1. פיטורי מאמן בדרך כלל לא מסייעים לקבוצה להשתפר. זו עובדה. על פי רוב, הבעיות המבניות עמוקות וקשות מכדי שחילוף פרסונלי על הקווים, בלי שינוי מקביל בסגל הקבוצה, יוביל לשינוי אמיתי. לקבוצה ולשחקנים יש הרגלים, והדרך הטובה ביותר לבנות אותם - או לשבור אותם - היא בקדם העונה, בלי לחץ של משחקים. גם הדוגמאות בליגת העל העונה מעידות על כך: עודד קטש לא שיפר באופן דרמטי את הפועל ירושלים; צביקה שרף המשיך להידרדר עם מכבי ראשון לציון; אריק שיבק עדיין תקוע בתחתית עם בני הרצליה; ורק ימים יגידו אם ברק פלג יצליח להעיר את מכבי חיפה.
פיטורי מאמנים גם לא זוכים בהכרח לאהדה תקשורתית. יושבי ראש שנחשבים למפטרים סדרתיים, כמו יצחק פרי בראשון לציון או דני קליין בתקופתו בירושלים, סופגים ביקורת על חוסר הסבלנות שלהם. נשלפות האמירות המוכרות והחבוטות על "מעמד המאמן", כאילו מי שבחר במקצוע הזה לא ידע מה הסיכונים הכרוכים בו וכאילו אלה שמקוננים על הזלזול באנשי המקצוע לא יהיו הראשונים שיקפצו על משרה פנויה ברגע שמאמן אחר יפוטר, שלא לדבר על חתירה תחתיו בזמן שהוא עדיין בתפקידו. מעבר לכך, אם המאמן הנוכחי חתום על חוזה שמחייב לשלם את שכרו עד סוף העונה, או חמור מכך - לעוד כמה עונות - העסק גם לא משתלם כלכלית.
למרות כל זאת, אופציית פיטוריו של נבן ספאחיה חייבת להיות על השולחן. לא כי מאמן חדש יביא בהכרח לשינוי דרמטי. גם מאמנים זמינים ברמה גבוהה אין בשפע, בשלב הזה של העונה, אם כי על הספסל של מכבי, מאחורי ספאחיה, יושב מחליף פוטנציאלי סביר, גיא גודס. אלא שפיטורי מאמן, ולא רק בישראל, הם גם אמירה ערכית. כן, שמעתם נכון: ההודעה לאדם שעבודתו הסתיימה, תוך פגיעה קשה בכבודו ואולי גם בכיסו, עשויה לומר משהו חיובי על הקבוצה שבחרה בצעד האכזרי.
עוד בנושא
האזינו להתפרצות של ספאחיה על שחקני מכבי תל אביב
בית הדין של האיגוד דחה את הסדר הטיעון של גלן רייס ג'וניור
בהפועל תל אביב האשימו את שלף: "אנשי ערוץ הספורט התסיסו"
הדיון בין מנהלת הליגה לארגון השחקנים הגיע למבוי סתום
במקרה של מכבי תל אביב, הערכים ברורים: הניצחון עומד מעל הכל. באחרונה, בתוכנית "עובדה" על המועדון ב"קשת", הוצג המרדף אחרי הניצחון בכל מחיר כעניין פתולוגי ממנו סובלת מכבי תל אביב, מרדף סיזיפי שמכלה את נפשם של העוסקים במלאכה. האמת הפוכה: מכבי תל אביב בכדורסל היא כבר מזמן לא קבוצה הישגית. היא מקבלת כישלונות, מתרצת אותם ולא מחליפה את אנשי המקצוע שאחראים להם. אם ספאחיה יסיים את העונה הנוכחית, וחמור מכך - אם יתחיל את העונה הבאה - המסר שתשדר מכבי תל אביב לאוהדיה יהיה ברור: כסף יותר חשוב לנו מהישגים; לקרואטי יש חוזה, ואיננו יכולים לעמוד כלכלית בשבירתו.
