וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

טוב שנזכרתם: על היערכות מכבי תל אביב לחוק שמחייב רישום בני 25

1.8.2015 / 7:00

ההיערכות הלא רצינית של מכבי תל אביב לחוק הצעירים מלמדת עוד משהו חשוב על הניהול במועדון. בלוג הקיץ של שי האוזמן מפנה אצבע מאשימה. וגם: ההארה של ברצלונה וגל מקל הספרדי

האתר הרשמי של מכבי תל אביב

בווידאו: ביצועיו של טרבור אמבקווה

שבוע אחר שבוע אנחנו מפנים כאן מעין אצבע מאשימה כלפי הנהלת מכבי תל אביב, לאור היעדר המוכנות שלה לחוק הצעירים. טוב נו, בלי המילה מעין. רק אצבע מאשימה. נסביר שוב במה מדובר: על פי המסקנות שהתקינו גדולי הדור שמנהלים את השלולית, מחויבת כל קבוצה לרשום בטופס המשחק, בכל משחק, לפחות צעיר אחד מתחת לגיל 25. ולפחות שני צעירים מתחת לגיל 22. המשמעות המיידית היא שניתן לרשום בכל משחק ליגה שילוב של 9 זרים פלוס ישראלים זקנים (קרי מעל 25). ולמכבי, נכון לעכשיו, אין אף אחד כזה ששווה דקות משחק. עם כל הכבוד לאור לאומי וחבריו.

מצד אחד אפשר לתהות מדוע צריך בכלל לעשות עניין מסיפור שולי שכזה, שהרי בסך הכל מדובר על שחקן 10-11-12 בטופס. מצד שני, החשיבות כאן עצומה. עוצמתה של קבוצת על בליגה נעוצה בדיוק שם. ביכולת לזרוק עוד ועוד כשרון, גודל ואתלטיות לשולחן ולייצר רוטציות שמכניעות יריבות נחותות. ובמקביל, כמובן, יש כאן את עניין השחקנים שישבו בחוץ ולא יתלבשו. נזכיר: סביר להניח שמכבי תלך על 6-7 זרים העונה, עם ובלי בנדר (שאגב, למען הסר ספק, אמנם נמצא בקבוצת הגיל ה"נכונה", אבל נישת הצעירים מוקדשת אך ורק לישראלים). בגזרת הישראלים יש את אוחיון, פארמר, יבזורי, פניני, לנדסברג. כלומר 11-12 שחקנים, מתוכם יכולים רק 9 להתלבש. מתוך הסגל הנרחב הזה, יש כאלה שבלאו הכי שווים בעיקר דקות משחק רק בליגה, אבל לא בטוח שיקבלו. או שיתלבשו. לאורך עונה שלמה, משמעות הנושא הזה יכולה לפרק שחקנים. ולפרק קבוצה.

ומכבי לא עשתה שום דבר כדי להיערך לחוק הצעירים. כנראה. כי יש מי שדואג, מתוך הצהובים, לפזר רמזים עקביים על כך שמתאזרח צעיר ואיכותי בדרך. אז אם יש אכן אחד כזה, אפשר לקחת לפחות חלק מהטענות בעניין הזה בחזרה. אם לא – חייבים לשאול מה לעזאזל הם עושים שם כל הזמן הזה. מי שאמון על ניהול אמור לנהל. וכאן אין טביעות אצבע כאלה.

סילבן לנדסברג שחקן מכבי תל אביב. מגד גוזני
חוק רע וטיפשי, אבל חוק. סילבן, בן 25 מתל אביב/מגד גוזני

אה, אבל יש חלופה. אם לא מתכוננים ולא נערכים, אפשר לשנות את החוקים. בדיעבד. אם אין בסגל צעיר, כהגדרתו על פי החוקים שנקבעו מזמן, אז אפשר פשוט לשנות את ההגדרה. בדיעבד. שלא תבינו לא נכון, למקרה שלא אמרנו את הדברים ברור. חוק הצעירים הוא שיקוץ משוקץ, רע וטיפשי. אבל זה החוק. בשלב הזה של הפגרה, שינוי חוקים בדיעבד הוא חמור הרבה יותר מאשר החוק הרע עצמו. קבוצות כאן בנו סגלים והחתימו שחקנים, כולל שחקנים "צעירים" שזכו לחוזים מופרכים ומטורפים לאור האפליה המתקנת שסידרו להם. אם רצו לשנות, היו צריכים לעשות זאת מזמן. לא עכשיו, כשההיסטריה משתלטת.

ולא תאמינו, יש אפילו תומכת אוטומטית בהצעה של מכבי. קוראים לה מכבי אשדוד. ולא שאשדוד צריכה את השינוי. כבר עכשיו הסגל שלה מוכן לחוק, אחרי שהחתימו את נאור שרון, אור סולומון ונועם לייש. מצד שני, יכול להיות שאשדוד מבינה שהיא תצטרך את התמיכה של האחות הגדולה בהצבעות חשובות אחרות בעניינים שקשורים דווקא אליה. אולי.

seperator

עוד עניין אחד על מכבי. על פי פרסומים, מקומיים הפעם, יכול מאוד להיות שזוראן ארצג בדרך. אם זה קורה, אין ספק שמכבי מעמידה כאן את אחד הסגלים ההתקפיים הטובים ביותר בתולדותיה. אתם יודעים מה? בזהירות המתבקשת, סביר שזה חומר השחקנים ההתקפי הכי מוכשר מאז סיום האימפריה האחרונה של פיני גרשון. ההתקפי, כן? לא קל להתמודד עם רמת כשרון שכזו ולא כל מאמן או צוות מקצועי מתאים לרוסטר שכזה.

נניח שמכבי החליטה מראש על בנייה של קבוצה התקפית. אם הייתה תכנית על שכזו, אף אחד לא היה נותן לפיני גרשון ללכת

בואו נניח, לצורך העניין, שמכבי החליטה מראש, בהחלטה מודעת, על שינוי קונספט. על בנייה של קבוצה עם אוריינטציה התקפית. כשהמאמן הוא עדיין גיא גודס. מבין כל האופציות שאתם מכירים, גולשים יקרים, מי לדעתכם המתאים ביותר לסייע לגודס בניהול חבילת הכשרון הזאת? אתם יכולים להסיר דאגה מלבכם. אף אחד לא תכנן דבר מראש. כי אם הייתה תכנית על שכזו, אף אחד לא היה נותן לפיני גרשון ללכת.

ובינתיים, בהפועל ירושלים ממשיכים לעבוד. המהלך המשמעותי של השבוע, מן הסתם, הוא ההודעה על המשך ההתקשרות מול ברייסי רייט. אל יקל הדבר בעיניכם. ברייסי רייט הוא אחד מהשוטינג גארדס הכי טובים ששיחקו כאן. לא רק בהפועל ירושלים. ואחרי עונה בעייתית, במהלכה נראה היה שהוא בכלל בדרך הביתה, מוצאים שם את הדרך להשאיר אותו אצל האלופה. גם (אבל כנראה לא רק) בזכות היערכות חוזית נכונה ומראש.

להישארות של רייט יש מספר משמעויות. נעמוד כאן על 3 מהן. האחת, מן הסתם, נוגעת לכוח האש שרייט מביא איתו. לכך צריך להוסיף את ההבנה וההשלמה עם מעמדו, בעונתו השלישית בקבוצה. השניה נוגעת לאופן שבו ירושלים מלבישה שחקנים על עמדות. אם במכבי הקו האחורי נראה בשלב זה מוכשר אך די מאולתר, במיוחד בכל הנוגע לעמדה מספר 2, אז בירושלים יש סדר. מחפשים רכז. יש 2. יש דונטה ב-3. השלישית היא ההמשכיות. נכון לעכשיו לירושלים יש 4 זרים. 3 ממשיכים מהעונה שעברה. אחד (דאנקן) חוזר. נכון לעכשיו יש לירושלים 5 ישראלים מכירים. 3 ממשיכים מהעונה שעברה. אחד (מנקו) חוזר. ורק אחד (פישר) חדש. לא רע. לא רע בכלל.

