1. כשמסתכלים על טבלת המדליות בבאקו, ברור לכולם שמשהו פה מעוות. זה נכון שמארחות תחרויות זוכות לעדיפות, אבל אזרבייג'אן מוצאת את עצמה שנייה ביבשת עם 56 מדליות, 21 מהן מזהב, ומקדימה מדינות כמו בריטניה, גרמניה, איטליה, צרפת והולנד. ישראל, שלא השיגה אף מדליה במשחקים האולימפיים בלונדון, אספה בבירת אזרבייג'אן 12 מדליות, שתיים מהן מזהב, ומדורגת 21 תוך שהיא מוצאת את עצמה מקדימה את קרואטיה, למשל, שלפני שלוש שנים סיימה עם שש מדליות אולימפיות. אז כמה אנחנו צריכים להתלהב? אפשר לשמוח, אבל ברור שאין לכך שום אינדיקציה למה שהולך לקרות בקיץ הבא בברזיל.
המדליה שאולי משקפת בצורה הטובה ביותר את מה שאולי יקרה בריו היא של נבחרת ישראל בהתעמלות אומנותית. למרות שרבים נוטים לזלזל בענף (לא מוצא סיבה הגיונית לעשות זאת, אולי מלבד בורות), נדמה שרצף ההישגים של הנבחרת המוכשרת שנבנתה עשוי להעמיד אותה במקום שבו היא תיאבק על מדליה אולימפית. למי שפספס, הנבחרת קטפה שלוש מדליות בתחרות, ארד בקרב רב ועוד שתי מדליות כסף בתרגילים הבודדים. בניגוד לענפים אחרים, בהתעמלות האומנותית אירופה היא זו ששולטת, ודי להסתכל בתוצאות מלונדון כדי להיווכח שאם רוסיה סיימה עם הזהב, בלארוס עם הכסף ואיטליה עם הארד, הרי שרמת הציפיות להישג משמעותי בריו היא בהחלט מוצדקת.
ומה עם נטע ריבקין? המתעמלת האומנותית הבכירה של ישראל בכל הזמנים אמנם סיימה עם מדליית ארד בתרגיל החישוק, אבל נראה שהיא נמצאת במגמת ירידה קלה מאז אליפות אירופה שנערכה בשנה שעברה, גם כן בבאקו, אז היא סיימה במקום הרביעי בקרב-רב. צריך לזכור שבאולימפיאדה לא מוענקות מדליות בתרגילים הבודדים, ועל כן מעבר לכבוד מעצם הזכייה במדליה, אין לכך הרבה משמעות בראייה אולימפית עבור מי שסיימה תשיעית בקרב-רב בתחרות הזו. דווקא לגבי ויקטוריה פילנובסקי רואים מגמת עלייה. לא בטוח שאת הפירות נראה בריו, אבל אם היא תמשיך בקצב הזה, ברור שנרוויח מתעמלת איכותית לקראת טוקיו 2020.
נבחרת ההתעמלות האומנותית זכתה במדליית כסף בקרב-רב
שתי מדליות נוספות לנבחרת, מדליית ארד לריבקין
2. מה עובר על אלכס שטילוב? את זה כנראה רק הוא יודע. שטילוב נמצא בדעיכה משמעותית בשנה האחרונה, ולא בטוח ששינוי תרגיל הקרקע שהוא עשה לפני כחצי שנה יביא לו את השינוי. הדעיכה, כאמור, לא התחילה בבאקו, תחרות שבה הוא היה חייב לתפוס מקום על הפודיום וכדי לעשות את זה הוא היה זקוק לציון מעל 15 כדי לזכות במדליה. זה לא התחיל גם באליפות ישראל, שבה הוא הפסיד במפתיע לארטיום דולגופיאט החצי-אלמוני או באליפות אירופה האחרונה שבה הוא סיים רביעי. האיתות המרכזי לכך התקבל באליפות העולם באוקטובר, אז הוא סיים רק במקום ה-18 בתרגיל הקרקע.
לפני אליפות אירופה, כשקיימנו ראיון עם שטילוב וניסינו להבין האם הוא לוקח בחשבון שבעקבות שינוי התרגיל הוא עלול לסבול מירידה משמעותית בציונים שיקבל ובתוצאות בתחרויות, הוא השיב שהמטרה החשובה היא אליפות העולם בקיץ, שבה הוא יוכל להשיג קריטריון לריו. מה ששטילוב לא אמר, וזה לגיטימי מבחינתו, זה שאליפות אירופה והמשחקים האירופיים הם תחרויות הרבה פחות חשובות עבורו, כאלו שאין בעיה לעשות בהן ניסוי כלים כדי לבדוק איך התרגיל שלו עובד כחלק מדרך ארוכה לקראת המטרה החשובה באמת. אלא שאם היינו רואים קו עלייה, אפשר היה להיות מסופקים, אך התוצאות של שטילוב מעידות שאולי בכל זאת דרוש שינוי.
אלכס שטילוב סיים חמישי בגמר הקרקע
3. יותר מפעם אחת נשאלתי בסוף השבוע האחרון מה המשמעות של המדליות באליפות אירופה בג'ודו, והאם החל מהשבוע אפשר לסמן מעבר לירדן ג'רבי את שגיא מוקי ואורי ששון כמועמדים למדליה בריו? אז התשובה היא כן ולא. כן, כי מוקי, למרות שלא זכה ליותר מדי כותרות ופרסום, סומן כבר הרבה קודם לכן כמועמד לזכות במדליה בריו. הדירוג הגבוה שלו (כיום שביעי בעולם, בשיאו שני), התוצאות בסבב ובעיקר הרב גוניות שלו כג'ודוקא מציבים אותו כמועמד לגיטימי לעמוד במקום שבו מאמנו, אורן סמדג'ה, כבר היה. למה לא? כי בג'ודו, כמו בג'ודו, כבר למדנו שאין מושג של פייבוריטיות באולימפיאדה. אריק זאבי יכול לספר לכם על זה דבר או שניים.
