יום ראשון שעבר. ז'וליאן סטו ישב בחדרו במלון בבאר שבע, כשמתחת לדלת הוחלקה הזמנה לצפייה משותפת בגמר המונדיאל בין צרפת לקרואטיה. הצרפתי החדש של הפועל באר שבע ירד ללובי והתרגש. "כולם שמחו עבור הנבחרת", סיפר בראיון לעיתון "ל'אקו רפובליקן" והוסיף: "לא חוויתי את זה כמו בצרפת, אבל היו חגיגות וצעקות". בהמשך הוא ראה את אוליבייה ז'ירו, חברו מתחילת הדרך בקבוצת טור הצנועה, מנשק את הגביע העולמי ונזכר איך חלקו יחד חלום צנוע: לשחק בליג 1.
טור פספסה את העלייה ב-2008/09, אבל זה לא מנע מז'ירו להגשים את החלום הראשון שלו ב-2010 ואז גם להוביל את מונפלייה לאליפות היסטורית ולהמריא לארסנל, צ'לסי ועד לזכייה במונדיאל. סטו, לעומתו, נאלץ להמתין בסבלנות וערך את הבכורה שלו בליגה הצרפתית הראשונה רק באוגוסט 2016. החוויה אמנם הייתה קצרה, אך הספיקה כדי לסמן וי ולהציב יעד חדש לכבוד הכניסה לעשור הרביעי לחייו: לקחת את חנות הכלבו שלו ולשחק כדורגל במדינה אחרת, עם עדיפות למסגרת אירופית.
מבחינת סטו, הפועל באר שבע הציעה את הדיל המושלם.
עוד בנושא:
ערוץ הטלגרם של וואלה! ספורט
קנה את אולמו: דני אולמו, בוגר ברצלונה, הפך למנהיג של דינמו זאגרב
הפועל באר שבע תפגוש את אסטנה או מיטיולנד אם תעבור את דינמו זאגרב
המו"מ בין תומאש פקהארט לפנאתינייקוס נמשך. הפערים: 200 אלף יורו
השאלה המרכזית נוגעת לעמדה של סטו: האם הוא קשר, מגן ימני או אולי בכלל בלם?
התשובה נמצאת בקלרפונטן. סטו, בן למשפחת מהגרים מגוואדלופ שהתמקמה בעיר שארטר שבעמק הלואר ("בגוואדלופ אתה רוכב על אופניים או בועט בכדור; במשפחה שלנו זה היה רק כדורגל") שיחק בקבוצה המקומית ובהמלצת מאמנו ז'אן מורבאני ניגש להיבחן באקדמיה הלאומית של צרפת. בקלרפונטן זיהו את הפוטנציאל, התרשמו מהעוצמות הפיזיות והכניסו את סטו לקבוצה עד גיל 16, שם שיחק לצד מרווין מרטן וקווין מונה פאקה. אז גם פיתח את היכולות הוורסטיליות שלו. "באימונים הראשונים לימדו אותי להיות בלם, זו הייתה עמדת המוצא שלי", אמר בראיון לפני שלוש שנים. "בסופי שבוע, כשחזרתי לשחק בשארטר, הוצבתי בקישור, וכשזומנתי לנבחרת הנערים, הייתי בכלל מגן ימני".
סטו נבנה ככלבויניק ובמהלך התקופה שלו בקלרפונטן היה תחת מעקב של המועדונים הבכירים באירופה. מנצ'סטר יונייטד, הקבוצה אותה אהד, הביעה עניין, אך ארסנל הייתה הרצינית מכולן, כשהסקאוט דמיאן קומולי אף נפגש עם השחקן כבר בימיו הראשונים באקדמיה. קומולי נפרד מארסנל ב-2004, אבל זכר לטובה את סטו והחליט להביאו למחלקת הנוער של סנט אטיין לאחר שמונה למנהל הספורטיבי.
