פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        סמית' הטוב ביותר, אונואקו הבדיחה הגדולה, ומה עם פארמר?

        אחרי ההדחה המוקדמת מהיורוליג, שחקני מכבי תל אביב מקבלים ציונים על הקמפיין הכושל. השחקן המצטיין, זה שקשה לבוא אליו בטענות ושרשרת המתאזרחים. ומה חלקם של המאמנים בכישלון?

        סמית' הטוב ביותר, אונואקו הבדיחה הגדולה, ומה עם פארמר?

        בווידאו: פארסת שתי הדקות האחרונות של מכבי תל אביב

        דווין סמית' - 6.5

        עוד שנה עברה, והמצטיין של מכבי תל אביב מהעונה ההיסטורית, לצד הרע שלה, הוא שוב דווין סמית'. אם יש שחקן אחד בכל הסגל של הצהובים שקשה לבוא אליו בטענות, זה סמית', למרות שנדמה שגם הוא העונה קצת פחות טוב מהשנים שקדמו לכך. לסמית' היה משחק אחד לא טוב נגד צסק"א מוסקבה במחזור הראשון, אך מאז שמר פחות או יותר על רמה קבועה, כולל תצוגות שיא נגד ססארי ובאמברג. ולמרות זאת, הציון לא יותר גבוה, כי אי אפשר באמת להצטיין בקבוצה בינונית כל כך, ושאתה נמצא בצמרת של היורוליג בקליעת שלשות ובחסימות שמבוצעות עליך.

        בריאן רנדל - 5.5

        על פניו, גם לבריאן רנדל קשה לבוא בטענות, אבל לא בלתי אפשרי. שחקן ההגנה הטוב ביותר של מכבי תל אביב, זה שהרבה להפצע ופספס את שני המשחקים הראשונים של העונה, רשם שלב בתים סביר, עם סדרה של משחקים טובים ומשחק שיא נגד צסק"א מוסקבה, אך לצידם גם משחק נפל במלאגה ובעיית עבירות קשה בכל פעם שעלה על הפרקט. רנדל הוא לא האשם בהדחה של הצהובים, אבל לא רשם עונה טובה מדי, וההסתבכות שלו בכל ערב נתון יצרה עבור המאמנים של הצהובים הרכבים פחות טובים ממה שיכלו להציב יחד איתו.

        סילבן לנדסברג - 5.5

        המתאזרח של הצהובים רושם עוד עונת יורוליג בה הוא מבליח למספר משחקים טובים מאוד, כאלה שגורמים לכולם להבין מה הוא עושה ברמה הגבוהה של אירופה, לצד משחקים בהם הקליעות לא נכנסות והאכזבה ממנו גדולה. בחמישה משחקים העונה ביורוליג, ערב ההתמודדות נגד דרושפאקה, קלע לנדסברג ב-17 אחוז לשלוש, ורשם 3.5 נקודות למשחק, ובארבעה משחקים נוספים קלע ב-44 אחוזים מחוץ לקשת עם 15.5 נקודות למשחק. חוסר היציבות הזאת מאפיינת את לנדסברג, ואמורה גם לאפיין שחקן משני בסגל כל כך ארוך, אך חוסר היכולת שלו לעשות את קפיצת המדרגה, ולשמור על עקביות, מאכזבת גם העונה.

        מכבי תל אביב ניצחה בטורקיה, והודחה מהיורוליג

        התחנות בדרך להדחה: מההגעה של אונואקו ועד המינוי של טבק

        עוד יום בהיסטוריה של מכבי: העונות הגרועות של הצהובים באירופה

        הקבוצה של לנגפורד, החברים של ירושלים והלוחמים הסלובנים: הכירו את היריבות ביורוקאפ

        טרבור אמבקווה מכבי תל אביב (יוסי ציפקיס)
        פתח בצורה טובה, אבל נחלש בהמשך. אמבקווה (צילום: יוסי ציפקיס)

        יוגב אוחיון - 5

        הרכז ההגנתי הטוב ביותר, והאמין ביותר שיש לצהובים בסגל הוא זה שהיה אמור לראות מעט דקות העונה בעקבות הגעתם של צמד המתאזרחים - פרמאר את רוצ'סטי. אוחיון הוכיח שוב שהוא השחקן שהמאמנים יכולים לסמוך עליהם מצד אחד, אבל לא ספק נקודות מצד שני. פעמיים בלבד הגיע למספר נקודות דו ספרתי, וערב המשחק נגד דרושפאקה עומד המדד המשוקלל הממוצע שלו על פחות מ-4 נקודות. 3 אסיסטים בקצת פחות מ-20 דקות לערב זה פשוט לא מספיק, וגם הוא הצטרף לחבורה שרשמה עונה אפורה ולא טובה.

