שמו האמצעי של שוער ליברפול המיועד הוא רעמסס. אביו מעולם לא היה בקיא בתולדות מצרים, אך התכוון לקרוא כך לבנו, אולם האם התנגדה והעדיפה את השם אליסון. אז הוא נרשם בתעודת הזהות כאליסון רעמסס בקר, ומעטים יודעים זאת כי הכוכב לא מת בלשון המעטה על הקשר לפרעונים. אלא שהקשר הזה אירוני למדי כעת, כי הברזילאי עושה את דרכו מרומא לאנפילד שנה אחרי מוחמד סלאח. אוהדי האדומים אולי נדהמו מהמחיר המופרז, 75 מיליון יורו שיהפכו את אליסון לשוער היקר בהיסטוריה וידיחו מהפסגה את ג'יג'י בופון, אבל הבדיחות כבר מוכנות. מבחינתם, זו תוספת תשלום בגין מלך שערי הפרמיירליג שנחטף אשתקד תמורת 42 מיליון בלבד. אם מסתכלים על התשלום המצטבר, הקיצוני והשוער יחדיו לא עלו הרבה במונחים האבסורדיים של השוק הנוכחי.
ויש שיקוו כי התרומה השולית של אליסון עשויה להיות אף גבוהה יותר מזו של סלאח, לפחות בטווח הבינוני, כי לא קל לשחזר את העונה הפנומנלית של המצרי - היא עשויה להיות חד פעמית. לעומת זאת, שוער צעיר, איכותי ויציב הוא נכס אדיר לשנים ארוכות. תשאלו את מנצ'סטר יונייטד - איפה היא היתה בתקופה האחרונה ללא דויד דה חאה? הספרדי הוא השחקן המצטיין והחשוב ביותר של השדים האדומים בפער ניכר. זו צריכה להיות גם המטרה של אליסון, אם כי המודל המיידי לחיקוי מגיע, כמובן, מהיריבה בתכלת. הבינגו של מנצ'סטר סיטי עם אדרסון, אשר הפסיד בינתיים לאליסון בקרב על האפודה הראשונה במדי נבחרת ברזיל, גורס כי חיזוק בעמדה בין הקורות יכול להפוך קבוצה ממועמדת לאלופה.
עוד בנושא:
"פריס סן ז'רמן לא תמכור את אמבפה, אך תשקול את מכירתו של ניימאר"
קרלוס טבס: "ליאונל מסי הוא הנשמה של ארגנטינה, אנחנו זקוקים לו"
העברות בעולם, 19.7: מנצ'סטר יונייטד בעקבות לבנדובסקי וטיאגו, סבב השוערים מסתבך
הקבלות רבות לאדרסון
ההקבלה בין השניים לא מסתיימת בסלסאו. שניהם זינקו לתהילה אחרי עונה אחת בלבד בליגה בכירה. שנה בין הקורות של בנפיקה, לשם הגיע בדרך פתלתלה ולא שגרתית עליה אפשר לקרוא כאן, הספיקה לפפ גווארדיולה כדי לשלם תמורתו 40 מיליון יורו. שנה אחת באולימפיקו הפכה את אליסון משוער שספג ביקורת במולדתו והיה אלמוני מחוץ לברזיל לסופר-סטאר מוערך. אחרי שלא ראה דשא בליגה האיטלקית במשך כל 2016/17 וחזה בווייטק שצ'סני הפולני מועדף בהרכב על חשבונו, הוא לקח את הצ'אנס בשתי הידיים, גם אם לא כולם האמינו בו תחילה.
אדרסון החליף בזמנו בן דוד, ארתור, כשוער המילואים של בנפיקה. אליסון נאלץ להתמודד עם העובדה כי אחיו הגדול, מוריאל, נחשב במשך שנים לשוער המוכשר יותר במשפחה. למעשה, את ההזדמנויות הראשונות בהרכב אינטרנסיונל הוא קיבל בזכות הפציעות של מוריאל - הבכורה התקיימה ב-2013, שבועות ספורים לפני יום הולדתו ה-21, עם דונגה על הקווים. רצה הגורל, ודונגה חזר לאמן את הנבחרת אחרי ההתרסקות במונדיאל הביתי, וכך נסללה דרכו של אליסון לסגל סלסאו בניגוד לכל התחזיות כבר באוקטובר 2015. הנסיקה היתה מטאורית, אבל האוהדים לא אהבו במיוחד את ביצועיו בטורניר הבינלאומי הראשון.
טיטה מכיר אותו עוד מ-2008
בעצם, קופה אמריקה 2016 היה זה שקבר את דונגה, כי ברזיל הודחה באופן סנסציוני בשלב הבתים, ולשוער היה חלק בכך. לשם התחלה, הוא שמט לרשתו בעיטה מזווית אפס במשחק מול אקוואדור, אך ניצל כאשר השופט קבע כי הכדור עבר את הקו לפני שנשלח ופסל את השער. ואז, במחזור הנעילה, לא הגיע אליסון לכדור רוחב פשוט למדי ואיפשר למנואל רואידיאס הפרואני להבקיע בידו. שערוריית השיפוט היתה גדולה, אך היא הסתירה רק חלקית את שגיאתו של השוער עצמו, ופרשנים רבים בברזיל סברו כי צריך לחפש אלטרנטיבה - קל וחומר כאשר אליסון ישב על הספסל במשך עונה שלמה ברומא.
