ארז אדלשטיין פוטר ממכבי תל אביב

מחרבים את מפעל חייהם בעצמם: האחראים לקריסת מכבי תל אביב

פיטורי אדלשטיין אומנם מוצדקים, אבל הם רק אנקדוטה בהתרסקות העיוורת של המועדון. שי האוזמן על החוצפה והאבסורד שמאחורי המהלך, ושיא העליבות החדש שבמינוי רמי הדר - המאמן הכי פחות ראוי לתפקיד בהיסטוריה

צילום: מור שאולי, עריכה: טל רזניק

אפשר להבין ואפשר גם להצדיק את ההחלטה של מכבי תל אביב לפטר את ארז אדלשטיין. כן, גם אם ההחלטה נפלה בחודש אוקטובר. כן, גם חרף הנסיבות המקלות המוכרות, לרבות הפציעות השונות שסגל 12 שחקני היורוליג של מכבי ידע עד כה. למכבי תל אביב, כמועדון הישגי ששואף לסיים את העונה הנוכחית בשפיץ של היבשת, יש את מלוא הזכות לבחון את המתרחש על הפרקט ולהגיע למסקנה מושכלת שהדרך אליה מכוון אדלשטיין את הקבוצה תוביל אותה לאבדון מקצועי ולכישלון.

לאנשים שמנהלים את ההצגה הצהובה יש את כל הסיבות לנתח באופן קר את המצב, להניח בצד את כמות המשחקים המועטה ששוחקה עד כה, ולהחליט ששיטת ההתקפה המועדפת על המאמן שהגיע לרגע לא יכולה לעבוד. שסט ה-2-3 גבוה לא מתאים למאיק צירבס. שהוא מסובך מדי ולא מבליט את האיכויות של גאודלוק או סוני ווימס. שמאמן שמתעקש על סכמה מקצועית מורכבת ובעייתית ויהיה מה, בהתעלם ממידת ההתאמה של שחקניו אליה, הוא מאמן שצריך ללכת הביתה.

על המנהלים של מכבי תל אביב מוטלת החובה, ולא רק הזכות, להגיע להחלטה – לאחר מחשבה, כן? – שההחלטות העקרוניות ההגנתיות של אדלשטיין עוד יעלו לה ביוקר. שעם כל הכבוד לאידיאולוגיית האגרסיביות והאסרטיביות, כדורסל מנצחים עם שכל ולא עם אגו. שאין שום סיבה נראית לעין, עם כל ענייני הלו"ז הצפוף אליו כיוון אדלשטיין פעם אחר פעם, שמאמן לא יגיע לתחילת עונת משחקים עם אופציה הגנתית שניה ושלישית, למקרה שהראשונה לא תעבוד. שמאמן שלא מסוגל להכין חלופות מתאימות כבר בשלב הזה, הוא מאמן שצריך ללכת הביתה.


לבוסים של הקבוצה שלא העפילה לשלב הטופ 16 ביורוקאפ בעונה שעברה, יש את מלוא הלגיטימציה להתאכזב מהאופן שבו מנהל אדלשטיין את המשחקים או מנהל את החילופים, לאופן שבו הוא מתכונן למשחקים, ו-ודאי שלתקשורת ומידת האמון בינו לבין שחקניו. כל אחד מהגורמים הללו בנפרד, לו מוביל הוא למחשבה שמכאן הדברים רק ילכו ויתדרדרו, הוא עילה מוצדקת לפיטורין.

ואם אפשר לעצור את המפולת כבר בתחילתה, מה טוב. אין שום סיבה להמתין עד לינואר הנורא או פברואר הנורא יותר. כאשר צוות מיומן מנהל סיעור מוחות יסודי ומבין שעד כאן שבת הגדול ויפה שעה אחת קודם, אז האחריות כלפי המועדון והמחויבות להצלחתו חזקה מכל רגש אחר.

