1983/4
שנתיים וחצי אחרי הזכייה השנייה בגביע אירופה, וצביקה שרף היה אמור להוביל את הצהובים לעונה נוספת בצמרת האירופית, אלא שמכבי שכבר נחשבה לקבוצה גדולה ביבשת באותם ימים אכזבה. למועדון הגיעו שני שחקני רכש - ג'ואל קרמר ופרנק בריקובסקי, שהמשיך לקריירה נהדרת ב-NBA, אבל דווקא הראשון זכור יותר לצהובים כאחד הפלופים הגדולים. קרמר נחתך במהלך העונה, מאורע שלא קרה יותר מדי בשנות ה-80, שנים שהיו ידועות ביציבות הסגל.
אחרי שדילגו על ארהוס הדנית בסיבוב הראשון, התקשתה מכבי מאוד נגד אריס סלוניקי בשלב המוקדמות השני, ועלתה למרות שהפסידה את משחק הגומלין ביד אליהו. הצהובים פתחו את בית חצי הגמר עם הפסד ביתי לקאנטו, ובשבוע שלאחר מכן הגיעה לימוז' להיכל, ניצחה ולמעשה הוציאה את הרוח מהמפרשים של הקבוצה. אחרי ניצחון על בוסנה סרייבו בבית השלימה מכבי בית ראשון נורא ואיום עם ניצחון אחד בחמישה משחקים, כשהיא מדורגת במקום האחרון, ובסיבוב השני הוסיפה רק ניצחונות על קאנטו, במשחק שהרס לאיטלקים את הסיכוי להעפיל למשחק הגמר, ועל לימוז' בחוץ, כשהיא מסיימת את העונה עם שלושה ניצחונות ושבעה הפסדים, הרחק מגמר אירופי.
מכבי תל אביב ניצחה בטורקיה, והודחה מהיורוליג
התחנות בדרך להדחה: מההגעה של אונואקו ועד המינוי של טבק
סמית' הטוב ביותר, אונואקו הבדיחה הגדולה, ומה עם פארמר? הציונים
הקבוצה של לנגפורד, החברים של ירושלים והלוחמים הסלובנים: הכירו את היריבות ביורוקאפ
1985/6
את עונתו השלישית על הקווים כמאמן מכבי תל אביב פתח צביקה שרף אחרי הצלחה באירופה, וכמעט הגיע לגמר גביע אירופה בשנה שקדמה לכך. על קינגסטון ודן בוש הצהובים דילגו בקלות במוקדמות, והפעם הציפייה הייתה כי בבית הגמר מכבי תראה טוב, כששחקני הרכש העיקריים היו דורון ג'מצ'י, שהגיע ממכבי רמת גן, ולי ג'ונסון שהשלים צמד קטלני ביחד עם קווין מגי. אליהם הצטרפו מיקי ברקוביץ', האווי לאסוף, קורקי נלסון ומוטי ארואסטי, כשגם חן ליפין משחק מדי פעם.
סדר המשחקים לא בישר טובות עבור הצהובים, כשציבונה זאגרב, אלופת אירופה באותה עונה, גברה עליה במחזור הפתיחה בחוץ, ובשבוע לאחר מכן ניצחה ריאל מדריד ביד אליהו. המשחק השלישי היה אמור להיות זה שיוציא את הקבוצה של שרף לדרך חדשה, אך שלשה מחצי מגרש של לימוז' כפתה הארכה, והקבוצה הצרפתית השכילה לרשום ניצחון, היחיד שלה באותה עונה בבית הגמר. במצב של 3:0 ידעו במכבי כי הסיכוי לעלות שלב הוא די נמוך, ולמרות שיצאו לרצף של שלושה ניצחונות בהמשך הדרך, סיימו את העונה במקום החמישי מתוך שישה בבית הגמר עם ארבעה ניצחונות ושישה הפסדים.
1992/3
עונת 1992/3 נזכרת ברובה עבור ציבור חובבי הכדורסל בכלל, וציבור אוהדי מכבי תל אביב בפרט, כעונה שבה רצף האליפויות של המועדון נקטע על ידי הפועל גליל עליון של פיני גרשון, דורון שפר ובראד ליף. אלא שגם העונה האירופית של מכבי ההיא הייתה רעה לתפארת. יעקב אדלר פתח את העונה עם דיירון ניקס וחוזה ורגאס, כשבינתיים הכבלים קונים את זכויות השידור של משחקי מכבי באירופה ולראשונה מזה שנים רבות המשחקים לא מועברים בערוץ הראשון.
