בוידאו: תקציר המשחק בו בר טימור הכניע את מכבי תל אביב
פחות מחצי שעה לאחר שדני פרנקו הבטיח את מקומו בגמר הפלייאוף עם הפועל ירושלים, החל המאמן של הפועל ירושלים לחלק קרדיטים ותשבוחות. אחרי שנתן מילה טובה למכבי ראשון ושרון דרוקר, הפתיע ואמר: "גם לנו יש שחקן צעיר שהפך לדומיננטי בקבוצה כמו הפועל ירושלים, ודווקא בפלייאוף אפשר להזכיר את בר טימור באותה נשימה עם יותם הלפרין וליאור אליהו". כן, עבור המאמן שחזר בפעם השנייה לגמר, בר טימור נמצא באותה הרשימה יחד עם שני הכוכבים שהגיעו להפועל ירושלים כדי להביא אותה לאליפות ראשונה, ולא רק עבורו. "בלי בר, יש סיכוי טוב שהעונה שלנו לא הייתה נראית כמו שהיא נראית עד עכשיו", הודה אחד מאנשי ירושלים השבוע.
בגיל 23, ואחרי שנה נוראית באלבה ברלין, בר טימור מצא את עצמו. הוא הגיע להפועל ירושלים, שמע לא מעט לעג על כך שהחליט להיות גארד רביעי ברוטציה, והתקדם ככל שנקפו החודשים בדרך לחצי שני מצוין. רגע לפני גמר הפלייאוף, ואולי לפני ההיסטוריה הפרטית של הפועל ירושלים, טימור נמצא בתקופה נהדרת, מקומו בסגל הסופי של נבחרת ישראל לאליפות אירופה כמעט מובטח, ואנשי מכבי תל אביב, אלה שהודחו מגמר סל, הודו בתחילת השבוע כי עשו טעות שלא הצליחו להביא אותו למערכת.
יותר גרוע מ-93? "חשבנו אז שהשמש לא תזרח"
פני צלקת: החלק של גודס בכישלון הגדול של מכבי תל אביב
גורם בהנהלת מכבי תל אביב: "מישהו מסית נגד וויצ'יץ' וזה לא הגיוני"
יותם הלפרין: "שתי הקבוצות בכושר הכי טוב הגיעו לגמר"
בנובמבר 2013 התוכניות של בר טימור השתנו. הוא נפגע במשחק של אלבה ברלין ובקבוצה הגרמנית אבחנו פציעה במפשעה. כמעט חודש חלף עד שגילו שמקור הפציעה הוא למעשה במפרק הירך, והגארד הישראלי עם הדרכון הגרמני גמר את העונה. המבקרים שלא אהבו את המעבר שלו לגרמניה מלכתחילה (תמורת כ-600 אלף יורו ל-3 עונות) קיבלו מעין גושפנקה לטענותיהם. גם העובדות שהמאמן סשה אוברדוביץ' וטימור לא שידרו על אותו הגל והישראלי לא קיבל הזדמנות של ממש, דווקא אחרי תקופת הכנה טובה, לא תרמו. במהלך השיקום גמלה בליבו ההחלטה לעזוב את אלבה ולחזור לישראל. על הפרק היו שלוש קבוצות: מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, הפועל ירושלים.
"כששמענו שבר בשוק, ידענו שאחרי מה שעברנו בעונה שעברה נעשה את הצעד קדימה ונביא את הישראלי הנוסף שיעזור לנו להשיג את המטרות", נזכר גורם בירושלים. גיא גודס אוהב מאוד את טימור ולחץ בכיוון הזה, אבל הגארד החיפאי בעצת סוכנו אבי זילברמן העדיף ללכת לדני פרנקו, מי שאימן אותו בהצלחה בנבחרת הנוער, כדי לנסות להיות חלק מקבוצת הכוכבים שנבנתה בבירה. "זה היה נראה כמו מהלך של התאבדות", אומר מאמן בליגת העל, "בר הלך לקבוצה שמשחקים בה על העמדה שלו דרווין קיצ'ן, יותם הלפרין וברייסי רייט, כולם היו טובים בעונה שלפני כן, וכולם יותר בכירים ממנו. לירושלים גם היו עוד שלושה ישראלים, אז זה היה נראה שהוא פשוט הולך להתייבש על הספסל, או לקבל 10-12 דקות, מקסימום".
מי שלקח את טימור תחת חסותו מהרגע הראשון היה דווקא כוכבה הגדול של ירושלים דונטה סמית'. אנשי ירושלים מספרים על קשר יוצא מן הכלל בין טימור לכל הזרים, אבל בעיקר עם סמית', שהיה חברו לחדר בנסיעות לחו"ל, ודווקא בימים שבהם היו שמועות על מחנאות בתוך הפועל ירושלים בהפסדים לאירופה, טימור היה בצד של כולם, גם של דונטה. "כשהשחקן החזק בקבוצה רוצה בהצלחתך זה כי הוא מזהה שיש בך משהו - ודונטה הוא לא עוד שחקן, האינטיליגנציה שלו מאוד גבוהה - אומרת הרבה מאוד על הילד", מספר גורם בירושלים.
