כשהתותחים רועמים: לקראת גמר המערב בין הווריירס לת'אנדר

מאזן בעונה הרגילה: 0:3 לווריירס (ושלשת ניצחון בלתי נשכחת של קרי מקו החצי)

המאמנים בפלייאוף: סטיב קר 7:24, בילי דונובן 3:8

בשלושת מפגשי העונה הרגילה היה סקור גבוה בזכות הקצב המהיר שגולדן סטייט מכתיבה, אך מבט על הנתונים פר פוזשן מראה שבמפגש בין שתי ההתקפות הטובות בליגה זו ההגנה של הווריירס שהצליחה לעצור את OKC על 6.7 נקודות פחות ל-100 פוזשנים, בזמן שההתקפה של סטיב קר קלעה כפי שהיא רגילה. הסיפור מאוד פשוט: מול התקפה שמתבססת על שני כוכבי על, גולדן סטייט הצליחה לעצור אחד. ראסל ווסטברוק קלע 25 נקודות למשחק מול האלופה, אך עשה זאת ב-34.7 אחוזים מהשדה. הוא הגיע לטבעת בקצב שהוא רגיל, אך ההגנה של קר לקחה לו את הקליעה מבחוץ. ווסטברוק פוגש מול גולדן סטייט שומרים גבוהים שמוכנים לעלייה הפתאומית שלו לקליעה ומצליחים להפריע לה, בשלושת מפגשי העונה הרגילה הוא קלע מחצי מרחק ב-26.7 אחוזים ומשלוש ב-16.7 אחוזים, כי בדרך כלל הזריקה הייתה עם יד על הפנים. אם הנתון הזה יישמר יהיה קשה ל-OKC להתחרות. קליי תומפסון, ששמר טוב מאוד על ג'יימס הארדן בסיבוב הראשון ועל דמיאן לילארד בשני, יקבל את רוב מעמסת השמירה על ראסל.

עם הכוכב השני היה לווריירס קשה הרבה יותר. קווין דוראנט קלע במפגשי העונה הרגילה 36.3 נקודות למשחק עם 3.3 שלשות ו-9.6 ביקורים בקו העונשין באחוזים מצוינים מכל הטווחים. במשחק השלישי קר בדק כיוון חדש בהגנה על KD: הוא שלח את דריימונד גרין לשמור על הסקורר האיכותי במקום האריסון בארנס, אחריו שמרו עליו אנדרה איגודלה ושון ליבינגסטון. המטרה שלהם הייתה לקחת מדוראנט את הזריקה משלוש, הם נשארו קרובים אליו והכריחו אותו לשים את הכדור על הרצפה כל התקפה. דוראנט עדיין סיים עם 32 נקודות באחוזים נהדרים וכמעט טריפל דאבל, אך זרק רק שלשה אחת ואיבד תשעה כדורים.

טורונטו הביסה 89:116 את מיאמי במשחק 7 ועלתה לגמר המזרח

לאורי עוקץ את לברון? "הוא כנראה בין הטובים בליגה, חוץ מסטף"

בניו יורק מתחילים לאבד סבלנות: "מה פיל ג'קסון עושה בדיוק?"

דיווח: אינדיאנה קרובה לקדם את נייט מקמילן לעמדת המאמן הראשי

חוסר היכולת של שלושת שחקני החמישייה הנוספים של הת'אנדר ליצור לעצמם מצבי זריקה יאפשר לקר לתמרן את ההגנה שלו בכל מיני דרכים. הוא הראה בשנתיים שלו בקבוצה שאף אחד לא עושה את זה טוב ממנו. אין לו בעיה לשים את בארנס על סרג' איבקה, אנדרה רוברסון ישמש כדי להחביא בהגנה את סטף קרי שיוכל גם לעזור במקומות אחרים, ואם הסדרה תסתבך אל תתפלאו לראות את קר שולח את אנדרו בוגוט לשמור על רוברסון ובעצם לתפקד כשחקן חופשי, הוא עשה דבר דומה בסדרות קודמות. זה לא אמור לקרות בפתיחת הסדרה, כי במשחקי העונה הרגילה בוגוט הסתדר יפה מול סטיבן אדאמס והפיק נ' רול שלו עם ווסטברוק.