סדרת פלייאוף ליגת העל כדורסל הפועל ירושלים נגד מכבי ראשון לציון ברייסי רייט. קובי אליהו
המשכיות. ברייסי רייט/קובי אליהו

סיפורי יורוליג

העונה האחרונה סימנה שמשהו תקוע בברצלונה. שילוב של עייפות (והזדקנות) החומר פלוס החלטות סגל לא טובות. בקיץ הזה צ'אבי פסקואל בונה ברצלונה חדשה. אחת החולשות המרכזיות של מלכת קטלוניה נגעה לבעיית הבשר בפנים. במקום מפלצות כמו ג'ואי דורסי הנחיתו בקיץ הקודם את הסנטימטרים של טיבור פלייס הגרמני (שהצליח, אגב, לתרגם עונה כושלת לחוזה של 9 מיליון דולר לשלוש שנים ביוטה).

השנה מתקנים. לאנטה טומיץ' יחברו השנה כאן סמרדו סמואלס, לאחר עונת שיא במילאנו – וגם שיין לאוול, לאחר עונת פריצה בססארי. אפשר לומר שעמדה 5 סגורה, משופצת ומשופצרת. עמדה 4, אגב, מקבלת צורה מעניינת, כשלג'סטין דולמן מצטרף פורווארד ורסטילי כמו אלכסנדר וזנקוב, במקום בוסטיאן נאכבר. בעיה שניה נגעה לעמדה מספר 3, שם ניסו להנחית תואם פיט מייקל במקום להחתים את השחקן הנכון. אז דשון תומאס בחוץ וסטרטוס פרפרוגלו בפנים. תוסיפו לכך את העוצמה שמביא איתו הקו האחורי החדש של ברצלונה: קרלוס ארויו, סטורנסקי, בראד אולסון, פאו ריבאס, אלכס אברינאס וקינג נבארו, ותבינו שמישהו שם החליט לקחת העונה צעד אחד קדימה.

ואגב, כדאי לשים לב לכמה שמות מוכרים פחות. ספק רב אם צ'יף מוסא דיאגנה יעשה כבר העונה צעד קדימה, אבל יש לפסקואל בסגל כמה סקנדינבים שממתינים לתורם.

שחקן מילאנו סמארדו סמואלס מול שחקן מכבי תל אביב אנדריאה ז'יז'יץ'. GettyImages
מגיע אחרי עונת שיא. סמואלס/GettyImages

על המדף

אם כבר ברצלונה, בואו נדבר קצת על מרסליניו הוארטס. לאחר שלוש עונות של שליטה בברצלונה, הגיע בעל הבית אל העונה הרביעית כשהמחליף שלו כבר לא סאדה בעל הכשרון ההתקפי הבעייתי, אלא סטורנסקי שלוהק על תקן סוס הפרא. את עונתו הרביעית פתח הוארטס כשהוא מציג את המספרים הטובים בקריירה. בנקודות, באחוזים משלוש, בכמעט הכל. ובאמצע העונה, פחות או יותר, נזרק לספסל לטובת הצ'כי הגבוה והאתלטי. בזמן אמת, זה נראה היה כמו מהלך מתבקש. גם לאור הדשדוש היחסי של הקבוצה וגם לאור ההבנה שחייבים ללכת שם על מהלך של חילופי דורות והצערה. כיום, כמה חודשים מאוחר יותר, מבינים שזה לא כל הסיפור, שהרי הוארטס אמנם בחוץ, אבל ארויו המבוגר ממנו בפנים.

ולא שההחלטה שם הייתה לגמרי חד צדדית. בגיל 32, נדמה שהוארטס מקבל החלטות א-לה גל מקל. קודם כל NBA, ורק אחר כך אירופה. אם פריג'יוני הצליח להיות רוקי בגיל 35, אז גם האיש-שזורק-שלשות-על-רגל-אחת רוצה. וגם הוא מאמין שבמקרה הכי גרוע תהיה קבוצה מספיק טובה שתקלוט אותו ביבשת הישנה, במספיק כסף. נחיה ונראה.

שחקן ברצלונה מרסליניו הוארטס מול שחקן ריאל מדריד אנדרס נוצ'יוני. GettyImages
קבלת החלטות של גל מקל. הוארטס/GettyImages

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully