המדורגת ראשונה בעולם ואלופת אוסטרליה הטרייה קרוליין ווזניאקי התראיינה היום (שני) לאתר ה-WTA וסיפקה מספר ציטוטים מעניינים מאוד לגבי הקריירה הארוכה שלה, הדירוג והתחושות שלה במהלך הגמר בו ניצחה 6:7 (2), 6:3, 4:6 את סימונה האלפ.
עוד בנושא:
קרוליין ווזניאקי זכתה באליפות אוסטרליה
סימונה האלפ אושפזה אחרי הגמר
ווזניאקי: "לעולם לא יגידו לי שוב שהייתי ראשונה בעולם בלי לזכות בגרנד סלאם"
"זה היה יום ענק בשבילי", אמרה ווזניאקי לגבי שבת אז ניצחה את האלפ וזכתה בטורניר, "לזכות בתואר גרנד סלאם הראשון שלי, לעלות למקום הראשון, אני עדיין חסרת מילים. זו תחושה מדהימה. יש לי את גביע דפנה שלי לידי והיא נראית כל כך יפה. אני כל כך נרגשת". על התחושות לפני הגמר סיפרה הדנית: "הייתי עצבנית מאוד לפני המשחק, ידעתי מה עומד על הפרק. אז אמרתי לעצמי: 'את יודעת מה? פשוט לכי לשם ותיהני, תיהני מהרגע'. הצלחתי לשחק בצורה אגרסיבית מאוד ואני חושבת ששתינו שיחקנו טניס נהדר. לא הייתי נינוחה בשום שלב כי ידעתי שהיא לוחמת נהדרת ושהיא תשחק טניס מצוין. אפילו עד הנקודה האחרונה לא ידעתי מי הולכת לנצח במשחק, אבל ידעתי שיש לי הזדמנות ושאני רוצה לקחת אותה. אני חושבת שלזכות בזה בצורה כזו זה מיוחד מאוד כי שנינו נלחמנו. כן, אז הנה אני כאן ואני אלופת אוסטרליה".
ווזניאקי המשיכה ואמרה: "אני מניחה שזה נועד לקרות עכשיו בשבילי. אני חושבת שהמשטח היה קשה איטי השנה ביחס לשנים שעברו. אני חושבת שזה היה דומה מאוד למשטחים באליפות ארצות הברית. היה לי גם קצת מזל בסיבוב השני. אני חושבת שהתמיכה שקיבלתי עשתה גם הבדל משמעותי עבורי. אני חשבתי שהתואר הראשון בו אזכה יהיה בארצות הברית, אבל עכשיו אני מרגישה נהדר כשתואר הגרנד סלאם הראשון בכיס שלי. הרגע בו זכיתי בתואר הרגיש בדיוק כמו שחשבתי שזה ירגיש. זה היה מרגש מאוד. מאז שירדתי מהמגרש, כל כך הרבה דברים קורים. אני לא חושבת שעדיין עכלתי הכול. אני עדיין חושבת על הכול ועוד לא מצליחה להבין שהגשמתי את החלום".
ווזניאקי נשאלה מה המילים האחרונות שנאמרו לה לפני שעלתה למגרש וענתה: "אבא שלי אמר לי שהוא ממש גאה בי בלי שום קשר למה שיקרה במשחק. הוא אמר לי פשוט לצאת למגרש, לתת את הלב שלי ואת כל מה שאני יכולה כדי לנצח. הוא אמר שהוא יהיה שם בלי קשר לתוצאה". הדנית החמיאה גם לארוסה דייויד לי ואמרה: "דייויד היה סביבי במשך רוב היום, הוא ממש הרגיע אותי. הוא פשוט אמר לי לקחת את זה כהזדמנות ולא לחשוב יותר מדי על שום דבר. הוא רצה שפשוט אחווה את ההווה ואהנה ממנו. הוא אמר: 'אני יודע שקל להגיד את זה, אבל פשוט תצאי למגרש ותילחמי עם הלב שלך ותעשי את כל מה שאת יכולה'. הוא וידא שאוכל להירגע מספיק, לישון כמו שצריך ולנוח לאורך היום".
אלופת אוסטרליה הטרייה דיברה על השנים הקשות שעברה ב-2015 ו-2016 כשנאלצה להתמודד עם פציעות: "התחלתי לתהות אם הגוף שלי יצליח להחזיק לתקופות זמן ממושכות. אבל את חיה ולומדת לעשות את הכושר בצורה שונה, להוריד מעט מהעומס. לפעמים את מפקפקת בעצמך, אבל אני קיבלתי תמיכה מצוות נהדר של אנשים סביבי שתמיד האמינו בי וגרמו לי להאמין בעצמי. הספקות הגדולים ביותר היו לי לפני האולימפיאדה. הרגשתי נהדר, חבטתי בכדור מצוין באימונים וניצחתי את כולם באימונים. חזרתי לוושינגטון ואז שוב כאבה לי הזרוע. אז זו לא הייתה הרגל, זו פתאום היה הזרוע. האם זה מעגל מרושע? כי לקחתי זמן נוסף לתת לקרסול שלי להתאושש והייתי בטוחה שהכול הסתדר וגם הגב, ואז חזרתי ופתאום חשבתי 'אלוהים ישמור, איך אני ממשיכה עכשיו?'".
*** דירוג: בצמרת דירוג הנשים הצליחה ווזניאקי כמובן לחזור אל המקום הראשון על חשבון סימונה האלפ שירדה אל המקום השני. אלינה סביטולינה עלתה למקום השלישי ועקפה את גרבינייה מוגורוסה שמדורגת רביעית. קרולינה פלישקובה עלתה למקום החמישי, ילנה אוסטפנקו שישית וקרולין גרסיה שביעית. ונוס וויליאמס ירדה מהמקום החמישי למקום השמיני. אנג'ליק קרבר, שהגיעה עד לחצי הגמר, עלתה שבעה מקומות עד המקום התשיעי. מדיסון קיז עלתה מהמקום ה-20 אל ה-14. קוקו ונדוויי ירדה תשעה מקומות מהתשיעי אל ה-18. אליס מרטנס הבלגית, שהגיעה עד לחצי הגמר, רשמה עלייה של 17 מקומות בדירוג עד למקום ה-20. דניסה אלרטובה הצ'כית טיפסה 44 מקומות עד המקום ה-86.
אצל הגברים, פינליסט אוסטרליה מארין צ'יליץ' טיפס לדירוג שיא ונעצר במקום השלישי. גריגור דימיטרוב (4), סשה זברב (5), דומיניק תים (6) ירדו מקום אחד כל אחד. סטן ואוורינקה ירד שבעה מקומות עד המקום ה-15. קייל אדמונד הבריטי תוגמל על ההישג הענק עם ההגעה לחצי הגמר עם עליית 23 מקומות עד המקום ה-26. גם יון צ'ונג, שעלה עד לחצי הגמר, הגיע למקום ה-29 בעולם עם עלייה של 29 שלבים.
עד כמה היה לחוץ רוג'ר פדרר בגמר?
עד כמה היה לחוץ רוג'ר פדרר בגמר? סוורין לוטהי, חברו הקרוב של השווייצרי ומי שנחשב ליועצו, סיפר כי חשש מאוד שפדרר יפסיד לצ'יליץ'. "זו הקלה גדולה", אמר, "המשחק היה שונה מאוד מכל מה שציפיתי, אולי מלבד למערכה הראשונה. במערכה השנייה למעשה רוג'ר שיחק יותר טוב, אבל הפסיד. את המערכה השלישית צ'יליץ' התחיל טוב ובצורה אגרסיבית, אבל באופן מפתיע לא ניצח אותה. ברביעית רוג'ר הוליך 1:3, אבל הפסיד אותה. ואז במערכה החמישית הוא היה תחת לחץ עצום! האם הייתי מודאג? ברור, מאוד. צ'יליץ' הפעיל עליו המון לחץ, ולרוג'ר היה קשה לצאת מזה. אבל ברגעים האלה צריך את הכישורים האלה, שלרוג'ר יש אותם".
גם פדרר עצמו הודה שהוא היה לחוץ מאוד, וחשף בצורה ישירה מאוד את כל הפחדים שלו ב-36 השעות שלפני הגמר. "אי אפשר להסביר את זה לפעמים", אמר פדרר, "אתה פשוט מרגיש את זה. נגד ברדיך, למשל, הרגשתי שאני הולך להפסיד. לא הייתי שלילי, אבל פשוט הרגשתי שיגיע ההפסד. לא בגלל שלא הרגשתי טוב או משהו, פשוט הרגשתי שברדיך במיטבו.
"בלילה אחרי חצי הגמר לא הצלחתי להירדם עד 3 בבוקר. ביום שאחרי כל הזמן רק חשבתי איך לשחק מול מארין, כמה זה קול יהיה לזכות בגרנד סלאם ה-20, ואלי אסור לחשוב על זה - אבל גם עד כמה זה יהיה נורא להפסיד את זה. זה מה שעבר עליי במשך 36 שעות. זה היה ארוך מאוד. הרגשתי שהגמר הגיע מהר מדי, כי לא איבדתי מערכה ולא היו בעיות, ועדיין נותרו בי המון רגשות. הייתי צריך לעבוד קשה על הרגשות האלה. זה מה שהפך אותי ללחוץ. אבל הכל הלך בסדר. פתחתי טוב את המשחק. אני חושב שאת המערכה השנייה הפסדתי בגלל העצבים. זה בסדר, זה טוב שאני מודאג".
בראיון ביורוספורט אמר אחרי הזכייה פדרר ש"20? זה מספר מדהים, בגלל זה הייתי כל כך לחוץ. היומיים האחרונים היו נוראיים, לא ישנתי טוב, כל רגע חשבתי על המשחק, מה יקרה אם אנצח, מה יקרה אם אפסיד, וזה חלחל גם למשחק, כל רגע חשבתי על זה, ובגלל זה זו הייתה כזאת רכבת הרים, בגלל זה זה כל כך שמח".
"ההתחלה הייתה טובה, אבל זה גרם לי לחשוב קדימה מדי, מה יקרה אם אנצח, איך ארגיש. אי אפשר לשלוט על זה. במערכה השלישית קפאתי, הייתי לחוץ, עצבני, מארין שיחק טוב, ואמרתי לעצמי, 'אני יודע שאני הולך לאבד את זה'. ברביעית שוב חששתי, והוא ניצח, ואז השתלטתי על עצמי בחמישית. צריך לחסום את זה, אבל גם להשתמש בזה... ואז הגיעה השמחה הגדולה, החגיגה, ובגלל זה הנאום שלי בסיום היה כל כך גרוע. אני שמח שאני יכול לחלוק את הרגשות שלי עם הקהל".