דיוויד בלאט פוטר מקליבלנד

שידוך שנדון לכישלון: לדיוויד בלאט לא היה סיכוי להצליח בקליבלנד

בהיעדר הקשיחות והתובענות שהפכו את המאמן למצליח כל כך בישראל ובאירופה, הגיעה לקאבס גירסה חיוורת ודהויה שלו, שלא יכלה להתמודד עם הדומיננטיות של לברון ג'יימס. למרות המאזן המוצלח, פיטוריו אינם באמת חסרי תקדים והצגתו כקורבן פתטית ונלעגת

אודי הירש
23/01/2016
AP

עוד בוואלה!

סוף סוף זה אפשרי: ספא יוקרתי ומפנק אצלכם בחדר האמבטיה

בשיתוף ג'יימס ריצ'רדסון

בביוגרפיה המרתקת שפירסם לאחרונה מתאר שרונאס יאסיקביצ'וס את הלם התרבות שחטף כשהצטרף לראשונה לקבוצת NBA, אינדיאנה פייסרס. שאראס, שהיה אז כוכב אירופאי ותיק שמאחוריו זכיות ביורוליג ובאליפות אירופה לנבחרות, כתב שהיה המום לגלות שעשרות מעמיתיו לסדנה השנתית שהליגה מעבירה לרוקיז סיפרו שברשותם כלי נשק; שחלק מהשחקנים החרימו אותו כי הרוויח שכר גבוה יותר; שהמאמן, ריק קרלייל, חובש את קרסוליו כאילו היה שחקן לפני המשחקים, בריטואל תמהוני; שחברו לקבוצה רון ארטסט דרש מהמאמן ריק קרלייל טרייד במהלך פסק זמן; ושחבר אחר לקבוצה, ג'מאל טינסלי, הגיע לאימון בכפכפים ודרש להתאמן בכל זאת. בשנותיו באירופה, גם תחת שרביטו המתירני של פיני גרשון, הליטאי מעולם לא נתקל בתופעות כאלו.

נכון, הפייסרס היו באותן שנים אחת הקבוצות המטורללות בתולדות הליגה, אבל גם באזורים הרגועים ביותר שלה, מתנהלת ה-NBA ביקום אחר ביחס לכדורסל האירופי - על הפרקט ומחוצה לו, מבחינת מעמד המאמן, חשיבות הסוכנים, הלחץ, המנטליות של השחקנים, החשיפה התקשורתית. אם המעבר קשה כל כך לשחקן, קל לשער כמה הוא היה לדיוויד בלאט, מאמן שנחשב קשוח, תובעני ולא סימפטי במיוחד לפקודיו גם בסטנדרטים החמורים יותר של הכדורסל האירופי. בעולם הסטיגמות הלא מפותח במיוחד של הכדורסל הישראלי, נחשב צביקה שרף ל"רס"ר" בעוד בלאט הוא "הג'נטלמן", אבל האמת היא שהרבה יותר קשה להתאמן ולשחק אצל האחרון, איש מקצוע יסודי ומקיף, שנהג לצרוח על שחקניו מתחילת המשחק ועד סופו וסירב להרפות. ככה בלאט התרגל לאמן - ובדרך כלל להצליח.

הלם תרבות? מה יגיד בלאט. שאראס(צילום: AP, darron cummings)

המאמן הקשוח שהכרנו מישראל ומאירופה מעולם לא הגיע באמת לאוהיו - ואם היה מגיע, היה מפוטר אחרי האימון הראשון. ב-NBA שיטות השכנוע של מאמנים שונות בתכלית. ולגרסה האפולוגטית וחסרת הביטחון שכן הגיעה לקליבלנד, אף ששרדה בצורה מרשימה במשך עונה וחצי, לא היה סיכוי אמיתי להצליח.

נתוני היסוד כבר נותחו לעייפה: בלאט לא היה אמור לאמן קבוצה כל כך טובה. הקאבס בחרו במי שהיה אמור להיות עוזר המאמן של סטיב קר בגולדן סטייט - תפקיד הרבה יותר הגיוני וסביר לתחילת דרך של אדם שמעולם לא עבד בליגה - כמדריך של קבוצה צעירה, חסרת ניסיון ונטולת ציפיות מידיות. הבחירה המפתיעה של לברון ג'יימס לשוב לכור מחצבתו שינתה הכל, והפכה את הקאבלירס לארגון הכי לחוץ והכי מתוקשר בליגה. ההחלטה הכמעט מתבקשת של הבעלים דן גילברט והג'נרל מנג'ר דיוויד גריפין אז הייתה לעשות סיבוב פרסה, להתנצל ובפני המאמן הישראלי-אמריקאי ולבחור באיש מקצוע אחר, מנוסה מתאים יותר להובלת השחקן הכי טוב בליגה והחבורה העשירה והמנוסה שהתאספה סביבו.