אלא שבחלק הראשון של העונה, הספקות של המבקרים קצת הוכיחו את עצמם. טימור וירושלים נכשלו ביורווקאפ, דקות המשחק שלו לא היו רבות מדי. במחזור האחרון של שלב הבתים של היורוקאפ, במשחק לפרוטוקול בלבד, שבר טימור את האצבע ביד והושבת לחודש, בדיוק בשעה שירושלים איבדה את דרווין קיצ'ן ודקות משחק השתחררו. התוצאה הייתה התרסקות של הקבוצה, ועד שהגארד חזר, הגיע טייווין מקי שהוכח כרכש מצוין. טימור המשיך לעבוד קשה, ירושלים יצאה מהמשבר, אלא שעד המחזור ה-23 המספרים שלו היו במקרה הטוב לא כמו שהוא ציפה - 6.3 נקודות ב-29 אחוזים מחוץ לקשת ו-1.3 אסיסטים ב-15.4 דקות למשחק. "היה נראה שחבלי הקליטה מקשים עליו", הודו בקבוצה.
בתחילת הסיבוב השלישי הכל השתנה. טימור וירושלים יצאו למשחק חוץ נגד מכבי תל אביב, חגגו עם 77:93 גדול והציגו לראווה את הגארד הצעיר שכיכב עם שיאי עונה (עד אותו רגע) של 21 נקודות ו-25 נקודות מדד. ברגע ההוא, כל העונה של טימור השתנתה: עד סיום העונה הסדירה הוא רשם עשרה משחקים נהדרים עם 11.2 נקודות בממוצע למשחק ב-58 אחוזים מחוץ לקשת ו-3.3 אסיסטים, דקות המשחק קפצו בהתאם ל-25 ומכאן ההצהרה של פרנקו, שיש לו שלושה ישראלים בכירים, לא נראית מופרכת. "לא כל שחקן מסוגל לעשות דברים כאלה בהפועל ירושלים", אמרו בקבוצה.
"לא מפתיע אותי שום דבר שהוא עושה, בתור אחד שהיה איתו קיץ אחד בקרבות אמיתיים של כדורסל", מספר שרון דרוקר, שהודח על ידי טימור וירושלים בחצי גמר הפלייאוף, ואימן אותו בנבחרת העתודה, "הוא העלה אותנו מדרג ב' לדרג א' כאחד משלושה שחקנים מצטיינים יחד עם שון דאוסן ועוז בלייזר. הוא שחקן אינטיליגנטי שיכול לשחק בשתי עמדות, שחקן של מאמן שיכול לעשות הרבה דברים על המגרש, גם פיק אנד רול, גם קליעה, יכול לחדור, חוצפן במובן החיובי של המילה ואני חושב שהוא עשה דרך מדהימה. לדעתי הוא התחיל להראות את היכולת שלו מאוחר כי זה עניין של קליטה. אני יודע מה זה להגיע למועדון גדול כמו הפועל ירושלים, עניין של שנה ללא משחק שגם פגע בו, והעניין של הפציעה: שלוש הסיבות הללו הובילו אותו לזה שלקח לו יותר זמן להיכנס לקצב, אבל כשהוא עשה את זה, וראינו את זה בפלייאוף נגדנו, הוא היה פקטור מאוד חשוב, עשה פלייאוף יוצא מן הכלל בכלל. הפועל ירושלים הרוויחו שחקן להרבה זמן, שחקן טוב מאוד".
גם מתן נאור, שראה את טימור קולע לו 18 נקודות על הראש בדרייב אין ושיתף איתו פעולה בהפועל תל אביב, מפרגן. "ברמת היכולות של בר, וגם ברמה המנטאלית, אני לא מופתע. זה שיש לו את זה? יש לו את זה, לא צריך אותי בשביל להעיד על זה. אבל בסיטואציה שזורקים למים, אז לפעמים מצליחים ולפעמים לא, ויש המון משתנים והמון גורמים שיכולים להשפיע ולא קל לשים את האצבע, אבל יש הרבה שחקנים שאם זורקים אותם למים הם מצליחים להתמודד ויש המון שלא. אני שמח מאוד בשביל בר שהוא הצליח, וזה נבנה וזה לא מההתחלה. זה יותר יפה שלא הכל זרם והוא הלך והתקדם ועשה חלק שני נהדר, נעשה טוב יותר מרגע לרגע".
אלא שהנקודה המשמעותית של טימור הפכה להיות הקליעה מבחוץ. אם בתחילת הקריירה שלו הוא מיעט לזרוק (קצת פחות משתי זריקות למשחק בכ-30 אחוזים), מאמצע העונה שלו בליגת העל בהפועל תל אביב הוא השתפר, והשנה עומד על 41.1 אחוזים מחוץ לקשת. "הוא עשה את התהליך הזה עוד אצלנו בהפועל תל אביב, בליגה הראשונה הייתה התקדמות במהלך העונה עם זה, והוא עובד קשה ובלי ספק קליעה זה מרכיב מאוד מהותי לגארד ובטח לגארד בקבוצה כמו הפועל ירושלים. הרבה אנשים שם מושכים אש והיכולת שלו לדפוק את הקליעה הזאת היא קריטית להפועל ירושלים וקריטית בשבילו כדי להתקדם", אומר נאור. דרוקר מוסיף: "בר הוא שחקן שעובד, שחקן שרוצה להשתפר, שחקן בהתפתחות. ראינו כבר משחק אחד נגדנו שהוא עשה 5 מ-5 או 5 מ-6 מחוץ לקשת, שזה מצוין. השנה שלו בהפועל עשתה לו המון, ארז אדלשטיין קידם אותו המון ונתן לו את הבמה, והוא לקח אותה. ראינו אותו מנצח דרבי, לתפקד בתוך מועדונים גדולים כמו הפועל ירושלים או הפועל תל אביב עשה לו הרבה. צומח לנו ילד שיהיה מהשחקנים הבכירים בישראל, אין ספק".
בהפועל ירושלים הודו השבוע כי טימור, ביחד עם השדרוג של טוני גפני והכניסה החלקה של מקי ודיון תומפסון, הם האחראיים לשינוי החיובי של הקבוצה והיציאה מהמשבר של חודש דצמבר. "אני חושב שהוא בורג משמעותי שם, לא יודע אם הוא האקס פקטור שם, הוא חלק מהמערכת, וחלק לא קטן", אומר נאור. "מבחינה מנטאלית, ממה שהצלחתי לראות אצלו, יש לו את זה. הוא לא אחד שממשחק גדול ירים את האף יותר מדי, הוא עובד ונשאר צנוע, מפוקס וזה מתכון טוב, גם להמשך. הוא נשאר צנוע ויודע שהכי חשוב זה ההמשכיות, ואני מאמין שהוא יילך ויהיה יותר טוב".
כבר לפני שנתיים, אחרי העונה הטובה בהפועל תל אביב, הזמין אריק שיבק את טימור לסגל של נבחרת ישראל לאליפות אירופה, אלא שאז הוא סבל מפציעה והיה צריך מנוחה. כיום, אצל ארז אדלשטיין, ביחד עם שון דאוסן, הוא אמור להיות חלק משחקני העתיד של הכדורסל הישראלי שיכסו על הבור שנוצר מימי כספי ומקל ועד אליהם. "בכל קבוצה יש שלושה ארבעה שחקנים ישראלים שמשחקים דקות אמיתיות", קובע נאור. "שון דאוסן שנזרק על אמת למים עשה את זה, והיו כאלה שלא יעשו את זה. בגליל שחקנים עשו את זה פחות טוב וזה נגמר בירידת ליגה. לא יודע אם יהיו שחקנים שיקומו, אבל אין ספק שבר ושון הם השחקנים שעתידים להוביל את נבחרת ישראל".
החוזה שלו בבירה הוא לעוד שנה עם אופציה של ירושלים לעונה נוספת, כשבמכבי תל אביב יהיו שמחים לקלוט אותו. אלא שאותו דרכון גרמני שהוציא אותו לאלבה ברלין עשוי לעבוד לטובתו שוב, כשלא מעט קבוצות, ביניהן באמברג, נמצאות במעקב מתמיד אחריו. "לדעתי אחרי הקדנציה הנוכחית בהפועל ירושלים, אם הוא יצטרך לשבת ולהחליט לגבי העתיד שלו. הוא יהיה מוכן לצאת לאירופה, מוכן יותר", טוען דרוקר. "בזמן שהוא יצא לאלבה הוא לא היה מוכן, למרות שאני לא מכיר הרבה שחקנים בגילו ועם הדרכון הגרמני שלו שהיו אומרים לא לחוזה כזה במועדון כל כך גדול, ולו כדי לטעום מהחוויה. בתום הקדנציה שלו בירושלים, האופציות שלו באירופה יהיו פתוחות כי יש לו את זה. שחקן עם ביטחון, שחקן שמתקדם, שחקן שבונה את עצמו פרמטר אחרי פרמטר. אני בטוח שארז ייתן לו את הבמה בנבחרת, למרות שהוא יהיה אחרי שחקנים בכירים ממנו, אבל הוא יטעם ויבין מה זה נבחרת ישראל. הקדנציה הבאה שלו באירופה תהיה יותר מוצלחת ויותר בשלה".