ואולם, טיטה בחר אחרת. המאמן הנערץ שהחליף את דונגה סמך על השוער הצעיר בעיניים עצומות למרות כל הבעיות, ובא על שכרו במוקדמות. ההיכרות המוקדמת בין השניים בוודאי לא הזיקה - טיטה עבד באינטרנסיונל לפני עשור הצעיד אותה לזכיה בגביע סודאמריקנה, ואליסון בן ה-16 בדיוק החל אז להתאמן עם הסגל הבכיר, אחרי שצמח ב-17 סנטימטרים שלמים תוך שנה. הנער הצנום שכמעט נזרק בזמנו מהאקדמיה הפך לשוער עוצמתי וגבוה, והפוטנצאיל היה ברור, אבל לקח זמן כדי למצות אותו. הקרדיט שקיבל מטיטה סייע לאליסון לשרוד את התקופה הקשה ברומא, ואף שיכנע את ג'אלורוסי לתת לו את המפתחות כאשר שצ'סני עבר ליובנטוס בקיץ שעבר.
המועדון מעיר הנצח עבר אז מהפכה של ממש - אוזביו די פרנצ'סקו מונה למאמן במקום לוצ'אנו ספאלטי שעבר לאינטר, בעוד מונצ'י עשה את צעדיו הראשונים כמנהל הספורטיבי. הספרדי, שביסס את שמו כאשף שוק ההעברות בסביליה, הוא שוער עבר שמבין דבר או שניים בנושא. מבחינתו, אליסון היה האופציה המועדפת, וההבטחות שקיבל הברזילאי מנעו ממנו לחפש קבוצה חדשה. כל הצדדים הרוויחו מכך בגדול.
יציבות היא שם המשחק
המשחק המכונן התקיים כבר בספטמבר, מול אתלטיקו מדריד במחזור הפתיחה בליגת האלופות. החבורה של דייגו סימאונה הפגינה עליונות באולימפיקו והיתה ראויה להביס את היריבה, אבל אליסון סיפק הצגה מרהיבה, הציל לפחות חמישה שערים בטוחים, ודאג לתיקו מאופס אשר איפשר בסופו של דבר את העפלתה של רומא לשמינית הגמר על חשבון קולצ'ונרוס (שהמשיכו לזכיה בליגה האירופית). המסע של ג'אלורוסי הסתיים רק בחצי הגמר, שם ספג אליסון שבעה שערים מליברפול, כולל חמישיה באנפילד, אך זה ממש לא היה באשמתו - ומעמדו היה איתן מאוד עד אז בכל מקרה. הוא פשוט היה השוער הטוב ביותר בליגה האיטלקית.
עם 80 אחוזי הצלחה בהדיפת בעיטות, לא היו לברזילאי מתחרים בארץ המגף, ובאירופה כולה רק דה חאה סיפק מאזן דומה. קר רוח ואמיץ, בעל אינסטינקטים נפלאים על קו השער, הוא גם יודע להתמקם ברחבה ולחזות את המהלכים של יריבות. גם משחק הרגל שלו מצוין, ומאמנים לא מעטים מעריכים תכונה זו במשחק המודרני. הטעויות מלפני שנתיים לא חזרו על עצמן, ואת העונה ברומא סיים אליסון ללא שגיאות קשות. היציבות הזו מעניקה לשחקני ההגנה שקט נפשי, וזה בדיוק מה שחסר כיום לליברפול. זעזוע המוח של לוריס קאריוס אחרי התיקול של סרחיו ראמוס הוא תירוץ נהדר לפאשלות של השוער הגרמני בגמר ליגת האלופות, אבל בשורה התחתונה הוא - וגם סימון מיניולה - לא משדרים בטחון. עם אליסון, העסק עשוי להיראות אחרת.
לא לחינם טען רוברטו נגריסולו, מאמן השוערים של רומא: "אליסון צריך להיות שווה כמו ליאו מסי, כי הוא חשוב כמו מסי. הוא מסי של השוערים. שוער כמוהו מסוגל להגדיר עידן שלם". ואולי זו הגזמה, אבל אפשר להבין את התלהבות האוהדים האדומים במרסיסייד כאשר הם ממתינים בקוצר רוח להודעה הרשמית והסופית על ההחתמה. כי זו תהיה החותמת הסופית על חלון העברות מוצלח במיוחד, במסגרתו הגיעו לקבוצה שני כוכבים רב גוניים בקישור - נאבי קייטה ופאביניו, וגם ג'רדאן שאקירי שעשוי להתאים לשיטה של יורגן קלופ. עבור ליברפול, אליסון ממש לא צריך להיות מסי. מספיק שיהיה סלאח של השוערים. אפשר אפילו לקרוא לו רעמסס, גם אם הוא יתעצבן קצת.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק
