ניר קלינגר בראיון: "אני לא מחפש נאמנות אצל שחקני כדורגל"

"כשאתה רואה את המונדיאל, עם ה-VAR… הבנתי שמביאים את זה לארץ ואנחנו מחכים לזה בכליון עיניים - כדי שפפירים לא יעשו דברים כאלה שוב ושוב, לצערי".

ראיון עם ניר קלינגר לא צריך הקדמה מפולפלת. כמוהו - ישר לתכלס.

"אתה לא יכול להרחיק שחקן על פי גחמה שלך או של הקוון - אתה לא יכול! כי אתה פוגע בקבוצה גם במשחק הבא. וזה משגע אותי".

אנחנו יושבים בבית קפה בשכונת מגוריו, צהלה, תל אביב. בקבוק מים מונח על השולחן. לצדו כוס. במשך יותר משעה הוא לא לגם לגימה.

"נכון, פאפאזוגלו לא היה צריך לגעת בו, אבל כמה נגיעות כאלה קורות במשחק… מי שבעייתי פה, ואני אומר את זה בלשון הכי עדינה שאני יכול, זה דוס סנטוס. זה הכי שפל שיכול להיות. אני? כשהיו בועטים בי לא הייתי מתקפל ככה. אז בטח לא כששמים לי אצבע על הלחי".

השיחה נערכה יומיים לאחר ההפסד בדרבי חצי גמר גביע הטוטו, בפנדלים, ואחרי ששחקנו הורחק בשל נגיעה בפניו של בלם מכבי חיפה.

"וזה מה שירדוף את דוס סנטוס, אתם תראו, אנשים זוכרים. בעידן הדיגיטלי צריך לעשות על כל זה סרטון. הוא הוסיף חטא על פשע: גם בעט בו ושרט אותו ונגח בו, ואז, בשנייה שהוא שם לו אצבע על הלחי הוא עשה כאילו מת. זו שפלות! אם כבר, צריך להרחיק את דוס סנטוס. אתה יודע מה היה קורה לו באנגליה אם היה עושה את זה לאגוארו? מבחינתי, זו עבירה גרועה יותר מאשר לפצוע שחקן".

שתיקה.

"ואגב", הוא מצהיר, "אם שחקן שלי יתחזה בצורה כזו, אני אקנוס אותו. ואני מתחייב על זה!".

להלן שעה כתובה עם הדברן הכי טוב בין מאמני ליגת העל, ובהפרש ניכר. ואני מתחייב על זה.

עוד בנושא:

דירוג שחקני ליגת העל של וואלה! ספורט: מקומות 31-50
"הקבוצה השנואה עלי - מכבי תל אביב": שאלון האוהדים לקראת פתיחת העונה
"כל גול שלי היה ידי אלוהים": פאנל שחקני ליגת העל מ-1999
אלי גוטמן: "האירוע של 20 שנות ליגת העל? הפועל באר שבע"

הכול התחיל במסדרונות טדי, באיזור התקשורת, ב-9 במאי. "באותו רגע הכול הרגיש אופוריה אבל כנראה שמאחורי אותה אופוריה כבר רחשו הזאבים הגדולים אחרי השחקנים שלי. זו היתה עבורי נורת אזהרה. הדיבורים התגברו והיינו במצב בו לאף אחד כמעט לא היה חוזה חוץ משטקוס ומעוד שחקן, וזו היתה עבודה מאוד קשה שעלתה המון כסף - כי רצינו להשאיר את כולם. כבר בינואר ידענו ששיימן יעזוב, ואלון תורג'מן, שהיה ברור לי שאם בישראל ישחק רק אצלנו, אבל הוא רצה חו"ל. ואז הגיע הסיפור עם עדן בן בסט, שהחמיר את הבעיה מבחינתי. בוזגלו הגיע על המשבצת של עדן, ונפצע. בקיצור, היה קיץ מעניין".

והסיפור המרכזי שלכם הוא הפועל באר שבע. מצד אחד, זה באמת נראה מוגזם שמועדון אחד מנקה…

"שואב", הוא מתקן.

