ביום חמישי האחרון, בשעה 16:00, כל עובדי סן אנטוניו ספרס היו עסוקים בהכנות לעונת ה-NBA שבפתח, אבל אטורה מסינה הצליח למצוא כמה דקות כדי לעקוב אחרי ההארכה בין איסלנד לטורקיה, שקבעה האם איטליה שלו תשחק נגד פולין או ישראל. כשהאיסלנדים החביבים התפרקו, הוא כבר ידע שהנבחרת אותה הוביל למדליית כסף ביורובאסקט ב-1997 תצטרך לעבור את השחקנים של ארז אדלשטיין ופיני גרשון כדי להתקרב לפודיום ולכרטיס לריו. אמש המאמן האיטלקי, שלא הצליח לעקוב אחרי אליפות אירופה מקרוב מלבד המשחקים של נבחרתו, התפנה להעניק לוואלה ספורט ראיון מיוחד לקראת המפגש המסקרן הערב.
המאמן האגדי, שעבד בעונה החולפת בצמוד לאגדה בשם גרג פופוביץ', נשמע לאורך כל הראיון כאחד האוהדים השרופים של הנבחרת האיטלקית. הוא מדבר בלשון רבים, "אנחנו הצלחנו", חוזר ואומר כמה פעמים, וגם מביע חשש לא קטן: "אני אעודד את איטליה בכל הכוח, אבל את האמת, אני לא בטוח שזה יספיק, וקשה לי להעריך אם בסופו של דבר ננצח".
הערב: ישראל איטליה (19:30, ספורט 5)
עוד הערב: צ'כיה קרואטיה, סרביה-פינלנד, לטביה-גאורגיה
ספרד תפגוש את יוון ברבע הגמר, צרפת מול לטביה
מסינה הבא? הקאמבק של סימונה פיאניג'אני כמאמן הנבחרת
במחנה האיטלקי מורגשת אופטימיות רבה לקראת המפגש עם ישראל. ההרגשה היא שאחרי 11 שנים ללא הישג משמעותי, איטליה של יורובאסקט 2015 היא קבוצה טובה יותר. "אין ספק שהשגנו תוצאות נהדרות עד עכשיו" מנתח מסינה. "הצלחנו להעפיל לשמינית הגמר מהבית הכי קשה שהיה אי פעם באליפות אירופה לטעמי. שיחקנו די טוב, במיוחד ברגעים החשובים, במשחק נגד ספרד וברגעים החשובים נגד גרמניה, וכל זה אחרי שאיבדנו את דאטומה שהוא שחקן מאוד חשוב. לדעתי אנחנו מתחרים בצורה טובה, ואני מקווה שנוכל להמשיך להתחרות ברמה הזאת גם במשחק הבא נגד ישראל".
שלושה שחקני NBA, שלושה כוכבי יורוליג, ותסכים איתי שאיטליה עדיין לא סומנה כמועמדת להצלחה בטורניר.
"אני מסכים לגמרי, והייתה סיבה טובה מאוד בשביל זה. כל ארבעת שחקני ה-NBA של איטליה, ואני מחשיב גם את דאטומה ברשימה הזו למרות שהוא חזר בינתיים לאירופה, מעולם לא שיחקו ביחד במדים הלאומיים או באותה הקבוצה. מהסיבה הזאת, הרבה מאוד הטילו ספק בעניין הכימיה בתוך הנבחרת, במיוחד כשאלסנדרו ג'נטילה ושאר השחקנים המובילים מגיעים מתוך הליגה האיטלקית. לדעתי אחרי ההפסד הראשון לטורקיה והניצחון הלא משכנע על איסלנד, הגיעה הפציעה של דאטומה, שלדעתי גרמה למשהו שנורא יפה בספורט קבוצתי. כל אחד מהשחקנים האלה לקח צעד אחד קדימה מבחינת האחריות וההקרבה, והתוצאה הישירה הייתה השיפור הנרחב בכימיה הקבוצתית. מהשלב הזה הנבחרת התחילה לשחק כדורסל יפה מאוד. ניצחנו את ספרד, שברור שהיא קבוצה מצוינת, ומהשלב הזה השחקנים הלכו וצברו ביטחון, והם מגיעים לשלב הזה בסיטואציה אחרת לגמרי".
מעל כולם בנבחרת האיטלקית נמצא דנילו גלינארי. הפורוורד של דנבר התאושש השנה מפציעה קשה בברך, וביורובאסקט הנוכחי הוא מרשים ביותר עם 21 נקודות ו-7.4 ריבאונדים בממוצע למשחק, "תמיד קשה לחזור מפציעות, ואני חושב שזה העניין גם עם גלינארי", מחמיא מסינה לכוכב הפורח. "יש לי קשר מיוחד עם דנילו, אני מכיר אותו באופן אישי מצוין, מאז שהוא בן 7, אבא שלו ואני היינו חברים טובים בתחילת שנות ה-90, אז אני יכול להעיד עליו מצוין. כשלוקחים שחקן כל כך מוכשר כמו גלינארי, בתוספת העובדה שהוא בן אדם יוצא מן הכלל, מקבלים שחקן שעובד קשה כל הזמן, כשאתה מכין את עצמך ואתה לא מחפש תירוצים, אז דברים טובים קורים. זה היה רק עניין של זמן עד שהוא יתפוצץ שוב. בשנה שעברה שיחקנו נגד דנבר פעמיים לקראת סוף העונה כשהוא חזר מהפציעה, והיו לו שני משחקים נהדרים, כולל משחק של 28 נקודות. התקשינו מאוד לעצור אותו, אז אני הרגשתי שהוא בדרך הנכונה לחזור לכושר הטוב שלו".
ובכל זאת, אומרים ששחקן המפתח הוא מרקו בלינלי, שעבדת איתו הקיץ. הוא השחקן שיכול לגמור את המשחק.
"הדבר הכי חשוב אצל מרקו בלינלי, ואת זה הוא הראה לאורך השנים גם בנבחרת וגם ב-NBA, זה שהוא מסוגל לקלוע את הזריקות החשובות, בלי שום קשר למה הוא עשה במשחק קודם לכן. זה מאפיין קלעים גדולים. הוא לא מפחד להחטיא, והוא לא מפחד מהלחץ שבלקחת זריקות גדולות. אני חושב שהוא לוקח הרבה יותר זריקות מאז הפציעה של דאטומה, אבל אני חושב שמה ששינה באמת את המשחק של איטליה זה שהוא וג'נטילה מצאו את הכימיה ביניהם. בדרך כלל כשיש לך כל כך הרבה שחקנים טובים באותה קבוצה, משחקים בשיטה של עכשיו זה תורי לזרוק, ואחר כך זה התור שלך לזרוק. כשמשחקים בשיטה הזאת, לא מצליחים להגיע לשום דבר. אם השחקנים האלה ימשיכו להניע את הכדור כמו שנבחרת איטליה עושה עד עכשיו, הם יהפכו את עצמם ואת הקבוצה כולה להרבה יותר מסוכנת. אני חושב שזה בדיוק מה שקורה לישראל, ממה שהצלחתי לראות עד עכשיו, אני רואה את כולם מניעים את הכדור ומשחקים ביחד. פתאום אתה רואה את עומרי כספי עושה את הדברים שהפכו אותו לשחקן כל כך טוב, את ליאור אליהו משחק טוב וגם את אוחיון. ישראל משחקת ביחד, אם הם ימשיכו לשחק ביחד, יהיה לנו משחק שיהיה כיף לראות".
כשמסינה מתבקש לנתח את המשחק מול ישראל הערב הוא מסרב כאמור להיות נחרץ. "הדבר הכי חשוב שצריך לזכור שמדובר במשחק בינלאומי אחד, וכמו שהמשחק בין לטביה לסלובניה, המשחק הראשון בשלב שמינית הגמר, הוכיח, אין אף פעם פייבוריטית במעמדים האלה, הכל יכול לקרות. רק אתמול ישבנו וראינו את אחד המשחקים המדהימים של השנים האחרונות ב-US OPEN, כשרוברטה וינצ'י ניצחה את סרינה וויליאמס, אז במשחק בינלאומי אחד הכל יכול להיות. לדעתי הפן הפסיכולוגי הוא חשוב מאוד, אפילו יותר חשוב מהפן המקצועי במשחק כזה, שתי הנבחרות משחקות בצורה מיוחדת, ולא רגילה. שתיהן לא משחקות עם סנטר אמיתי, הן מרווחות את המגרש בצורה טובה מאוד ומניעות את הכדור יותר. ישראל מנצלת את החדירות לסל, מגיעים לזריקות טובות מתחת לסל, וקולעת טוב מאוד מחוץ לקשת, למרות שהם באופן כללי לא נבחרת שקולעת טוב לשלוש. איטליה מצד שני, מנצלת את הסגנון הזה כדי לקלוע טוב מחוץ לקשת. הכל יכול להיות, קשה מאוד לקבוע פייבוריטית במשחק כזה. אני בטוח שיהיה משחק צמוד מאוד, שיוכרע רק בשלבי הסיום".
אחד היתרונות של ישראל, כך אומר מסינה, הוא דווקא מי שנמצא מאחורי הקלעים, המנהל המקצועי של נבחרות ישראל, פיני גרשון. "זה מאוד מעניין, כי אתה רגיל לראות את פיני גרשון מקבל את ההחלטות תוך כדי המשחק על הקווים. אז עכשיו כשהוא האיש שעומד מאחורי התוכניות, הבוס הגדול, המוח מאחורי העבודה של כל הנבחרות, זה מאוד מעניין. זה טוב מאוד בשבילו, אני מאמין שהוא נהנה מאוד, ויש לו הזדמנות להיות חשוב מאוד למדינה שלו, כמו שהוא היה בזמן שהיה מאמן מכבי תל אביב. אני חושב שיש שם כימיה טובה מאוד, בתוך הכדורסל הישראלי, אני יודע מדן שמיר שהוא עושה עבודה נהדרת עם הנבחרות הצעירות של ישראל, אז אני חושב שטוב לו שם. זה מזכיר לי מאוד כשצ'זרה רוביני היה בתפקיד דומה בכדורסל האיטלקי בשנות ה-80, ואלה היו שנות הזהב של הכדורסל האיטלקי, אני חושב שיש סיכוי שזה יקרה גם בישראל".
אז מי לדעתך יהיו שתי הנבחרות שייפגשו בגמר?
"לא היה לי יותר מדי זמן לראות את כל המשחקים, כי אנחנו כבר עובדים פה בסן אנטוניו. זה מאוד קשה לעקוב מרחוק אחרי ארבעה בתים שונים עם כל הבדלי השעות, אבל ממה שאני רואה עד עכשיו אני מעריך שאנחנו בדרך לגמר בין סרביה לצרפת. הפתעות במשחקים הבינלאומיים תמיד מתרחשות. תראה מה קרה רק השבוע בגביע פיב"א אמריקה במשחק בין קנדה לונצואלה. קנדה ניצחה אותם בשלב הבתים ב-20 הפרש, ואז ונצואלה ניצחה אותה בהמשך הטורניר וזכתה בכרטיס לאולימפיאדה בריו. אתה אף פעם לא יכול לדעת. אני מתכנן להגיע לצרפת כבר ביום שני לקראת רבע הגמר, אני מאוד שמח להגיע לשם, לראות משחקים בלייב, ואני מאוד מקווה לזכות לראות שם את איטליה".