אחרי חודשים של שתיקה תקשורתית, למעשה מאז מסיבת העיתונאים שכינס ה-15 במאי ובה הודיע שהוא "זז הצידה" מבית"ר ירושלים, התראיין הערב (שישי) אלי טביב בתכנית "אופירה וברקוביץ'" בערוץ 12 ודיבר על מה שעבר עליו בחודשים האחרונים. כזכור, בית"ר ירושלים חוותה עונה נהדרת אשתקד והייתה קרובה אפילו לזכייה בדאבל, אך בסופו של דבר נותרה ללא תארים ובקיץ שחרר הבעלים מספר שחקנים משמעותיים מאוד: איתי שכטר, חן עזרא, בוריס קליימן, מרסל הייסטר, קלאודמיר. הקבוצה פתחה את העונה בצורה מגומגמת מאוד כשהודחה כבר בסיבוב המוקדמות הראשון של הליגה האירופית על ידי צ'יחורה הגאורגית וגם הפסידה בגביע הטוטו 1:0 למכבי תל אביב כשהיא עולה בהרכב נוער מחוזק בשל העובדה שמרבית השחקנים והמאמן גיא לוזון לא עברו בבקרת התקציבים.
בנוסף לכל אלה, גם אוהדי בית"ר ירושלים פנו נגד טביב ובמהלך הקיץ קיימו מספר הפגנות מול ביתו ומול החנויות של אשתו. כמו כן, האוהדים החרימו את משחק הבית מול צ'יחורה כשרק כמה מאות מהם הגיעו. במשחק החוץ בגביע הטוטו הם קראו קריאות גזעניות כלפי אלי דסה ובכלל על מנת לפגוע בטביב עם קנסות, כפי שקבע הדיין של ההתאחדות במהלך הדיון ביום רביעי. כזכור, טביב בן ה-62 היה בעבר הבעלים של הפועל כפר סבא, העיר בה נולד וגדל, ועזב אותה בטונים צורמים לטובת הפועל תל אביב, שגם אותה עזב לאחר שהאוהדים מפגינים נגדו ודורשים שיילך הביתה. ב-1 במרץ 2015 בוצע ניסיון התנקשות בטביב כששני רוכבי אופנוע הגיחו מול רכבו כשזה הגיע לביתו ופתחו לעברו באש. במרץ 2017 הורשעו שניים מהנאשמים בהתנקשות ונגזרו עליהם שתי שנות מאסר. באוגוסט 2017 הונח בפתח ביתו של טביב מטען דמה בזמן עצמו שהה בחו"ל.
עוד בנושא:
חמי אוזן על הסיבות בגללן בית"ר וטביב צריכים להיפרד
בית"ר נקנסה ב-15 אלף שקלים בשל הנהמות כלפי אלי דסה
טביב שוחח עם אנשי הבקרה, עשוי למכור את עידן ורד
אלי טביב פתח ואמר: "אני לא חושש לחיי, אני מרגיש חזק ובסדר גמור. אני לא מפחד. הם חוליגנים, אבל בסדר. אני לא מפחד. אני מסתובב בכל הארץ ומקבל מחמאות. בכל מקום לא שמעתי קללה אחת, רק פרגונים. זה רק הקומץ הזה של אוהדי בית"ר ויש הסתה גם מצד חלק מאנשי התקשורת. הם כנראה רוצים לראות את בית"ר ירושלים למטה".
טביב המשיך ואמר: "בכפר סבא לא היה בלגן, אני מכרתי. בהפועל תל אביב נלחמתי עם הקומץ ששר שירי שואה. מה אני ביקשתי? לסגור את היציע הצפוני לאולטראס. אז הם התקוממו נגדי. שום בעלים אחר שהיה בהפועל תל אביב לא עשה את זה. אני באתי ממנטאליות שונה. בהפועל תל אביב הייתה גזענות. בבית"ר אלה חוליגנים שלא קשורים לקבוצה בכלל. זה קרה לפניי גם. אני לא צריך להגיד לכם מה קרה עם קורנפיין ולפניו. יש שם קבוצה של חוליגנים שרוצים לקבוע הכול. אני עדיין הבעלים של בית"ר ירושלים. הכוונה שלי הייתה שאני זז אחורה ונותן לאלי אוחנה לנהל את המועדון עד שאמצא רוכש. אין זכות קיום לבית"ר ירושלים עם הקומץ הזה, עם אוהדים כאלה. מי שמנהל את בית"ר היום זה אלי אוחנה. מה שקשור בצד הכלכלי אני מעורב. זה רכוש שלי".
טביב נשאל האם הוא רוצה להישאר בבית"ר: "לא, אני לא רוצה להישאר בבית"ר. אני לא אגיד כמה כסף אני רוצה עבור המועדון. אנשים לא רוצים להתקרב לבית"ר ירושלים. אני חייב משהו למישהו? לקומץ הזה אני לא חייב כלום. אני לא אחזור למגרשים ולמשחקים". על אלי אוחנה אמר טביב: "נפגשנו השבוע ביום שלישי, פגישה ראשונה אחרי נתק. זה היה בארבע עיניים בבית של ההורים שלי, דיברנו על הכול וזה נשאר בינינו. היינו חברים טובים, היו חילוקי דעות. ישבנו כמו שני אנשים בוגרים, הוא אמר את מה שהיה לו להגיד, אמרתי לו את מה שיש לי להגיד. אם אני מאוכזב ממנו? את זה אשמור לעצמי.
טביב נכנס מעט יותר לתוך המחלוקת שלו עם אוחנה ואמר: "הייתה אכזבה מסוימת לגבי זה שלא הייתה שום תגובה לגבי אותו קומץ שבא אליי הביתה. ציפיתי שהוא ייצא באיזושהי הצהרה. אני לא נכנס למונח של בגידה, אני מעריך את אוחנה. הוא היה חבר שלי, היה בינינו קצר. אנחנו שני אנשים בוגרים ואת מה שיש בינינו אנחנו נפתור. אני לא בנאדם שנוקם באנשים, אני זוכר דברים טובים שהיו בינינו ואי אפשר לשכוח את זה. יש בינינו חברות של הרבה שנים. אני לא מצטער שחיברתי את אוחנה לחיים האישיים שלי. יכול להיות שהחברות ועסקים ביחד זה בעייתי, אבל אני לא מתחרט על שום דבר שעשיתי".
טביב המשיך ואמר: "אני אוהב כדורגל ויכול להגיד שכל מאמן היום בארץ רוצה לעבוד אצלי. באים אליי, יש הצלחה, נקודה. ניסיתי לעשות כמה דברים, הייתי בהפועל כפר סבא ובהפועל תל אביב, היו שם רגעים נפלאים. ניסיתי לעשות דברים יפים בבית"ר, בכל שנה הגענו לאירופה. זה נמאס. לא תהיה עוד קבוצה אחרי בית"ר ירושלים. אני מקווה שהקבוצה תימכר בקרוב. ניסיתי לעניין אנשים, פנה אליי בנאדם ששמע שאנשים באים אליי הביתה וישר ברח. ישבנו, דיברנו על מספרים, הוא הסכים ונעלם פתאום. מי שהיה במו"מ וניסה לעשות הכול זה משה לויה, ראש העיר המועמד של ירושלים. אני לא שומע כלום מניר ברקת. הוא היה מגיע ליציע הכבוד. אמרו שהקימו יחידה למלחמה בגזענות ובאלימות. מירי רגב, איפה האנשים האלה? למה הם לא עושים כלום עם כל החוליגנים שמגיעים אליי הביתה? אני נלחמתי לבד בגזענות, ללא שרת הספורט, ללא ראש העיר, שרת המשפטים, שר המשטרה. כולם השאירו אותי לבד. אני נלחם נגד האלימות והגזענות. לא יכול להיות שבמדינה שלנו ימשיכו לצעוק 'מוחמד מת'. צריך לכבד את כולם.
"יש משטרה שצריכה לטפל בדברים האלה, יש בית משפט. זה בית משפט לצדק? זה רק בית משפט. אני רוצה לראות את בית"ר ירושלים שורדת ולא מתרסקת. דנה אשתי לא מוכנה לראות אותי יותר בכדורגל, גם הילדים שלי. כשהפסדנו בגמר הגביע להפועל חיפה הגיעו אליי איומים, קללות, על מה? הכול היה. אמרו לי שיהרסו לי את הקבוצה באירופה, אמרו שלא ייתנו לי להכניס רווחים למועדון. הכדורגל הישראלי הפסיד אותי. בית"ר ירושלים לפניי הייתה לפני התרסקות כלכלית, הצלתי את המועדון. לא טעיתי בכלום, בכלום לא טעיתי. האנשים לא יודעים לקבל את קו החשיבה שלי. תפיסת החשיבה שלי שונה מהתרבות פה בארץ. נגד עובדות אי אפשר להתווכח, גם בהפועל תל אביב וגם בבית"ר ירושלים. בלי ניהול נכון אי אפשר להצליח מקצועית.
"מה לעשות שיש בבית"ר כאלה חוליגנים? אני נלחמתי נגד אותם אוהדים. עוד לפני שנתיים, גם כשאנחנו מנצחים, הקומץ הזה מקלל אותי כי אני נלחמתי נגדם. הם גורמים נזק תדמיתי ונזק לזה שאף אחד לא רוצה לבוא בגללם למועדון. אלי אוחנה הוא לא הנושא פה, הנושא פה הוא הקומץ שמפריע. לא הייתה בעיה עם אלי אוחנה, עוד לפני אלי אוחנה. אני מרגיש איכסה וגועל נפש מהקומץ הזה. האנשים האלה והמועדון הזה הוא הכי גדול בארץ, יש להם אוהדים בכל מקום בארץ. חבל שקומץ כזה הורס את המועדון הזה. אם היה שיתוף פעולה של המשטרה והשרה מירי רגב אפשר היה לגרום לכך שלא יהיה את הקומץ הזה".