שואב שלד של קבוצה שלמה.

"וכמעט גם את השוער".

ומצד שני, אם הבוס שלך היה נותן לכל אלה חוזים, כולם היו נשארים.

"השוק הוא שוק, וכמו כל שוק, הוא פרוץ לכל מני סעיפים, הסכמים, חוזים, חוקים. שיימן הגיע אלינו מהפועל תל אביב בחוזה לשנה וחצי, והיה לנו שקט איתו. לא חשבנו שהוא יהיה שחקן חם בשוק. באר שבע חיפשה שחקן מחליף, ניצלה את שזה שהוא מסיים חוזה, ולהגיד את האמת - הוא לא הטריד את מנוחתנו ברמה של 'בוא נחתים אותו לשנתיים-שלוש'. הוא שחקן מצוין, אבל היה נראה שימשיך, כי הצלנו לו את הקריירה. בהפועל תל אביב היתה לו התרסקות, ולקחתי אותו משם ונתתי לו בית חם. הוא היה בדרך למעלה, ופתאום עלה, וחשבתי ש… בסופו של דבר אני לא מחפש נאמנות אצל שחקני כדורגל. אני מבין שכולם רוצים להתקדם. שיימן, חשוב להגיד, היה כל כך הגון. התחיל לא טוב, אבל כשישבתי איתו ודיברנו סיכמנו שהוא מסיים את העונה איתנו בצורה הכי טובה, ושאני נותן לו להמשיך לשחק. כל שחקן אחר הייתי מושיב ביציע. הוא בן אדם מיוחד, אתה מרגיש שמילה זו מילה, מאוד עדין, בעיניים אתה רואה את הכנות שלו, וזה היה סמלי שהוא נתן לנו את המתנה הגדולה בגמר הגביע. נתתי לו את ברכת הדרך ואני באמת חושב שלא ניפגע בעמדה הזו.

"ממן ועדן? אלו כבר סיפורים שונים לגמרי, גם אחד מהשני, ושניהם דומים רק בכך שהפועל באר שבע שאבה לנו את השחקנים שהיא רצתה. יכול להיות שבתור קונספט של מועדון טעינו שלא היו להם חוזים ארוכי טווח, אבל במקרה של עדן - היה לו חוזה חתום. פשוט היה לו סעיף יציאה שהפועל באר שבע הפעילה. לא ידעתי שיש סעיף כזה, בטח שלא לקבוצה בישראל".

ואז הוא מספר על ההעברה הכי מפתיעה בקיץ הנוכחי, מנקודת המבט שלו.

"היינו במחנה אימון בהולנד. למה כעסתי על עדן כל כך? כי הוא היה לידי כל הזמן ולא אמר לי כלום. ידענו שיש בעיות, ניסיתי לפשר, הוא רצה חוזה ארוך טווח ויואב התמהמה, אבל רצה לתת לו. עדן שחקן מאוד מוערך, ברמה של יד-ימיני, וקשה להיות יד-ימיני. עשינו טוב אחד לשני, זה היה הדדי, והוא הפתיע אותי בזה שלא אמר לי מילה על באר שבע. זו היתה עסקה מוזרה, אפילו לא הסוכן שלו ביצע את העסקה, ואני לא רוצה להיכנס לפרטים מעבר לזה.

"פתאום אני מקבל הודעה מאסי רחמים, 'בוקר טוב, ניר. הפעלנו את הסעיף של עדן'. ואני 'איזה סעיף ואיזה שחרור?', 'וואט דה פאק, על מה אתה מדבר, בן אדם?'.

"יורדים לארוחת בוקר, גיהנום, יום גיהנום. גי-הי-נום. אני אומר ליואב 'שמעת שעדן חתם בבאר שבע?!', ויואב.. נו, הוא מגיב בדרך המיוחדת שלו. קראתי לעדן, שאלתי, הוא אמר 'לא היתה לי ברירה, הזהרתי את יואב'. הוא לא נתן לי צ'אנס לשכנע, הוא רצה ללכת. זה היה גמור. אמרתי לו את מה שיש לי להגיד - בכוונה בנוכחות כל השחקנים".

