בפיגור 3:2 בסדרה, במינוס 17, כשהעונה הולכת ומתקרבת לסיום מוקדם, גולדן סטייט חזרה לבסיס. קליי תומפסון וסטף קרי התחילו לקחת את העניינים לידיים, וכמו פעם, עם מפגן שלשות, תנועה, ואנרגיות בלתי נדלות, החזירו את האלופה מהקבר. זה הסתיים בניצחון 86:115 על יוסטון באורקל ארינה, שמנקז הכל למשחק השביעי והמכריע ביוסטון, בו האלופה המכהנת תעמוד למבחן המשמעותי ביותר שלה בשנתיים האחרונות.
הווריירס היו בסיטואציה דומה בגמר המערב 2016. גם אז הם נקלעו לפיגור 3:2 מול אוקלהומה סיטי (אז עם קווין דוראנט בתור יריב), וגם אז קליי תומפסון היה זה שחילץ אותם בכוחות עצמו מהמצב הקשה עם משחקו הטוב בקריירה - 41 נקודות ו-11 שלשות. הלילה (בין שבת לראשון) הוא שוב נצץ עם 35 ו-9 שלשות, לצד הגנה נהדרת. "קליי לא אחד שמודאג יותר מדי מההשלכות, לא מודאג ממה שעלול לקרות. אני חושב שהוא בסך הכל רוצה לעלות למגרש ולשחק כדורסל, ובגלל זה הוא כל כך טוב במשחקים האלה, שכולם לחוצים ומשחקים עם משקולות על הרגליים. הלחץ לא משפיע עליו", שיבח סטיב קר.
עוד בנושא
גולדן סטייט הביסה 86:115 את יוסטון וכפתה משחק 7 בגמר המערב
קליבלנד בצרות: קווין לאב הפצוע יחמיץ את משחק מספר 7 בבוסטון
גבוהים יותר, חזקים יותר: הפתרון של קליבלנד להגנת הברזל של בוסטון
האח הגדול: העונה הקשה של קייל קורבר בקליבלנד, על ומחוץ לפרקט
ערוץ הטלגרם של וואלה! ספורט
תומפסון היה מהבודדים שהציגו יכולת טובה בשורות הווריירס כבר מהפתיחה, אבל רגעי השיא שלו במשחק היו בעיקר ברבע השלישי, בו פתח מבערים וסייע לגולדן סטייט לבצע מהפך מפיגור דו ספרתי ליתרון שרק הלך וגדל. באמצע הרבע השלישי, אחרי שלשת מומנטום שקיזזה את ההפרש לשתיים בלבד וגררה פסק זמן של הרוקטס, הוא שאג לעבר היציע: "אנחנו לא הולכים הביתה", במה ששלהב את הקהל ואת חבריו לקבוצה.
לאחר המשחק הוא סיפר בהתרגשות על ימים אחרים בקריירה, בהם לקח הפסדים ואכזבות ללב. "לא תמיד הייתי כזה", סיפר. "בתחילת הקריירה הייתי יורד על עצמי ולא מפסיק לחשוב 'מה אם'. אני זוכר שאחרי הפסד אחד בעונה הרגילה מול דנבר יצאתי מהאולם בגופיית המשחק, עצבני ומתוסכל. עם השנים למדתי שאם אתה משחק עם תשוקה ונותן כל מה שיש לך, אתה יכול לחיות עם התוצאות".
על היכולת שלו להתעלות במשחקים לחוצים אמר תומפסון ש"אני לא יודע אם נולדתי לזה, אבל בהחלט קרעתי את התחת כדי להגיע לנקודה הזאת. אז...כן, אפשר להגיד שנולדתי לזה".
כמובן שהתצוגה העילאית של תומפסון החזירה את שחקני גולדן סטייט למשחק ההוא, מול אוקלהומה סיטי, לפני שנתיים פחות יומיים. סטף קרי וקווין דוראנט, שהגיעו למסיבת העיתונאים יחדיו, היו אז בשני צדי המתרס: קרי שיחק לצידו, נעזר בהצגה שלו כדי לצלוח את סדרת גמר המערב, אבל הפסיד את האליפות עם הווריירס. דוראנט, מנגד, הודח ולאחר מכן עזב את הת'אנדר ועבר ליריבה הגדולה גולדן סטייט.
כשדוראנט התבקש להשוות בין המשחקים של תומפסון אז והיום ולהעלות זכרונות מהמשחק לפני שנתיים, הוא השיב: "אל תיקחו אותי לשם. שאלה הבאה". קרי הוסיף: "אני חושב שמחקנו את השנה הזאת מהזיכרון".
דוראנט אמר ש"הוא אתלט על, יש לו כושר גופני מדהים והכל אצלו בא מתוך אהבה למשחק וחיבה מיוחדת לרגעים האלה. אתה רואה כמה הוא אוהב את המשחק בכל משחק, בכל אימון. על המגרש, הוא כמו ילד".
