אלי טביב מתחיל לצאת מהמחבוא הדמיוני שבנה לעצמו. פתאום הוא מופיע בבקרה, פתאום הוא יוצר קשר עם עופר אורליצקי, פתאום הוא מבין שאם ימשיך בדרכו הילדותית שלא לדבר עם כל העולם - הנכס שלו יירד ליגה.
בימים הקרובים טביב גם ייעזר בשירותיהם של מקורביו בתקשורת כדי להסביר כיצד אדם שהכריז פעמיים שהוא "גמר עם כדורגל", פתאום חוזר. ואיך הוא חוזר. ולמה הוא לא חזר עד היום. אם אף אחד לא מושיט לך סולם לרדת מהעץ, אתה חייב לומר למה עשית זאת למרות הכול.
טביב בונה על החולשה של האוהדים: הם מתגעגעים לקבוצה שלהם. הם רוצים לחזור למגרש. הם לא מסוגלים לשאת את היכולת הקיימת והתוצאות האחרונות. הקריז שלהם חזק משלו. טביב מבין שיש לו סיכוי לתעתע בהם. שעוד שנייה הם יישברו. שעוד רגע יתגעגעו לתרבות המקסימום מקום 3-4 שהוא שותל במועדון היקר להם.
אז לצורך העניין, הנה כמה סיבות שאמורות להזכיר לאוהדי בית"ר: אתם צודקים. המחאה נכונה. מחאה דורשת סבלנות. מחאה זה משחק פוקר. תזכרו את הקלפים הבאים.
עוד בנושא
בית"ר נקנסה ב-15 אלף שקל על הנהמות לאלי דסה
אוחנה יתנגד למכירת חיסול, טביב יחוייב להעמיד בטוחות?
טביב שוחח עם אנשי הבקרה, עשוי למכור את עידן ורד
סיבה 1: כי טביב אמר שהוא גמר, לא?
נכון, אף אחד לא האמין למילה שטביב הוציא מהפה במסיבת העיתונאים ההיא בסיום העונה האחרונה, אבל זה הרגע להזכיר מה הוא אמר שם. "אני החלטתי, זו החלטה סופית - אני אתן לאלי אוחנה לנהל את המועדון. במה שאוכל לעזור, אני אעזור לאלי. כשאתה עושה ומביא הישגים למועדון ומדי שנה הורסים לך, אז אתה מרים ידיים בסוף. אני עוזב את הכדורגל, אלא אם תהיה קבוצה שרוצה שאהיה הג'נרל מנג'ר שלה".
וזו לא היתה הפעם הראשונה, כן? אחרי מופע האבוקות של אוהדי בית"ר בשרלרואה, הוא הכריז: "סיימתי את דרכי בכדורגל הישראלי. אני עוזב הכול וחוזר לארצות הברית". אדם שאומר דבר כזה פעם אחת, לא יכול להמשיך להיות בעלים של מועדון בית"ר ירושלים. אדרבה שזו פעם שנייה.
סיבה מספר 2: השימוש העלוב בסטריאוטיפים על בית"ר
תכף נגיע לסיבה האמיתית למה שקרה לטביב הקיץ, אבל הדרך שלו לשם רצופה בכוונות רעות. אדם שמוציא את דיבתם של האוהדים, כי הוא יודע שזה הכי קל והכי מתנגן נכון לתקשורת, לא יכול להיות הבעלים של המועדון אותו הם אוהדים. תארו לעצמכם את בעלי מכבי תל אביב בכדורסל יורד מדי חצי שנה על הרולקסים ביציעי יד אליהו. לא הגיוני, נכון?
חשוב לחדד: טביב אמר את מה שאמר הקיץ, אחרי עונה שבה אוהדי בית"ר כמעט ולא עשו בעיות, עונה בה היו הכי הרבה הכנסות בתקופת טביב והכי מעט קנסות ונזקים. אלו כבר עובדות. אם כבר משווים, לא היה בעלים שקיבל יותר רספקט מהקהל הצהוב ממנו. האוהדים חששו מהאיומים שלו, הבינו שאנשים לא רצים לקנות את המועדון, ובעונה שעברה כמעט ולא היו תקריות גזעניות. אוהדי בית"ר בלי תקריות גזעניות זה כמו חאלד חלאיילה בלי גליצ'ים. ועדיין, טביב הצליח לראשונה לגרום לאוהדים לחשוב פעמיים.
השימוש בסטריאוטיפ של הקהל באותה מסיבת עיתונאים היה עלוב ומוטעה. במקום לומר את האמת - אני לא מוכן לשנות את הרגלי העבודה שלי, טביב ניסה להעביר את האש לאנשים שהתקשורת הכי נוטה לזלזל בהם: האוהדים האלימים.
סיבה מספר 3: טביב לא באמת מוכן להשתנות
עכשיו אפשר להבין יותר מה באמת קרה הקיץ בבית"ר של טביב: מלחמת אזרחים. מאבק אידאולוגי בין בעלים שחושב שהוא מנהל מועדון כמו את חנות המכולת שלו, ובין קהל שזוכר ובטוח שבית"ר שווה יותר.
טביב, כך מספרים, לא רוצה להביא כסף מהבית. ובעונה שעברה - מאבק האליפות הדמיוני היה יקר לו מדי. לכן, הוא רוצה להכניס את הכל לפרופורציות. לעצור את תהליך הגדילה לפני שהוא משתלט גם עליו. להזכיר לכולם - שבית"ר שלו היא קרית שמונה עם קהל: אני קונה, אני מוכר, לקבוצה אין שאיפות מעבר, תסתפקו בזה. גם השכטר הבא שיצטיין אצלכם לא יקבל הצעה לחוזה חדש.
חמש שנים אוהדי בית"ר בלעו את זה בקושי, אבל זהו - נמאס להם. בן אדם שלא מכבד את ההיסטוריה של בית"ר, את המהות שלה לעשות משהו מעבר, לא יכול להיות הבעלים שלה. אף אחד לא יכול לקנות את מכבי חיפה ולהפוך אותה למעבדה למכירת שחקנים. מי שקונה את מכבי חיפה, או מכבי תל אביב כדורסל, או כדורגל, צריך להתאים את עצמו לאידיאולוגיה של המועדון. לשלב בינו לבין המועדון. טביב לא משלב כלום.
קחו אפילו לדוגמה את איל סגל, בעלי מכבי נתניה. לסגל אין עדיין מספיק יכולות כמו טביב, אבל הוא לא מוכן למכור שחקנים כמו דיא סבע או עלי מוחמד לקבוצות בליגת העל. לנתניה יש בעיית בעלות היסטורית לא פחות חמורה מבית"ר. ועדיין - סגל יודע: נתניה היא לא אשדוד. אז בטח לא בית"ר.
סיבה מספר 4: כי בית"ר לא באמת תשתנה
מי שייכנע לטביב הקיץ, לא רק שיתעלם מהיריקה שהוא שלח למרכז פרצופה של בית"ר, אלא גם יגרום למועדון להפוך את עצמו לטביבי: בית"ר תהיה קבוצה של מקסימום מקומות 3-4. היא תמכור את שכטר הבא, היא תמכור את אצילי הבא, אין יותר לאן להתקדם, אולי מקום שני. אבל עבור בית"ר מקום שני זה כמו שלישי.
גם המאמנים בבית"ר ימשיכו להיות שטיח. עד היום טביב מאמין שהוא הביא דאבל להפועל תל אביב ולא אלי גוטמן. הוא לא מבין שבלי גוטמן, הוא לא היה זוכה בכלום. הוויכוח הזה גם לא מעניין אותו. רק המשחק האישי שלו. משחק של קונה בזול, מוכר ביוקר, מעביר למאמן הוראות כל השבוע, מחדד לו את ההוראות במשחק עצמו, והעיתונאי הלקקן התורן קורא לי ביציע העיתונות "הג'נרל מנג'ר הטוב בארץ" - זה אני. אלו השאיפות שלי. אני ואפסי עוד. מנטליות של סקאוט, תודעה של מנהל מקצועי.
איך זה נראה? זה לא מעניין אותו. ההתנהלות הבעייתית שלו היא נזק תדמיתי וכלכלי לא פחות גדול מהגזענות. לא פעם נתקלו אנשי בית"ר בספונסרים, נותני חסות ובעלי ממון שאמרו שכל עוד הוא במועדון הם לא ייתנו שקל.
לאלי טביב יש המון דברים טובים. ניהול שפוי, עין לשחקנים, חוסן מנטלי, אבל כל עוד הוא לא מוכן לשלב את הדברים הטובים שלו עם המהות של בית"ר ירושלים, זה תמיד ייראה כמו שמן ומים.
סיבה מספר 5: כי זה נגמר
את הגלגל הזה אי אפשר להחזיר. אפילו אסור להחזיר. מי שיחזיר, רק יפצע יותר את החולה. אוהדי בית"ר יכולים לנצח את המאבק הזה בקלות: פשוט לא לבוא למגרש. לתת לקבוצה לרדת ליגה. לפגוע בערך הנכס הכלכלי של טביב. עצם הפגישה של טביב עם יושב ראש הבקרה היא המצמוץ הראשון שלו. אל תקללו, אל תאיימו, אל תרביצו, אל תתרגזו ממה שיש לו פתאום לומר לכם, גם אל תחפשו בזה הגיון. פשוט אל תבואו.
טביב ינסה בימים הקרובים לתעתע בכם. תזכרו - אתם צודקים. אדם שלא מבין איזו עוצמה יש למועדון הזה אחרי שראה את רבבות האוהדים בגמר הגביע, לא יבין זאת לעולם. את מה שיש לו להציע, כבר ראיתם מספיק פעמים. אם הוא לא מוכן להקשיב למה שיש לכם לומר - אין מנוס ממחאה ופרידה.