מה אמרת?

"שהתאכזבתי. אני מבין שזו הזדמנות להתקדם ולקבל חוזה ארוך טווח, בגילו, אבל התאכזבתי שלא עדכן אותי. לפחות לזה ציפיתי. אני שונא הפתעות. שונא! אוהב ישירות, גם אם היא כואבת. ככה אני נוהג. מעדיף שעדן היה אומר לי בלילה 'אני עובר, אל תטרפד', ולא הייתי מטרפד. היינו ביחסים של מעבר שחקן ומאמן - היום כבר לא - אבל זה מה שהיה. היה יום קשה מאוד, כל הקבוצה היתה בהלם".

נראה שנפגעת מאוד.

"אני לא נפגע כבר, בוא, לא נעלב בכדורגל מכלום. שמתי את עצמי בכיסא של עדן, ויכול להיות שהוא עשה את המהלך הנכון מבחינתו. אבל בדברים כאלה יש הגינות. תבוא, תודיע, הייתי איתך בסדר, לפחות תכבד אותי, זה הכול".

ומה עדן אמר?

"הוא בכה. ממש בכה, לפני כל השחקנים. וזה ריגש אותנו מאוד, את כולם. עדן בחור נפלא, שתבין. יש לו אישיות מאוד כובשת. אתה מתחבר אליו צ'יק צ'ק. ובאותו בוקר הוא בכה, התנצל, ארז את הדברים ונסע.

"זה היה יום קשה מאוד, הקבוצה היתה בהלם. אתה ישר חושב מי אשם פה - אני? יואב? עדן? באר שבע?".

אני אומר שיואב.

"ואני אומר שלא. כי בסופו של דבר נכון שעדן הזהיר ונכון שיואב… אבל היה לו חוזה. גבוה מאוד. יואב רצה להאריך, אז בסדר, היה לוקח עוד יום, עוד יומיים, עוד שבוע. בכל מקרה, בדקות הראשונות אתה רק מחפש להבין איך זה קרה, ואז אומר לעצמך 'יאללה, זה קרה, בוא נתקדם'. מה, נמות? בוא נמשיך. יואב ואני אספנו את השחקנים ואמרנו 'אתם יכולים לבחור בדרך הזו, של לפרק את הקבוצה, או שאתם יכולים להיכנס לוואקום הזה של המנהיגות'. והבטחנו להם שנביא רכש, ואכן הבאנו. והשחקנים תפקדו. אלוף האלופים, טוטו, אירופה פעם ראשונה. לא נפגענו ולא נשברנו".

ואז כמעט איבדתם גם את שטקוס.

"אני חייב לשפוך אור בעניין הזה: ההעברה הזו היתה יכולה להתבצע רק בתנאי אחד - שגיא חיימוב ינחת בהפועל חיפה במקביל. ואני אומר לך, ולאוהדים שלנו וגם לאוהדי הפועל באר שבע, שהפסידו פה את אחד השוערים הכי טובים שאי פעם היו בישראל - זו היתה עסקה מצוינת לכל הצדדים. ואני כל כך שמח שהוא נשאר איתנו ואני מקווה מאוד שעכשיו נעשה איתו חוזה לשלוש שנים והוא יהיה רגוע ושקט, ולא יהיו לו ג'וקים בראש".

בטח עד שנסיים את הראיון נקבל הודעה שהוא בבית"ר.

"לא, לא, זה לא יקרה. כי העסקה שהיתה עם הפועל באר שבע היתה אמורה להיות תמורת חיימוב, ועוד מיליון וחצי שקל, ועוד שחקן או שניים".

מי?

"גדיר, מלמד, קורהוט, אבל זה לא העניין. השווי של העסקה היה גבוה".

ואם בית"ר תשלם?

"יש לו תג מחיר מאוד ברור ואף אחד לא ישלם אותו. אם על זובאס שמעתי שמבקשים מיליון יורו…".

מה תג המחיר של שטקוס?

"אתמול היה מיליון. היום שני מיליון. יורו. ואני אומר שוב - ברמה העקרונית העסקה מול באר שבע היתה הנכונה לעשות. זו עונה אחרונה של ארני בחוזה. הוא מפנה לי מקום של זר, ואני מקבל את חיימוב ועוד שני שחקנים ועוד מיליון וחצי שקל. והפועל באר שבע היתה מעפילה לליגת האלופות. או לפחות לפלייאוף. אבל מה שקרה זה שעסקה נכונה הפכה להיות לא נכונה. פתאום קשיים, בלגנים, הדלפות, הכול נהיה עקום. בכדורגל הישראלי יש קשקושים ודיבורים סביב כל עסקה, והעסקאות הכי מוצלחות שלנו אלו העסקאות שעשינו - פאם! - ואף אחד לא ידע כלום, בום, הודעה. אבל כשזה אנשים וסוכנים ועיתונאים וההוא מקשקש וההוא נעלב וזה לא רצה אז בזה נגמר הסיפור, והאמת, טוב שנגמר".

אתה כועס על באר שבע?

"לא. ממש לא. אם הייתי כועס הייתי מראה חולשה. הרי הם חושבים שעשיתי עבודה טובה. הצלחתי לגרום להם לרצות הרבה שחקנים שלי. אם אתבכיין אקטין את עצמי. רוצים אותם? קחו אותם, שיהיה לכם לבריאות. אני אמצא חדשים - זה התפקיד שלי".

למדתם לקח לפחות? אפילו עם החוזה שלך היתה סחבת.

"כל הזמן מפיקים לקחים. עדיין יש ספיחים, אתה לא יכול לשנות ביום אחד. הסעיף של עדן שלא היה צריך להיות, חנן לא היה חתום, אבל אגב חנן - הוא הלך בינואר והפועל חיפה סיימה במקום הרביעי וזכתה בגביע. אין שחקן שאי אפשר להסתדר בלעדיו. אין דבר כזה. מסי, רונאלדו, בסדר, אלו עילויים. אבל חוץ מהם זה לא תופס. וכן, יש מקום לשיפור בהתנהלות שלנו, ולראיה - שחקנים עכשיו חותמים אצלנו לשנתיים ושלוש קדימה".

אני לא נגד המינוי של הרצוג, אבל זה מינוי שאני מבין עד כמה מעצבן את שחקני העבר הישראלים שרצו לאמן - כולל אותך.

"הרצוג עצמו כעס מאוד בעצמו, ככה קראתי, כשלא מינו אותו להיות מאמן נבחרת אוסטריה. לגבינו, כשאתה, כהתאחדות כדורגל, ממנה ועדה, והוועדה מורכבת בלי מישהו שעומד בראש ההתאחדות לכדורגל, יש ואקום. ובוואקום הרע הזה, כל העניין של מינוי המאמן לנבחרת ישראל נוהל בצורה לא ראויה. המון הדלפות ושמות ופעם רוני לוי סגור ופעם מישהו אחר מועמד מוביל, ואז החליטו למנות מנהל טכני. שים לב למה שאני אומר - טכני, לא מקצועי".

בסדר, זה עניין של הגדרות.

"זה מה שהגדירו - יתעסק בנבחרות הצעירות ולא תהיה לו נגיעה בבוגרת למעט עניינים טכניים".

יש מנהלים טכניים שעוסקים הרבה בנושא המקצועי.

"מקצועי זה הרכב, שיטה, מערך אימונים".

חשבת שלא הוא יבחר את המאמן והדרך?

"אני אומר לך, וזה בדוק - הוועדה החליטה על מנהל טכני. זו המלצה של הוועדה הקודמת. ועדות על ועדות על ועדות. למה אני מספר את כל זה? כי כשנפגשתי איתו, עם רוטנשטיינר, ואף אחד לא ידע על הפגישה…".

ראיון עבודה?

"פגישה. אני לא מתראיין לעבודה. הוא ביקש להיפגש, ביקשתי שיהיה דיסקרטי. נפגשנו ב-5 ביולי בבית מלון בתל אביב, ואחרי חמש דקות הבנתי את כל התמונה. כיבדתי איתו, ישבתי איתו שעתיים".