        טיילור רוצ'סטי - 5

        הקלע המוביל של הצהובים בשלב הבתים ביורוליג - והשחקן הטוב יותר בצמד רוצ'סטי את פארמר. בתחילת העונה עמד הרכז שהגיע מניז'ני נובגורוד במרכז האש בעיקר בשל קבלת האזרחות המפתיעה שלו, מה שגרם לאנשים לבקרו אולי קצת יותר ממה שהיו אמורים, ובמבט על הסטטיסטיקה מגלים מספרים די טובים גם העונה לרכז. אלא שבמקרה הזה הסטטיסטיקה לא מספרת את הסיפור האמיתי, רוצ'סטי התגלה כבור אמיתי בהגנה, כשחקן שדואג קודם כל לעצמו ואחר כך לחברים שלו, ולא הוביל את מכבי לשום מקום, בדיוק כפי שעשה עם הקבוצות הגדולות הקודמות בהן שיחק.

        טרבור אמבקווה - 4.5

        לאורך תקופה מסוימת היה נדמה כי טרבור אמבקווה הוא הגניבה של מכבי תל אביב, גם לאור משחקי ההכנה הטובים שלו, וגם בגלל היכולת שלו במשחקים נגד מלאגה בבית וססארי בחוץ בפתיחת העונה. אלא שככל שעבר הזמן התגלה כי אמבקווה, שלראשונה בקריירה שלו שיחק ברמות הללו, הוא לא השחקן שיושיע את הצהובים. בחמשת המחזורים מבאמברג ועד ססארי הוא קלע 3.8 נקודות למשחק, והוסיף 7.8 ריבאונדים. אז עם כל הכבוד להיותו משאבת ריבאונדים, את הפיתרון ההתקפי הוא לא סיפק למכבי תל אביב פוסט עידן אלכס טיוס וסופוקליס שחורציאניטיס.

        שחקן מכבי תל אביב, טיילור רוצ'סטי (קובי אליהו)
        יותר טוב מפארמר, אבל עדיין אכזבה. טיילור רוצ'סטי (צילום: קובי אליהו)

        גיא פניני - 4.5

        למי שהספיק לשכוח, גיא פניני חזר העונה מפציעה קשה, ובראייה כוללת של העונה שלו מנקודת המבט הזאת, פניני עשה את שלו, כולל משחק טוב מאוד נגד ססארי בחוץ ובאמברג בבית. אבל משהו חרק העונה גם עם פניני שלאורך תקופה ארוכה, בין המחזור השלישי לשישי שותף רק ל-8 וחצי דקות למשחק, ותרם פחות מנקודה למשחק. אחרי שז'אן טבק נכנס קצת יותר לעניינים הוא החזיר את הפורוורד עם הקליעה הטובה לרוטציה, ופניני ענה בשלושה משחקים טובים יותר.

        אייק אופייבו - 4

        הסנטר האמריקאי ממוצא ניגרי שהגיע באמצע העונה, קצת אחרי שגיא גודס וההנהלה הבינו את גודל הפלופ שבצמד פבראני את אונואקו, לא הבריק, ולא במפתיע. אופייבו הוא שחקן טוב לרמת היורוקאפ, שרשם גם משחק טוב מאוד נגד צסק"א מוסקבה, והעובדה שזכה לאשראי מוגבל מאוד מהמאמנים שלו, מלמדת על האכזבה שיש ממנו. סביר להניח שלא יסיים את העונה בצהוב.

