מונס דאבור: "דיברו עלינו בצורה מעליבה. כאילו מחכים לנו בפינה שנפסיד"

את המשחקים מול סקוטלנד ואלבניה ראתה אמא של מונס דאבור על גבי מסך הטלוויזיה בצרפת. עם כל הכבוד לבן המוצלח כל כך בכדורגל, יש לה לאמא דאבור עוד סיבות לגאווה. אח של מונס, אונסי בן ה-29, משמש כרופא עיניים בבית החולים בשטרסבורג והאם יצאה לביקור אצל הילדים באירופה שיסתיים בסוף השבוע הקרוב בזלצבורג, כשמונס ישוב לאוסטריה בתום פגרת הנבחרת.

לפנות בוקר, אחרי המשחק אמש בבאר שבע, חזר דאבור לבית בנצרת עם אח אחר שלו וכמה חברים שהגיעו לבאר שבע כדי לצפות בו מקרוב. "המאמן שלי בזלצבורג אמר לי לקחת יומיים מנוחה בבית ולחזור למועדון רק ביום רביעי", עדכן. "זה חימם לי את הלב כי הקבוצה מתאמנת ואני צריך להתכונן למשחק ביום שבת, אבל הוא הרגיש שלא הייתי כבר חודש וחצי ביום חופשי, אז הוא הציע שמיד אחרי המשחק מול אלבניה ובכל תוצאה, אני אסע לנקות את הראש בבית. אמא לא נמצאת כי היא עם אחי בשטרסבורג, אבל יש כאן מלא משפחה וחברים לפגוש. 40 מהם באו לסמי עופר מול סקוטלנד כדי לצפות בי מקרוב".

עוד בנושא

תיקו בגלזגו יספיק, בית משולש יזיק: סיכויי העלייה העדכניים לפלייאוף
בספסל, על הקווים, וגם ביציע: הרוח החדשה בנבחרת ישראל
ההתאחדות תיתן עדיפות לאירוח משחקי הנבחרת בטרנר
אלבניה בהלם מהשער של חמד: "איך הגול לא נפסל?"
שגיא כהן, ערן זהבי והערבים: הרשת "חוגגת" עם הנבחרת

- משחק ראשון שלך בטרנר, ואחרי האווירה שחווית שם, אתה מבין איך הפועל באר שבע לקחה את ההגמוניה בכדורגל הישראלי גם בזכות האצטדיון הזה?

"האמת שכן. אני מתאר לעצמי שהייתה שם אווירה חזקה מאוד בכל משחקי הבית שלהם. האצטדיון הזה נותן פוש לשחקנים וביטחון. מאוד אהבתי לשחק שם באווירה הזו. מיד אחרי המשחק אמרתי לשחקנים מבאר שבע שמאוד התרשמתי ממה שקורה שם באצטדיון".

- שני המשחקים האלה מול סקוטלנד ואלבניה, על אף שלא כבשת, הם התעודה לכך שמונס דאבור כאן. נתת הרבה שערים באירופה בחמש השנים האחרונות, אבל בנבחרת ישראל לא ספרו אותך. היית אולי צריך צוות אוסטרי שמדבר איתך לפעמים גרמנית כדי לקבל את ההכרה.

"אני מדבר עם וילי רוטנשטיינר ואנדי הרצוג בגרמנית רק בדברים הקטנים ובבדיחות ובצחוקים. הרוב זה באנגלית. סוף סוף קיבלתי את הקרדיט ואני מרגיש שסומכים עליי. אני מרגיש שהצוות מאחוריי אבל גם שהשחקנים סומכים עליי ויודעים שאני יכול לעשות דברים טובים. לא כבשתי גולים בשני המשחקים האלה ואני אוהב לכבוש, אבל אני חוזר לאוסטריה כאילו אני כבשתי את השערים. הרגשתי כל כך טוב במשחקים. הרגשתי שאני עושה פעולות כל כך טובות עבור הנבחרת, בעיקר מול סקוטלנד, ולכן אני ממש חש שאני זה שכבשתי את השערים".

- לפני 20 שנה היית צריך להיות כוכב בנבחרת ישראל כדי לקבל הכרה וחוזה באירופה ואילו היום אלה בעיקר הסוכנים שעושים את העבודה. ולמרות שאתה כבר חלוץ מוכר ביבשת היה לך חשוב מאוד להיות חלק מהנבחרת.

"ראשית, הגעתי לגראסהופרס גם בגלל מה שעשיתי בנבחרת. אמנם זה לא היה בבוגרת אלא באולימפית, אבל אני זוכר שבוע שבו כבשתי חמישה שערים מול פורטוגל ונורבגיה וזה פתח לי דלת ועזר לי להגיע לאירופה. לגבי הנבחרת, עם כל זה שאני מצליח שם, מאוד היה חשוב לי להיות בורג דומיננטי בנבחרת ישראל. מהרגע הראשון שיצאתי לאירופה והרגשתי משחקים בינלאומיים ברמה הקבוצתית, שאפתי לחזור לכאן למשימות של הנבחרת. הרגשתי שעשיתי דברים שם שהיו צריכים לגרום לי לקבל קרדיט, אבל עד היום לא קיבלתי את הקרדיט. הייתי מגיע בכושר שיא לנבחרת ואפילו לא מתלבש. לא הבנתי למה זה קורה אבל לא התייאשתי. מישהו אחר היה אולי מרים ידיים אבל אני ידעתי שאקבל את ההזדמנות. למזלי הגיע צוות אוסטרי שמכיר אותי וראה אותי בליגה שם ובליגה האירופית. הם אוהבים את סגנון המשחק שלי ואת מה שאני יכול לתת והם נותנים לי את הביטחון".

- התחושה היא שזה חשוב לך גם כי זו הדרך שלך לשמח כאן את האנשים הקרובים אליך.

"אתה צודק במיליון אחוז. פגעת בנקודה מאוד משמעותית בשבילי. מי שמכיר אותי יודע כמה אני איש משפחה ואיש של חברים קרובים ובאמת חשוב לי לייצג את הנבחרת ולשמח את החברים והמשפחה והנה הייתה להם עכשיו הזדמנות לראות אותי 90 דקות בלייב ולא בתקציר או באינטרנט. זו נקודה מאוד חשובה לי".

- מה שעשיתם בשני המשחקים האלה זה הרבה יותר משש נקודות. אתם הפכתם את כל התדמית הירודה שהייתה לנבחרת. אם הייתי אומר לך לפני שבוע שזה יהיה התסריט, מה היית אומר לי?

"אישית מאוד האמנתי שאנחנו יכולים לקחת שש נקודות מהמשחקים האלה. גם כי האמנתי בנבחרת וגם כי אלה היו משחקי בית. הייתה לי הרגשה כבר במשחק באלבניה שאנחנו יכולים להתרומם. הפסדנו באלבניה אבל המחצית הראשונה גרמה לי להאמין. נכון שבצפון אירלנד היינו רעים, אבל דווקא שם באלבניה הייתה לי תחושה אופטימית".

- מעבר לזה שאתה מאמין בחברים שלך ובעצמך, יש לך גם סוג של גאווה. איך הרגשת אל מול הזלזול כלפי הנבחרת שהתפשט בין רבים?

"זה הפריע לי. כן, הציק לי איך שדיברו עלינו. עיצבן אותי שאנשים, שאפילו לא קשורים לכדורגל, דיברו עלינו בצורה מאוד מעליבה. הרגיש לי שכולם מחכים לנו בפינה שנפסיד כדי שיוכלו לצאת עלינו. אני יכול להבין שהייתה אכזבה גדולה, אבל יש להתאכזב ויש לזלזל ויש להרוג את השחקנים אחרי שני הפסדים. ביקורת מקצועית זה דבר לגיטימי אבל לצחוק, לזלזל ולרמוס זה כבר דבר אחר. אגב, אני גם לא הופך כרגע את המצב לוורוד. ניצחנו שני משחקים ועוד לא עשינו דבר, אבל לא היה מקום לזלזול שהיה קודם ובטח לא לביקורת הקשה כלפי אנדי הרצוג ווילי רוטנשטיינר שרק הגיעו ולא הספיקו אפילו להטמיע את הדרך והשיטה שלהם".

