כשמרקו בלינלי עומד בסיום האימון של איטליה אמש (שישי) ומדקלם את הקלישאות הרגילות לקראת המפגש עם נבחרת ישראל, סימונה פיאניג'אני עומד בצד ושותק. אם יש דמות כלשהי עם פוסט טראומה ישראלית פרט לניקולו מלי, זה המאמן האיטלקי. גם בתחילת בדרכו כעוזר, גם בימים היפים כמאמן המפגש עם הלבנטינים מעולם לא האיר לו פנים. המאזן במפגשים בין פיאניג'אני כמאמן ראשי לישראלית כלשהי קבוצה או נבחרת עומד על 6:2.
"מכבי היא אולי הקבוצה היחידה שמעולם לא הצלחנו לנצח. זה צ'אנס גדול בשבילי, כי גם כעוזר מאמן היו כמה פעמים שהגעתי למשחק צמוד איתם והפסדתי על דברים קטנים. אם נגיע לאותה סיטואציה, אולי המזל יהיה הפעם לצידי", אמר לפני פיינל פור 2008. משאלת הלב של המאמן לא קוימה. אם כבר, החששות שלו רק קיבלו משנה תוקף. את המשחק ההוא פיאנג'אני וסיינה סיימו עם הפסד, למרות שהובילו ב-18 נקודות במהלך המשחק.
זה היה ציון דרך ביחסי פיאניג'אני-ישראל. כמה שנים קודם לכן דן שמיר והפועל ירושלים עשו לו עוול דומה עם צמד ניצחונות על סיינה ביורוקאפ, והמיתוס החל לקבל צורה. אחר כך הוא עוד הספיק לחטוף מישראל שני הפסדים, כולל אחד עם התפרקות מגוחכת בדקות הסיום, שהסתיימו בקליעות ניצחון מהעונשין של יניב גרין (!).
הנאחס של פיאניג'אני חוזר מחר (ראשון, 19:30, ספורט5). ושוב במעמד מכריע.
ארז אדלשטיין: "היתרון שלנו הוא הרעב להצליח, איטליה שונה מבעבר"
פז חסדאי עוקב בהנאה אחר רכבת ההרים שהיא ארז אדלשטיין
גל מקל: "אני וכספי התחלנו לדבר על חלום האולימפיאדה כבר מזמן"
מצאו את ההבדלים: נבחרת ישראל הנוכחית לעומת זו שכשלה ב-2013
פוטנציאל ענק ו-3 שחקני NBA: הכירו את איטליה, יריבת ישראל בשמינית הגמר
סיכום סטטיסטי של שלב הבתים, עומרי כספי מככב
המשרה של פיאנג'אני תהיה מונחת על הכף מחר. באיטליה מספרים כי כל דבר פרט להעפלה לאולימפיאדה יוגדר ככישלון, ועשוי לעלות לו בתפקידו הנוכחי. לכן, במובן מסוים, המשחק מול ישראל ינקז אליו יותר מחמש שנים של עבודה מאומצת. "אם הוא לא יעמוד במשימה הזאת, לא רואה שום סיכוי שהוא נשאר. באיטליה חיכו לו ולנבחרת יותר מדי זמן. נתנו להם די והותר צ'אנסים", אומר העיתונאי האיטלקי פייטרו שיבטה.
אם החבורה בכחול-לבן אכן תגרום לפיאניג'אני לאבד את משרתו, זו עלולה להיות מכה אנושה לקריירה שלו. האיש והג'ל נמצא בצומת דרכים. הכישלון והפיטורים מפנרבחצ'ה אולקר עשו את שלהם, והשאיר ספקות רבים בנוגע להתאמתו לקבוצה גדולה ובעלת ממון. כעת, עם רזומה של הצלחה בקבוצה אחת שכלל לא קיימת, הוא נקלע למבוי סתום. מחד, הגדולות באירופה חוששות ממנו, ומאידך, באיטליה אין יותר מדי אתגרים מתגמלים כלכלית ומעניינים מבחינה מקצועית.
אז, אי שם ב-2009, כשלקח על עצמו את אימון הנבחרת, הקריירה נעה בכיוון שונה לחלוטין. העבודה המוערכת שעשה בסיינה, עיר נעוריו, תחילה כעוזר ואחר כך כמאמן ראשי, תפסה את תשומת הלב של אריות אירופה. אחרי שהאתגר בטוסקנה נגמר ופניו היו מועדות למקומות אחרים, ההצעות לא הפסיקו לזרום. הגדולות של היבשת ראו בעיני רוחן מקרה אטורה מסינה 2 מאמן שצומח מלמטה, עושה דרך קשה וארוכה כעוזר, מתגלה כמוח כדורסל מבריק ומסיים בתור מומחה בעל שם. "אז זו הייתה התקופה בה היא ההתלהבות ממנו הגיעה לשיא. הוא קיבל הצעות שאי אפשר לדמיין", אומר פייטרו שיבטה. אחת ההצעות הללו באה מפנרבחצ'ה אולקר, שהציעה לו סכום אסטרונומי של חמישה מיליון יורו לשתי עונות. זה אמור היה להיות כרטיס הכניסה הסופי שלו למועדון של הגדולים. לא עוד פלאים בסיינה עם משאבים מוגבלים, אלא אחד שמקבל תקציבי עתק לבזבוזים וצריך לבנות אימפריה.
כמו לא מעט מאמנים ושחקנים בעבר, הבחירה בטורקיה שיבשה לפיאניג'אני את מהלך הקריירה. זה החל בהפסדים צורמים ביורוליג, נמשך בדיווחים על חוסר כימיה בינו לבין השחקנים, ונגמר בהודעת התפוטרות מפתיעה.
מזל שבאיגוד האיטלקי שמרו לו על הכיסא, והביעו אמון גם כשהגיע שינוי הסטטוס בקריירת האימון שלו. האיגוד, אגב, דואג שלפיאניג'אני לא יהיה שום מחסור, ומפטם אותו בצ'ק שמן, המוערך בכמעט 700 אלף יורו לקיץ. פיאניג'אני, אגב, רחוק מלהיות פראייר: עד לפני כמה חודשים המשכורת שלו כללה גם את השכר המצוין מאיגוד הכדורסל האיטלקי, וגם פיצוי כספי בסך 2.5 מיליון יורו מפנרבחצ'ה אולקר.
אבל כל עוד לא יהיו קבלות, גם התזרים הזה בר חלוף.
מאז ועד היום פיאניג'אני סופג ביקורות מבית על התנהלותו כמאמן נבחרת איטליה. כשהתפרסמו נתוני השכר שלו, באיטליה השתוממו ותהו מהיכן גייס האיגוד סכום גבוה כל כך. ב-2013, כשהחזיק במקביל במשרות האימון בנבחרת ובסיינה, התפתח בינו לבין סרג'יו סקאריולו ויכוח על מעל דפי ה'גאזטה דלו ספורט'. אחרי שסקאריולו, בעצמו מאמן נבחרת ספרד ומילאנו דאז, טען כי הוא פועל בניגוד אינטרסים מעצם היותו מאמן בשני גופים גדולים כל כך, פיאניג'אני ענה. "למזלי, אין לי יותר מדי זמן פנוי. יש מאמנים קצת פחות עסוקים ממני כיום. תהיו בטוחים שגם בטלפון לא אדבר איתו יותר, למרות שאני ממש רוצה לשמוע מה הוד מעלתו חושב בעניין. אולי לו יש ניגוד אינטרסים, לי ממש לא", התגונן.
למרות התהפוכות בקריירה האישית, באיגוד נתנו לו גב. לרוב זה לא לגמרי השתלם, ואיטליה, פעם אחת מאריות אירופה, המשיכה לצנוח. באיטליה ביקרו את ההחלטה להעניק לו חוזה חדש כמאמן הנבחרת, וטענו כי כמו בסיינה שעברה תחתיו אמריקניזציה מסיבית וספגה אש במשך שנים על החוסר בכישרונות מקומיים שוב הוכח הוא לא מאמין בכדורסלן האיטלקי. לכן, מן הסתם, אין לו באמת יכולת להצעיד את הכדורסל המקומי חזרה למקומו הטבעי.
האליפות הזאת נפתחה קצת יותר טוב. משב רוח רענן מפעם באזורי, שלראשונה זה זמן רב קיבלו סגל מלא עם הטריו מה-NBA וחבורה של שחקנים קשוחים וכישרוניים סביבם. השחקנים מבוגרים יותר, בשלים יותר, ובדומה לישראל, רוצים לכפר על כישלונות העבר. ההשפעה של פיאניג'אני על כך מוטלת בספק.
"איטליה נבחרת לא מאוד ממושמעת, היא משחק כדורסל די פרוע", אומר העיתונאי פיירו גווריני. "יש בסגל הזה הרבה מאוד כישרון, אבל העבודה של פיאניג'אני בינונית במקרה הטוב עד עכשיו. לא ראינו עדיין שום דבר מיוחד שמצריך להעניק לו קרדיט מחדש".
כבר אחרי המשחק הראשון באליפות פיאניג'אני ניסה לעשות שרירים. "היית בשוק מאיך שהתחלנו את המשחק. היינו מאוד רכים. הגישה שלנו חייבת להשתנות אם אנחנו רוצים לעשות פה משהו", אמר בתום ההפסד לטורקיה. מאז האיטלקים הם רכבת הרים מרתקת ובלתי צפויה. יום אחד היא מופיעה התקפית ומנצחת את ספרד וגרמניה, ובשאר הזמן היא לא פוגעת ומפסידה שלושה משחקים רצופים. למרות הכל ישנם מעט אם בכלל פרמטרים בהם ישראל עולה על איטליה. אחד מהם, כך נראה, הוא בעמדת המאמן.