מה היתה התמונה?

"שהוא המנהל המקצועי ושהוא מוביל את הדרך. שלא יספרו לי סיפורים - הוא לא הגיע על התקן הזה, והוא מתפעל כמנהל מקצועי רק בגלל הוואקום שהיה בהתאחדות. הוא גם ביקש לאמן, ככה לפחות דווח, ונתנו לו ברקס בוועדה. אני הבנתי הכול מהשיחה איתו".

אחרי חמש דקות ידעת שלא תאמן?

"איזו שאלה? כל מי שראה אותי בהפועל חיפה ראה שאני כל כך ממוקד בקבוצה, כי כבר הבנתי. זה לא הפתיע אותי. באותה פגישה הבנתי שזה לא יהיה אני ולא רוני לוי, כי לא רוני ולא אני נסכים להיות עוזרי מאמנים. כי לפי מה שהבנתי בשיחה - ולא אשתף יותר מזה - זה שהוא רוצה להכניס את הכדורגל שלו".

אז הרצוג הוא בעצם עוזר מאמן שלו?

"לא יודע. רוטנשטיינר רוצה להכניס את הכדורגל שלו, אז ברור שזה יהיה מאמן זר. אתה לא יכול לבוא למאמן שמאמן 20 שנה ולהגיד לו 'יש לי דרך, שיטת משחק מועדפת, יש לי מערך אימונים, בואו תעבדו תחת הדרך שלי. עם כל הכבוד - איפה אימנת? כמה ניסיון באימון יש לך? יש לרוטנשטיינר יותר ניסיון באימון מאשר לי? הוא לא מאמן, הוא מנהל טכני. משהו לא הסתדר לי ובזה זה נגמר".

היית מסוגל לעבוד עם מנהל מקצועי/טכני אחר?

"גם איתו הייתי מסוגל. אבל הבנתי שהוא רצה לאמן, שהוא בא בקטע מקצועי. אני מאמין גדול במושג מנהל ספורטיבי - גם אני הייתי כזה".

הבעיה היא שמנהלים מקצועיים מסיימים בסוף כמאמנים. הזיג-זג הזה. גם אתה עשית ככה, ואפילו ג'ורדי, אבי אבות הקונספט בישראל.

"לא היתה לנו ברירה, אנחנו צריכים להתפרנס".

לא מבקר את זה, רק הזיגזוג מפריע לי.

"המנהל המקצועי הזה", הוא מצביע על עצמו, "היה מאמן, המון שנים, ואז רצה להיות מנהל מקצועי, הבין שבארץ זה לא תופס, וחזר למקום שלו. זה לא כמו אנשים שכל החיים מנהלים מקצועיים ופתאום עוברים להיות מאמנים. אני כל החיים הייתי מאמן. נולדתי מאמן ואמות מאמן. וכאחד שעבד בעבר עם מנהלים מקצועיים, הייתי שמח לעבוד עם רוטנשטיינר, או פרנקל, או דוד, לא משנה מי. אבל בהבנה שאני מאמן, ולא עוזר מאמן. כי בשביל מה שוכרים אותי? בשביל שאניח קונוסים. בשביל מה משלמים לי 200 אלף יורו לשנה? אם הייתי מסכים, זו היתה גניבה".

מינוי הרצוג זה כאילו סוף סוף הסכימו לכל מה שאתם דורשים - שבנבחרת יש יתרון לשחקני עבר, קפטנים, מנהיגים. כאילו בהתאחדות אמרו 'אנחנו מחפשים בדיוק אתכם'…

