פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        קנאת דוד: הכישלון של בית"ר ירושלים הוא הטיפול בדוד קלטינס

        בפער בין היחס של מכבי חיפה לנטע לביא לטיפול של בית"ר ירושלים בדוד קלטינס, מסתתר הכישלון של הצהובים. חמי אוזן סוגר מחזור, כולל: הלקח של שהר, המחסור של לוזון והמסר של קיארטנסון

        קנאת דוד: הכישלון של בית"ר ירושלים הוא הטיפול בדוד קלטינס
        צילום ועריכה: יוסי ציפקיס

        Like

        בשבוע שעבר מכבי חיפה הודיעה על הארכת החוזה הקיים של נטע לביא, וציינה זאת בסוג של פסטיבל: צילומים של כל צמרת המועדון בטקס החתימה, שלטים מיוחדים במשחק ליגת האלופות לנוער, חולצה עם ציון שנת סיום החוזה 2021 וקטעי וידאו נבחרים מהאירוע בפייסבוק.

        החגיגה אולי הייתה מעט מוגזמת, אבל בבסיסה היא נכונה. מכבי חיפה סימנה את נטע לביא כסמל הבא שלה וככה היא מטפחת אותו. מקומו בהרכב כמעט מובטח, דמותו ואישיותו נבנות נכון בקשר מול האוהדים, ומעמדו בקבוצה ובנבחרות ישראל רק הולך ומשתפר.

        לביא, למי ששכח, זכה בתואר תגלית העונה, אחרי מאבק צמוד מול דוד קלטינס מבית"ר ירושלים. אם היום הייתה מתקיימת ההצבעה על התואר, לביא היה זוכה הפעם בקלות. הסיבה אינה נעוצה בשחקן, אלא במועדון ובמאמנים. מצד אחד מכבי חיפה, שיודעת להעריך נכסים שלה. ומצד שני, בית"ר ירושלים, שנותנת לכל החולשות הארגוניות של המועדון להפריע למי שאמור להיות הסמל הבא שלה.

        עוד בנושא

        בית"ר ירושלים: השחקנים לא הבינו את ההרכב, בן שמעון צרח: בושה
        מישהו לצוף איתו: הפועל תל אביב, רשמית, היא "קבוצה של גיא לוזון"
        סאן מנחם: "מולנסטיין מאמין בשחקנים שחושבים שכבר הרימו ידיים"
        הפועל תל אביב: הפיתיון של לוזון, הרווח של שובשיץ', המיאוס משוינפלד

        שחקן בית"ר ירושלים דוד קלטינס (יוסי ציפקיס)
        האיש שמסמל את הבלבול בבית"ר. קלטינס (צילום: יוסי ציפקיס)

        היכולת החלשה של קלטינס כבלם מול הפועל תל אביב, היא קודם פועל יוצא של הבעלים בבית"ר. כן, זה שאיבד מאמן שהביא לו מקום שלישי ומכר את שני הכוכבים שלו. קלטינס, למשל, היה כבר מזמן צריך להיות מוחתם על חוזה חדש. לא צריכות להיות בעיות בכך. במחירים של שחקן לגילו, זה די פשוט. אלא שבבית"ר כלום לא פשוט, ושחקן כמו קלטינס, לדוגמה, צריך לעבור לידיו סוכן חדש כדי שטביב יסכים לדבר איתו.

        אותו קלטינס הוא חומר ביד היוצר של המאמן המבולבל שיש היום בטדי. מאמן שלא מבין את בית"ר ירושלים ולא הבין מה היא עשתה נכון בעונה שעברה. אותו קלטינס היה כל מה שטוב בבית"ר של העונה שעברה. שחקן רעב, חוצפן, תמיד מוכן לשבור את התקרה שנותנים לו ועל כל מסירה לא טובה שלו הוא מחפה במהלך אמיץ שמוציא את הקבוצה קדימה.

        היום בן שמעון משתמש בקלטינס גם כדי לרצות את הקהל. הוא לא באמת מאמין בו וזורק אותו בין עמדה לעמדה. למשחק מול הפועל תל אביב בן שמעון עלה בהרכב כאילו התקפי, אבל בפועל זה היה הרכב שנועד לרצות את דעת הקהל. הרכב שבא לצאת ידי חובה. בפועל בית"ר שיחקה כדורגל בן שמעוני שלא מתאים לשחקנים ולמועדון הנוכחי, סוג של כדורגל גוטמני: הנעת כדור שרוצה להשיג שליטה אופטית אבל נטולת פאנץ' וכיוון. הטיפול בקלטינס הוא דוגמה לפער בין כוונה למעשה של אותו מאמן מבולבל.

        אף אחד לא יופתע אם קלטינס ישוב בשבוע הבא לקישור, אבל גם הפעם זה לא יהיה יותר מהתכתבות של בן שמעון עם עצמו ועם דעת הקהל אותה הוא כל הזמן מנסה לרצות ולפייס. ככה הורסים את הסמל הבא שלך, הדמות עליה המועדון הזה צריך לצמוח. ככה מוחקים שאריות של קבוצה מצוינת שירשת והופכים אותה להפועל תל אביב של גוטמן.

        שחקן הפועל באר שבע בן שהר חוגג (ברני ארדוב)
        נחלץ מהגורל של גיא אסולין. שהר (צילום: ברני ארדוב)

        Share

        שתי העונות הכי טובות ופוריות של בן שהר היו בישראל. הכוונה היא לעונת ליגת האלופות של הפועל תל אביב בה כבש 16 שערים ועונת האליפות ההיסטורית של באר שבע בה כבש 9 שערי ליגה. העונה לשהר יש כבר שבעה שערים בליגה וכמו שהפועל באר שבע משחקת, הוא יכול לשבור את השיא של עצמו.

        לשהר עצמו יש חלק ענק בכך. בניגוד לתדמיתו של שחקן מיוחצן מדי שחי על אדי הקריירה האירופית שלו, שהר מגלה חוסן נפשי לא פשוט. אחרי כל מה שעבר, הוא היה צריך להיות היום במקום הרבה יותר נמוך מבאר שבע. תראו למשל את גיא אסולין וכיצד סיפור דומה על הבטחה מופרזת בגיל צעיר ומעבר סיטונאי בין קבוצות מסתיים די במהירות. לעיתונאים יש צריבות בעור מההערות הבלתי פוסקות של אימא שהר, אבל מאחוריה, או אולי מלפניה, ניצב בן שיכול להסתדר לבדו טוב מאוד.

        סיבה נוספת ולא פחות חשובה היא הבחירה של שהר בליגה הישראלית. לא סתם שתי העונות הכי טובות שלו היו בארץ. כאן, בליגת העל, למימדים שלו, לתנועה שלו, לעבודה שלו, יש ערך מוסף. באירופה, ולא משנה באיזו ליגה, הוא עוד שחקן שעובד טוב. בישראל הוא לא עוד שחקן שעובד גרוע.
        שהר הוא לא שחקן מרשים. עם כל הדימוי של צ'לסי שמלווה אותו וגם ימשיך ללוות, אין לו דריבל יוצא דופן ומהלכים שבשבילם אתה קונה כרטיס. שהר הוא שחקן של עבודה נכונה, של גוף וכל הדברים האלה שקוטפים פירות מכל מה שהמשחק מחלק. באירופה, אותה היה צריך לעזוב מזמן, הוא לא היה מספיק טוב בדברים האלה כדי לזכות בפירות. בישראל הוא אפילו מצוין.

        אבי לוזון (קובי אליהו)
        אם רק מכבי פתח תקוה הייתה רעה כמוהו. לוזון (צילום: קובי אליהו)

        Comment

        כאשר אבי לוזון תקף את הזימונים של אלישע לוי לנבחרת ישראל, היה בזה גם משהו מרענן. לרגע אחד הלוזונים הישנים והחצופים חזרו. נכון, זה היה כרגיל בשפה דוחה ובחוסר מודעות עצמית, אבל אלו גם הדברים שהפכו את מכבי פתח תקוה של העשור הקודם לקבוצה נושכת ובועטת. כזו שלא סופרת את הגדולות ולא עושה חשבון לאיש.

        הבעיה של אבי לוזון לא הייתה רק הדרך שבה דרש את חלקו בעוגת הנבחרת, אלא תוצאת המשחק שבסיומו יצא לקרב: 0:0 משעמם מול מכבי תל אביב. לכאורה, המצב בטבלה אמור להזמין את לוזון לדבר באותה שחצנות. הקבוצה שלו צוברת המון נקודות, משחקת לא רע בכלל, אבל, וזה אבל חשוב: לא ניצחה אף אחת מקבוצות הצמרת שמעליה. היא גם חטפה חמישייה מהפועל באר שבע, ממש כמו אשקלון והפועל חיפה.

        וזו בדיוק החוליה החסרה בפתיחת העונה הטובה של מכבי פתח תקוה. לוזון מתרברב כאילו יש לו את הקבוצה החצופה של העשור הקודם, אבל עדיין מכבי פתח תקוה הנוכחית מורכבת מיותר מדי ילדים טובים. ולא שכל השחקנים המצוינים שיצאו מהמועדון הזה בעבר היו ילדים רעים, אבל משהו מאותה חוצפה לוזונית מרגיזה כן דבק בהם.

        מכבי פתח תקוה הנוכחית, שלא הצליחה להיות הקבוצה החמישית ברציפות שמנצחת בקלות את אשקלון (1:1), תתקשה לתרגם את התוצאות הטובות שלה העונה לסיפור הצלחה של ממש אם לא תחזור להיות רעה כמו פעם. קבוצה שיכולה לעמוד מאחורי ההצהרות המופרכות של הבוס שלה. יש שם כישרון, יש אחלה שחקנים, אבל צריך עוד טיפה לוזוניות כדי לעשות מעבר למובן מאליו.

        שחקן מכבי תל אביב וידאר קיארטנסון חוגג עם טל בן חיים (אדריאן הרבשטיין)
        רק סמל לבעיה מורכבת הרבה יותר. קיארטנסון (צילום: אדריאן הרבשטיין)

        המחזור הבא: בני יהודה - מכבי תל אביב

        וידאר קיארטנסון סגר במשחק מול קרית שמונה דיון חשוב. הצמד שלו, כולל שער ניצחון מרשים, הוכיח שהוא לא הבעיה של מכבי תל אביב. לא בטוח שהוא מספיק בתור פתרון, אבל הוא לא הבעיה.

        הבעיה היא קודם כל המחיר שלו. הסכום המופרך שבו הוא נקנה יחסית לקבוצה ישראלית עושה לו עוול. הוא שם לו רף בלתי אפשרי. לא משנה כמה יכבוש, הקהל ירצה עוד. עוד מנהיגות, עוד השפעה, עוד כדרורים, למרות שבפועל האיסלנדי יודע לעשות משהו אחד טוב מאוד: להבקיע שערים.

        אם מכבי תל אביב תיכשל השנה זה לא בגלל ההגעה שלו, אלא בגלל השחקנים שהובאו מסביבו והדרך שבה מכבי תל אביב בוחרת אותם, מעמידה אותם ומשתמשת בהם. טוב שקיארטנסון הסיט את הדיון סוף סוף למקום שבו הוא צריך להיות.

        הדיון לא צריך להיות האם האיסלנדי שווה 3.5 מיליון יורו. אלא למה צריך לשלם 3.5 מיליון כדי לפגוע בשחקן מצוין באמת. האם האיש שבנה את מכבי תל אביב לא מסוגל ליותר?