1.
לפני חמש שנים דרך כוכבו של דניאל האקט, והוא הפך לאיש המזוהה ביותר עם חילופי המשמרות בכדורסל האיטלקי; הוויתור של מונטפסקי סיינה עליו באמצע העונה היה לסמל קריסתה המפוארת, והוא ארז את ההגמוניה ולקח אותה ביחד איתו לארמאני מילאנו. דיברו עליו אז כפוטנציאל NBA שעומד להתממש בכל רגע, ואולימפיאקוס סימנה אותו כשותף האידיאלי של ואסיליס ספאנוליס ושילמה לו 750 אלף יורו. אבל שם הוא נעצר. האוהדים בפיראוס מעריצים אותו עד היום בעיקר בגלל סרטון ויראלי שבו הוא נראה שתוי מחוץ לבר, מקלל ביוונית אוהדים של פנאתינייקוס. והוא, שבע פציעות ומשברים, בוודאי לא שיער שבגיל 31 יהפוך לשחקן כמעט זניח ביורוליג - אחד שצריך למחול על כבודו כמחליף שלישי כדי לקנות את מקומו במועדון פאר כמו צסק"א מוסקבה.
אבל אם זה מה שצריך לעשות כדי לשרוד, אז זה מה שעושים. דימיטריס איטודיס הפך אותו למחסל; זה שפותח בחמישייה, לא מאיים על הסל (שתי קליעות מהשדה בשני מחזורי הפתיחה) ויורד לישיבה ממושכת על הספסל לא לפני שהוא מצליח להעביר מסר לכוכב שמנגד - אתה יכול לדווח למנהל/ת משאבי האנוש במועדון על יום חופשה, כי כדורסל לא אתן לך לשחק היום.
בשבוע שעבר הוא עשה את זה לתומא הרטל, שהנהיג את ברצלונה עם 10.3 נקודות, 8.3 אסיסטים ו-50 אחוזים לשלוש בפתיחת הליגה הספרדית ונעצר מול הרוסים על 2 מ-11 מהשדה. ואתמול הוא לקח על עצמו את פרויקט סקוטי ווילבקין.
תסמונת המחזור השני, שהפילה חללים רבים וטובים ושעליה כתבנו אתמול (שלישי), לא פסחה על הכוכב החדש של מכבי תל אביב. האקט הוא האחראי המרכזי לכך; הוא לא איפשר לווילבקין לייצר לעצמו יתרון ולחלוף על פניו בניסיון לחדור לסל, והטיפול של צסק"א כולה בפיק אנד רול מנע ממנו את השלשות הנוחות והחופשיות שהיו לו באתונה. במשך חמש דקות ו-45 שניות אימלל האיטלקי את הרכז בצהוב ולא נתן לו לנשום. כשהוא ירד לספסל (וכיאה לאיש למשימות מיוחדות, נשכח עליו עד לרבע השלישי), העז ווילבקין לקחת כדור ראשון לסל וגם לקלוע אותו. אבל הטון למשחק כולו כבר נקבע.
מהיום אימרו: מוטי דניאל האקט.
עוד בנושא
מכבי תל אביב הפסידה לצסק"א מוסקבה 89:86 ונפלה למאזן 2:0
מכבי תל אביב שוב מזייפת בצד הפחות סקסי של המגרש. אודי הירש מנתח
זוסמן "שמח על ההזדמנות", בלאק בטוח ש"המאזן ישתפר מעצמו"
נבן ספאחיה מרוצה: "זו הייתה סוג של הצהרה - עשינו צעד קדימה"
2.
2018: אלכס טיוס 8.3, ארט פראחוסקי 7.6
2017: מאיק צירבס 8.1, קולטון אייברסון 8
2016: טרבור אמבקווה 6.9, ארינזה אונואקו 3.4
2015: אלכס טיוס 7.2, סופו שחורצאניטיס 6.7
2014: סופו שחורצאניטיס 9.6, אלכס טיוס 7.7
2013: שון ג'יימס 11.5, דארקו פלאניניץ' 4.4
אי אפשר לחשב ממוצעים אחרי שני משחקים ולהשליך מהם לעונה שלמה, אבל הנה הימור מחושב: לראשונה זה שש שנים, יהיה למכבי תל אביב סנטר שקולע בדאבל פיגרס. לראשונה מאז ימי סופוקליס שחורצאניטיס העליזים, היא מעמידה בצבע go-to guy ולא עוד אוסף של guys to-go.
טאריק בלאק הוא הדבר האמיתי. הוא נועל את הרחבה ותופס מיקום כמו הסנטרים של פעם, הוא שומר היטב ומאתגר כל שחקן שמגיע לקרבת הטבעת, הוא נאבק על כדורים ומעביר רוחות של מנהיגות לחברים שלצידו. הרוח הזו מדבקת, ולא ניכנס לשאלה מי הדביק את מי: אנג'לו קלויארו, שבהופעתו הראשונה ביד אליהו כבר זכה לשיר משלו מהקהל, קלע 21 נקודות באחוזים פנומנליים (הכי הרבה לשחקן פנים במכבי במשחק יורוליג זה שנה ושבעה חודשים) - אבל לעיקר התשואות הוא זכה כשהתרסק מאחורי מסכי הלד שלצד המזכירות.