"אבל אוסטרי", הוא צוחק, ומוסיף באותה נשימה: "אם היה יו"ר להתאחדות זה לא היה קורה, כל התהליך הארוך והמיותר והבעיקר מאוחר הזה. אני לא מאלה שרוצים שהנבחרת תיכשל ואף פעם לא רציתי. יש קבוצות שאני עוזב ורוצה שהן ייכשלו, אבל נבחרת? בחיים לא. אגיע לנבחרת מתישהו, זה ברור לי. אבל עכשיו אני חושב שצריך לתת לצוות החדש את הזמן והקרדיט לעבוד בשקט, ולא לבקר אותם מקצועית לפני שהתחלנו. בואו ניתן את התמיכה. אז עוד שנתיים הלכו קפוט? מה זה משנה - יותר גרוע ממה שהיה לא יכול להיות. אני אומר לך את זה באופן אמיתי - אנחנו, המאמנים הישראלים, הרווחנו ביושר את חוסר האמון בנו. לא הגענו לשום מקום. אגב, גם עם זרים, אבל מנסים, ואני מכבד את זה שמנסים.

"הרי מה זה נבחרת? לעשות את הפעולות הנכונות. אני מוכן לתת לך עכשיו פתק, הודעה מוצפנת, אם תבטיח שלא תפרסם, ושם יהיה כתוב מה צריך לעשות כדי שהנבחרת תצליח. אם הם לא יעשו את זה, אין סיכוי להצליח. אמרתי את זה לרוטנשטיינר, יכול להיות גם שזה הפחיד אותו. ושוב, הלוואי שכל הסקפטים טועים ושהצוות האוסטרי יצליח. יכול להיות שהרצוג מוכשר מאוד, יכול להיות שיש לו אישיות, יכול להיות שהוא יהיה רק סיידקיק. כולם מתחילים מאיפשהו. ישפטו אותם ואת הוועדה שבחרה אותם על פי ההצלחות שלהם".

"הדבר הכי חשוב למאמן כדורגל בקריירה הוא להיכשל", הוא אומר. "אני נכשלתי באשדוד. ירדתי ליגה, אבל למדתי המון מהשנה הזו. לא יכולתי להגיע לאיפה שאני היום בלי ללמוד. כשאתה כל הזמן מצליח, מגיע קושי ולא תדע להתמודד איתו".

מעניין איך ברק בכר יתמודד עם קושי.

"בוא נראה. אבל לבכר יש אופציות לממש את כל הפנטזיות שלו. ברק בכר לא מאמן את הפועל חיפה, ולא את אשדוד".

אבל אימן את קרית שמונה והרשים ומשך את אלונה.

"ואני אימנתי בבית"ר באר שבע והרשמתי ומשכתי את לוני. זו הדרך הנכונה".

אגב בית"ר באר שבע, זה המקום לציין שהיה זה קלינגר שאימן שם את משה חוגג, ומספרים שהוא זה ששחרר אותו מהקבוצה. "אוהדי בית"ר צריכים להודות לי ששלחתי אותו להייטק", קלינגר צוחק.

אחרי אשדוד פחדת שלא תקבל עבודה?

"מה פתאום? כשאתה בונה לך שם, אתה בסדר. בביצה המקומית נורא קל לטנף על כולם. אף אחד לא יכול לטנף עליי. אני מקצוען, אני יסודי, אני חרוץ, אני קשה, יש לי מעלות וחסרונות ואני מודע לכך. לכן אני עובד כל כך הרבה שנים למרות המבחר הגדול".

תחום בו השתפרת מאוד זה החילופים. סטטיסטית, זה משוגע, כמות הפגיעות.

"אני לא רוצה לספר מה בדיוק הבנתי, אבל כן, הבנתי שלחילופים יש השפעה מכרעת, בעיקר לטיימינג ולמי שיוצא. לאחרונה אני שם לב שיש לי פיל, הרגשה מה הכי כדאי לעשות, עשיתי בתחום הזה שיפור גדול בשנתיים האחרונות. זה לא תמיד מצליח".

אתה עדיין לומד?

"פריק של לימוד. רוב היום מול המחשב, עורך, מכין מצגות, הכול לבד, אני אוהב את זה. כשעקבתי אחרי אטלאנטה נהניתי מהשיטה שלהם. הכרתי אותה. אבל המאמן שלהם בנה סגל עם שחקנים נכונים בכל עמדה, וזה קשה מאוד".

היית גמור אחרי ה-4:1 בבית.

"כי התכוננו טוב ועשינו שגיאות נוראיות. מאוד התעצבנתי מכל ההוויה של המשחק. השחקנים לא עמדו בדרישות. השארתי שחקנים מחוץ לסגל, עשיתי להם סיפור-סיפור, הם ראו ממני יומיים של גיהנום. והמסר עבר".

למה תמיד צריך כעס ואיומים כדי שיהיה טוב יותר?

"ככה זה הכדורגל הישראלי - כל הזמן צריך לשבת להם על הגרון".

נדלג בחזרה לעונה זו, ולכך שבסוכנויות ההימורים לא רק מכבי חיפה אלא גם הפועל תל אביב מדורגות לפני הקבוצה של קלינגר.

"אני יכול להבין את זה. מספרית - איבדנו חמישה בישולים של שיימן ו-24 גולים של תורג'מן ובן בסט ועוד שני גולים ושלושה בישולים של ברסקי. אבל מאמנים זה לא סטטיסטיקאים. בסוכנויות בטח מסתכלים על זה שבהפועל הביאו את דמארי, עאבד וזיקרי, אבל הם לא מבינים שקבוצה חזקה נבנית קודם-כל משוער והגנה. שאל את פפ גווארדיולה, שבראיונות ובמאמרים שלו מדבר רק על זה. קודם כל הגנה. והוא השכיב מאות מיליוני דולרים על שני מגנים, בלם ושוער. זו התפיסה הנכונה. גם ליברפול".

הזכייה באלוף האלופים היתה מבחינתך יותר מזכייה רגילה?

"ברור. זה היה נחמד".

מה אמרת לעדן?

"כלום. התחבקנו ללא מילים".

אתה דווקא יודע לעשות טראש טוק. כשריאיינו את חואן טוריחו בסוף מאי הוא כעס על האופן בו חגגת במשחק מול מכבי תל אביב.

"טוריחו כעס כי הוא פשוט לא יודע להפסיד, וזה כל הסיפור. הוא גם לא ידע את הסיפור האמיתי. למה לא הגבתי? לא מתאים לי לא להגיב, כשבנאדם מקלל אותך וצועק במסדרון. הסיפור כולו היה בטעות. הבקענו גדול בדקה 90+, ואני, עגלה שכמותי, לא בכושר טוב, דפקתי ספרינט לכיוון השחקנים שלי ונמתח לי השריר האחורי. מה נמתח, נקרע. בהן צדק אני נשבע לך שזה הסיפור האמיתי, ויצא שנעצרתי בקוביה של המאמנים שלהם. אחר כך, בשיחות עם מנספורד, אמרתי לו 'בוא, תרגיעו אתם שם, זה שאתם עכשיו במכבי, זה בסדר - אבל אני המצאתי את מכבי לפניכם.…'. ואז סיפרתי לו את הסיפור, וצחקנו. אני בחיים לא אעשה משהו במפגיע למקום שאני כל כך מזוהה איתו".

הפסדתם בדרבי-טוטו בפנדלים אבל הוכחתם להרבה אנשים שיש לכם עדיין מה לתת.

"הפועל חיפה לא איבדה את הרוח שלה. עדן עזב, ותורג'י, ושיימן, והם היו חלק גדול מהרוח, אבל הרוח נשארה. אנחנו לא נשברים ולא מורידים את הראש. עכשיו השאלה אם נצליח להביא את החלוץ או שניים שאנחנו רוצים, ומהר. כי כרגע אנחנו בבעיה".

מי?

"אז'ובל, גדיר, יש מועמדים".

חיימוב שרצית אצלך לקח לך את הפנדלים בדרבי.

קלינגר מרים את הטלפון ומראה תמונות בהן חיימוב נמצא כמטר מקו השער. "בשני הפנדלים של נס זמיר הוא יצא, תראה כמה", הוא אומר. "אבל זה שופט שהחליט שהחוק תופס לפעם אחת, לא לפעמיים, וחבל. לעומתו, קדוש לא זז מהקו, עמד כמו חייל. רוצה לראות?"

orenjos@walla.co.il