פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      • סיכום
      • טבלאות

      מכבי חיפה חולצה אפורה: סיכום המחזור, כולל הקסם של חדרה ובן שהר

      הירוקים שוב איבדו נקודות בסיום, והסגל של אלאך והחילופים של רוטן מקבעים את ה-DNA החדש, ההגנתי והדל של אימפריה מוחצת לשעבר. אורן יוסיפוביץ סוגר מחזור (אחרון בהחלט), כולל: נכס בשם בן שהר (אמרנו לכם) והמניה המשתוללת של אסי גומה והפועל חדרה

      מכבי חיפה חולצה אפורה: סיכום המחזור, כולל הקסם של חדרה ובן שהר
      צילום ועריכה: יוסי ציפקיס

      Like

      הפועל באר שבע לא רק רשמה את המשחק הכי טוב שלה העונה בשבת מול מכבי פתח תקוה; זה היה המשחק הכי מרשים של קבוצה בליגה העונה, עם כל הכבוד לחמישייה של הפועל חיפה מול נתניה המחוררת. זה התחיל רע כמו כל העונה הזו עד כה, ופיגור 1:0 בבית, אבל אז סוף סוף בא הגול. גול שהפסיק את הבצורת הארוכה של באר שבע, כמוה לא נצפתה מאז 2011. הפלא ופלא, כובש השער היה בן שהר.

      אותו שהר יכול היה לכבוש את הסיפתח כבר קודם, אבל את הפנדל שקיבלה באר שבע לא הוא בעט. אותו שהר הוסיף עוד אחד, יפה מאוד אפילו, וסיים עם צמד. הוא הוחלף בדקה ה-61 ובסך הכול קיבל 86 דקות של ליגה העונה, כלומר - שער כל 43 דקות. בארבעת המשחקים בהם לא פתח באר שבע כולה כבשה גול אחד ב-360 דקות. יחי ההבדל.

      איש חכם אמר השבוע, בנושא אחר לגמרי, 'זו היתה יכולה להתפרש כחוכמה בדיעבד אם לא הייתי אומר את זה קודם'. אז ככה זה עם שהר. כן, צעקנו את זה, בכל מני מקומות, בכל מני פלטפורמות - הוא חייב לשחק, וכן, לפתוח, בטח כל עוד באר שבע לא מוצאת רשת. בין בליל החדשים, ערב-רב של חוסר תיאום, שהר היה צריך לתפקד כסלע, זיכרון מהעבר, עוגן - ואין זה מקרי שדווקא במשחק החזרה שלו לחיים, נולדו אל תוך טרנר דיא סבע, נייג'ל האסלביינק, אריאל הרוש ובעיקר אריק סאבו. שני האחרונים בישלו את שערי שהר, ובאמנות. מה לעשות, לפעמים חלק אחד שמונח טוב בטטריס מוריד כמה שורות ביחד.

      עוד בנושא
      חנן ממן חזר לאימוני הפועל באר שבע, בקבוצה מעידים: "הרבה לחץ השתחרר"
      שחר יבהיר לאלאך: רוצה לראות הישגים גם בטווח הקצר, סאן מנחם האריך חוזה
      קובי רפואה אחרי ה-0:0: "אנחנו מרגישים כמו אחרי הפסד, זה פשוט הזוי"
      גלגל ההצלה של גיא לוזון: על מעמדו של מאמן בית"ר ירושלים

      בן שהר שחקן הפועל באר שבע עם דיא סבע (ברני ארדוב)
      חייב לשחק. שהר (צילום: ברני ארדוב)

      שהר כבש 66 שערים במסגרות הישראליות, ב-4 עונות ועודף; 52 שערי ליגה על 90 הופעות הרכב. וכשסופרים לשהר רק מספרים מתעלמים מהאקסטרות, הרדיפה הבלתי פוסקת אחרי מגנים, הבלגן שהוא יודע ליצור בעזרת הפיזיות - כמו למשל בשער הראשון.