צסק"א רשמה את ניצחונה השישי ברציפות בהיכל - שיא לקבוצה אירופאית בכל הזמנים - אבל דומה שאמש היה המאתגר מכולם; לרבע האחרון היא הגיעה בפיגור נקודה (68:67) בעיקר בזכות/באשמת שני הגבוהים של מכבי, בלאק וקלויארו, שפגעו עד אז ב-12 מ-12 מהשדה. ומכיוון שלהפעיל גבוהים זה מקצוע, הנה פיסת קרדיט שמגיעה בהחלט לווילבקין: עד כה הוא צבר 13 אסיסטים, כולם לשחקני הפנים (שישה לבלאק, ארבעה לקלויארו, שניים לטיוס ואחד לג'וני אובריאנט).
וכך, מכבי מישירה מבט לקבוצה האיכותית, העמוקה, הוותיקה והמגובשת ביותר באירופה - גם בערב שבו אלכס טיוס מסיים משחק שלם מבלי לשגר זריקה לסל מאיזשהו טווח. דבר כזה, אגב, לא קרה לו ב-96 הופעותיו האחרונות ביורוליג, מאז 2015.
3.
אוהדי מכבי תל אביב סולדים ממש מהפוזיציה שבה הם מוצאים את עצמם: הקבוצה הסימפטית הזו שנמנעת מהתפרקויות ומהתרסקויות, אבל חסרים לה הגרוש ללירה, הסנט ליורו והאגורה לשקל כדי להפוך לקבוצה מנצחת. במילים אחרות, פוזיציית הבאמברג החדשה של היורוליג.
הפסד חוץ לפאו והפסד בית לצסק"א הם כורח המציאות לרוב קבוצות היורוליג; בעונה שעברה, כולן נוצחו לפחות באחד משני המקרים הללו. אבל כדי שמכבי תוכל לחפות על הבדלי העומק והאיכות בחלק מהמקרים, ועל מקדם הביתיות במקרים אחרים, היא צריכה להביא משהו אחר, שונה ויצירתי. על סגירת הפערים הללו אמון המאמן. כמו, למשל, בז'לגיריס קובנה של שרונאס יאסיקביצ'יוס אשתקד, בלוקומוטיב קובאן של יורגוס ברצוקאס ב-2016 או במכבי תל אביב של דיוויד בלאט ב-2014.
כל עוד נבן ספאחיה עומד מול טקטיקנים כמו צ'אבי פסקואל ואיטודיס, אין לצהובים יתרון גם בגזרה הזו. ייאמר לזכותו שהוא ניסה, כשהעמיד חמישייה שונה (שלא לומר: מוזרה) עם קלויארו כסמול פורוורד על חשבון דיאנדרה קיין, לצד בלאק ואובריאנט בצבע. המחיר שוב שולם במזומן: את המשחק באואקה הם פתחו בפיגור 6:0 ו-13:2, ואמש הזעיק הקרואטי פסקי זמן בהולים אחרי ריצות של 9:3 בפתיחת הרבע הראשון ו-7:2 בתחילת הרבע השני. במשחק שמוכרע על שני פוזשנים, הענקת פור של 5:16 ליריבה בפחות מחמש דקות היא לוקסוס מוגזם.
שעה ארוכה אחרי סיום המשחק, עמד ספאחיה מול דבוקה של אוהדים ושוחח איתם בנעימות ובאריכות. לא כל יושבי ההיכל ממש מרוצים מזהות המאמן שעל הקווים, אבל כאן מגיע מבחן האופי האמיתי של הקהל ובעיקר ההנהלה. הדינמיקה שממנה חששו, עם התברר שיבוץ המשחקים, מתחילה להתממש; אבל ברגע שהקרואטי נשאר עם המפתחות, הוא צריך לקבל הזדמנות אמיתית.
ניצחונות על קבוצות הקצפת ייתפס כבונוס בלתי צפוי, והוא יגיע בשלב כזה או אחר, כפי שקרה בשנתיים האחרונות מול פנרבחצ'ה, ריאל מדריד ואולימפיאקוס. המבחן האמיתי של מכבי וספאחיה יתחיל מחר בחצר האחורית בפודגוריצה. הבדלי הרמות בין צמרת הליגה לקרקעיתה עצומים ורחוקים מתמיד. דרג הביניים, שבו אמורים הצהובים למצוא עצמם ולהיאבק על הכרטיס לפלייאוף, יוכרע במידה רבה על סמך היכולת לצלוח את משחקי המוקש מול בודוצ'נוסט, דרושאפקה, גראן קנאריה ובאיירן מינכן. ברצלונה ופנאתינייקוס כבר נפלו בפח אמש.
הרוח הנושבת מהקבוצות הקטנות מורגשת היטב. בשבוע שעבר, במשחקה הביתי הראשון במפעל הבכיר זה 15 שנים, לא הצליחה בודוצ'נוסט למלא אפילו 75 אחוזים מתפוסת אולמה הקטן (4,300 צופים מתוך 6,000 מושבים); אתמול, כשהתארחה אצל דרושפאקה, הטריחו עצמם 1,006 טורקים בלבד לצפות בפלא מקרוב.
4.
בשתי מילים: יובל זוסמן.
בשלוש מילים: ננדו דה קולו.
יש מקרים שבהם לא צריך להכביר במילים, אלא רק להתרווח ולהתענג.