קרי הוסיף ש"האווירה לא משפיעה עליו בכלל, ואין זריקה שהוא לא מסוגל לקלוע. זה מתכון להצלחה ברגעים הנכונים".
"היכולת שלו להצטיין בשני צדי המגרש, לעצור בהגנה את מי שאמור להיות ה-MVP של העונה, ולהמשיך לצלוף שלשות מכל מקום...זה פשוט מדהים. הוא מכונה", אמר סטיב קר.
למרות זאת, המאמן גם הביע דאגה מעוד משחק הפכפך של חניכיו. הווריירס שוב הציגו תנודות קיצוניות ביכולת מרבע לרבע, והמאמן אמר ש"המשחק היום היה מיקרוקוסמוס לעונה שלנו, בהרבה מובנים. יש לנו ירידות ואז התפוצצויות, ושוב ירידות ושוב התפוצצויות. אין לי מושג למה זה קורה. אבל אני חושב שמרגע שנכנסנו לפוקוס מבחינה הגנתית הצלחנו להתיש אותם קצת".
קר ממשיך לאלתר עם רוטציה קצרה, שהופכת לקצרה עוד יותר בעקבות הפציעה של אנדרה איגודלה. הפורוורד הוותיק והטוב החמיץ משחק שלישי רצוף, ועל פי סטיב קר: "אנחנו פועלים תחת ההנחה שהוא לא ישחק גם במשחק 7". לפחות הלילה, סטיב קר יכול היה להיעזר בניק יאנג שהציג יכולת טובה מבחינה הגנתית, ואחרי משחק 5 בו סיים עם מדד פלוס/מינוס של 14-, הוא סיים הלילה עם 9+. בסיום סיפר סוואגי פי כי ההשראה לתצוגה ההגנתית שלו הייתה התגלות של דניס רודמן בחלום.
"דניס רודמן נגלה אליי בחלום, ותהיתי למה. היה לו שיער סגול, כל מיני דברים הזויים, והוא אמר 'מחר אתה הולך לשמור קצת', ועניתי לו: 'לא, זה לא המשחק שלי. דניס רודמן, למה אתה בחלום שלי?'. בסוף הוא צדק".
בשולי ההצגה של הספלאש בראדרס: דריימונד גרין התפייס עם צ'ארלס בארקלי לעיני המצלמות
כך או כך, כמובן שהפציעה של איגודלה היא הפציעה הפחות משמעותית בסדרה. זו של כריס פול משנה את יחסי הכוחות, כפי שהומחש היטב הלילה. פול ישב על הספסל במהלך המשחק, קפץ בכל סל ומפעם לפעם לחש טיפים על אוזנו של ג'יימס הארדן, אבל למרות שהיה מעורב מאוד על הספסל, ההערכות שיחמיץ גם את משחק 7 הולכות וגוברות.
מקור ביוסטון אמר לאדריאן ווג'נראוסקי ש"יותר הגיוני שלא ישחק מאשר שישחק", למרות שבקבוצה "עובדים בכל הכוח כדי להכשיר אותו".
מייק ד'אנטוני אמר ש"הוא ישחק מתי שהוא יוכל לשחק, מתי שיוכל ללכת או לרוץ. היום זה נראה שאין לו סיכוי, אבל נראה איך דברים מתקדמים הלאה. אף פעם אי אפשר לדעת, כי כל גוף מגיב אחרת, כל גוף מתאושש אחרת".
אמש, עוד לפני המשחק, סטיב קר הביע סולידריות ואמר בנוגע לכריס פול: "יותר מהכל, אני מרגיש רע עבורו. הוא שחקן פנומנלי, כוכב תחרותי שסחב את הקבוצה שלו על הכתפיים בשני המשחקים האחרונים. אבל לצערי הפציעות האלה רודפות אותו כל הקריירה, וזה חבל. אני שונא כששחקנים גדולים נפגעים בעיתוי לא נכון".
יוסטון כבר סיפקה העונה לא מעט הצגות גם ללא כריס פול, אבל נראה שמול גולדן סטייט השמיכה בלעדיו קצרה מדי. למרות זאת, ג'יימס הארדן וחבריו לא מתכוונים לשנות שום דבר. "שום דבר לא משתנה, אנחנו יודעים מה אנחנו צריכים לעשות, הביטחון שלנו לא ירד. יש לנו קבוצה מאוד בטוחה בעצמה, ויש לנו עוד צ'אנס לעשות את זה", אמר הארדן.
פי ג'יי טאקר הוסיף ש"ברור שאנחנו רוצים את כריס איתנו, הוא אחד הרכזים הטובים בליגה. אבל גם אם הוא לא ישחק נמצא את הדרך לנצח. נלך עם מי שנמצא בסגל, ונילחם איתו. אנחנו בנויים לזה".
גם מייק ד'אנטוני ניסה לשאוב עידוד ואמר ש"אם היו אומרים לנו שנגיע למשחק 7 בגמר המערב מול גולדן סטייט, היינו חותמים על זה, לא? כן, היינו חותמים על זה כאן ועכשיו".