      כל החלטה מקצועית שתתקבל בבאר שבע לגבי שהר תהיה הגיונית, בטח אם ימצאו תחליף טוב יותר. זה ביזנס, לא מועדון חברים. אבל דווקא בגלל שזה ביזנס, הדרך בה האלופה נהגה בספק הגולים העיקרי שלה היתה מוטעית. למכור אותו? זכותכם. להבהיר לו שהוא לא בתוכניות העתידיות שלכם? בכיף. אבל כל עוד הקבוצה מדממת על הדשא ולא מצליחה לכבוש - עד המחזור האחרון החזיקה בהתקפה הגרועה בליגה - שהר היה חייב לשחק. בטח לאחר שהחלון נסגר. ברגע שבאר שבע לא הצליחה למכור את הנכס, היא חייבת להמשיך להפיק ממנו תוצרת. גם בשביל הנקודות על המגרש, אבל בעיקר בשביל הערך. ובמקרה הכי גרוע - תתאהבו בנכס מחדש ותתנו עוד צ'אנס.

      בשלוש האליפויות הדרומיות היו כוכבים רבים אבל אין אנדרייטד משהר. תמיד זה מרגיש שהוא נמצא כמה שלבים מתחת למקומו הטבעי בשרשרת המזון, והנה, אפילו כשהוא כובש צמד, באתר ההתאחדות רשמו לו רק שער אחד ואת השני העבירו לדיא סבע, ואתרי הכדורגל עולמיים העתיקו את השגגה. תגובת בתיה שהר תובא כשתתקבל.

      נשיא מכבי חיפה יעקב שחר במחנה האימונים (אתר רשמי , אתר רשמי מכבי חיפה)
      לא ברור למה הוא ניגש למקללים. שחר (צילום: אתר רשמי מכבי חיפה)

      Share

      לא ברור מדוע ניגש יעקב שחר לעבר עשרות האוהדים שקיללו אותו. זה היה מראה ביזארי, חסר תכלית, לא כל כך חכם. הוא התקרב אליהם ואחז באחד מהם, הם ביקשו שיילך כבר. עם כל הכבוד לרצון הקהל - בוסים לא הולכים. בוסים לא מתפטרים. בוסים מוכרים, כשיש קונים. ובוסים, גם אם הם אשמים ברוב התהליכים השליליים, ושחר בסירה הזו, דורשים הסברים מהשכירים.

      שישה מחזורים לתוך העונה, התהליכים המקצועיים במכבי חיפה הזו הזויים יותר מקצב צבירת הנקודות ומהיחס בין מספר האיומים - 93, מקום 1 בליגה - לשערים (8). הירוקים צריכים 19 מצבים כדי לכבוש שער, והעונה רק הפועל תל אביב, אחרי מופע ההחמצות מול אשדוד אתמול, מקדימה את מכבי חיפה בטבלת הפספוסים.

      במשחק מול רעננה, תיקו שהוא שיא השיאים, רוטן השתמש בסלליך, אלברמן וחבשי. אחרי החילוף ההתקפי באו שני חילופים הגנתיים, והזמינו את הקורצקיז לאיים, ובסוף זה גם הצליח. יד, לא יד, אין סיבה שבתוספת הזמן קבוצה כמו מכבי חיפה תהיה דבוקה לשערה. ולא סתם יש למכבי חיפה קצר במנטליות - שימו לב:

      הירוקים פיגרו ב-31 דקות העונה. זה הכול. 31 מתוך 540 - 5.7% מהזמן, בלבד, מכבי חיפה שיחקה במצב של פיגור. זה מצעיד אותה למקום השלישי בקטגוריה זו, כלומר, רק שתי קבוצות פיגרו בפחות דקות מהם - חדרה (0 דקות, קיבינימט!), ובני יהודה (בהמשך). אבל הן מדורגות 1 ו-3 בטבלה האמיתית, ומכבי חיפה רק עשירית. בארבעת המשחקים האחרונים שלה, חיפה ספגה שלוש פעמים בדקות האחרונות (90, 85, 90). זה לא סתם, וזה לא רק חיימוב. זו המדיניות המקצועית, ה-DNA החדש והלא הולם שנצבע בכרמל.

      תאשימו את אלאך בבנייה או את רוטן בשימוש, אבל חיפה משדרת אומללות ודלות, וזה לא רק ההחמצות.

      מאמן מכבי חיפה פרד רוטן (יוסי ציפקיס)
      48% מהחילופים היו בעלי אופי הגנתי. עבור מכבי חיפה, זה בלתי נתפש. רוטן (צילום: יוסי ציפקיס)

      הנה החילופים של רוטן העונה (6 משחקי הליגה + גמר הטוטו):

      זנטי (3), סלליך (3), ריינן (2), וייסמן (2), אלברמן (2), מאיר (2), לביא (2), מזרחי, סומא, גרשון, חבשי, קהת.

      והנה החילופים של איביץ' העונה:

      מיכה (4), עטר (4), צ'יקו (4), שוינפלד (2), ריקן (2), יונתן כהן, אצילי, טיבי, אמאדור, ברסקי.

      הסרבי, כיאה לקבוצה שתמיד רוצה לנצח ו/או להגדיל את הפער, ביצע חילוף התקפי ב-86% מהפעמים. 14% הגנה. רוטן? 48% מהחילופים היו בעלי אופי הגנתי. עבור מכבי חיפה, זה בלתי נתפש.

      לגבי ההבדלים הכה מהותיים בסגלים - אפשר לבוא בטענה או לכסף שמזרים הבעלים שחר או לחומר השחקנים שבחר אלאך להביא ו/או להשאיר. אבל רוטן הוא זה שבוחר לא להשתמש בכלים התקפיים שכן יש לו, כמו למשל מזרחי או קהת, ובאמת שכבר אין לנו מושג מדוע סומא לא משחק. רוטן אמר לי שהוא "לא רגיל לאיזור", ואם הכוונה לטמפרטורה, נזכיר שהבחור מגיע מגינאה, 38 מעלות בממוצע בחודש מאי, למשל, ושיחק ב-2016 בכווית, וגם בלגרד אינה איסלנד.

      לאור מדיניות החילופים המוזרה והדלה, שאלתי את רוטן "אולי אתה לא מרוצה מהסגל?".

      הוא ענה: "כשנסגר החלון כולם היו מרוצים מהסגל, אז גם אני".

      זה לא נראה ככה, קואץ'. זה לא נראה ככה.

      יוסי אבוקסיס מאמן בני יהודה (מגד גוזני)
      שוב מייצר לימונדה משזיפים. אבוקסיס (צילום: מגד גוזני)

      Comment

      כל מילה שנכתבה ונאמרה על יוסי אבוקסיס השבוע נכונה, ואין ספק שהוא המאמן שצריך לקבל את הכרטיס לשלב הבא. שוב הוכח שהתרופה הכי טובה למאמנים ראויים היא גב, ושוב נזכיר שאבוקסיס פתח לא הכי טוב את העונה, ורע את העונה שעברה, אבל כשהחרב כל כך רחוקה מהצוואר, הראש חושב בבהירות והיציבות תוליד שדרוג. ואז פתאום מגלים את כל מה שטוב בכדורגל, והיי, צעירים יכולים לשחק, ולבלוט, ובעיקר להשתפר. אבוקסיס שוב מייצר לימונדה משזיפים, בני יהודה פיגרה העונה רק ב-24 דקות - נתון מדהים לקבוצה צעירה כזו - אבל אולי כל המילים הנכונות הללו על הקואץ' הנהדר היו צריכות להידחות בשבוע, כי לכו תדעו איך בני יהודה מסיימת את המשחק מול נתניה כשהיא בעשרה שחקנים מהדקה ה-12.

      כי אז קצר דן מורי את אביב אברהם, בהילוך חוזר שכואב לראות גם כשאתה יודע שקשר נתניה המשיך לשחק עוד שעה של כדורגל לפני שהוחלף. לא היה פה רפי דהן, אבל דווקא כי לא היה, חשוב לסמן את המקרה הזה במארקר. מורי היה צריך לספוג כרטיס אדום ישיר ומהיר (ושני, אחרי זה שספג במחזור הראשון), ובמקרה שהשופט אוהד אסולין החליט בטעות אחרת, חבל שאין VAR או תובע שיתקן. הראשון לא קיים עדיין, לשני אסור להתערב במקרה, וחבל, כי עם כל הכבוד לגול באופסייד או לכדור שלא עבר את הקו, פה מדובר בקריירה שסנטימטר לפה, סנטימטר לשם, אולי היתה נשברת לרסיסים. הגיע הזמן שנתייחס לבריאות באותה חשיבות שאנחנו מתייחסים להתחזות.

      אסי גומה שחקן הפועל חדרה (שלומי גבאי)
      עכשיו עם הפנים לפלייאוף העליון? גומה (צילום: שלומי גבאי)

      במחזור הבא: מכבי תל אביב - הפועל חדרה

      בכתבה על אסי גומה הבענו תרעומת על כך שהוא לא מחזיק בערך ויקיפדיה על שמו. משה וייל, עורך בויקיפדיה ישראל, קרא את הדברים, לקח ללב ולידיים והתיישב לחבר כמה מילים על חלוץ הקאלט. אממה, כך הודיע השבוע - גומה לא זכאי לערך. לפי הנהלים, הסביר, כדורגלן צריך לרשום לפחות 50 הופעות בליגה בכירה או בליגה שנייה בחמש מדינות הכדורגל החזקות באירופה. אוקיי, גומה, אתה בדרך.

      האנקדוטה המזערית הזו רק מראה עוד יותר כמה מדהים הסיפור של הפועל חדרה, מוליכת הטבלה בליגה בכירה בישראל, שרק ארבעה משחקני הסגל המקומיים שלה בעלי ערך באנציקלופדיה המקוונת. והכוכב הראשי, זה שכבש שני שערי באזר, עשה את בפחות מ-40 דקות ליגה. גול כל 20 דקות. מכל שחקני ליגת העל שכבשו לפחות 2 שערים העונה, גומה היעיל ביותר, ובהפרש ניכר.

      מספר הקסם של חדרה בתחילת העונה היה 33. מספר נקודות כזה, בממוצע, משאיר קבוצות בליגה בחמש העונות האחרונות. אחרי 16 נקודות מ-18, ניסו אביטן צריך לחשב מסלול מחדש, והמספר הוא 40. 40 נקודות בתום שני סיבובים תמיד שוות פלייאוף עליון. וכידוע, מפלייאוף עליון ממש קשה לרדת.

      ולידיעת המהמרים: את העונה החלה הקבוצה עם יחס של 700 ל-1 לזכות באליפות. שלשום זה עמד על 100 ל-1. היום? 20 ל-1. הפועל חדרה, מניה משתוללת.

      סוגר-סוגר מחזור

      את הטור הזה כתב במשך שנים עורך וואלה! ספורט חמי אוזן. השבוע הבוס החליט להמשיך הלאה, ובמקום הטור הקבוע הזה יופיע משהו אחר וחדש, ועל כך בהמשך. אבל היום, בכניסה חד פעמית לנעליו, בלי סטופקס, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולומר תודה בשם כל עמיתיי למערכת. תן בראש, חמי. היה כיף גדול.

      Like.

      orenjos@walla.co.il

      ליגת העל 2018/19

      קבוצה שערים
      1 מכבי תל אביב 26 20 6 0 12-57 66
      2 מכבי חיפה 26 12 8 6 27-34 44
      3 מכבי נתניה 26 12 7 7 29-34 43
      4 הפועל באר שבע 26 10 9 7 32-36 39
      5 בני יהודה תל-אביב 26 10 7 9 25-39 37
      6 הפועל חדרה 26 9 6 11 41-30 33
      7 הפועל חיפה 26 7 11 8 37-42 32
      8 הפועל תל אביב 26 6 13 7 23-26 31
      9 עירוני קרית שמונה 26 7 9 10 28-25 30
      10 הפועל רעננה 26 6 12 8 30-20 30
      11 בית"ר ירושלים 26 7 8 11 37-32 29
      12 מכבי פתח תקוה 26 6 10 10 40-26 28
      13 מ.ס. אשדוד 26 5 7 14 42-20 22
      14 בני סכנין 26 4 9 13 39-21 21