        ג'ורדן פארמר - 3.5

        אולי גדול האכזבות של הצהובים בעשורים האחרונים. הרכז היהודי-אמריקאי לא התקרב להזכיר את מה שנתן בחודש וחצי שלו במכבי תל אביב בעונת השביתה ב-NBA, קלע לא מספיק טוב מחוץ לקשת, וצבר את רוב הנקודות שלו בגארבג' טיים ובנסיונות קאמבק של הקבוצה. לאט לאט ובאופן בטוח התקבע מעמדו של פרמאר כשחקן שנאבק עם יוגב אוחיון על דקות משחק, כשגם אחוזי הקליעה שלו מחוץ לקשת לא מרשימים. הנתון המשמעותי ביותר, והמאכזב מאוד לגביו, מלבד שני משחקים בהם לא קלע, הוא פחות מ-7 נקודות מדד למשחק לפני דרושפאקה, החמישי בתרומה שלו במדים הצהובים. אין ספק שבכסף שהוציאה מכבי תל אביב על פרמאר היא יכלה להביא שחקן, או אפילו שניים שיכלו באמת לעזור לה, וככל הנראה זאת תהיה עונתו האחרונה בקבוצה.

        דרגאן בנדר מכבי תל אביב (יוסי ציפקיס)
        כנראה שקיבל אשראי מוגזם. דרגאן בנדר (צילום: יוסי ציפקיס)

        דראגן בנדר - 3.5

        כמה ויכוחים היו במהלך הקיץ סביב השאלה האם דראגן בנדר יהיה בסגל של הצהובים לקראת העונה הקרובה. אז בסופו של דבר הצד הקרואטי במכבי ניצח, והילד בן ה-18 קיבל את ההזדמנות בצהוב, למרות שככל שעבר הזמן, בימי גיא גודס, הוא שולב פחות ופחות. בנדר קלע יותר ממחצית מהנקודות שלו העונה במשחק הראשון נגד צסק"א מוסקבה, וגם כשקיבל אשראי מחודש מז'אן טבק נגד ססארי, היה נראה לא מספיק טוב. ספק אם העונה הזאת תעזור למניות שלו בדראפט, ולחלומות הכסף שהצהובים יכולים לעשות מהיהלום שלהם.

        ארינזה אונואקו - 3

        לארינזה אונואקו יש הרבה מזל שויטור פבראני הגיע למכבי תל אביב לפניו, כך שהוא לא השחקן הגרוע ביותר ששיחק העונה במכבי תל אביב, אך הוא נכנס לקטגוריה של אחד הפלופים הגדולים בתולדות המועדון. זורק העונשין שלידו סופוקליס שחורציאניטיס נחשב צלף הרבה לעשות העונה את הדרך מהספסל למגרש ולהיפך, כשהקבוצות היריבות לא מתביישות לשלוח אותו לקו פעם אחרי פעם ולראות אותו קולע בפחות מ-40 אחוזים. וזה לא שבמכבי לא האמינו באונואקו, הוא פתח בשבעה משחקים בחמישייה, ואמנם סיפק כמות סבירה של ריבאונדים ביחס לדקות המשחק שלו, אך תפוקת הנקודות הדלה, והנזק התדמיתי שגרם לעצמו ולקבוצה כשעמד על הקו, ספק אם יישכח.

        גיא גודס - 4.5

        ויטור פבראני ואיתי שגב לא נכנסים לרשימה הזאת מאחר והם לא שיחקו מספיק משחקים, אבל גיא גודס, שפוטר אחרי ארבעה משחקי יורוליג, מקבל את הכבוד להכלל בציונים. יש שיטענו שצריך לתת למאמן את הקרדיט מאחר והוא לא בנה באמת את הקבוצה, אבל מכבי תל אביב של גודס ניצחה פעם אחת בארבעה משחקים, התפרקה במוסקבה, התפרקה בבאמברג ולא הצליחה לנצח את מלאגה בבית במשחק שיכל לתת להם ביטחון להמשך העונה. המאמן לא הצליח לייצר יותר עם חומר השחקנים שהיה בידו, וקשה שלא להכליל אותו ברשימת הנכשלים העונתית.

        ז'אן טבק - 5

        השמחה של ז'אן טבק אחרי ניצחון היורוליג ה"הירואי" על ססארי בחוץ, הציגה את הקרואטי הענק באור מעט מגוחך, וכמו במקרה של גיא גודס הוא לא זה שבנה את הקבוצה כך שהוא לא האשם הבלעדי. אלא שדווקא תחת טבק החלה מכבי תל אביב לגלות כדורסל טוב יותר ונשארה בחיים ביורוליג. את הירושה הוא קיבל מהמאמן הקודם, או יותר נכון ממי שבנה את הקבוצה, וניסה לעשות הכי טוב שהוא יודע. זה לא הספיק, אבל נתן אופטימיות לגבי המשך העונה.