בעניין זה כדאי לעצור לרגע ולהוסיף נקודה קטנה, ולו בבחינת הכאה על חטא. רבים מאיתנו, המלהגים הסדרתיים, חשבו שהשידוך בין אדלשטיין לבין מכבי יסתיים בבכי. שהזיווג בין האישיות של אדלשטיין מחד אל מול המערכת של מכבי תל אביב, לרבות הדברים שנלווים אליה, יובילו לסיום עגום מבחינת שני הצדדים. עם זאת, מעטים מאיתנו חשבו שכבר בשלב הזה של העונה יצוצו בעיות מקצועיות או שהקבוצה תראה רע. והקבוצה נראית רע. התחושה המוקדמת הייתה שמכבי של אדלשטיין, כמו קבוצות קודמות שאימן, תתפוצץ מקצועית כבר בשלבים ראשוניים של העונה, באופן שיוביל להצלחה או לפחות ידחה למועד מאוחר יותר את הקרחנה הבלתי נמנעת. וטעינו. לפחות במקרה שלנו, זו לא הייתה טעות ששוויה, על פי פרסומים זרים, כשני מיליון שקלים חדשים.

עוד בנושא

גורם במכבי תל אביב: "אדלשטיין אמר 'אני לא מאמין בקבוצה'"
מקורבי אדלשטיין: "אם נכנעו לזרים, זו תעודת עניות למכבי תל אביב"
אודי הירש על הנקודה האמיתית בה אדלשטיין נכשל במכבי תל אביב
אהרל'ה ויסברג על הפשרות שהובילו לסוף דרכו של אדלשטיין במועדון

הרבה סיבות מוצדקות לפיטורים. ארז אדלשטיין (צילום: אדריאן הרבשטיין)

העניין הוא שפרשיית ארז אדלשטיין איננה אלא אנקדוטה קלה בהיסטוריה של מכבי תל אביב. לעולם לא נדע מה היה קורה אילו היה נשאר וממשיך בתפקידו ממילא, וזה לא באמת משנה. אדלשטיין הוא הטפל בסיפורה של מכבי פוקס תל אביב, כאשר העיקר הוא הקבוצה הזאת עצמה, והאנשים שדומה שההחלטה הברורה שנלקחה על ידם בשנים האחרונות היא לחרב במו ידיהם את מפעל חייהם. בזה, ורק בזה, הם מצליחים הצלחה יתרה ועקבית. בכל השאר הם נכשלו, נכשלים וסביר להניח שימשיכו להיכשל.

לא ניתן לנתק את הפרשיה האחרונה משרשרת הפרשיות הבלתי נגמרת של המועדון הצהוב והעצוב. לא ניתן לנתח את הפיטורין של אדלשטיין במנותק מהקונטקסט אליו נחשפים כולנו עונה אחרי עונה, שנה אחרי שנה. אז נכון, למנהלים אחראיים ומקצועיים מותר להגיע להחלטות כבר באוקטובר ולהבין שככה זה לא יכול להימשך. השאלה היחידה היא מיהם אותם מנהלים אחראים ומקצועיים?

למי במערכת הזאת עוד יש את העוז והחוצפה לחשוב שהוא יודע לנתח מהלכים מקצועיים טוב יותר מאשר המאמנים אותם הוא ממנה? שהוא יודע להבין או לנבא מראש מה יצליח ומה יכשל? שהוא מבין את ההשלכות של מהלכיו חסרי האחריות? האם לניקולה וויצ'יץ', המנהל המקצועי שתחתיו הפכה מכבי תל אביב לקבוצה לגיטימית בליגת העל, או לאבי אבן, האיש שהצליח לייבא ארצה חלק מהמתחזים הגדולים בתולדות המשחק? אנחנו אמנם כתבנו כאן, פעם אחר פעם על מעלליהם של שני השובבים ועל האבסורד הבלתי ניתן להסבר בעובדה שמכישלון לכישלון כוחם במערכת רק מתחזק, אבל גם כאן טעינו.

עוד באותו נושא

אחד ממחזיקי המניות במכבי תל אביב: "אדלשטיין אמר 'אני לא מאמין בקבוצה'"

לכתבה המלאה
למי במערכת הזאת עוד יש את העוז והחוצפה לחשוב שהוא יודע לנתח מהלכים מקצועיים טוב יותר מאשר המאמנים אותם הוא ממנה? (צילום: ניב אהרונסון)

הבעיה של מכבי תל אביב היא בבוסים. וכבר לא צריך יותר לנסות ולאבחן בין הדורות ובין המיליציות השונות, אלא להתייחס לבוסים כאל מקשה אחת וכושלת. מכבי תל אביב אמנם מחויבת מספיק להצלחתו של המועדון כדי לקבל החלטות קשות, ובלבד שהן נוגעות למעמדו של המאמן בלבד. הרגש כלפי שדרת המחליטים המקצועיים שמעל למאמן גובר על כל הגיון אחר והמחשבה שהם, הפדרמנים, כמי שהיו שם שנים, תורמים בהתערבותם לאופן שבו המועדון מתפקד ומצליח היא מחשבת עוועים.

מכבי תל אביב יכולה למנות למנכ"ל את הפטרוביץ' של עולם העסקים, למנות למפכ"ל את הניקוס גאליס של עולם המים או למנות למח"ט את אלוף משנה טליק ברודי. זה לא משנה, כל עוד ההחלטה הסופית מסורה עדיין לאנשים שכנראה איבדו את זה. שרמת הניהול שלהם איננה עולה עוד על הרמה של העסקונה המקומית, אליה בזו ובצדק משך שנים רבות. וכשפדרמן סניור, הבוס הבלתי מעורער, מתראיין ואומר שההחלטה על פיטוריו של אדלשטיין הייתה החלטה פשוטה אפשר להאמין לו. כי ההחלטה המסובכת, אך כנראה ההגיונית יותר, היא שהגיע הזמן (אומרת אמי), להבין שזה הזמן ללכת הלאה. שכל עוד אותם אנשים ימשיכו לקבל את ההחלטות במכבי תל אביב, דשא לא יצמח שם. ואם יצמח, סביר שיהיה רק צהוב. ושאם הם באמת רוצים בטובתה של מכבי תל אביב, יתכן שהגיע הזמן לפרסם מודעת מכירה ולהציע מרכולתם למי שיוכלו לעשות זאת טוב מהם.

כל עוד אותם אנשים ימשיכו לקבל את ההחלטות במכבי תל אביב, דשא לא יצמח שם. ואם יצמח, סביר שיהיה רק צהוב (צילום: אדריאן הרבשטיין)

בניגוד לעונה שעברה, עת הוכרז אבי אבן כמאמן זמני, הפעם טוענים שם שמינויו של רמי הדר קבוע. נו, אז מזל טוב ומברוק גדול. מעולם, אבל מעולם, לא נבחר לתפקיד שעדיין נחשב לרם ביותר בשלולית המקומית מאמן שזכאי לו פחות. מעולם לא נבחר לתפקיד מאמן כל כך אנדר קוואליפייד כמו רמי הדר.

בימים הקרובים, עת ייכנסו טובי הייחצ"נים לשוונג, נשמע רבות על אישיותו של הקואץ' החדש. נתוודע לקשיחותו המפורסמת, למדיניותו הברורה שדוגלת בענישה ואף במתן קנסות ולכך שמדובר בעוף שונה, אשר פיו ולבו שווים. אחד אשר משמיע דעתו ללא כחל וסרק אף בפני הממונים עליו. באד אס הוליוודי, שלא דופק חשבון לכוכבים, לבוסים ולאלוהים. מעין סטון קולד סטיב אוסטין מקומי.

זמן גילוי נאות עכשיו. בתקופתי כמנהל מקצועי במכבי אשדוד, הועסק משך עונה ומחצה, עד לפיטוריו, רמי הדר כמאמן הקבוצה ששהתה אז בליגה הלאומית. מכאן הכרותי האישית והקרובה עם האיש. מתוך הכרותי, אני יכול להעיד שאין מאחורי מרבית הסיפורים דבר וחצי דבר. רמי הדר הוא מאמן כדורסל לא רע. יתרונותיו הבולטים הם ידיעת האנגלית הטובה (בהרבה מעל הממוצע) שלו והיכולת לתקשר עם שחקנים ולרכוש את אמונם. שני אלו, למען הסר ספק, אלמנטים חשובים במיוחד בכדורסל.

