פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        גבוהים יותר, חזקים יותר: הפתרון של קליבלנד להגנת הברזל של בוסטון

        אחרי שנים שבהם התגובה הפבלובית לכל בעיה בפלייאוף הייתה ללכת לסמול בול, קליבלנד מגלה שאפשר גם אחרת. יובל עוז מנתח את משחק 6, תוהה האם הקאבס מקשים יותר על הסלטיקס דווקא בלי קווין לאב, ומתפעל (שוב) מהגאונות של לברון ג'יימס

        לברון ג'יימס, קליבלנד קאבלירס חוגג (GettyImages)
        עוד משחק עצום. לברון (צילום: GettyImages)

        זה היה עוד אחד מהימים הגדולים של לברון ג'יימס. כמו ציור מדהים שכבר כולנו מתפעלים ממנו שנים שלפתע מוסיפים לו עוד משיכת מכחול גאונית. קליבלנד הייתה חייבת אותו באחד מהימים הללו, בעצם היא חייבת אותו כל הזמן במוד הזה, והלילה, עם הגב לקיר, כשהכוכב השני שלו בחוץ מתחילת המשחק ומנגד ניצבת קבוצה שמציבה בפניו אתגר הגנתי אדיר, הוא הוכיח את הגדולה שלו שוב. האם הוא מסוגל לעשות זאת שוב בבוסטון, איפה שאף קבוצה לא ניצחה עדיין בפלייאוף הזה?

        עוד לפני שנצלול לדיונים על המשחק השביעי, בואו נעריך קודם כל את המשחק השישי, בו שוב ניצחה הקבוצה הביתית בהפרש דו ספרתי. מן הסתם למגרש הביתי יש משמעות אדירה בסדרה הזו, במיוחד עבור בוסטון שיש פער עצום בין רמת הביצוע של השחקנים שלה ב-TD גארדן ומחוצה לו. אולם היו עוד לא מעט אלמנטים שהשפיעו על זהות המנצחת ואחד מפתיע במיוחד.

        1. הפציעה של קווין לאב - לכאורה פציעה של השחקן השני הכי טוב של קבוצה כלשהי אמורה להשפיע לרעה על אותה קבוצה, אבל הלילה היה לזה אפקט הפוך. זה קשור בין היתר לכך שלברון שיחק את כל המשחק למעט שניות בודדות, כך שתמיד היה לקליבלנד אבן פינה התקפית שאפשר להסתמך עליה, אבל לא רק.

        ההיעדרות של לאב גרמה לכך שטיירון לו שיחק כמעט כל המשחק עם אחד משני הסנטרים שלו (טריסטן תומפסון ולארי נאנס ג'וניור) ולמרות שהם מוגבלים התקפית ביחס ללאב, דווקא הכישורים המוגבלים שלהם הם אלו שמתאימים לחורר את ההגנה הפנטסטית של בוסטון. כאשר לאב על הפרקט וחוסם בפיק אנד רול הוא כמעט ולא צולל אל הטבעת ומפעיל לחץ על ההגנה. בדרך כלל הסלטיקס עושים חילוף בהגנה מה שמציב על לאב מיס-מאץ' שהוא מנסה לנצל. לא מעט פעמים הסלטיקס, במשמעת ברזל, עושים חילוף נוסף עוד לפני שהכדור מגיע ללאב בפוסט, כך שהמיס-מאץ' נעלם עוד לפני שבכלל הייתה ללאב הזדמנות לנצל אותו. הפעולה הזו, "קיקאאוט סוויץ'", דורשת תיאום עילאי בהגנה, אבל לבוסטון יש את זה והם מרגישים בנוח עם המהלך הזה של הקאבס.

        לתומפסון ולנאנס אין ברפטואר מהלכי פוסט, אבל הם כן צוללים לטבעת בפיק-אנד-רול (בערך 25% מהפוזשנים שלהם בפלייאוף היו כאלו, עבור לאב רק 7% היו צלילות לטבעת) וזה מפעיל לחץ על בוסטון לשלוח מגן שלישי לעזרה ופותח עבור הקאבס כל מיני ערוצים מעניינים בהתקפה, שלא היו קיימים אם לאב היה על המגרש.

        מעבר לכך, ללא לאב הקאבס הופכים להיות מאיימים יותר בהגנה משום שהם יכולים להחליף כל פיק-אנד-רול. זה לא אומר שלארי נאנס ג'וניור טוב יותר מלאב, ממש לא, אבל זה אומר שבסדרה הזו, כל עוד לברון משחק כמו שהוא משחק, תומפסון ונאנס גורמים לבוסטון להרגיש פחות נינוחה בהגנה מאשר כשלאב על המגרש. כפי שבן פולק מהאתר Cleaning the Glass כתב השבוע, אחרי שנים שבהן התגובה הפבלובית לכל בעיה בפלייאוף הייתה ללכת לסמול-בול ולוותר על הסנטרים שלא קולעים מחוץ לצבע, הקאבס הצליחו לחזור לסדרה הזו דווקא כשהם עושים את ההפך.

        עוד בנושא

        קליבלנד ניצחה 99:109 את בוסטון וכפתה משחק 7 בגמר המזרח
        לברון ג'יימס: "המושג 'משחק 7' הוא הטוב ביותר בספורט הזה"
        יוסטון הודיעה: כריס פול ייעדר ממשחק מספר 6 מול גולדן סטייט

        שחקן קליבלנד קאבלירס לברון ג'יימס טריסטן תומפסון (AP)
        מפתח בסדרה. טריסטן תומפסון (צילום: AP)

        2. נקודות מהזדמנות שנייה ומתפרצות - אפקט דומינו נוסף מהדקות המרובות לנאנס ותומפסון הוא ההשפעה על ריבאונד ההתקפה. הקאבס שלטו הלילה בריבאונד כשהורידו 40% מהריבאונדים הפנויים בהתקפה שהובילו ל-18 נקודות מהזדמנות שנייה (עד הלילה הממוצע שלהם בסדרה היה 12). בראד סטיבנס בצד השני לא הגדיל את ההרכב שלו בשקל תשעים כי הוא לא סומך מספיק על גרג מונרו (בצדק) וארון ביינס שישחקו ביחד +40 דקות במשחק וזה אפשר לקאבס להתנפל על אל הורפורד ולהשיג 13 פוזשנים יותר מהסלטיקס הלילה.

        גם המתפרצות של הקאבס הלילה היו אפקטיביות יותר. הייתה תחושה שהקאבס יודעים שכאשר יש להם חלון הזדמנויות למתפרצת, החלון הזה הוא קצר מועד. הירידה של הסלטיקס להגנה היא מדהימה והקאבס היו צריכים להעלות את רמת האינטנסיביות שלהם כדי להשיג סלים קלים במשחק המעבר. הלילה הם עשו זאת והשיגו 14 נק' כאלו (עד הלילה הם קלעו 6 נק' במתפרצת בממוצע למשחק). לברון עושה מספיק נזק במשחק העומד, בטח בערבים כמו שהיו לו הלילה. אם נותנים לקבוצה שלו להשיג נקודות קלות במתפרצת ומהזדמנות שנייה המשימה הופכת להיות כמעט בלתי אפשרית.

        3. בחירת הזריקות של בוסטון - 33% מהזריקות של בוסטון הלילה היו שלשות לא מהפינה. בחצי השני טרי רוז'יר התחיל לצלוף בלי הכרה כך שהאחוזים מהזריקות הללו נראים טוב מאוד בסופו של דבר (38%), אבל ברבע השני בו הקאבס פתחו את הפער הסלטיקס התפשרו יותר מדי על שלשות לא טובות עם יד על הפנים. בפלייאוף הנוכחי בוסטון מקדישה 25% מהזריקות שלה לשלשות לא מהפינה והלילה הגידול הזה בא על חשבון זריקות יעילות יותר מהפינה (רק 2% מהזריקות שלהם הלילה הגיעו משם, לעומת 7% בממוצע בפלייאוף) ומאזור הטבעת (33% לעומת 36%). חלק מזה, כאמור, זה בזכות ההגנה של הקאבס, אבל בואו, זו עדיין ההגנה של הקאבס. הסלטיקס היו צריכים לנסות להניע את הכדור מצד לצד ולנוע, ובאיזשהו שלב היה מתגלה חור. הם לא עשו את זה מספיק הלילה.

        4. לברון ג'יימס - אין מילים. כל המשחק הזה, ובייחוד שתי השלשות שלו ברבע האחרון זה פשוט משהו שמילים לא יכולות לתאר.

        טרי רוז'יר, בוסטון סלטיקס (GettyImages)
        בחירת הזריקות תשתנה במשחק הבא? רוז'יר (צילום: GettyImages)

        נתון המשחק

        אל הורפורד עם 14- במדד הפלוס מינוס, הכי גרוע במשחק. זה כל כך לא אל הורפורדי להיות השחקן עם המדד הכי נמוך במשחק כלשהו אבל הלילה הוא היה חלש מאוד. יכול להיות שזו עייפות מצטברת עבור שחקן שמעולם לא נדרש לשחק עמוק כל כך אל תוך הפלייאוף ויכול להיות שזו העובדה שהמצ'-אפ שלו היה תומפסון לאורך דקות ארוכות הלילה, אבל הורפורד הוא הלב הפועם של בוסטון הנוכחית. רוז'יר, ג'יילן בראון וג'ייסון טייטום (שבמשחק הלילה גרם לי להיזכר בפעם הראשונה בפלייאוף הזה שהוא רוקי) הם איברים חיוניים, אבל כדי שבוסטון תעפיל לגמר, הורפורד לא יכול להרשות לעצמו להיות כל כך חלש, בטח כשמרכוס מוריס לא מופיע למשחק.

        שחקן קליבלנד קאבלירס ג'ף גרין עם שחקן בוסטון סלטיקס אל הורפורד (AP)
        אחד מפתיע לטובה, אחד מותש. ג'ף גרין מול אל הורפורד (צילום: AP)

        מתחת לרדאר

        הזכרתי כבר את לארי נאנס וצריך גם להזכיר את ג'ורג' היל ששיחק מצוין, אבל חייבים לדבר גם על ג'ף גרין. זה היה אחד מאותם משחקים בהם ג'ף גרין הזכיר לנו שפעם הוא היה פוטנציאל מבטיח עד שאפילו דני איינג' עשה עבורו טרייד שפירק את חמישיית האליפות של הסלטיקס מ-2008. מאז גרין עבר אפיזודה מלחיצה עם ניתוח לב פתוח והרבה מאוד קבוצות שבהן הוא לא מצא את מקומו. גם בקאבס העונה הוא לא הרשים, אבל יש לילות שבהם אני מתקשה להבין איך הוא לא שחקן יותר משמעותי עבור הקאבס הנוכחיים. גרין אמנם לא קלעי מחונן מבחוץ (רוב הקריירה שלו הוא היה באזור הנמוך של 30%) אבל הוא מסוגל לייצר לעצמו מצבי קליעה והוא יכול לשמור על כמה עמדות. הלילה ראינו את זה בריצה של הקאבס ברבע השני, כאשר לברון וארבעת המחליפים (גרין, קורבר, קלארקסון ונאנס) סוללים את הדרך לניצחון. גרין היה משמעותי מאוד בדקות הללו עם כמה מהלכים מצוינים והוא סיים את המשחק עם 31 דק', 14 נק' ומדד +/- של 10+. הקאבס יהיו חייבים אותו ביכולת הזו גם במשחק הבא, בטח אם לאב לא יהיה כשיר.

        מאמן קליבלנד קאבלירס טיירון לו (AP)
        הרבה שאלות לקראת משחק 7. טיירון לו (צילום: AP)

        לקראת המשחק הבא

        יש משמעות אדירה לכשירות של קווין לאב. אמנם הקאבס מסוגלים להעמיד גרסה איכותית גם בלעדיו, אבל לפעמים, ברמות הללו כאשר כל קבוצה יודעת מה הקבוצה השנייה חושבת עוד לפני שהיא חושבת על זה, אין תחליף לכישרון. בלי קשר, בראד סטיבנס יבוא עם מיני-התאמות כדי להתמודד עם ההרכב הגדול של הקאבס והוא יבנה שוב על יתרון הביתיות של הסלטיקס שעדיין לא הכזיב בפלייאוף.

        אבל מעל הכל, זה הולך להיות עוד פרק בספר הבלתי נגמר של לברון ג'יימס, ובכל מקרה זה יהיה פרק היסטורי. האם הוא שוב יספק הצגה טוטאלית, 48 שעות אחרי עוד תצוגה כזו שבה הוא הלך עד קצה גבול היכולת האנושית? או שמא הוא יפספס בפעם הראשונה מזה 8 שנים את הגמר? האם זה יהיה המשחק האחרון שלו בקליבלנד?

        יש המון שאלות לקראת המשחק השביעי והמכריע, שאלות שנבנו על פני עונה שלמה ולפעמים על פני קריירה שלמה. מחר בלילה נקבל את התשובות.