מישהו לצוף איתו: הפועל תל אביב, רשמית, היא "קבוצה של גיא לוזון"

עקבו אחרי יוסיפון בפייסבוק

מספר 1: בוריס קליימן. "לא אולי", תיקן איתי שכטר את העיתונאי שהציע את האפשרות. "הוא היה הכי טוב. השאיר נקודה בירושלים - נקודה שלא הגיעה לנו".

מספר 2: דמיר שובצ'יץ'.

מה היתה הדקה: 40. הגול של איתי שכטר, והחגיגה שלאחריו. השער האחרון של שכטר במדי הפועל תל אביב היה מול בית"ר ירושלים, ועם רן בן שמעון כמאמן שלו ואריאל הרוש בשער שנגדו. הביצוע היה די דומה, וגם החגיגה. ואגב החגיגה: ככה אקס צריך לחגוג שער: בשמחה מכובדת, ולא באיפוק מזויף.

הכי צפוי שיש: שירושלים תהפוך לג'ונגל תעבורתי ביום של משחק. פקקים נוראיים, מחסור עצום בחניות, מכוניות עומדות משני צדי דרך בגין כמו במדינת עולם רביעי, תושבים עצבניים שלא מצליחים להגיע הביתה. עיר שלא יודעת לשלוט על אירועיה הספורטיבים, עיר שקיבלה - שוב - את אירוח גמר גביע המדינה. לתפארת!

עוד בנושא:
קליימן הציל את בית"ר ירושלים, שסחטה 1:1 ביתי מהפועל תל אביב
הרוש: "ידענו שבית"ר תזלזל, חשבו שם שזה יהיה טיול בפארק"
איתי שכטר: "צריך להגיד את האמת, להפועל הגיע לנצח הערב"
המסר של קליימן, הבעיה של בן שמעון: מדור הטופ והפלופ

איתי שכטר לא רק כבש לראשונה נגד האקסית, הוא גם הגדיר נהדר בסיום את אחת הבעיות המהותיות של הקבוצה הנוכחית שלו: בית"ר ירושלים הזו לא יודעת לחזור מפגרה בליגה. בארבעת המשחקים שהגיעו אחרי פגרה העונה, סיימה בית"ר ארבע פעמים בתיקו - 2:2 מול מכבי פתח תקוה, 2:2 מול מכבי תל אביב (התוצאה החיובית היחידה), 0:0 מול מ.ס. אשדוד, 1:1 מול הפועל תל אביב.

שכטר הגדיר את זה כתחושת חלודה, רן בן שמעון הגדיר את זה "מחסור באנרגיות". שניהם הודו: היינו רכים.

התופעה הזו רעה לבית"ר ירושלים. כי היא גם מראה שהמאמן לא מצליח להכשיר את שחקניו - פיזית ומנטלית, והיא גם מראה שבבית"ר לא מנצלים לחיוב את הזמן הארוך יותר שיש להתכונן ליריבה. אתמול, למשל, זו היתה הפועל תל אביב על סף תהום. עם כל הכבוד לרעל המפתיע שהראו האדומים, בית"ר ירושלים הזו צריכה לטרוף אורחת כזו. אבל הפועל לא הסתגרה ולא גנבה תיקו - היא היתה טובה יותר, סיכנה יותר, שיחקה כדורגל חיובי יותר מבית"ר ירושלים. נראה ששחקני הפועל היו מוכנים יותר לקראת המפגש מאשר הקולגות מהבירה. לא רק רוצים יותר, מוכנים יותר.

שחקני בית"ר אכן היו רכים אמש, והאשמה גם בהם ולא רק במאמנם, אבל מוזר לראות שבן שמעון לא מנסה ללכת עם משהו שעבד נ-ה-ד-ר בעונה שעברה: טריו הקישור קלטינס-איינבינדר-קלאודמיר. הבסיס הזה שלט בגאון כמעט בכל מרכז שדה מול כל יריבה, והבסיס הזה הוא שיוכל להחזיר לבית"ר את השליטה בעניינים.

אחרי 10 משחקי ליגה ושמונה באירופה, נראה שבן שמעון עדיין בשלב החיפושים. נראה שהוא עדיין לא מצא את הדרך ואת הדבק. ביותר מדי מקומות בקריירה הוא היה צריך זמן רב כדי למצוא את התמהיל - כולל בהפועל תל אביב. בבית"ר ירושלים, כשהלו"ז הקרוב הוא סכנין-מכבי חיפה-באר שבע-מכבי פתח תקוה-בקרית שמונה-מכבי תל אביב, הלחץ רק יגדל ובלי תוצאות חיוביות בן שמעון יתקשה לעבוד והדרך לא תהיה דרך.

כל כך חסרת אנרגיות היתה בית"ר אמש, שהיא הדביקה גם את האוהדים הבעייתיים ביותר במגפה. כה מתוסכלים היו בסיום שאפילו לא התפרעו, לא שאגו "תתפטר" לעבר המאמן. האדישות הרגה את החתול.

את המשחק המסקרן החל גיא לוזון עוד במסיבת העיתונאים שלשום, במושבה, עם נאום "הסגל הקטסטרופלי והצ'ק של בומבה". כמה שהוא אוהב את הצרות, גיא לוזון. המשחק הזה בטדי העוין, בזמן שקבוצתו במצב הכי נמוך שלה זה חצי יובל ובית"ר ירושלים כבר חושבת מה לעשות עם הגופה. "ידעתי מראש שהגעתי למקום בעייתי", אמר. "היו לי מספיק הצעות מקבוצות אחרות, כולל מבית"ר, והגעתי להפועל כי מבחינתי זה אתגר גדול".

בזמן שכל אדם בר דעת חיכה אתמול למפלה אדומה, גיא לוזון הגיע לטדי כדי ליהנות מהעבודה. טרנינג כהה, נעלי ספורט אדומות, הוא היה מסמר הערב. על הדשא, בלי כמעט כלים - עם ישראל זגורי שפתח לראשונה מאז ספטמבר שעבר, עם דודו ביטון שלא היה נועל נעליים בהפועל אילולא שוינפלד משחק בפרקליטי LA, עם שיש ושיימן באותו אגף.

בזמן שמולו רן בן שמעון נראה לחוץ מהרגיל, בוחר מערך, סופג, זורק חילוף בדקה ה-22 ומסיים בתחושות מרות - לוזון, מפתיחת המשחק ועד סיומו, ניהל אינטרקציה עם אוהדי בית"ר שישבו מאחוריו. הוא דיבר, הם ענו, הוא עשה "שקט" עם האצבע, הם זרקו עליו גרעינים, הוא חייך, הם התפייסו.

הפועל תל אביב נראתה אמש טוב יותר ממה שכולם ציפו. היא נראתה אמש טוב יותר מבית"ר ירושלים. אמש, כפי שכבר ניסח המנהל המקצועי אלי גוטמן, זו היתה קבוצה של גיא לוזון. הנה, אפילו גיא לוזון אמר בסיום: "אני מסכים - זה היה המשחק הראשון שבו מאוד נהניתי מהקבוצה שלי. הייתי מאוד בטוח על הקווים, רוב הזמן דיברתי עם אוהדי בית"ר - הם שיעשעו אותי - נהניתי מכל רגע. כדורגל זה פאן והנאה, ולא צריך להתייחס אליו כאל סיוט או סבל".

כן, אם הפועל היתה מובסת אמש לא היינו שומעים את הציטוטים האלה ולא רואים את ההתנהגות הזו, אבל במועדון כה שבור ומרוסק ומורבידי - הקלילות הזו בהחלט מסייעת. לוזון הסביר שכשהשחקנים מבצעים את הוראותיו בצורה כזו, הוא יכול להרשות לעצמו להתנהל כך. ואכן, גם הטקטיקה של לוזון עבדה אמש מצוין. "העובדה שאנחנו יוצאים מאוכזבים מתיקו אומרת הכול", טען. "לא חושב שאריאל [הרוש] זינק יותר מדי, וזה מעיד על ארגון טוב שלנו".

נאום הסגל הקטסטרופלי עבד מול בית"ר, אמרתי לו, אבל איזה מוטיבציה תחדיר מול רעננה ודומותיה? שאלתי.

"לצערי", חייך, "מצב הסגל לא ישתנה בקרוב".

המצב בטבלה, כמו זה של הסגל, עדיין קטסטרופלי, רק שלוש נקודות מפרידות בין האדומים לקו האדום, ובכל זאת, אלו היו יומיים נהדרים של לוזון בתפקיד. ממסיבת העיתונאים, דרך משחק ההצהרה שלו וכלה בראיון בסיומו, אפשר להבחין שבמועדון שמלא בבעיות רבות - לוזון מסתמן כפתרון בודד. על המגרש ומחוץ לו. "גיא יודע לגעת בשחקנים שלו", אמר לי עומרי אלטמן במסדרונות טדי, והוא לא היחיד שחושב כך. לוזון משדר גאווה, אמינות, רבאק, אותנטיות. תכונות שלא נמצאות בלקסיקון של הפועל תל אביב הזו.

לא יהיה קל להוציא את הקבוצה הזו מהשלולית המסואבת בה היא שקועה, אבל סוף סוף מורגש שהפועל תל אביב מצאה דמות אב, נקודת אחיזה - מישהו לצוף איתו.

orenjos@walla.co.il