בקיץ של 2011, רגע אחרי שזכתה בדאבל דורסני במיוחד (36 הפרש בגמר הגביע, 27 הפרש בגמר האליפות) יצא לי להיפגש עם שניים מבכירי מכבי תל אביב כדורסל. אמרתי להם, כאוהד של הקבוצה מינקות, שהם חייבים לעזוב את הליגה הישראלית. מכבי כבר הייתה בדרך לליגה האדריאטית אחרי חיזורים עיקשים, ואף זכתה באליפות הליגה המקומית בעונה שאחרי - אבל המכביסטים הבכירים סירבו לשמוע בכלל על נטישה - "הלחם והחמאה של שמעון", כביכול.
אותם בכירים הסבירו לי שזו תהיה מכה תדמיתית לקבוצה, ושהמותג צריך להיות מקושר לישראל ועוד כל מיני דברים נכונים על הנייר - כמו למשל שמכבי ממשיכה לאסוף תארים מקומיים ולהגדיל את האתוס הווינרי שלה. הסבירו לי שיהיו לעניין השלכות כלכליות מרחיקות לכת, ויהיה קשה לגייס ספונסרים לקבוצה שלא משחקת במסגרת ישראלית. השבתי של"אלקטרה", "פוקס" או "עלית" לא אכפת אם הקבוצה בצד ממול היא הפועל או פנאתינייקוס, העיקר שהיכל הספורט יהיה מלא ושהאוהדים צופים בטלוויזיה - אבל הבכירים סירבו לשמוע.
7 שנים עברו והרבה השתנה. אחרי האופוריה של הטרבל ב-2014, הזדמן לי לשוחח שוב עם בכיר מאוד במועדון. זה הזמן לעזוב את הליגה, טענתי שוב, דווקא עכשיו כאלוף בלתי מעורער. הוא אמר לי, במילים יפות, שאין לי מושג. מאז, מכבי לא הצליחה להגיע לגמר הליגה המקומית, ואתמול (חמישי) היא הספיקה לשמוט עוד תואר. מדברים, ודי בצדק, על השיפוט החד צדדי אתמול, אבל צריך גם לדבר על מה שקדם לו. בגלל חוק שנועד לפגוע אך ורק במכבי, הקבוצה הייתה צריכה להשאיר בצד שני שחקני חמישייה מחוץ לטופס המשחק. אם זה לא מספיק, אותו חוק שבא לפגוע בקבוצה אחת קובע שאת הסגל צריך לקבוע יממה לפני המשחק - וכך, למרות ששני שחקנים נפצעו בבוקר המשחק, אי אפשר היה לעשות שינויים ללא הסכמת היריבה (שכמובן לא הסכימה, למה לה לפגוע בעצמה? אם זה היה הפוך היו אומרים שזה כל מה שמכוער במכביזם או משהו).
עוד בנושא:
שלמה אייזיק: "בזכות זה שנסענו לקרסניורסק, לקחנו את גביע המדינה"
מנהלת הליגה נגד מכבי תל אביב: "רואים בחומרה את התגובות"
שכונת פאר: דן שמיר זרם עם השכונה ולקח גביע עם הפועל חולון
קסם הפשטות: הניגודיות שהפכה את הפועל חולון לקבוצה מרגשת ומנצחת
אין לחוקים האלה שום מטרה חוץ מאשר לפגוע במכבי תל אביב. זה מצטרף כמובן לפרקטיקה של החוק עצמו, שקובעת שעל הפרקט לא משחקים השחקנים הטובים של הקבוצה, או אלה שהמאמן רוצה לצוות יחד, אלא השחקנים שיכולים להציג תעודת זהות ביומטרית בפני המזכירות כדי לעלות לשחק. כל זה לפני שדיברנו על שיטת ההכרעה הכי לא מעוותת ולא ספורטיבית באיזושהי ליגה בעולם, שמייתרת את כל מהלך העונה והופכת את המשחקים לחסרי משמעות. בסוף ממילא הקבוצה שהסריחה כל העונה וסיימה במקום השישי יכולה לזכות באליפות במשחק אחד מפתיע, אז בשביל מה להתאמץ כל העונה?
הלוואי שמכבי הייתה מתנתקת מהכדורסל הישראלי כשהיא בטופ, בעיקר כי זו תחושה לא נעימה לברוח אחרי הפסד מביש, אבל אין ברירה - זו השעה להתנתקות חד צדדית מהכדורסל הישראלי. חכו לסוף העונה, תזכו בפאקינג אליפות כבר, אבל גם אם לא - לכו לאדריאטית, לבלקנית, לדרום אפריקאית או שתקימו כבר את ליגת אגן הים התיכון המגניבה שהמצאתי כרגע, יחד עם כמה יווניות, כמה רוסיות וכמה טורקיות (ותשאלו את אורי אלון, סיכוי סביר שהוא ירצה להביא לשם גם את ירושלים שלו). אל תסכימו לשחק בליגה שמחוקקת חוקים ספציפיים נגדכם. אל תסכימיו לשחק בליגה בה השופטים נותנים כבוד לסופרסטארים, אלא אם הם הסופרסטארים שלכם. אל תסכימו לשחק בליגה בה יש יריבות אדירה בין כמה קבוצות צמרת - אבל הליגה לא מוכרעת בסדרות. אל תסכימו לשחק בליגה בה לא נותנים למאמן לצוות את החמישייה המועדפת עליו, אלא לפי שיקולים גזעניים. אל תסכימו לשחק בליגה בה לגיטימי לאחל לכם שואה. ובעיקר, אל תשחקו בליגה שתקבל חצי נקודת רייטינג עלובה במקרה הטוב בלעדיכם.
תתרכזו ביורוליג, המפעל היחיד שבאמת מעניין את האוהדים שלכם - ותחזרו לליגה המקומית כשזו תרד על הברכיים ותתחנן שתחזרו אליה בלי תנאים מקדימים.
