כאלה בעשירייה הראשונה, תחת צוות אימון אקס יוגוסלבי. נראה שהכוכב האדום פתחה סניף ועברה לשחק במינכן.

עוד בנושא

הערב: מכבי תל אביב - באיירן מינכן (21:05, ספורט 5)
בונים על קאמבק בדרך לפלייאוף: התקוות של מכבי תל אביב
התקדמות במצב פציעתו של ג'רמי פארגו, ישוב לארץ בקרוב

הפרויקט השאפתני של באיירן, שלקשר שלו וליורוליג עוד נחזור, נכנס ליורוליג לראשונה בקיץ 2013. סווטיסלאב פשיץ' על הקווים, הבן מרקו כ-GM ובסגל חמישה אמריקאים ושלושה אקס יוגוסלבים. באיירן בקושי עברה שלב, והודחה בטופ 16. שנה עברה, ומספר האמריקאים ירד לשלושה. ההצלחה, בלשון המעטה, מיאנה לבוא. באיירן ניצחה פעמיים בשלב הבתים הראשון ונשרה ליורוקאפ. בעונתה האחרונה ביורוליג עד עתה - עונת 2015/16 - באיירן הלכה הכי רחוק שיכלה מהקו היוגוסלבי - רק שני שחקנים כאלה היו בסגל, ארבעה אמריקאים והשאר גרמנים. גם אז נחלה הקבוצה כישלון גדול.

"תמיד היו כאן שחקנים סרבים בסגל", אומר רוברט הויזל, כתב המגזין הגרמני "ביג באסקטבול", "בהתחלה היו לבאיירן יותר אמריקאים, כי זה היה מועדון די צעיר, והיו לה כבר כמה זרים עם חוזים שהוכיחו את עצמם ברמה המקומית. אני חושב שעכשיו יש מיקס טוב של שחקנים עם דווין בוקר, דרק וויליאמס ובריידן הובס לצד סטפן יוביץ', ולדימיר לוצ'יץ' ונמאניה דאנגוביץ'. למרקו פשיץ' יש קשרים טובים ב'באובאסקט', הסוכנות של מישקו רזנטוביץ', ואם יש לך מאמן סרבי או מונטנגרי, אז מטבע הדברים תחתים שחקנים סרבים".

מי שמכיר את התמונה מהצד השני הוא פרשן הכדורסל הסרבי סשה אוזמו מ"ספורטקלוב סרביה". "קודם כל, חייבים להפריד ולומר שלא מדובר כולם בשחקנים סרבים - חלקם בוסנים, קרואטים והמאמן מונטנגרי - אבל אפשר לדבר על המאפיה היוגוסלבית", הוא צוחק. "בית הספר היוגוסלבי עובד לא מעט על שחקנים עם יכולות התקפיות טובות ויכולות אילתור חזקות, אבל ראדוניץ' בחר שחקנים סרבים שבבסיסם הם שחקני הגנה טובים".

מאפיין אחד חסר לבאיירן כדי להפוך באמת לכוכב האדום בלגרד - נושא הטירוף והביתיות. "במינכן יש אווירה נחמדה, אבל אי אפשר להשוות את זה למה שקורה בפיוניר הקטן או בקומבנק ארנה הגדול", אומר אוזמו. "כשאתה שומע את הקהל הסרבי, אתה חושב שכל דבר אפשרי. אווירה יכולה להיות משמעותית, ואני בטוח שכל קבוצה ביורוליג תשיג יותר ניצחונות באווירה כזאת". גם הויזל מסכים: "לבאיירן יש 5,000 צופים במשחקי הבית בממוצע, ולא הצליחה עדיין למלא לחלוטין את האולם הביתי שלה, האאודי דום, בשום משחק. האוהדים האלה לא פנאטיים כמו ביוון, טורקיה או סרביה, אי אפשר להשוות בכלל. אין לבאיירן יתרון ביתי כמו לכוכב האדום, אבל היא עדיין קבוצה ביתית טובה".

שתי דמויות מפתח בסיפורה של באיירן הם המאמן ראדוניץ' והרכז יוביץ'. המאמן קנה את עולמו בכוכב האדום, כשבמשך מספר שנים הפך את הקבוצה מבלגרד לאחת היותר ביתיות ביורוליג, ובקיץ 2017 סיים את דרכו כשההערכות היו שאחת הקבוצות הגדולות ביבשת תשים את ידיה עליו. ראדוניץ' חיכה וחיכה, וכמעט סיים עונה שלמה בבית, ובסוף חתם במפתיע בבאיירן והביא עמו את עוזרו המוכר בורקו ראדוביץ'.

"אני חושב שזה צעד נכון בשביל הקריירה שלו", אומר אוזמו, "אני יודע שזאת קלישאה, אבל ראדוניץ' הוא מסוג המאמנים שחיים את הכדורסל 24 שעות ביממה. הוא יכול להיות מאוד נוקשה עם השחקנים שלו, אבל הוא באמת דואג להם. האמון שנוצר בתוך הכוכב האדום היה יוצא דופן, שחקנים היו מוכנים לקפוץ בשבילו לתוך האש. הוא אוהב שחקנים דומיננטיים וההגנה היא הדבר שהוא הכי מאמין בו, אבל כמו שאנחנו רואים בבאיירן, הוא יודע להסתגל ולהכניס את החוקים שלו לאט לאט. האנגלית שלו משתפרת עכשיו, ואני מניח שבעתיד נוכל לראות אותו בקבוצות גדולות יותר".

הויזל מוסיף כי "ראדוניץ' רוצה לשחק בשיטה דומה למה שהוא שיחק בכוכב האדום - בעיקר בכל הנושא ההגנתי, ובגלל זה הוא הביא שחקנים שהוא מכיר, שיודעים לשחק הגנה טובה".

יוביץ' הוא סוג של תעלומה. לכל מומחי הכדורסל אין ספק כי מדובר ברכז מוביל, אחד הטובים באירופה כולה, וחלק משמעותי בהצלחה של נבחרת סרביה החל מ-2014. אלא שרק בגיל 27 הוא יצא מגבולות סרביה, גיל מאוד מאוחר יחסית לשחקנים הסרבים, ועוד לקבוצה שמשחקת ביורוקאפ. "יוביץ' הוא המנהיג שלנו", סיפרו בבאיירן השבוע, "אין ספק שאם היה כשיר ולא נפצע, היינו עוברים גם את אולימפיאקוס בבית".

"ראדוניץ' והצוות שלו הם אלה שאחראים להפוך את יוביץ' לשחקן ברמה שהוא נמצא בה כיום", טוען אוזמו, "שחקן שהוא פליימייקר קודם כל, ושומר ברמה גבוהה מאוד, אבל יודע להתעלות בהתקפה מתי שצריך. הרבה מאוד פציעות מנעו ממנו לשחק את הכדורסל הטוב ביותר שלו באופן יציב, ולכן גם ממוצע הנקודות שלו נמוך, אבל הוא עדיין טוב מאוד בניהול המשחק, מציב את החברים שלו במצבים טובים ויודע להיות מאוד קולני".

כבר בעונתה הראשונה בבונדסליגה קיבלה באיירן כרטיס חופשי ליורוקאפ. הנהלת היורוליג רואה במינכן מטרה גדולה ורוצה להתרחב ולהגדיל דרכה את האחיזה שלה בגרמניה. באיירן שבה העונה למפעל דרך זכייה באליפות המקומית על חשבון באמברג, שחתמה בינתיים על הסכם עם ליגת האלופות של פיב"א וספק אם תשוב בקרוב למפעל הבכיר. בינתיים קיבלה באיירן, כמו גם וילרבאן, כרטיס חופשי לשנתיים הבאות, כך שמקומה ביורוליג מובטח עד 2021 לפחות.

"הכרטיס המובטח נותן לבאיירן יתרון ענק על הקבוצות הגרמניות האחרות", אומר הויזל, "הארגון עובד יפה מאוד בכל הנוגע לתקשורת ולמכירת מוצרים, וג'ורדי ברתומאו כל הזמן אומר שבאיירן היא הקבוצה שצריך לחקות בדברים הללו. אני די בטוח שבאיירן תקבל רישיון קבוע".

עד היום משחקת באיירן באאודי דום הקטן, שמכיל כ-6,500 מקומות. בביקורו האחרון בארץ הזכיר ברתומיאו את בניית האולם החדש במינכן כשדיבר על עיר שעושה מאמצים על מנת לקבל את אירוח הפיינל פור. בפועל, האולם החדש שנבנה בימים אלה בפארק האולימפי, מוקם בשביל קבוצת ההוקי רד בול מינכן, שזכתה בתחילת העשור האחרון בשלוש אליפויות ברציפות. חברת רד בול לא הייתה מרוצה מהאולם בה שיחקו והחליטה לבנות אולם חדש, שכמעט כולו במימונה הישיר. באיירן הצטרפה לתוכנית ותזכה לארח בו את משחקי היורוליג, כשהבנייה תושלם ב-2021. במשחקי הכדורסל יכיל האולם כ-11,500 מקומות.

ובינתיים - ה"מאפיה" היוגוסלבית רוצה להמשיך את פתיחת העונה הטובה שלה. ארבעה ניצחונות ומקום קרוב לשמינייה הראשונה גורמים לאופטימיות גם בהגעה לתל אביב. "המטרה היא להגיע לפלייאוף, אבל זה לא יהיה קל העונה", אומר הויזל, "בעונות הבאות באיירן חייבת לכוון לשם - הם ירשו את ה-DNA הזה מקבוצת הכדורגל".