מצד שני, אם עד היום מוקי אכזב בתחרויות גדולות וסבל בהן מהדחות מוקדמות, וזה קרה לו באליפות אירופה ועולם בשנה שעברה ובמאסטרס השנה, הרי שהשבוע בבאקו הוא הוכיח שהוא בנוי גם לתחרויות הגדולות ויש בכך הרבה יותר מאיתות. ובכל זאת, כשמסתכלים בראייה עתידית, מוקי צפוי לפגוש בריו יריבים שלא מגיעים דווקא מאירופה, ואיתם, לפחות על פי ניסיון העבר, ראינו שיש לו לא מעט בעיות. היפנים והקוריאנים עלולים לגרום לו לנזק, אבל מוקי יכול להיות מרוצה מכך שלצידו עומד אורן סמדג'ה, שיודע יותר מכל אדם אחר איך להתכונן לרגע האמת.
מדליית זהב לשגיא מוקי באליפות אירופה בג'ודו
4. לגבי ירדן ג'רבי, הרי שמדליית הארד מאליפות אירופה היא הרבה יותר מדאיגה מאשר כזו שמשרה אופטימיות לגבי ההמשך. ג'רבי, שגם את השנה שעברה פתחה לא טוב והתאוששה בדיוק ברגע הנכון באליפות העולם בקיץ כשסיימה עם מדליית כסף, נראית הרבה פחות מאיימת מבעבר. כשבוחנים את השורה הסופית בקרבות שלה בבאקו, מבחינים שבארבעת הקרבות שלה היא לא השיגה ולו איפון אחד ואפילו לא ווזארי. שני יוקו בתחרות כל כך יוקרתית מבחינתה הם פשוט מעט מדי מבחינת מי שנחשבת כתקווה הכי גדולה של ישראל למדליה אולימפית. ובכל זאת, לג'רבי יש מספיק זמן לעבוד על מה שדורש שינוי, וגם לה, כמו למוקי, יש את המעטפת המושלמת לעשות את זה.
בצל האכזבה הגדולה שהייתה מהיום הראשון של הג'ודו, כשתשעת הג'ודוקא הודחו בסיבובים הראשון והשני, אפשר לקחת גם את אורי ששון כנחמה משמעותית, בעיקר לנוכח העובדה שספק אם מישהו שיער או הימר שלששון יש את הכלים להגיע לגמר האירופי. אף אחד לא ממש ספר אותו עד עכשיו, וגם ששון עצמו לא דאג לנפק יותר מדי קבלות. אלא שדווקא עכשיו בתחרות הכל כך חשובה מבחינתו הוא סוף סוף עשה את הפריצה שהוא כל כך ייחל לה וסיים עם מדליית כסף בתחרות שבה הוא הראה שיש לו איכויות שנדרשות מג'ודוקא שנמצא בצמרת העולמית.
אלא שששון צריך להבין שמכאן רק מתחילה העבודה האמיתית שלו, ולהסתכל אולי למה שקרה בשנה האחרונה לגילי כהן, מדליסטית הארד מאליפות אירופה הקודמת, שבשנה האחרונה התקשתה לשחזר את היכולת שלה, וגם בתחרות הזו היא הודחה כבר בסיבוב השני. מצד אחד, אליפות אירופה לא ממש מעידה על מה שקורה באולימפיאדה, וכבר ראינו אלופי אירופה שקורסים ברגע האמת (ושוב, מישהו אמר אריק זאבי שזכה בארבע מדליות זהב אירופאיות?), אבל עכשיו האחריות נמצאת על הכתפיים של ששון, שיהיה חייב לייצר המשכיות.
מדליית ארד לירדן ג'רבי באליפות אירופה
אורי ששון זכה במדליית כסף באליפות אירופה
אורי ששון: "ייקח לי קצת זמן להבין את גודל ההישג שעשיתי"
5. ההישג הכי מרשים בעיני בבאקו הגיע דווקא בבריכת השחייה. זה לא שזיו קלונטרוב לא סומן כמועמד לזכות במדליה, אבל ספק אם יש אדם שחשב שהשחיין בן ה-18, שעד לפני חודשיים היה אלמוני כמעט לחלוטין, יהיה מסוגל לספק תוצאה כל כך מרשימה באליפות אירופה לנוער עם 22.16 שניות ב-50 מטר חופשי. קלונטרוב, שניצח בכל המשחים שלו בתחרות, רחוק בסך הכול עשירית מהשיא האירופי לנוער, והעובדה שהוא הצליח לקזז 23 מאיות מהשיא הישראלי לבוגרים מעידה שיש לנו כאן שחיין שצריך לספור לרמות הגבוהות ביותר.
רק כדי לסבר את האוזן, התוצאה של קלונטרוב, אם היה עושה אותה בלונדון, הייתה מעלה אותו לחצי גמר אולימפי מהמקום ה-14. העובדה שאת התוצאה הזו הוא השיג בגיל כל כך צעיר רק מגדילה את האיכות של ההישג הזה, ואם מסתכלים על אלופי נוער אחרים שהיו שם לפניו, מוצאים בין הגברים את איתן אורבך ויעקב טומרקין, שניים שכבר ביקרו בעבר בגמר אולימפי. בקצב הזה אל תתפלאו אם בקרוב הוא יזכה לכותרות על כך שהוא שבר את השיא העולמי לנוער ששייך ליו הקסין. הוא צריך בסך הכול לקזז 17 מאיות.
מדליית זהב לזיו קלונטרוב ב-50 חופשי