רק שאם עוד יש משמעות למושג המחייב "מכבי תל אביב", משהו חייב לקרות. הקבוצה הפסידה בשבעה מתוך 12 משחקי הליגה האחרונים שלה וב-13 מתוך 19 משחקי היורוליג האחרונים שלה. לאורך כל העונה היא לא מפגינה שיפור באלמנטים המשמעותיים של המשחק - בהתקפה ובוודאי שלא בהגנה. קשה לדבר על סגנון משחק מובחן ובוודאי שלא על בסיס לעונה הבאה, לא מבחינת סגל השחקנים ולא מבחינת שיטה. אם להסתמך על השיח על אודות ספאחיה ברשתות החברתיות, הוא לא זוכה לפופולריות בקרב האוהדים, בלשון המעטה. ברור לגמרי שאם יסיים את העונה, ויתרה מכך, יתחיל את העונה הרגילה, זה לא יקרה כי מישהו במועדון - אפילו ניקולה וויצ'יץ' - חושב שהוא האדם הנכון. זה יקרה כי מישהו חושב שהחלפתו תכביד על חשבון הבנק של המועדון.
ייתכן שזה נכון, אבל המחיר של הישארותו יהיה יקר יותר. לאחרונה שלחה מכבי תל אביב לאוהדיה תזכורת לחידוש המינוי לעונה הבאה ודחקה בהם להבטיח את מקומם. אם ספאחיה יישאר בתפקידו, הנזק הכלכלי עלול להיות חמור יותר משווי החוזה שלו. לא ברור אם מכבי תל אביב תזכה באליפות בעקבות פיטורים אפשריים שלו, אבל היא בהחלט יכולה לזכות בחזרה לפחות בחלק מכבודה.
2. המתח בשיאו: האם מנהלת הליגה תחליט לסיים את העונה בשבוע הבא בעודה באיבה? מה יקרה עם החוק הרוסי? כמה זרים יהיו על המגרש - 3, 4 ו-5? ומה יעלה בגורלה של הנבחרת, אם החוק הרוסי יבוטל? מה, יכול להיות שהיא תהיה עוד יותר גרועה? זה בכלל אפשרי? ומכבי תל אביב, היא תשתף בעונה הבאה קבוצות שונות בליגה ובאירופה? האם קבוצת הליגה החלשה תצליח להיות גרועה יותר מקבוצת הליגה החזקה של העונה? יהיה פיינל פור או סדרות?
התשובה לכל השאלות האלו ברורה: זה לא באמת מעניין. כל הסוגיות האלו נוגעות לחבורה מאוד מצומצמת של עסקנים, מאמנים, שחקנים ואוהדים, שניתן להעריך את מספרם במקרה הטוב בכמה אלפים. אוהד הספורט מהשורה צופה בכל המחזה הזה מהצד, מושך בכתפיו וממשיך הלאה. הוא ממילא לא מבין מדוע ליגת העל עדיין נמשכת ולא נכנסה לשלבי הפלייאוף. תיקון: אם הוא רוצה לראות כדורסל איכותי, הוא מעדיף NBA. הדיונים האמיתיים של אנשי הכדורסל בימים האחרונים היו צריכים להיות סביב הדרכים לשיפור המוצר, הפיכתו לאטרקטיבי יותר ורלוונטי יותר - גם לצופה בבית או במגרש ואולי אפילו באופן שיקדם הצלחה של קבוצות ישראליות, ולא רק מכבי תל אביב, באירופה. במקום זאת, כל צד דואג לאינטרסים שלו. אין לי מושג מה יהיה הפיתרון שייבחר, אבל אני יודע דבר אחד: כל זה יעניין בעונה הבאה עוד פחות אנשים.
3. בכל זאת, תיקון קטן: כל זה יכול היה לעניין כמה אנשים, אם גלן רייס עדיין היה משחק בישראל. הוא פרחח, הוא מופרע, הוא ביריון, והוא היה הסיבה העיקרית - אולי הבלעדית - לראות את ליגת העל בכדורסל העונה. בעולם מושלם, היינו פותחים טלוויזיה כדי לצפות בקדושים מוסריים, מלאי חמלה ואהבת אדם, שפויים ושקטים, משחקים כדורסל מסודר וקבוצתי. בפועל, אנחנו מתחברים לספורטאים כריזמטיים, שלעתים קרובות אין הלימה בין יכולותיהם לבין אישיותם. לפעמים, היחס הוא הפוך. תאהבו אותו או תשנאו אותו - עונת הכדורסל הסתיימה כשגלן רייס חבט בגיא פניני. בשקט בשקט, כשאף אחד לא ישמע, אפשר להודות: גלן, אנחנו מתגעגעים.