1. אדלשטיין. מאמני כדורסל מוצלחים הם בראש ובראשונה אנשי מכירות מצוינים. עוד לפני האימון הראשון, עליהם לברוא לעצמם תדמית שתאפשר להם לקבל את התפקיד, כלומר לדאוג לכיסוי הולם בתקשורת, לעשיית נפשות בקרב הארגון שבו הם עובדים ואם אפשר גם להדגיש תחום התמחות ספציפי שיבדל אותם מאחרים - פיל ג'קסון הוא הזן מאסטר, מייק ד'אנתוני הוא הוגה התקפת "שבע שניות או פחות" וטום תיבודו הוא גורו הגנתי, למשל. גם בארץ התדמיות מוכרות לכם: דיוויד בלאט הוא האמריקאי הפדנט והפרפקציוניסט, פיני גרשון הוא חתול הרחוב שנוחת תמיד על הרגליים וארז אדלשטיין הצליח למצב עצמו, גם אם לא במכוון, כמוח הכדורסל המבריק בעל הנפש הסוערת.
הבעיה היא שזהו רק השלב הראשון, והפחות מורכב, בתהליך המכירה. הרבה יותר קשה למכור את עצמך לשחקנים. עליך למכור בו זמנית את האישיות שלך, את הכריזמה שלך, את הרצון למלא את הוראותיך הפחות נעימות - כמו למסור או לכופף את הרגליים בהגנה, את שיטת המשחק שלך ובעיקר לבדל עצמך מנודניקים קודמים שנבחו עליהם פקודות.
עוד בנושא:
רמי הדר העביר אימון ראשון, נבדקה האפשרות להבאת שאראס
ארז אדלשטיין פוטר ממכבי תל אביב
מחרוש, דרך בירנבוים ועד אדלשטיין: הפיטורים המהירים בהיסטוריה
מהראיון המשונה ועד ההודעה המפתיעה: סיכום הקדנציה של אדלשטיין
כמעט הגיע לסוף החגים: התגובות ברשת לפיטורים של ארז אדלשטיין
מנגנון ארז עצמי: הביקורות והפשרות שהובילו לפיטורי ארז אדלשטיין
לשחקנים חושים חדים בהרבה מחברי הנהלה או עיתונאים. הם מבחינים בכל סדק בשריון, בכל זכר למבטא נלעג או בסתירה מקצועית. אחת הסיבות לתופעה ההולכת ומתרחבת של מאמנים מצליחים שלפתע מאבדים את מגע הקסם - בין אם מדובר באלי גוטמן, דרור קשטן או להבדיל אלפי שנות אור ז'וזה מוריניו ופיל ג'קסון בעונתו האחרונה - היא שכוכבי האימון מפסיקים למכור את עצמם מתוך הנחה ששמם והמוניטין שלהם ימכרו אותם עוד לפני השריקה הראשונה. זה אף פעם לא עובד.
ארז אדלשטיין מחוץ למכבי תל אביב בעיקר מפני שלא הצליח למכור את עצמו. הוא ניסה למכור שיטת משחק יוצאת דופן ביורוליג, שמאלצת שחקנים לחלוק בכדור, לחתוך ולחסום יותר מאשר שיטות המקובלות כיום ביבשת, בלי שהייתה לה הצדקה מקצועית אמיתית. זו פשוט הייתה השיטה שאדלשטיין מכיר ואוהב, אף שהיא הרחיקה מהטבעת את מאיק צירבס ולא התאימה בשום צורה לאוהבי כדררת כאנדרו גאודלוק וסוני ווימס. לא ברור מה ניסה אדלשטיין למכור בצד השני של המגרש, אבל גם ההגנה בבירור לא נרכשה בחפץ לב.
למה השחקנים לא קנו? אולי כי נחשפו לעוצמות הרגשיות הלא פשוטות של מאמנם; אולי כי לרובם לא נתן גיבוי בתקשורת; אולי כי לא חשבו שהעפלה לגמר הפלייאוף בישראל כהישג שיא בקריירה מצדיקה אימוץ שיטות לא קונבנציונליות ביורוליג. הסיבה לא באמת משנה, אבל האחריות היא על אדלשטיין. תפקידו הוא לגרום לשחקנים לקנות, גם אם הם מרוויחים המון כסף וגם אם ווימס אנוכי ומרדן (כמה קל ללגלג על הזר שנחת כאן לרגע ולא, נניח, על ישראלים ששיחקו רע). כל השאר הוא סתם ניתוח של אחרי המוות של מקורבים ואינטרסנטים.
כן, מכבי הייתה אמורה להכיר את טכניקות המכירה של אדלשטיין, את אופיו ואת מגבלותיו. היא הייתה אמורה גם לדעת שז'אן טבק חסר ניסיון ושגיא גודס לא מתאים. אולי הגיע הזמן להפסיק לצפות שהחבורה הזאת תדע משהו.
2. הדר. רמי הדר הוא מאמן כדורסל טוב. הוא עשה עבודה יפה במכבי חיפה בשנתיים שהדריך אותה, אימץ אוריינטציה הגנתית שאינה מקובלת בליגה המקומית ומצטייר כאיש מכירות מצטיין, בעיקר בזכות חזותו המאיימת וקולו המרעים.
רק שההכרזות המעורפלות על כך שהדר הוא מאמן מכבי תל אביב מעתה ואילך הן, במטותא מכם, בדיחה. ראשית, לשמעון מזרחי אין היסטוריה אמינה במיוחד בכל הנוגע לעתידם של מאמני מכבי והמתרחש במועדון בכלל, בלשון המעטה, ותיאורו את הסיבות לפיטורי אדלשטיין היה מופת נוסף ללוליינות מילולית שאינה אומרת דבר.
שנית, אנשי מכבי תל אביב צריכים להבין, אחת ולתמיד, שהיורוליג היא ליגה טובה יותר ובהכרח שונה באופיה, בקצב שלה, באינטנסיביות שלה ובטקטיקה שלה מהליגה הישראלית. הישגים בזירה המקומית אינם מבשרים דבר באשר להיתכנות ההצלחה ביורוליג. המאמנים היחידים שיכולים להחליף את אדלשטיין הם מאמני יורוליג מנוסים, שכבר רשמו עונות של הצלחה יחסית במפעל - סשה אוברדוביץ' (טופ 16 עם אלבה האפורה), יונאס קזלאוסקאס, דושאן איבקוביץ' (אולי הוא יחזור מפרישה?), סבטיסלב פשיץ'. כל שם אחר לא יכול לבוא בחשבון, אלא אם כן מכבי רוצה להמשיך להפקיד תקציב של 20 מיליון דולר בידי טירונים. וכן, גם אדלשטיין התגלה כטירון ביורוליג. מנגד, אין כל עדות לכך שראשי מכבי תל אביב מצטיינים בהבנה יתרה או למידה משגיאות.
ועוד שתי נקודות לגבי הדר: הוא זכה בתפקיד עוזר המאמן הנחשק גם בזכות הישגיו אך ייתכן שגם בשל היכרותו המוקדמת עם אחד מהאנשים המשפיעים במועדון; ושנית, כדאי שראשי הקבוצה יבדקו את יכולתו להשתלט על נער מוכשר בשם עמית עבו, כוכב הנוער של מכבי ונבחרת הקדטים שהדר אימן בקיץ 2015 ונשרה לדרג ב. עבו זרק לסל 19.1 פעמים למשחק, מתוכן לא פחות מ-12.1 לשלוש - יותר מכל שחקן אחר באליפות. אם החזות הקשוחה של הדר לא הצליחה למכור ריסון לילד בן 16, למה שגאודלוק ו-ווימס יקשיבו לו?