- מה הביא מקצועית את השינוי?

"אני חושב שהאימונים היו מצוינים ובקצב מאוד גבוה. הרגשתי שהשחקנים ממש רוצים ומתלהבים. האימונים גרמו לי להבין שיש עם מי לצאת לדרך חדשה. וילי ואנדי מאוד רציניים ומקצועניים והם גם נותנים לי הרגשה שהם סומכים עלינו. כשמאמנים נותנים לך כזה גב, אתה לא יכול שלא להחזיר בחזרה. הם מדברים, מתייעצים ואתה רוצה להחזיר להם במגרש. אני חושב שכל השחקנים מרגישים מאוד טוב איתם".

- אמר הסוכן שלך אבי נמני ואומרים גם אחרים שהשחקן הערבי נראה הרבה פעמים יותר רעב להצליח. זה ההסבר לכמות יוצאת הדופן של שחקנים ערבים דומיננטיים בנבחרת?

"שמע, האמת היא איפשהו באמצע. שיחקתי עם המון שחקנים יהודים וגם עכשיו בנבחרת שהם רעבים מאוד להצליח. אין שחקן בנבחרת ישראל שלא רעב להצלחה וזה בהחלט עניין של אופי. אבל ברור שנערים ערביים בכפר בגליל או בעיר במשולש שמשחקים כל היום כדורגל בחוץ, יודעים שדרך הכדורגל הם יוכלו להגשים את החלומות שלהם ושל המשפחות שלהם. הצעירים מהמגזר יודעים שזה האמצעי להגיע להרבה מקומות גבוהים ואולי מכאן שיש מוטיבציה מיוחדת".

- ביומיים שאחרי המשחק מול סקוטלנד, רבים התעסקו בקריאת השפתיים של אלירן עטר. אותו צמד מלים שהוא כביכול אמר ושכוונו לכאורה לדיא סבע שלא מסר לו. עטר כמובן הכחיש וההתאחדות גיבתה אותו. איפה זה תפס אותך?

"אני אהיה הכי אמיתי. זה לא העסיק אותי אפילו לשנייה. אתה אפילו לא מבין כמה זה אפילו לא הזיז לנו בתוך הנבחרת. אני באופן אישי לא הסתכלתי עד עכשיו על הסרטון הזה. נכון שאנשים התחילו לכתוב על זה ברשת, אבל אני לא ידעתי מזה בכלל. הלכתי לדיא ושאלתי אותו אם קרה משהו בינו לבין אלירן והוא אמר לי שאין שום דבר וסתם מנפחים דברים".

- אתה ואלירן ביחסים טובים?

"ביחסים מצוינים. היינו עכשיו שבוע יחד בנבחרת ובכל לילה ישבנו יחד בחדרים. יהודים וערבים יחד כמו אחים. אני, אלירן, דיא, טאלב, חבשי שהיה שותף שלי לחדר. בינינו בתוך הנבחרת, במלון, היה חיבור מצוין כולל אלירן ודיא וזה נמשך גם אחרי המשחק וזה מלמד שלא היה כלום. הרי בלילה שאחרי המשחק מול סקוטלנד אם היה משהו ביניהם, לא היינו יושבים יחד ומעבירים את הזמן כי לא יכולנו להירדם. אם הייתי רואה את הסרטון והייתי חושד שאלירן אמר משהו שפוגע גם בי, הראשון שהייתי הולך אליו לדבר איתו על זה הוא אלירן כי אני יודע כמה אלירן אוהב אותי וכמה אנחנו חברים".