בניגוד להפועל תל אביב, שהודחה נגד מכלן בסיבוב השני, מכבי דילגה מעל בנפיקה ליסבון, והוגרלה לבית ממנו הייתה צריכה להעפיל. הצהובים פתחו את העונה די טוב ועמדו על מאזן של שני ניצחונות והפסד אחד אחרי שלושה משחקים, אלא שההפסד לציבונה זאגרב במחזור השני היה משפיל במיוחד - ב-21 נקודות בבית. בשלב הזה החלה מכבי ברצף ההפסדים הארוך ביותר שלה באירופה מאז ועד היום - שמונה משחקים רצופים בהם הפסידה, כשרק ניצחון במחזור האחרון על לימוז' המתיק במעט את הגלולה. הצהובים סיימו את העונה במקום האחרון בשלב הבתים, וכבר בפברואר סיימו את העונה האירופית, במה שתתברר כצרה הכי פחות גדולה שלהם בעונה ההיא.
2008/9
12 זרים ושני מאמנים עברו בעונה בה חזר פיני גרשון למכבי תל אביב, בעונת היורוליג הגרועה ביותר שלהם במילניום החדש, כלומר - עד העונה הנוכחית. חלק מהשמות כבר הספיקו להישכח - רודני ווייט, ג'ייסון וויליאמס, אלטון בראון וצ'ארלס גיינס היו רק חלק מהזרים שהובאו בתחילת או בהמשך העונה ולא סיימו אותה. אפי בירנבוים שהובא אחרי איבוד האליפות להפועל חולון לא החזיק יותר מדי זמן מעמד, ופיני גרשון הוקפץ בחזרה לתפקיד המאמן כדי להציל את העונה.
את העונה פתחה מכבי עם הפסד די מביך לציבונה זאגרב, כבר רחוקה משיאה של שנות ה-80, והמשיכה עם ניצחונות דחוקים על אבלינו ולה מאן ביד אליהו. אחרי תבוסה באולימפיאקוס הוחלף בירנבוים בגרשון, שלמרות הפסד במשחק הבכורה שלו למלאגה הצליח להוביל את מכבי לארבעה ניצחונות בששת המשחקים האחרונים בשלב הבתים ולהעפלה די בטוחה לטופ 16. ההגרלה לא היטיבה עם מכבי, שהייתה צריכה לשרוד בית עם ברצלונה וריאל מדריד, ואחרי שתי תבוסות חוץ בספרד איבדה סיכוי אמיתי להעפיל עוד לפני המחזור האחרון. הצהובים סיימו את העונה עם הדחה בטופ 16 במאזן כללי של שמונה ניצחונות ושמונה הפסדים, עם רכבת זרים שלא עזרה לתדמית המועדון, ועם אכזבה ענקית.
2015/16
זאת היתה אמורה להיות שנת הפקת הלקחים של מכבי תל אביב. העונה בה תחזור האליפות הביתה אחרי ההדחה בחצי הגמר נגד הפועל אילת. שלושה שחקנים עם שבע ספרות בחוזה הובאו, שניים מהם על תקן ישראלים, כישרון צעיר שעל סף הכניסה ל-NBA הגיע לעונת הבכורה שלו ביורוליג אחרי שנת התנסות בליגה הלאומית ואפילו קלע אוטומטי מוכשר נלקח באישון לילה מתחת לאף של הפועל ירושלים (דגן יבזורי אם הספקתם לשכוח). מכבי גרסת 2015/16 היתה אמורה לפחות לשחזר את הישגי השנים הקודמות - הצלבה ביורוליג ואליפות בישראל.
אלא שהמציאות טפחה על פניהם של ראשי המועדון. שלושה הפסדים בארבעת המחזורים הראשונים, כולל הפסד חוץ מביך לבאמברג והפסד ביתי למלאגה גרמו לגיא גודס לשלם את המחיר ואת מקומו תפס ז'אן טבק, כשבתווך מפסיד עוזר המאמן/אחראי על בניית הסגל אבי אבן את המשחק הגורלי נגד דדרושפאקה. טבק עוד הפסיד את שני המשחקים הראשונים שלו, וניסיון קאמבק נואש במחזורים האחרונים לא עזר. לראשונה בתולדות היורוליג מכבי תל אביב לא תהיה בטופ 16. את השיא הזה, הם יקוו לא לשבור בעתיד.