הדרך של סטו לצמרת נראתה מובטחת. הוא שיחק בנבחרות הנערים של צרפת, נחשב לאחד הכישרונות המבטיחים של סנט אטיין ובגיל 17 כבר התאמן עם הקבוצה הבוגרת, תחת הדרכתו של אלי בופ. קרע ברצועה הצולבת, בתזמון נוראי, שינה את המסלול כולו. "אחרי שמונה חודשי היעדרות, לא מצאתי את הדרך שלי", הודה לימים. "הייתי צעיר ולא נתתי מספיק מעצמי בהליך השיקום. הצוות זיהה רגרסיה ולא קיבלתי חוזה מקצועני. זה היה הלם אמיתי עבורי. הכישלון הזה גרם לי להבין שאני חייב להכפיל את המאמצים שלי, ואת זה לא עשיתי לפני כן בגלל הסטטוס שלי כפרוספקט מקלרפונטן".
בצומת הדרכים ההוא, אחרי פציעה קשה וללא חוזה, היה זה דניאל סאנצ'ס שהושיט לו יד. מי שהיה עוזרו של בופ בסנט אטיין והכיר את סטו מהאימונים בקבוצה הבוגרת, הציע לו להגיע אליו לטור מהליגה השנייה והזהיר: "אתה צריך לגלות סבלנות, ייקח זמן עד שתרוויח את המקום שלך". סבלנות, כפי שעוד תבינו, אף פעם לא הייתה הבעיה שלו.
שש שנים העביר סטו במדי טור מהליגה השנייה בצרפת, בעיר המרוחקת בסך הכול כשעה וחצי מביתו. בעונה הראשונה בקושי שיחק, אבל ראה את קבוצתו קרובה להשיג את העלייה. לאחר מכן תפס את המקום בהרכב, אבל בעיקר נלחם נגד הירידה. ז'ירו התקדם בינתיים, כך גם לורן קוסיילני שהיה לצדו בחוליית ההגנה ושחקנים נוספים. ורק סטו נשאר. ב-2011, המועדון אפילו חסם מעבר שלו לגרנאדה הספרדית, שבדיוק עלתה ללה ליגה. "החוזה כבר היה מוכן, אבל לא נתנו לי ללכת", אמר אז.
סבלנות, כבר אמרנו? את שער הבכורה כבש רק בגיל 25, במשחק ליגה מול קון במרץ 2013. בעונה השישית גם שימש כקפטן, אך אז הרגיש שהגיע הזמן לצאת מאזור הנוחות. "יש תחושת מיצוי, הרגשתי שאני דורך במקום", אמר לאחר המשחק האחרון במאי 2014. "עברתי כאן הכול. כמעט עליתי, כמעט ירדתי, כל כך הרבה רגשות. אבל אני רוצה להגיע לליג 1. הייתי שמח לעשות את זה עם טור, זה גם כמעט קרה. אני מעדיף לעזוב לפני שאהפוך פה לסבא".
קופצות מהליגה הראשונה לא היו, אז סטו בחר בדבר הכי קרוב והצטרף ליורדת נאנסי. אחרי עונה ראשונה של כמעט, הגיעה 2015/16 - העונה הטובה בקריירה. האם זה קשור לעובדה שזו הייתה העונה היחידה בה סטו שיחק בעמדה אחת בלבד? אולי. 35 משחקים, כולם כמגן ימני ואיתם שיא קריירה של שישה שערים (תוך שמונה משחקים בלבד) וארבעה בישולים. "הכול נכנס לי אז, זה היה מטורף", נזכר לאחרונה בראיונות הפרידה ובחר בעמדה האהובה: "מגן ימני זה התפקיד המועדף עליי, שם אני מרגיש הכי נוח. יש הרבה ריצות במהלך המשחק, אני אוהב את זה".
בעיתון "ל'אס רפובליקן", התייחסו לסטו כ"איש שיודע לעשות הכול". הם גם בדקו איתו איך ומתי שיחק בכל עמדה. "חלוץ שיחקתי בילדים, אבל תמיד הייתי מגושם מול השער, עד לתקופה המדהימה הזו שכבשתי שישה שערים בשמונה משחקים, וזה קרה כמגן ימני", הזכיר. "שחקן כנף? זה קרה פעם בטור, ואפילו הרשתי לעצמי להחליף עמדות עם הקשר בצד השני, אבל זה לא בשבילי. אני לא די מריה, אני לא טכני מספיק", ובצחוק הוסיף: "אני לא מבין איך אף מאמן לא ניסה אותי כמספר 10, איזה חוסר צדק... בעמדת המגן השמאלי שיחקתי בטור עוד כשז'ירו היה שם. היו לי לפחות 17 משחקים, ומבחינתי אין הבדל בין מגן שמאלי לימני. אני מאוד ורסטילי ואוהב לרוץ. מה שמפריע לי כבלם זה שאני רץ פחות. נגד גנגאן, למשל, הייתי מתוסכל כי אפילו לא התעייפתי".
בחינת העמדות גם אפשרה לסטו להודות בכנות היכן לא כדאי לשבץ אותו. "אני אוהב את העמדה הזו של קשר מרחבה לרחבה (50:50) כי היא מצריכה פעילות רבה, אבל בפעמים הבודדות שהוצבתי שם בנאנסי לא הייתי טוב", אמר בכנות. "עליתי יותר מדי, הסגנון שלי בעמדה הזו גרם לחוסר איזון בקבוצה. בקישור, עדיף לשים אותי בעמדה האחורית". גם קסאבייה תומא, הבלם הצרפתי ששיחק במכבי פתח תקוה ושיתף פעולה עם סטו בטור, מסכים. "ז'וליאן יכול לשחק בהרבה מאוד עמדות ובכולן לעשות את העבודה בצורה טובה", אמר לוואלה! ספורט. "מגן ימני, מגן שמאלי, בלם, אבל לדעתי העמדה הכי טובה שלו היא קשר אחורי. הוא שחקן שלא מפסיק לרוץ, יש לו איכות גבוהה עם הכדור והוא מאוד טקטי".
את העלייה המיוחלת עם נאנסי, עשה כאמור כמגן ימני. כך הגיע לראשונה לליג 1 והגשים את החלום בגיל 28, כמעט 11 שנים אחרי שהיה מרחק נגיעה ממנו כאשר התאמן עם הבוגרים של סנט אטיין. עונת הביכורים הניבה שער מרגש מול נאנט ולא מעט שבחים לצד קלמון לנגלה (היום בברצלונה), אבל חודש לאחר מכן עלה סטו לכותרות בנסיבות אחרות לגמרי. ויכוח עם האישה, בעיצומו של הליך גירושין, הפך לתקרית אלימה ולמעצר במרץ 2017. השחקן הכחיש כי סטר או חבט ברעייתו כפי שנטען תחילה, ועל פי עדותו בבית המשפט, בת הזוג שרטה את פניו והוא בתגובה אחז בכוח בזרועה ודחף אותה. "אם הייתי עושה יותר מזה, הייתי מודה", אמר בדיון. קצת יותר מחודשיים לאחר המעצר, התביעה הגיעה עמו להסדר טיעון של שלושה חודשי מאסר על תנאי וכן פיצוי כספי של 3,500 יורו לבת הזוג.
בניגוד למקרה של אנטואן קונטה (אחד הממליצים על ישראל, אגב, יחד עם לודוביק אוברניאק) שלא קיבל גיבוי מריימס לאחר הפרשה שלו, סטו זכה לתמיכה מוחלטת וחזר מיד לעניינים. "אני לא תובע, לא שופט ולא עורך דין", הבהיר אז המאמן פאבלו קוראה. "זה שחקן שמעולם לא גרם לבעיות או היווה נטל על הקבוצה. כל עוד ארגיש שהעניין הפרטי לא מפריע לו, אשתמש בו כמו בכל שחקן אחר". אז סטו קיבל אהבה ושיחק, אבל לא הצליח למנוע מנאנסי ירידה מהירה, וכך חוויית הליגה הראשונה הסתיימה אחרי 28 הופעות.
לאחר הירידה, כבר כיוון לעבר אתגר חדש. הוא שיחק עם נאנסי בליגה השנייה, נע כהרגלו בין עמדות, אבל בינואר היה קרוב למעבר לאנורתוזיס הקפריסאית, קבוצתו של רוני לוי. "אחרי שנים בליגה השנייה, רציתי משהו אחר, אתגר חדש", הסביר לאחרונה. "בקיץ שעבר לא יכולתי בגלל ארתרוסקופיה בברך, ובחורף היו מגעים, אבל החלטתי שלא אעזוב את החברים בסכנת ירידה". נאנסי הייתה אז במקום ה-17 וסטו, ששימש כקפטן בחלק מהמשחקים, סייע לה לשרוד בליגה. מכיוון שלא נטש באמצע העונה ונותר נאמן, הנשיא ז'אק רוסלו, שעבר התקף לב במהלך העונה, חש חובה להחזיר והבטיח: "אעזור לו למצוא פתרון".
הפתרון הגיע בדמות מעבר להפועל באר שבע. במהלך מחנה האימונים של נאנסי, סטו עזב במפתיע את המלון בדרכו לתחנה חדשה. במועדון לא התנגדו לחסוך את המשכורת הגבוהה באופן יחסי (מעל 250 אלף יורו) ונתנו את ברכת הדרך. רבים חשבו שהיעד יהיה טורקיה או קפריסין, אך הקפטן שלהם נחת בישראל. "זה היה כמו ללכת אל הלא נודע", אמר בראיון. "היו גם שיחות עם אז'קסיו, אבל החלטתי לצאת מצרפת. החברים אמרו לי שאני חייב לחוות את זה".
דור אלו לא שמח לראות מגן ימני נוסף בסגל האלופה ובעיר החלו שמועות לגבי האפשרות כי סטו הגיע כדי לחפות על עזיבה של ג'ון אוגו, אבל תוך זמן קצר הבינו בבאר שבע שאת הצרפתי בן ה-30 מייעדים לחיזוק הקישור. לצד אוגו. במקרים רבים בעונה שעברה, בייחוד באירופה, ברק בכר הרגיש שאוגו לא מסתדר לבדו באמצע. המאמן ואחרים במועדון מאמינים כי סטו יכול להוסיף כוח ומהירות לצד אוגו בכל הנוגע לחיפויים במרכז המגרש. "הם יכולים לשחק ביחד, בטח כשיש לפניהם כל כך הרבה שחקנים עם אופי התקפי", אומר גורם במועדון.
בנוסף, בבאר שבע הרגישו בעונה שעברה בחסרונו של אובידיו הובאן. לאו דווקא השחקן עצמו, אלא מישהו שמסוגל כמוהו למלא כמה תפקידים ולאפשר לבכר לשנות מערך תוך כדי משחק. דוגמה לכך ראינו בבכורה של סטו, ב-1:3 הביתי על פלורה טאלין, אז התחיל כקשר קצת לפני אוגו, תפס את התפקיד של הניגרי בהמשך ולפרקים שיחק ממש כבלם שלישי. "בשלב מסוים בקיץ היה שינוי מחשבה", מסביר מקורב להנהלת האלופה. "במקום לחפש קשר אמצע קלאסי, ניתנה הוראה למצוא קשר שיכול לשחק גם כבלם. בסוף הגיע סטו, שיכול לשחק בנוסף לאלה גם כמגן, וזה מתאים לתפיסה הזו".
מבחינת השחקן, כאמור, הוא הגיע אל הלא נודע. "לא ידעתי כלום על הרמה או איך אוכל לתקשר עם האנשים", סיפר. "להפתעתי, אני מבין אנגלית ויכול לגרום לאחרים להבין אותי. יש גם כמה שחקנים ששיחקו בצרפת ובלגיה ומדברים קצת צרפתית, וכולם דואגים לי. חם פה מאוד, אפילו בחורף אומרים שאין פחות מ-17 מעלות. עבור מי שמגיע מנאנסי, זה הכי טוב שיש. אני מרוצה, ויש פה באמת קבוצה טובה".
בכר ועוזרו אליניב ברדה, זיהו מיד משהו נוסף בסטו: הדמיון לחאבייר דירסאו. לא רק מבחינה חיצונית, אלא גם בגלל השימוש האדיר בפיזיות והריצה עם הראש למטה שאפיינה את הקשר הברזילאי ששיחק עם ברדה במכבי חיפה. "סטו חזק מאוד, אתה מרגיש את זה באימונים", אומר אחד משחקני באר שבע. "הוא לא יהיה זה שיוציא אותנו למתפרצות עם בישול אדיר, אבל הוא יכול להיות השחקן האפור שיאפשר לכל השחקנים היצירתיים להתבלט. היה חסר לנו אחד כזה".