המאמן הקשוח שהכרנו לא באמת הגיע לאוהיו. בלאט(צילום: AP)

אלא שהבעלים של קליבלנד לא יכול היה להרשות לעצמו לנקוט בצעד כה נמהר, והקאבס נגררו במשך שנה וחצי לסיטואציה שנראתה מלאכותית: בלאט מתרפס פומבית, באופן כמעט מביך, בפני כוכבו הגדול, ולפי עדויות של שחקן הקבוצה אשתקד, ברנדן הייווד, נמנע מלבקר אותו גם בחדרי חדרים; טיירון לו, עוזר המאמן בעל השכר הגבוה ביותר בליגה, במעין גיבוי לבלאט חסר הניסיון, צובר דומיננטיות, מתקשר טוב יותר עם ג'יימס וזוכה לקרדיט על הגנת הקאבס המשתפרת; בלאט, שמכר עצמו כמוח התקפי מבריק וכמי שיביא אלמנטים מהתקפת פרינסטון הקבוצתית, נגרר לכדורסל מכוער של בידודים; ג'יימס עוקץ פומבית את בלאט חדשות לבקרים, לפחות בעונה שעברה; שלא לדבר על תקריות בקשת פסק הזמן שכמעט הובילה לעבירה טכנית ומחיקת התרגיל על ידי לברון שהובילה לסל ניצחון בסדרה מול הבולס אשתקד.

למרות חוזה רב שנתי, בלאט היה ברווז צולע מהרגע הראשון, כשלברון ג'יימס לא מיהר להיפגש איתו אחרי שחתם בקבוצה. אלמלא גריפין, שהחל מאמש הפך לצורר אנטי ישראלי בעיניים הפרובינציאליות של רבים מאתנו, היה מחזק את הסגל של בלאט באמצע העונה שעברה בשני מהלכים מרשימים - הטריידים שהביאו לקליבלנד את טימופיי מוזגוב, ג'יי. אר סמית ואימאן שאמפרט - סביר להניח שהמאמן היה הולך הביתה כבר במהלך העונה שעברה, ולא כמי שמוביל את המזרח, רגע לפני שהוא אמור להדריך את נבחרת האזור באולסטאר.

היה ברווז צולע מהרגע הראשון. בלאט עם לברון(צילום: AP)
"בלאט קיבל הזדמנות מדהימה, אימן בגמר NBA, הייתה תחת ידיו הקבוצה היקרה ביותר בליגה והוא עבר חוויות שלא היה מעלה בדעתו לפני שנתיים. אלפי מאמנים בעולם היו מתחלפים איתו בשנייה, שלא לדבר על מיליוני אנשים ברחבי העולם שסובלים מצרות טריוויאליות יותר"

הסיטואציה שבה בלאט פוטר נראית חסרת תקדים, בכל הנוגע למאזן הקאבס, אבל האמת היא שמאמנים מצליחים על הנייר נפרדים מתפקידיהם פעמים רבות. בקיץ האחרון הודח טום תיבודו משיקגו אחרי שנים מוצלחות בשל מריבה עם ההנהלה; סקוט ברוקס הגיע להישגים נאים באוקלהומה סיטי אך נזרק מפני שראשי הקבוצה חששו לאבד את קווין דוראנט; סטן ואן גאנדי הפנטסטי הועף ממיאמי ומאורלנדו; ליונל הולינס פוטר מממפיס אחרי שהצעיד אותה לגמר המערב; ויני דל נגרו נזרק מלוס אנג'לס קליפרס אחרי שהוביל אותה להישגים הטובים בהיסטוריה; ביירון סקוט נזרק מניו ג'רזי נטס מעט אחרי שלקח קבוצה מוגבלת לשני גמרים ברציפות והוחלף על ידי עוזרו הדומיננטי לורנס פרנק בשל משבר אמון עם כוכב הקבוצה ג'ייסון קיד, במהלך שמזכיר מעט את הצעד של הקאבלירס; ריק קרלייל, שהתגולל הלילה על קליבלנד וטען שהצעד שנקטה "מביש", לא התבייש להחליף את אייברי ג'ונסון בדאלאס שנתיים אחרי שהאחרון היה עם המאבס בגמר; קרלייל עצמו פוטר מדטרויט אחרי עונות מעולות כדי לפנות מקום ללארי בראון, שהביא לפיסטונס אליפות.

השימוש הלקוי בו לא זה שגרם לפיטורים. לאב(צילום: GettyImages)

בליגה כל כך תחרותית, שבה רק קבוצה אחת מצליחה באמת מדי שנה, מאמן צריך להביא לשולחן מכלול כמעט בלתי אפשרי של תכונות: ידע אבסולוטי בכדורסל, במשחק שמשתנה באופן דרמטי ודורש ידע הולך וגובר בסטטיסטיקות מתקדמות ושימוש וירטואוזי בווידאו; יכולת לתקשר עם כוכבים; כריזמה תקשורתית; ובעיקר שמירה על מערכת יחסים תקינה עם הבעלים והג'נרל מנג'ר. מאמנים כמו גרג פופוביץ' וסטן ואן גאנדי יודעים עד כמה זה מסובך, ולכן מתעקשים לשאת במקביל בטייטל של מנהל מקצועי.

הסיבות לפיטורי המאמנים שהוזכרו כאן מגוונות. חלקם פוטרו עקב טענות מקצועיות, אחרים בשל עניינים אנושיים. אף שבמקרה של בלאט עלו גם טענות על ההסתגלות הטקטית שלו לליגה, על ההתקפה המקובעת, על התגובות בניהול המשחק ועל השימוש הלקוי בקווין לאב, הוא לא מפוטר מסיבות אלו. בלאט נפל דווקא בשל תכונות האישיות, אלה שהפכו אותו לכה נערץ בישראל. במקום להגיע לליגה בצניעות ולשדר שיש לו מה ללמוד, בילה בלאט את עונתו הראשונה בניסיונות כושלים להטיף לעיתונאים עד כמה היה מעוטר ומצליח באירופה ועד כמה אין הבדל משמעותי בין המשחק האמריקאי לאירופאי.

הוא יודע עד כמה זה מסובך. פופוביץ' עם פארקר(צילום: AP)

רק בחודשים האחרונים שינה מעט את הטון. הוא ביקר את התקשורת חדשות לבקרים, ובמסיבת העיתונאים האחרונה שלו, אחרי הניצחון על הלוס אנג'לס קליפרס, טען ליחס לא הוגן בסיקור הקבוצה בעקבות התבוסה לגולדן סטייט. הוא לא הצליח לעורר אמפתיה על הפרקט ובהופעותיו התקשורתיות ולפי הדיווחים לא זכה לכבוד בחדר ההלבשה. למען ההגינות, לאור מערכת היחסים הבלתי אפשרית עם ג'יימס, ספק אם מאמן בעל אישיות מושלמת שעוצבה על ידי תוכנת מחשב היה מצליח יותר.

למרות כל זאת, ההתייחסות בישראל לבלאט כקורבן של לברון ג'יימס, של תקשורת אכזרית ושל בעלים אטומים לאורך הקדנציה שלו בקליבלנד, וביתר שאת מאז שנודע דבר הפיטורים המדהימים, הייתה פרובינציאלית במקרה הטוב ונלעגת במקרה הרע. בלאט הוא אדם בר מזל. הוא המאמן האירופי הראשון שזכה להוביל קבוצת NBA, קיבל חוזה מיליונים והדריך שלושה מהשחקנים הטובים בעולם. כן, סביר להניח שלברון ג'יימס בחור לא סימפטי במיוחד, אבל בכך הוא דומה למרבית כוכבי הליגה בעבר ובהווה. לא היה פשוט לאמן גם את מייקל ג'ורדן ומג'יק ג'ונסון, עוד שני כוכבי על עם גולגלות של מאמנים על החגורה.

חשוב יותר לקליבלנד ממאמנו. לברון(צילום: GettyImages)

ג'יימס הוא האיש החשוב במועדון ובעיר, ונוכחותו לא רק מספקת גאווה ויוקרה לקהילה, אלא גם מהווה מנוע כלכלי משמעותי לאזור כולו. כן, הוא הרבה יותר חשוב לקליבלנד מאשר מאמנו, וזה יהיה נכון גם כשטיירון לו ידריך אותו. בלאט קיבל הזדמנות מדהימה, אימן בגמר NBA, הייתה תחת ידיו הקבוצה היקרה ביותר בליגה והוא עבר חוויות שלא היה מעלה בדעתו לפני שנתיים. אלפי מאמנים בעולם היו מתחלפים איתו בשנייה, שלא לדבר על מיליוני אנשים ברחבי העולם שסובלים מצרות טריוויאליות יותר, כמו מחלות או אבטלה ללא מצנח זהב בשווי מיליונים. מוטב לשמור את הרחמים למי שזקוק להם.

ומה הלאה? קליבלנד הייתה מגיעה ככל הנראה לגמר עם בלאט ותגיע לשם גם בלעדיו, פשוט מפני שאין לה יריבות במזרח. המאזן העגום מול היריבות המשמעותיות במערב, גולדן סטייט וסן אנטוניו, שבגללו בלאט פוטר בסופו של דבר, מעיד שצריך לקרות משהו חריג כדי שתיקח תואר. ובלאט? אם יתמיד, יתחבר לסוכן הנכון ויפעיל קשרים, הוא יזכה להזדמנות נוספת, אבל יזדקק להרבה מזל כדי להצליח. מאמנים כמו אייברי ג'ונסון וסקוט, שהיו במרחק נגיעה מאליפות כמוהו, לא הצליחו לשחזר את הישגיהם בהמשך פשוט מפני שאימנו קבוצות לא מספיק טובות. צריך לקוות שבלאט ינחת במועדון נטול ציפיות, שיאפשר לו ללמד כדורסל כמו שהוא יודע - בקשיחות וביסודיות. בעצם, יש ליגה אחת שמאפשרת למאמניה לעשות בדיוק את זה - ליגת המכללות, שבה מאמן כיום ג'ונסון, כמו גם אלוף NBA לשעבר כלארי בראון. זה המקום שבו בלאט יכול לפרוח באמת. שם המלך של הקבוצה הוא המאמן, ולא קינג ג'יימס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully