וערקת לרעך כמוך: על עריקתו של ניר קלינגר מהפועל חיפה לבית"ר ירושלים

ג'ורג' סיפר לג'רי שהוא קיבל שיחה מהנהלת ניו יורק מטס. שניהם לא הבינו מדוע - קוסטנזה עובד עבור היריבה העירונית ניו יורק יאנקיס.

בפגישה לא רשמית - כמובן, קוסטנזה תחת חוזה בארגון מתחרה - מבשרים לו שני אנשי המטס שהם חושקים בו, כראש מערך הסקאוטינג.

"לצערנו", מתלונן איש המטס, "חוקי הליגה מונעים מאתנו להציע לך הצעה בזה כל עוד אתה תחת חוזה".

"אתה מבין על מה אנחנו מדברים?", רומז השני.

"אנחנו מדברים…", ניסה ג'ורג' להשלים את המשפט, ונקטע. "אנחנו לא מדברים, אנחנו רק… מדברים". הרי אסור לדבר. הוא תחת חוזה.

"אז אתם צריכים שאני אפוטר…", קוסטנזה החל להבין.

"לא אמרנו את זה", המשיכו בשלהם החבר'ה מהמטס. "גם אם אמרנו, לא נוכל להגיד שאמרנו".

"אתם משלמים על ארוחת הצהריים הזו".

"לא אמרנו את זה".

אז ג'ורג' ניסה, בכל כוחו, לקבל את הבעיטה מהקבוצה שלו כדי לחתום באחרת. הוא הכתים את מדיו האייקוניים של בייב רות', גרר את גביע האליפות בחניה, אפילו פרץ למגרש בעירום (טוב, נו, בבגד גוף). כלום לא הצליח. "נכשלתי בלהיכשל", בכה.

בסופו של ספוילר הבוס הגדול של היאנקיס לא פיטר את ג'ורג' אלא את הבחור שמעליו בשרשרת, שלקח עליו את הקרדיט השלילי לפעילויות הנבזיות מצד קוסטנזה. למה? כדי לקבל בעצמו את הג'וב של המטס.

מוסר השכל:

1. כרגיל, הכותבים של סיינפלד חשבו על כל תרחיש אפשרי בעולם הזה.
2. קלינגר לא רצה להיות קוסטנזה. הוא כן הצליח. הוא כן קיבל את הג'וב שרצה.

היום בצהריים (שני) הדהימה בית"ר ירושלים את עולם הכדורגל, כשהודיעה במפתיע על החתמת ניר קלינגר, אקס הפועל חיפה, כמאמן הקבוצה. משך החוזה, כך פורסם, עד תום העונה הבאה. אבל אם קלינגר לימד אותנו משהו השבוע - זה לא באמת משנה. מעמד החוזים כמעמד המאמנים - אין דבר כזה, הכול דיו על קרח.

עוד בנושא

הפועל חיפה פנתה למנהלת ולהתאחדות: טרפדו את מינוי קלינגר
ניר קלינגר מונה למאמן בית"ר ירושלים עד לתום העונה הבאה
פז חסדאי לא הופתע מההתנהלות של קלינגר ואוחנה השבוע
יניב טוכמן חושב שהצעד של קלינגר החזיר את הכבוד למאמנים

קשה לעשות משהו עקום יותר מהדרך בה ניר קלינגר עשה את שעשה. הוא התלונן כשממן, שיימן ובן בסט עזבו בלי יותר מדי הכנה מוקדמת, בראיון שערכתי איתו בתחילת העונה קונן על הפועל באר שבע - "מועדון ששאב לנו את השחקנים, וכמעט את השוער" - והמשיך בכך שהוא לא מחפש נאמנות אצל שחקני כדורגל.

"השוק פרוץ לכל מני סעיפים, הסכמים, חוזים, חוקים", אמר לי באותה פגישה באוגוסט.

"היה נראה ששיימן ימשיך, כי הצלנו לו את הקריירה", קבע.

על המעבר החם של בן בסט אמר: "אני מבין שזו הזדמנות להתקדם ולקבל חוזה ארוך טווח, בגילו, אבל התאכזבתי שהוא לא עדכן אותי. לפחות לזה ציפיתי. אני שונא הפתעות. שונא! אוהב ישירות, גם אם היא כואבת".

למדת לקח? שאלתי. "אנחנו כל הזמן מפיקים לקחים", הכריז.

כנראה שהפיק. כי קלינגר עשה בשבוע האחרון את כל הדברים עליהם התלונן, אחד לאחד. הוא נשאב על ידי מועדון אחר; ניצל (אולי בהצלחה, אולי לא, נחכה לתביעה, אם תגיע) סעיפים, הסכמים, חוזקים; ראה הזדמנות להתקדם ולא עדכן את אנשי המועדון בכך; בהודעה שלו לתקשורת סיפר על לקיחת אחריות בשל מצב הקבוצה - וכשהיום הגיעה הודעת החתימה בבית"ר ירושלים אפשר להבין שקלינגר, ששונא הפתעות ואוהב ישירות - גם אם היא כואבת - לא היה ישיר. לא עם הבוס שלו, ובטח שלא עם כולנו.

אם כבר, המהלך של קלינגר הוא הפוגע ביותר בהפועל חיפה. הוא, שהתלונן על שיימן (הודיע מראש, עזב אחרי שהביא גביע), ממן (עזב בזמן פגרה בעונת חוזה) ובן בסט (עזב בקיץ, בזכות סעיף יציאה) - הוא עזב באמצע העונה, מעכשיו לעכשיו, לפני שבמועדון הספיקו לחפש מחליף. אחרי פתיחת עונה לא טובה והפסד נוסף אתמול יכול להיות שהמועדון ייכנס לסחרור ממנו לא ייצא, בטח במפת הליגה הנוכחית.

כמו שנכתב בזמן אמת - קלינגר לא היה צריך להתלונן. לא על שיימן, לא על ממן, לא על בן בסט. הכול לגיטימי בביזנס הזה, ואם לא היה בוכה אז, אולי היה מקבל טיפול אחר עכשיו. ובעיקר, הוא לא היה צריך להתלונן כי לא היה לו על מה: הם עשו את הדבר הנכון להם, וכן, גם הוא.

אז כן, אני בעד המהלך של קלינגר - מבחינת החלטה, נטו. הראה 'חוסר נאמנות' משווע כדי לשדרג את עצמו. כך הוא רואה את זה. בעיניו, אני בטוח, בית"ר הזו ממוקמת מעל הפועל חיפה הזו. כשהוא עושה את החישובים בראש, בטווח הקרוב-בינוני לבית"ר של חוגג יש יותר סיכוי להצליח מהפועל חיפה של כץ. מישהו מכם חושב אחרת? אני לא. כנראה שגם הוא לא.

השבוע כולם יקטרו על שקלינגר לא נאמן, אבל בעוד כמה שבועות קלינגר יישפט לפי מה שיעשה בבית"ר, וזמן מה לאחר מכן כולנו נשכח מה קרה בסוף אוקטובר. כי נאמנות לא באמת מעניינת אותנו, ובואו - זה לא פיגו שחוצה את הכביש. קלינגר, שמאמן כדורגל משנת 2000, נשפט במהלך אותה הקריירה לפי התוצאות שלו. הוא לא היה "נאמן" בשום שלב, לא החזיק בקבוצה אחת יותר משלוש עונות, מאז עזיבת מכבי תל אביב לא רשם מעל לשנתיים באותו המועדון. את הפועל חיפה עזב כבר ב-2013, בשביל אשדוד; את שעריים עזב ומיד מונה שוב להפועל חיפה. אבל אז זו לא היתה בית"ר, אז זה לא עניין אותנו. הרי גם עכשיו רבים זוכרים לקלינגר תוצאות, הישגים, "שנתיים-שלוש טובות בלבד מתוך 15 האחרונות", וכו'. אף אחד לא אמר אף פעם "וואלה, קלינגר מאמן מבריק, אבל לא נאמן…". כמו שאף אחד לא אומר את זה על ברק בכר.

אותו בכר כבר סיכם על המשך דרכו בקרית שמונה של איזי שרצקי, שהוא, בניגוד ליחסי כץ-קלינגר, באמת אחראי לקריירה של בכר. הוא הוציא אותו לקורס מאמנים, הוא נתן לו את הצ'אנס הראשון במועדון, הוא מינה אותו למאמן ראשי. ובכר, כשקם הצ'אנס בבאר שבע, שכח הכול וקפץ לנגב. ביקרו אותו, התלוננו, ואז כולם שכחו. למה? כי בכר הצליח. נאמנות לא מעניינת אותנו, רק תוצאות. אוהדי קליבלנד שרפו חולצות של לברון כשעזב בפעם הראשונה, ושכחו הכול כשחזר; אוהדי מכבי תל אביב כעסו על חגיגות האליפות של שכטר עם הפועל, ונרגעו כשראו איך איתי משחק יפה בצהוב.

המניה של קלינגר היתה בשיאה בקיץ. עכשיו היא בירידה. אם היה נשאר בהפועל חיפה ומסיים במקום ה-11, למשל, אף אחד מהמבקרים לא היה נותן לו הנחת "וואלה, לא הלך, אבל הוא לפחות נשאר, הנאמן הזה". אולי אפילו היה מפוטר. רק תוצאות, ככה אנחנו שופטים. ככה אוהדים שופטים. ככה בעלים שופטים. תראו את חוגג - המאמן הראשון שלו אי פעם החזיק שבעה משחקים, וגם זה בכוח.

זה היה השבוע הכי טוב של יואב כץ בשנה האחרונה, וזו שנה בה קבוצה שלו הגיעה לפלייאוף העליון לראשונה בקריירת הבעלים שלו, שנה בה הוא זכה בתואר הראשון החשוב שלו, גביע, שנה בה הפועל חיפה הפכה לקבוצת כדורגל לגיטימית. אבל בהצלחות, על יואב כץ דיברו פחות. דיברו על המאמן קלינגר, על השחקנים שסוף סוף התחברו. אבל כבר אמרנו שהפועל חיפה של יואב כץ היא קודם-כל תוכנית ריאליטי ורק אחר כך מועדון כדורגל. הוא איש חביב על גבול הקאלט, תמיד מוכן ורוצה לדבר, לא קמצן כמו שעושים ממנו, אבל אין שום הוכחה לכך שטובת הקבוצה באמת לנגד עיניו. ועכשיו, כשהכל מתפרק במשך חודשים, שרוב המובילים מהעונה שעברה נטשו, וגם המאמן, עכשיו זה שוב הזמן שלו. אור הזרקורים עליו. ורק עליו. ואם זה אומר שכל הקבוצה בחושך, שיהיה.

כשממן עזב, זה היה בגללו. כששיימן עזב, גם. בן בסט? כנ"ל. אם היה נותן להם חוזים בזמן, הם עדיין היו בהפועל חיפה. כל אחד מהם יטען את זה. ואם הם נשארים, לכו תדעו, אולי גם קלינגר. כץ יתלונן שאוכלים לו, שותים לו, שאלונה שאבה את הקבוצה ושחוגג שדד לו את המאמן. לצד יתרונותיו, ויש, הרבה אוהדים ואנשי תקשורת תופסים את כץ כבדיחה. בשבוע האחרון הוכח שגם הקולגות של כץ חושבות כך.

אלו שבועות שלא עושים חסד לבית"ר ירושלים ולא לחוגג ולא לאוחנה ולא לגיא לוזון ולא לדוד מרטן ולא לטל בן חיים ולא לאף אחד בבית"ר. הרבה טעויות, רובן צפויות, עם שידוכים (לוזון-לוי) שנועדו לכישלון ושחרורים (קוויאר!) מופרכים.

בית"ר יוצאת כוחנית מאוד בפרשה הזו. שם טוענים - ברור - שהכל לפי הספר וששום דבר פה לא מסריח, ואנחנו לא נאמין, וכנראה ששום דבר לא יקרה עם זה.

אבל משהו שכן קורה בבית"ר ירושלים, ומתחזק בעקבות השבוע האחרון: במהלך הנוכחי בית"ר רואה את עצמה כקבוצה גדולה, כקבוצה שואבת ולא נשאבת. אחרי יותר מדי שנות טביב, עונות של חשיבה בקטן, הפיכת בית"ר למועדון שלוקח אנשים בדרך למטה ונפרד מהם בדרך למעלה, סוף סוף מהפך מסוים. מקצועית, הבלגן בבית"ר חוגג. אבל מבחינה אסטרטגית, די ברור מה חוגג משדר - ליריביו ואוהדיו.

והיי, הנה תסריט יותר מורכב מפרק של סיינפלד:

שיימן אומר לקלינגר שהוא רוצה לעזוב את הפועל חיפה -> קלינגר כועס אבל נותן לשיימן לסיים את העונה -> שיימן כובש שער בהארכה בגמר מול בית"ר ירושלים ומביא לקלינגר גביע -> שיימן עוזב לבאר שבע -> שיימן עוזב לבית"ר ירושלים -> קלינגר מגיע לבית"ר ירושלים -> חיבוק -> THE END.

נ.ב.

1. בהתנהלות הנוכחית של בית"ר וקלינגר, כמה מכם מהמרים שהוא יאמן בבירה גם בינואר 2020?
2. בסופו של דבר, קוסטנזה כן פוטר מהיאנקיס, בתמורה לכמה עופות של בית עסק מארקנסו.

orenjos@walla.co.il