- ניצחתם את שני המשחקים בלי ערן זהבי. יש כבר כאלה שקוראים לא לזמן אותו למשחק הקובע מול סקוטלנד.

"זה מצחיק אותי. ערן הוא כוכב. הוא צריך להיות בנבחרת. ראינו גם במחצית הראשונה באלבניה כמה הוא משמעותי. כשהוא שיחק, הוא היה מצוין. רואים כמה הוא רוצה לעזור ולהצליח עם הנבחרת. אני לא מסכים עם השטויות האלה. אין פה שאלה לגבי ערן זהבי. ברור שהוא חייב להיות בנבחרת".

- הועלתה שאלה לדיון באחרונה האם ביברס נאתכו יכול לשמש כקפטן בזמן שהוא לא שר את ההמנון.

"אני לא מסכים עם זה כמובן. ביברס ראוי להיות הקפטן ולא צריך לדבר על זה יותר מדי. אם המלים של ההמנון לא מדברות לביברס או לשחקני המגזר, זה לא אומר שהוא לא יכול להיות קפטן. אם הצוות המקצועי של הנבחרת חושב שביברס צריך להיות הקפטן, אז זה מה שצריך להיות. ביברס הוכיח בשני המשחקים האלה כמה הוא אוהב את הנבחרת וכמה הוא נלחם בשביל הנבחרת. הוא בן אדם משכמו ומעלה. בן אדם טוב לשחקנים. כולם אוהבים את ביברס".

- שמונה שחקני נבחרת הם ממכבי תל אביב. זו תהיה העונה שלהם?

"אני חושב שכן. מכבי תל אביב כרגע הכי טובה בארץ ויכולת לראות את זה גם בנבחרת. הרבה שחקנים פתחו, אחרים השתלבו ויש כאלה שלא שיחקו אבל יש שם רמה מאוד גבוהה. אני מתאר לעצמי שהם יותר מחוברים השנה ולכן אני מעריך שהשנה הזו תהיה של מכבי תל אביב".

- המשחקים האלה עכשיו הם גם פיצוי לרגעים הקשים שעברת כשלא העפלת עם רד בול לליגת האלופות הקיץ?

"פספוס ליגת האלופות הקיץ היה הדבר הכי קשה שקרה לי בקריירה. שיחקנו ברביעי והודחנו בפלייאוף ועד המשחק ביום ראשון בליגה הייתי בן אדם אחר. לא דיברתי עם איש. לא אכלתי, בקושי ישנתי. הייתי בדיכאון שלא הייתי בחיים שלי. רבתי עם כולם, שברתי את הטלפון. הכל בגלל החלום להיות בליגת האלופות. היינו כל כך קרובים. הובלנו מצמד שלי וזה היה יותר מעצבן. אי אפשר היה להכיל את הכאב הזה שחשתי במשך כמה ימים".

- הרגשת במשחקים האלה מול סקוטלנד ואלבניה שכבר מכירים את השם שלך בכל מקום.

"בכל נבחרת שאנחנו משחקים מולה יש שחקנים ששיחקתי איתם או בליגה איתם או נגדם. השוער האלבני משחק בלאציו ונתתי לו גול בעונה שעברה ויש לנו חבר משותף אלבני קוסוברי וכשאני מדבר איתו השוער נמצא לידו אז נהיינו כבר חברים. זה שוער נדיר. הוא לקח לי כמה בעיטות במשחק. אבל מה שחשוב שניצחנו וגם אם אחרים כבשו, אני מרגיש שאני כבשתי".

טבלת הבית כרגע:

1. ישראל 6 נקודות (הפרש שערים 2:4)
2. סקוטלנד 3 נקודות (הפרש שערים 2:3) משחק פחות
3. אלבניה 3 נקודות (הפרש שערים 4:1)

המשחקים שנותרו:

17.11: אלבניה - סקוטלנד
20.11: סקוטלנד - ישראל