ההתקפה של גולדן סטייט תיתקל במשוכה הגנתית קשה (שמיד אפרט לגביה), אבל עד להודעה חדשה חובת ההוכחה היא על OKC שהיא מסוגלת להאט במשהו את התקפת הווריירס. קצב המשחק שונה לחלוטין ממה שאוקלהומה סיטי חוותה מול סן אנטוניו, כאן הכל קורה מהר יותר וכל טעות נענשת מיד. לקר יש כלים טובים יותר מגרג פופוביץ' לחשוף את החולשה ההגנתית של אנס קאנטר בפיק נ' רול: פסטוס אזילי מתגלגל נהדר פנימה, מו ספייטס מתגלגל החוצה והפך בפלייאוף לעוד מומחה שלשות, ואם עם הסנטרים המחליפים קאנטר יצליח להתמודד קר יוכל לעבור להרכב הנמוך שהיה קטלני בסוף המשחק השני בעונה הרגילה. ניתן להניח שקר יתקוף את קאנטר בפיק נ' רול וינסה לשכנע את בילי דונובן שהוא לא יכול להשתמש לדקות ארוכות בטורקי בסדרה הזאת. שאלת קאנטר היא מהמעניינות והחשובות בסדרה.

למרות ששום דבר אחר לא עובד, מעט מאוד קבוצות ניסו לבצע חילופים אוטומטיים באופן עקבי מול גולדן סטייט. זה לא פשוט: סטף קרי חוגג מול שומרים לא מספיק זריזים, לכל שחקני הכנף יש משחק פוסט שהם לא מתביישים להשתמש בו ומול התנועה הבלתי פוסקת רחוק מהכדור של שחקני הווריירס צריך תיאום מושלם כדי לבצע חילופים אוטומטיים. כל חסימה רחוק מהכדור של גולדן סטייט היא כמו התבקעות אטומית: שני השחקנים מתפוצצים לכיוונים מנוגדים, אחד לכיוון קו השלוש והשני לטבעת, רגע של חוסר ריכוז נגמר בליי-אפ או בשלשה פנויה.

לא רק שלדונובן יש את הכלים הטובים ביותר להשתמש בחילופים אוטומטיים מול גולדן סטייט, זה בדיוק מה שהוא עשה במשחקי העונה הרגילה. שחקני החמישייה שלו ביצעו חילוף כמעט בכל חסימה, ארבעה ולפעמים חמישה שחקנים שמרו באופן שלעיתים נראה כמו איזורית. כל שחקני החמישייה של OKC גבוהים וזריזים, אין מיס-מאצ'ים שקל לנצל. קרי יג'עג'ע מדי פעם את דוראנט ואיבקה ושחקני הכנף ינסו לנצל את יתרון הגובה על ווסטברוק, אבל אלה בדיוק הדברים שדונובן ירצה לראות את גולדן סטייט עושה. אם OKC תשמור על רמת הריכוז מהסיבוב הקודם, יש לה סיכוי להיות הקבוצה שמקשה על הווריירס יותר מכל אחת אחרת.

גם OKC הצליחה להתמודד בהצלחה עם אחד מכוכבי היריבה: דריימונד גרין קלע במשחקי העונה הרגילה 8.7 נקודות ב-33.3 אחוזים מהשדה ו-20 אחוזים מהשלוש. הוא היה אז בעיצומה של תקופת קליעה רעה באופן כללי, אך הנתון הזה מעיד גם על הקושי שלו מול החילופים האוטומטיים, כשהוא מאבד את היתרונות הקטנים שנוצרים מול כל הגנה אחרת. בגדול, גולדן סטייט מצאה את הדרכים לקלוע מול הת'אנדר, אך להרכבי המחליפים היה חלק גדול בכך. הנתון המעודד ביותר מבחינת OKC, הנתון שיכול לגרום לנו להאמין שהיא מסוגלת לקחת את הסדרה, הוא שב-32 הדקות של החמישייה הראשונה היא קלעה מול גולדן סטייט 120 נקודות ל-100 פוזשנים וספגה 90. בפלייאוף החמישייה הזאת, שהראתה עליונות ברורה על החמישייה הפותחת של הווריירס, תשחק הרבה יותר דקות.

תחום בו יש ל-OKC יתרון שיכול להפוך למפתח בסדרה הוא הריבאונד. במשחקי העונה הרגילה הת'אנדר לקחו 57.8 אחוזים מהריבאונדים במשחקים, זה המון אבל זה לא עזר להם לנצח. אבל חמישייה שכוללת את אדאמס וקאנטר ביחד יכולה כבר ליצור לסטיב קר בעיה שתכריח אותו להגיב. השניים האלה שולטים בריבאונד ההתקפה גם מול יריבות שמציבות מולם שחקנים בגודל שלהם, שניהם מומחים בתחום ומתנפלים על כל החטאה. במשחקי העונה הרגילה מול גולדן סטייט דונובן מיעט להשתמש בצמד הזה ביחד, אך בפלייאוף הוא הרבה לשחק איתם והם נראו טוב. יכול להיות שזה הצמד שלא יאפשר להרכב הנמוך של גולדן סטייט לעבוד, שהנזק שהוא יעשה בריבאונד ינטרל את היתרונות של ההרכב שעד כה לא נמצא לו פתרון בליגה.

זאת לא הסדרה שרצינו, אבל אולי יתברר שזאת הסדרה שאנחנו צריכים. אוקלהומה סיטי היא, ללא ספק, יריבת הפלייאוף החזקה ביותר שגולדן סטייט פגשה בשנתיים האלה עד כה, יריבה איכותית ובריאה עם צמד כוכבים בשיא הקריירה ושחקני משנה שפתאום נראים ראויים. זאת הולכת להיות סדרה עמוסה בסקוררים אדירים, אתלטים צעירים ושחקנים קשוחים מכל קצוות אוקיאניה (המאצ'אפ בין אנדרו "אני המצאתי את הטריקים האלה בזמן שאתה עוד כרסמת סלעים בגן" בוגוט לסטיבן "אבל היה לך שפם?" אדאמס יהיה אחד המהנים).

זאת תהיה סדרה שתתחיל מהילוך חמישי ואז תגביר, עם פייבוריטית ברורה מול יריבה שאוהבת לבוא כאנדרדוג, עם הבדלי סגנונות, עם פוטנציאל להתנגשות חזיתית בין ההרכב הנמוך של גולדן סטייט להרכב הגבוה של OKC. זאת תהיה סדרה שתיתן תחושה שמדובר ברמה הגבוהה ביותר שהכדורסל כיום יכול לספק, סדרה עם תחושה של גמר. וזאת בהחלט יכולה להיות סדרה תחרותית וצמודה.

אחרי הכל, קשה להמר נגד גולדן סטייט. גם אם החמישייה של OKC תתמודד בהצלחה, אי אפשר לבנות עליה לסדרה שלמה. KD וראסל צריכים לנוח מדי פעם, וויטרס יצטרך להיות בשיא הריכוז כל הזמן, כל ההרכבים עם קאנטר קרסו הגנתית מול גולדן סטייט בעונה הרגילה.

לקר יש 5-6 שחקנים שהוא סומך עליהם על הספסל, כולל ה-MVP המכהן של הגמר, יש לו אפשרות להעמיד הרכבים מכל סוג והוא הוכיח גמישות ויצירתיות בעת הצורך. אה, ויש לו את הקבוצה הטובה יותר, את יתרון הביתיות ואת התופעה העונה לשם סטף קרי. הת'אנדר ייתנו פייט ויישארו קרובים עד הסוף, אבל לא יותר. 2:4 לגולדן סטייט.