מעבר לכך, לעניות דעתי, מדובר באיש שכל הפסאדה שלו מושתתת על יכולתו למכור חזיונות אוטופיים בפני האנשים שמחליטים. מאחר שבנוסף לקשיחותו הניכרת, המדובר באיש ספר ובאינטלקטואל בעל פרספקטיבה רחבה, רבים רואים בו את הגבר גבר הזה שאיתו היו רוצים לשבת בבר, לדפוק איזו סיגריה, להוריד איזה שוט של וויסקי, להשוות שפשפות מהמילואים ובמקביל לדון ביצירות מולייר (ובייחוד טרטיף). בטח מנהלי הקבוצות, שרגילים למאמנים שהם טיפוסים אפורים, כחושים ומעניינים הרבה פחות.

איש שכל הפסאדה שלו מושתתת על יכולתו למכור חזיונות אוטופיים בפני האנשים שמחליטים. רמי הדר (צילום: מגד גוזני)

האמת קצת שונה מהסיפורים. אגדות הקנסות והענישה נעות בין המיתולוגיה לבין הלא נכון, והאיש נחל את מירב הצלחותיו עד כה בעיקר ביכולת לרכוש חברים בחלונות הגבוהים של מכבי חיפה, איגוד הכדורסל וכעת מכבי תל אביב.

לא שהאלמנטים האישיותיים הם העיקר כאן. רמי הדר, אם נשפוט באופן אובייקטיבי את הקריירה שלו כמאמן, הוא על הגבול של מאמן ליגת על לגיטימי. על הגבול הנמוך. אין שום דבר ברזומה או בכישוריו כדי ללמד על מידת התאמתו לתפקיד עוזר המאמן במכבי, שלא לדבר על המאמן הראשי. גם תומכיו הגדולים ביותר לא יטענו לעולם שמדובר בטקטיקן או מנהל משחק מוכשר ביותר, וגם משכתבי ההיסטוריה הגדולים ביותר אינם יכולים לשנות את העובדה שהדר מעולם לא ניצח ולו סדרת פלייאוף אחת בליגה הראשונה. ולא שהישגיו בליגת המשנה התגלו כיוצאי דופן.

מכבי תל אביב בראשות רמי הדר בהחלט יכולה להיראות טוב יותר בעתיד הקרוב. לא רק סדרת המשחקים הקשה פחות, אלא גם יכולתו לרכוש את אמונם של השחקנים המרכזיים מחד, ובמקביל לפשט את המשחק עבורם לכדי סכמה איתה יחושו בנוח מאידך, עשויה לשפר את מאזנה את הקבוצה ולגרום לתחושה שהכל עכשיו על מי מנוחות. לבינתיים. ועדיין, עצם ההחלטה לדבר מחד על התקציב הגדול ביותר של מכבי בכל הזמנים ומאידך להניח בראשה אדם שאין ולא יכול להיות ספק בדבר אי התאמתו לתפקיד, יהיו חבריו במערכת אשר יהיו, מהווה שיא חדש של עליבות. גם בסטנדרטים של מכבי תל אביב החדשה.

  • יורוליג 2016/17

    קבוצהמשנצתהפשעריםנק
    1ריאל מדריד3023072353-258553
    2צסק"א מוסקבה3022082387-261752
    3אולימפיאקוס פיראוס30190112227-233849
    4פנאתינייקוס אתונה30190112232-232649
    5פנרבחצ'ה30180122244-228648
    6אנאדולו אפס30170132512-252147
    7באסקוניה30170132376-244547
    8דרושאפקה30160142367-237346
    9הכוכב האדום30160142204-220946
    10ז'לגיריס קובנה30140162391-235044
    11ברצלונה30120182242-214242
    12גלאטסראי30110192475-234541
    13באמברג30100202430-239740
    14מכבי תל אביב30100202509-234140
    15יוניקס קאזאן3080222425-229838
    16מילאנו3080222621-242238

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully